JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פנחס ענברי: הזדמנויות וסכנות לישראל במשבר ונצואלה ובהתפתחויות במזרח התיכון | זמן ישראל

הזדמנויות וסכנות לישראל במשבר ונצואלה ובהתפתחויות במזרח התיכון

צילום מסך מחשבון X של הבית הלבן, מציג את נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו מובל בידי סוכני הסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים (DEA) בתוך מטה הסוכנות במנהטן, 3 בינואר 2026 (צילום: הבית הלבן)
הבית הלבן
צילום מסך מחשבון X של הבית הלבן, מציג את נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו מובל בידי סוכני הסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים (DEA) בתוך מטה הסוכנות במנהטן, 3 בינואר 2026

משבר ונצואלה הוא קודם כל עניין של יבשת אמריקה, אבל יש לו השלכות גם על המזרח התיכון הנוגעות לישראל – הזדמנויות וסכנות.

ראשית כל, ונצואלה הייתה חלק בלתי נפרד מן הבריתות האיראניות בעולם, והייתה העורף העמוק של טבעת האש של קאסם סולימאני שתוכננה לחנוק את ישראל: חזבאללה, סוריה, עיראק, איראן, תימן וחמאס.

ונצואלה גם הייתה חלק מנתיב הסמים של חזבאללה ומשפחת אסד, ומי שרוצה אילוסטרציה על הקשר בין פוליטיקה לבין קרטלי סמים יכול לצפות בסדרה "מלכת הדרום". הסדרה אומנם עוסקת במקסיקו, אבל זה הדגם גם לוונצואלה, שם פוליטיקאים וקציני צבא בכירים הם ראשי קרטלי סמים.

ונצואלה הייתה חלק בלתי נפרד מן הבריתות האיראניות בעולם, והייתה העורף העמוק של טבעת האש של קאסם סולימאני שתוכננה לחנוק את ישראל: חזבאללה, סוריה, עיראק, איראן, תימן וחמאס

הסדרה גם ממחישה איך קרטלי הסמים מסכנים את ארצות הברית בחדירה העמוקה לתוכה, ובמקרה של ונצואלה החדרת גורמים חתרניים של איראן וחזבאללה.

מבחינת ישראל, יש עוד היבט – תמיכתה של ונצואלה ב-BDS, ובמאמציו של שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, להחרים את ישראל, ולהביא את עניינה לטריבונלים הבינלאומיים בהאג.

הנשיא הקודם, הוגו צ'אבס, העמיד את מטוסו האישי לטובת ריאד אל-מאלכי, כדי לגייס עוד מדינות בדרום אמריקה לטובת העניין הפלסטיני, ודרך זה בעצם הרחיב את השפעתה של איראן ביבשת.

ריאד אל-מאלכי היה נציג החזית העממית ברשות הפלסטינית, ודרכו ונצואלה תמכה בארגוני השמאל שהובילו את ה-BDS כמו החזית הדמוקרטית ודומיהם, וארגונים בלתי ממשלתיים ברמאללה.

מכאן, שמהפך של ונצואלה באוריינטציות שלה לגבי איראן וחזבאללה והשמאל הרדיקלי הפלסטיני – יכולות להיות לברכה לישראל.

המגמה האפשרית הזאת, כאשר היא באה על רקע הזעזועים באיראן, מחלישה את יכולת המיקוח של חזבאללה מול הממשלה המרכזית, ויחד עם לחצים של ישראל לחידוש המלחמה, עשויים לגרום להפתעות לטובה. כוכבית אזהרה: יש להשמיע איומים שיישמעו אמינים – כדי לא לבצע אותם. זה לא לטובת ישראל להסתבך עוד פעם במלחמה בלבנון.

הבעיה היא ששיקולים פוליטיים בישראל עלולים לחבל ביכולת לנהל טקטיקה זהירה, ושוב ניקלע למלחמה שלמדינה אין צורך בה, ונערער את האיזונים העדינים בלבנון, ובמקום לסייע לממשלה המרכזית – נערער אותה.

ונצואלה תמכה ב-BDS, ובמאמצי שר החוץ הפלסטיני, אל-מאלכי, להחרים את ישראל ולהביא את עניינה לטריבונלים הבינל' בהאג. הנשיא הקודם, צ'אבס, אף העמיד את מטוסו האישי לטובת אל-מאלכי

בקשר פחות ישיר להתפתחויות ביבשת אמריקה, אפשר לראות את ההכרה הישראלית בסומלילנד, את ההתפתחויות בתוך סוריה, ואת היריבות המפתיעה בין סעודיה לבין האמירויות.

הפגיעה באיראן, שהתחילה בניצחון של חיל האוויר על איראן, והקמת קשת חיל האוויר במה שהיה פעם הקשת השיעית – חוללו תהליכים בתימן, כאשר נראה באופק סוף שלטונם של החות'ים, והתעוררה השאלה מי יבוא במקום החות'ים. התעוררה מחלוקת, שהתפתחה לעימות צבאי, בין סעודיה לבין האמירויות בשאלה מי יחליף את החות'ים. סעודיה תומכת בממשלה המודחת, והאמירויות תומכות בארגון שמתנגד לממשלה המודחת. סעודיה רואה בזה אתגר למנהיגותה לא רק בחצי האי, אלא בעולם הערבי בכלל.

כאשר סעודיה ביקשה מן האמירויות לסייע לה במלחמה בחות'ים, היא לא שיערה שזה יוביל לניהול מדיניות עצמאית בים סוף, שנתפסת בסעודיה כ"ים שלנו".

וזה מתקשר להכרה של ישראל בסומלילנד. האמירויות לא הצטרפו לגינוי הכלל ערבי להכרה של ישראל בסומלילנד, כלומר: הם בצד של ישראל, בעוד שסעודיה בצד הנגדי. סעודיה רואה בברית השקטה בין ישראל לאמירויות בקרן אפריקה אתגר למנהיגותה בים סוף, ומכאן על העולם הערבי בכלל. כל זה התעורר בגלל המכה שהנחית חיל האוויר על איראן, ועשוי לצבור תאוצה בגלל ההתפתחויות בוונצואלה המחלישות את איראן עוד יותר.

אם אנחנו מכניסים את הסכסוך הסעודי-אמירתי לנוסחה אידאולוגית – סעודיה שומרת על שלמותן של מדינות ערב, ולא רוצה לזעזע אותן. זה יכול להסביר מדוע סעודיה לא הצטרפה לאמירויות במלחמת האזרחים בלוב, ומדוע היא רוצה לשמור על עקרון שלמותה של הרשות הפלסטינית.

אם להכניס את הסכסוך הסעודי-אמירתי לנוסחה אידאולוגית – סעודיה שומרת על שלמות מדינות ערב מבלי לזעזען. אולי לכן לא הצטרפה לאמירויות במלחמת האזרחים בלוב, ומדוע ברצונה לשמור על הרשות הפלסטינית

וזה מוביל אותנו לסוריה. התפרסמו ידיעות על ניסיון התנקשות בנשיא אחמד א-שרע, שהוכחשו אבל באופן לא משכנע. הטלוויזיה הסורית הראתה הבלחות של א-שרע מרחוק, ורק אתמול ראו אותו נפגש עם בן סלמאן בסעודיה.

תחילה נפוצו שתי גרסאות: גרסה אחת, שהשיירה שלו עלתה על מטען בדרכו לארמון, וגרסה שנייה, בעלת משמעויות עמוקות יותר, שהוא נפצע בתוך קרב יריות בתוך הארמון. על פי הגרסה הזאת, במהלך פגישה עם חבריו הישנים בדאעש, כדי להרגיע את המצב בין צבא סוריה לבין התעוררות ההתקפות של דאעש מחדש – הדברים יצאו מכלל שליטה והפכו לחילופי אש בין האורחים למארחים.

יש לאירוע כזה, אילו היה מתרחש, השלכות על השאלה הגדולה במזרח התיכון – האם לתמוך בפיצול מדינות האזור, או לשמור על אחדותן הטריטוריאלית. ההופעה המחודשת של דאעש מעוררת שאלה זאת מחדש.

כזכור, מי שלחם בדאעש בצורה היעילה ביותר היו הכורדים. אם נלחמים בדאעש צריכים את הכורדים, אבל הכורדים ממחישים את פיצולה של סוריה, והם מחסום בפני איחודה מחדש. האם הסיבה שא-שרע ביקש את הפיוס עם דאעש הייתה כדי לחסל את האוטונומיה הכורדית? מכיוון שאין אנו יודעים מה התחולל בדיוק בתוך הארמון, או אם מישהו תכנן להניח מטען בדרכו, ובכלל – האם אחת הגרסאות היא תרחיש אפשרי – אנו יכולים רק לשאול שאלות, ואין לנו תשובות.

לשאלה הזאת יש גם השלכות על השיחות בין ישראל לסוריה – על מה שקרוי "ההסכם הבטחוני". בין א-שרע לישראל יש תהום בתפיסות על עתידה של סוריה. בעוד ישראל רוצה לשמור על הגולן, ופסגת החרמון, ותמיכה בדרוזים – א-שרע רוצה את אחדות סוריה. כלומר: נסיגה של ישראל מן הגולן. כעת ממרומי החרמון, ואחר כך מן הגולן בכלל. ובכל מה שקשור לדרוזים – מבחינתו דמשק אחראית על שמירת ביטחונם ולא ישראל. הבעיה של ישראל – הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ רוצה את ההסכם, כדי לשים אותו בסל ההצלחות שלו בעשיית שלום בעולם. השאלה היא מה ראש הממשלה בנימין נתניהו יחליט – ללכת עם טראמפ או עם ישראל?

בין א-שרע לישראל יש תהום בתפיסות על עתידה של סוריה. בעוד ישראל רוצה לשמור על הגולן, ופסגת החרמון, ותמיכה בדרוזים – א-שרע רוצה את אחדות סוריה. כלומר: נסיגה של ישראל מן הגולן

וכמובן- טורקיה. היא רוצה להסיר מעל דרכה את המחסומים של הכורדים ושל הדרוזים בדהירתה לאל-אקצא ולירדן.

בשנת הבחירות הבאה עלינו לרעה, ישראל לא יכולה לקבל החלטות הנקיות משיקולים אישיים ופוליטיים. השאלה היא: האם יש לנו זמן לחכות?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 948 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 20 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: ישראל וארה״ב תכננו להציב את אחמיניג׳אד בראש שלטון חדש באיראן

לפי הדיווח, הנשיא לשעבר עודכן על התוכנית והסכים למהלך, אך נעשה חשדן לאחר שנפצע בתקיפה ישראלית על ביתו בטהרן, ומאז לא נראה בציבור ● הסנאט האמריקאי קידם החלטה להגבלת סמכויות טראמפ לנהל מלחמה נגד איראן

לכל העדכונים עוד 4 עדכונים

לא יהירות אלא הטיות - למה מערכות מחמיצות התרעות

החמצת התרעות אינה נובעת בהכרח מזלזול או מחוסר מקצועיות, אלא לעיתים ממגבלות חשיבה אנושיות, הפועלות דווקא בתוך מערכות מקצועיות ומנוסות. 

 *  *  *

בימים האחרונים פורסם, כי כבר בשנת 2025 הוכנה במערכת הביטחון עבודה מקצועית שעסקה באיום רחפני הנפץ, לרבות רחפנים מונחים באמצעות סיב אופטי, ובהפקת לקחים מן המלחמה באוקראינה.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 852 מילים

הצ'אטבוט לא ישלם מס הכנסה

מס ההכנסה של עובדים אנושיים מממן את תקציבי המדינות, והבינה המלאכותית מאיימת לחתוך את צינור החמצן הזה ● הרעיון להטיל "מס רובוטים" כבר התברר כגול עצמי שרק חונק חדשנות, והמומחים דורשים להגיש את החשבון לבעלי ההון ● כך או אחרת, הממשלות חייבות להתעורר לפני שגל הפיטורים ישאיר אותן עם קופה ריקה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,022 מילים
אמיר בן-דוד

"הגוף בכיתה, הראש עדיין בעזה" - החיים הכפולים של המילואימניקים

"אתמול עוד הייתי באירוע בו התפוצץ לידנו אר.פי.ג'י בעזה והיום אני נדרש להכין מטלה בקורס בכתיבה אקדמית – הראש שלי עוד לא מסתנכרן בין שני המקומות".

משפט זה אמר לי סטודנט במכללת ספיר, תוך שהוא מנסה לתאר את החוויה הבלתי אפשרית של המעברים בין שדה הקרב לחדרי הכיתה בקמפוס.

ד"ר אלה בן-עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקסטים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת תקשורת, מצבי חירום וחוסן קהילתי. קצינת הסברה במילואים בפיקוד העורף, נשואה, אם לשלושה ילדים ומאמינה גדולה בחינוך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 956 מילים

תרמית "היום שאחרי"

עזה קורסת תחת ביוב, עכברושים וייאוש, בזמן שחמאס וישראל קונים זמן ● למרות תוכנית השלום של טראמפ והקמת הוועדה הטכנוקרטית, שיקום הרצועה רחוק מתמיד ● ישראל מעכבת כניסת פקידים ושוטרים, חמאס נאחז בנשקו, והסיוע ההומניטרי מנוצל להברחות ● הסטטוס קוו לא רק שאינו מקרב הכרעה – הוא מרחיק אותה

לכתבה המלאה עוד 2,107 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

מפלגות שוויתרו על "הקול הרוסי"

סקרים שמתפרסמים לאחרונה מראים, כי אילו הבחירות התקיימו היום, נפתלי בנט או גדי איזנקוט היו ככל הנראה מצליחים להקים ממשלה. אך כידוע סקרים  לא תמיד מנבאים את תוצאות האמת: עתידה הפוליטי של ישראל לוט בערפל, בין היתר בגלל המגזר הרוסי.

כיום, המגזר הרוסי שווה כ-18 מנדטים ורק כ-25% מהם תומכים בקואליציה הנוכחית.

אלכס טנצר הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים. יו"ר מטה למען עובדי הקבלן. 7 דו"חות מבקר המדינה התפרסמו בגלל תלונותיו. נבחר בעבר על ידי עיתון כל העיר בירושלים כאיש השנה. 6 פעמים נבחר על ידי המגזר הרוסי כאיש השנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 571 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הפאזל הפוליטי מתחיל להתבהר לקראת הבחירות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, המפה הפוליטית מתחילה להתבהר, אך מספר שאלות מפתח נותרו פתוחות ● מה יעלה בגורל בוחרי סמוטריץ', האם איזנקוט באמת מסוגל למשוך מנדטים מהליכוד, ולאן נעלמו הנשים בפריימריז של חד"ש? ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 811 מילים ו-1 תגובות

בעוד שחוק הגיוס של נתניהו וביסמוט יגיע רק בעוד חמש שנים למקסימום 10,000 מתגייסים חרדים, צה"ל מבהיר כי הוא זקוק ל-12,000 חיילים באופן מיידי ● הנתונים חושפים את הפער העצום בין הצרכים המבצעיים של הצבא שנשחק בשלוש שנות מלחמה לבין הפוליטיקה של הכנסת המתפזרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 844 מילים ו-1 תגובות

גם בים הרחפנים עושים צרות

אופנת הדיג באמצעות רחפנים ממלאת את הים בקרסים ובמאות מטרים של חוטי דיג, שגולשים, שחיינים וצבים מסתבכים בהם ● הפתרון המפתיע מגיע מהאוויר: בחברה להגנת הטבע גילו שתקנות הטיס המעודכנות אוסרות על השלכת חפצים מרחפן, וכך נסללה הדרך לאיסור גורף על דיג באמצעות רחפנים ● טל רז, שהצילה שתי צבות שנלכדו בסבך החוטים: "אפשר לנשום לרווחה"

לכתבה המלאה עוד 1,175 מילים

"המחבלים יצרו כאוס והזירות זוהמו. צריך להתאים את דיני הראיות למציאות"

בעוד כשנה יקום בית הדין המיוחד למחבלים שהשתתפו בשבעה באוקטובר ● עו"ד יעל ויאס גבירצמן תייצג שם מאות משפחות נפגעים ● בשיחה עם זמן ישראל, היא מדברת על חשיבות החוק שדן בפשעים חסרי תקדים, הקושי הראייתי, החשיבות לשמירה על זכויות הקורבנות ועל החשיפה לחומרים ● "כשאני בתפקיד יש לי משימה, אבל כשאני אלך לתערוכה - שם אני אבכה"

לכתבה המלאה עוד 1,417 מילים

תחת מסך עשן של נוסחים מתחלפים, שמחה רוטמן דוהר לאישור הצעת החוק שתנתק את המחלקה מהפרקליטות ● החוק נועד לייצר גוף חקירות פרטי של שר המשפטים, כזה שיוכל להפקיע תיקים מהיועמ"שית ולהטיל אימה על המערכת ● התעקשות הקואליציה להעביר את החוק לפני פיזור הכנסת מוכיחה שהם שכחו כלל בסיסי בדמוקרטיה: הכוח הזה יכול ליפול בקרוב לידי האופוזיציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 903 מילים ו-1 תגובות

הפתק של הרב לנדו מפחיד את נתניהו הרבה יותר מאזהרות הרמטכ"ל

האזהרות על צבא שקורס תחת הנטל לא מרשימות את ראש הממשלה כמו האיום של המנהיג הליטאי לפרק את גוש הימין ● מבועת מהאפשרות לאבד את החרדים רגע לפני אישור חוקי ההפיכה המשטרית, נתניהו פותח במסע לחצים על מורדי הליכוד כדי להעביר את חוק ההשתמטות בדקה התשעים ● התפטרות משה ארבל מוכיחה שגם בש"ס מתחילים להבין לאן נושבת הרוח ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 682 מילים

שוק האג"ח מבהיר כי המלחמה כבר חלחלה עמוק לתוך כלכלות העולם

התרסקות שוק האג"ח העולמי בסוף השבוע היא לא עוד "יום אדום" טכני בבורסה – זו כבר אזהרה חמורה שהמשקיעים משגרים אל טראמפ ● בעוד הבורסות שוברות שיאים בזכות כמה חברות AI, משקיעי האג"חים רואים עננים שמתקדרים על הכלכלה העולמית – בהנחה שלא יימצא פתרון עם איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 666 מילים ו-1 תגובות

מסיבות, חתונות, חופשות ופגישות עם ראשי הליכוד

יומן ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, החשוד בפלילים, עמוס בלו"ז "אישי", חופשות, חצאי ימי עבודה, מפגשים פוליטיים ומאות בריתות וחתונות ● מה חסר בו? עבודה למען תושבי אשקלון, שזקוקים למיגון, נאנקים תחת קשיי המלחמה וקוראים בעיתונות כיצד העירייה והעומד בראשה מסתבכים בפרשיות שחיתות ● עיריית אשקלון: "ראש העיר פועל לילות כימים למען התושבים"

לכתבה המלאה עוד 1,221 מילים ו-2 תגובות

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-2 תגובות

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.