חברי המשלחת הישראלית הקטנה שיצאה לצפון הנידח של קניה לא ידעו למה לצפות. פרופסור שמעון רחמילביץ', ראש בית הספר לקיימות באוניברסיטת בן גוריון, וחבריו למשלחת המומחים הבינו שהם מגיעים לאזור מדברי מוכה בצורת, ש־80% מתושביו נאלצו בשנים האחרונות לנטוש את בתי הקבע שלהם ואת עדריהם ולנדוד באוהלים ארעיים בעקבות המים והמזון.
"מניירובי נסענו צפונה בערך 600 קילומטר", משחזר רחמילביץ', "מסע של עשר שעות אל הלא נודע. בדרך עברנו נופים הרריים עם מטעי קפה ובמבוק, חצינו אזורים מדבריים עם עצי שיטה וציפורים, וראינו את הר קניה מסתתר מאחורי עננים".
וכשהגעתם?
"חיכתה לנו הפתעה גדולה. אלפי אנשים בריקודים מסורתיים שמייצגים את השבטים השונים שחיים באזור. אנשים התאספו לכבוד האירוע מכל רחבי המחוז ואפילו מאתיופיה השכנה, חגיגה ססגונית של עשרות שבטים, שירים ושימחה בלי הפסקה, כשלכל שבט יש תלבושות וריקודים ייחודיים משלו.
"הייתי ממש בשיכרון חושים. נוצרים, מוסלמים, גברים, נשים, צעירים וזקנים – כולם רוקדים ריקודים שונים בתלבושות שונות אבל מדברים בשפה אחת – שפת הקיימות"
"הייתי ממש בשיכרון חושים. נוצרים, מוסלמים, גברים, נשים, צעירים וזקנים – כולם רוקדים ריקודים שונים בתלבושות שונות אבל מדברים בשפה אחת – שפת הקיימות. הם מבינים שטכנולוגיה וידע הם המפתח שבלעדיו לא תהיה להם תקווה".
ידע הוא אכן המצרך העיקרי שחברי המשלחת הישראלית הביאו איתם לאפריקה: לצד רחמילביץ', בוטנאי בעל ניסיון בחקלאות, המשלחת כללה את פרופסור עידו בר־זאב, מומחה למים; פרופסור אסנת גילאור, מיקרוביולוגית מומחית לבריאות קרקע ויבולים; פרופסור ירון זיו, אקולוג בעל שם; ד"ר טרין פז־כגן, מומחית לחישה מרחוק ולניטור קרקע וצומח; רינת חדשי, מומחית לאדריכלות ירוקה ואיתי בס, יזם הייטק ומומחה לסייבר ותקשורת.
ריקוד מסורתי המייצג את השבטים השונים בקניה (צילום: שמעון רחמילביץ')
"היוזמה הגיעה מווריו אדהה, שמייצג את חבל מרסביט הצפוני באסיפה הלאומית של קניה", אומר פרופסור רחמילביץ', "הוא גר בניירובי אבל אימא שלו עדיין גרה בצפון הרחוק באוהל. הם רוצים שנעביר להם מהידע שלנו על חקלאות והתמודדות באזורים מדבריים, ובונים על זה שהשת"פ איתנו והשם שלנו יעזרו להם לקבל משאבים ולגייס כספים".
חבר הפרלמנט אדהה הגיע בשבוע שעבר לישראל והשתתף בכנס המדבור הבינלאומי שנערך בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן־גוריון. לפרופסור רחמילביץ' זה היה הביקור הראשון באפריקה, אבל לדבריו זו גם הייתה הפעם הראשונה שבה פגש חזיתית, בלי פילטרים, בהשלכות של שינוי האקלים.
במדבר הצפוני של קניה הכול הרבה יותר מוחשי ופחות תיאורטי מאשר בחדרים הממוזגים של האקדמיה בישראל. "כשאתה מגיע למדבר בקניה אתה מבין שקיימות עבורם זה עניין קיומי"
במדבר הצפוני של קניה הכול הרבה יותר מוחשי ופחות תיאורטי מאשר בחדרים הממוזגים של האקדמיה בישראל. "כשאני מדבר עם אנשים בישראל על קיימות זה נתפס אצל רבים מהם כמשהו של מחבקי עצים", אומר רחמילביץ', "כשאתה מגיע למדבר בקניה אתה מבין שקיימות עבורם זה עניין קיומי.
"השטח של מחוז מרסביט הוא פי ארבעה ממדינת ישראל, ובשנים האחרונות הוא חווה רצף של בצורות קשות שגרמו לתמותה של רוב הבקר והצאן. כפרים שלמים ננטשו. האזור המדברי הולך ומתרחב, אפשר לראות בדרך כפרים של בקתות בצורת איגלו מבוץ וגללים, מבודדות ועמידות לחום. והרבה אנשים גרים באוהלים.
"משפחה של ארבע–שש נפשות מתגוררת באוהל בקוטר של ארבעה מטר, כשהאוהל הסמוך משמש כמטבח. כשאתה שואל אותם מה חסר אתה מצפה לשמוע מים, מזון, אנרגיה, אבל התשובה המפתיעה היא ידע. הם צמאים לידע וטכנולוגיות חקלאיות שיאפשרו להם לגדל מזון ולשרוד בסביבה המדברית.
"הם יודעים שאין לנו תקציבים מטורפים לתמוך בהם, הציפייה שלהם מאיתנו היא שנעזור להם לבנות מערכת חינוך מעולה שתיתן לאוכלוסייה כלים".
הטקס הססגוני שהשאיר על הישראלים רושם עז היה למעשה אירוע הנחת אבן הפינה ל"כוכבי המדבר" – מרכז אזורי לחדשנות טכנולוגית ולקיימות חקלאית באזורים צחיחים. "היינו שותפים שם לנטיעות הראשונות, ראינו את סיום הקידוח למי התהום ואת יציקת לבני הבוץ לטובת הבנייה של המרכז", מספר רחמילביץ'.
"כשאתה שואל אותם מה חסר אתה מצפה לשמוע מים, מזון, אנרגיה, אבל התשובה המפתיעה היא ידע. הם צמאים לידע וטכנולוגיות חקלאיות שיאפשרו להם לגדל מזון ולשרוד בסביבה המדברית"
אתה מתאר חבל ארץ ענק נחשל ועני, בשעה שניירובי נחשבת לאחת הערים המפותחות והמתקדמות באפריקה. זה פער אדיר.
"נכון, בניירובי יש הכול, אבל האוכלוסייה בצפון דלילה מאוד, הצפון רחוק וקשה להגיע אליו – יש כפרים שכדי להגיע אליהם צריך לנסוע 150 קילומטר בדרך עפר – ואולי זה גם קשור לעובדה ש־85% מתושבי קניה הם נוצרים ובצפון גרים בעיקר מוסלמים, הם מיעוט.
"וכמובן יש גם עניין של שחיתות וכסף מתחת לשולחן, אתה הולך לתחנת משטרה ורואה שלט גדול 'פה אין שחיתות' – זה כבר אומר הכול. אבל בעקבות המסע שלנו והבאזז שנוצר, נשיא קניה ביקר באזור לראשונה אחרי שש שנים".
הפתרון לחלק מהמצוקות באזורים כאלה עובר דרך אחת הסוגיות החמות בעולם המתפתח: חיים אוף־גריד, במקומות שבהם אי אפשר להתחבר לרשת ולתשתיות לאומיות.
"זה לגמרי הכיוון. הרבה מהחשמל בקניה מיובא מאתיופיה, שם הוא מיוצר מסכרים. אפשר לראות בצפון קניה את קווי החשמל שעוברים באזור אבל הם עוברים מעליו ולאנשים שגרים שם אין חשמל.
"אין ספק שהם צריכים פאנלים סולאריים, אבל הם גם צריכים לדעת לתקן אם משהו מתקלקל, אין טעם להתקין רובוט מתוחכם שאחרי חודשיים יפסיק לעבוד. אם אין ידע מהר מאוד הטכנולוגיות הכי טובות הופכות לפיל לבן".
"סטודנטים שלנו ייסעו לשם לתקופה ויעזרו, ובמקביל יגיעו אלינו סטודנטים מהאזור בשביל ללמוד על מים, אנרגיה וחקלאות. יש אצלנו בכל רגע נתון עשרות סטודנטים מאפריקה, אבל מצפון קניה לא הגיעו עד עכשיו"
ישראל היא שם דבר באפריקה בכל הנוגע לחידושי מים וחקלאות, ובדרכם צפונה חברי המשלחת ביקרו בחווה חקלאית שנבנתה בעזרת שגרירות ישראל וארגון CultivAid – מרכז למחקר ופיתוח חקלאי מתקדם, עם השקיה מדויקת בטכנולוגיה מתקדמת ומכירה של שתילים וזרעים לחקלאי הסביבה. את החווה מנהלים צעירים קנייתים שלמדו בישראל.
רחמילביץ' מבטיח שהחזרה הביתה משבעה ימים קסומים באפריקה היא לא סוף הדרך אלא רק ההתחלה: "אנחנו נהיה חלק מהמרכז החינוכי החדש. הרעיון הוא שסטודנטים שלנו יעשו קורס ויפתחו פרויקטים ספציפיים שיריצו אותם בצפון קניה יחד עם סטודנטים מקומיים, ייבנו בוסתנים, מערכות הידרופוניות ומערכות לטיהור מים.
"סטודנטים שלנו בשנה שנייה ושלישית ייסעו לשם לתקופה ויעזרו, ובמקביל יגיעו אלינו סטודנטים מהאזור בשביל ללמוד על מים, אנרגיה וחקלאות. יש אצלנו בכל רגע נתון עשרות סטודנטים מאפריקה, אבל מצפון קניה לא הגיעו עד עכשיו".
נראה שחזרת מהנסיעה עם פרספקטיבה חדשה על היחסים בין האדם לסביבה.
"היינו במקום שבו האנשים חיים את משבר האקלים כאן ועכשיו, והם יודעים את זה. נחשפנו לרוח חלוצית אמיתית, קיבלנו תזכורת חיה למשמעות של ההתמודדויות וההתאמה שהחברה האנושית תצטרך לעבור כחלק משינויי האקלים, ולזה שהכלים במאבק הזה הם חיבור בין ידע, ערבות הדדית, חזון וענווה.
"דווקא במקומות הכי נידחים, שבהם המשאבים הכי מועטים, נתקלנו בלב גדול ובהבנה עמוקה של אחריות האדם לעתיד שלו. למרות המצב הקשה, בצפון קניה שוררת בין האנשים רוח של שיתוף פעולה ועזרה הדדית"
"דווקא במקומות הכי נידחים, שבהם המשאבים הכי מועטים, נתקלנו בלב גדול ובהבנה עמוקה של אחריות האדם לעתיד שלו. למרות המצב הקשה, בצפון קניה שוררת בין האנשים רוח טובה של שיתוף פעולה ועזרה הדדית. מבחינתם יש לכולם אויב אחד – משבר האקלים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו