בקהילה החרדית, שינוי חברתי אינו מתחיל בדרך כלל בהחלטות מדיניות או בהצהרות פומביות. הוא מתחיל בבית. לעיתים קרובות הוא מתחיל בילד אחד מסוים, הראשון במשפחה שעושה את הצעד.

הילד הראשון שמתגייס לצה"ל איננו רק מי שלובש מדים. הוא יוצר תקדים. הבחירה שלו אינה נתפסת כאירוע אישי בלבד, אלא כמהלך שמגדיר מחדש גבולות, שיח וציפיות בתוך המשפחה ומחוצה לה.

בקהילה שבה נורמות נבנות דרך דוגמה אישית ולא באמצעות קמפיינים, להיות הראשון משמעותו לשאת משקל סמלי ורגשי כבד.

הילד החרדי הראשון שמתגייס לצה"ל אינו רק מי שלובש מדים. הוא יוצר תקדים. בחירתו אינה נתפסת כאירוע אישי בלבד, אלא כמהלך שמגדיר מחדש גבולות, שיח וציפיות בתוך המשפחה ומחוצה לה

מן העבודה בשטח ומתוך נתונים שנאספו בתוכניות הליווי עולה, כי כ־60 אחוזים מהחיילים החרדים הם הילד הראשון במשפחתם שמתגייס לצה"ל.

זהו נתון משמעותי, לא טכני. הוא מלמד על מנגנון חברתי עמוק: שינוי אינו מתחיל מהרוב, אלא מחלוץ בתוך התא המשפחתי. כאשר אחד עושה את הצעד, המשפחה כולה נדרשת להתארגן סביב מציאות חדשה.

הבחירה להיות הראשון מלווה לרוב במורכבות גדולה. המשפחה מתמודדת עם שאלות זהות, עם תגובות מהסביבה, ועם חשש מהשלכות חינוכיות וקהילתיות. לעיתים יש דאגה לעתידם של הילדים האחרים, לשייכות החברתית, או למעמד המשפחה בקהילה. כאשר אין ליווי, המהלך עלול להיתפס כחריג ואף כמאיים. אך כאשר נבנית מעטפת תומכת, הוא יכול להפוך למודל.

הקשר בין משפחות שמצליחות להחזיק את המהלך לבין מגמות רחבות יותר – ניכר גם בנתוני הגיוס. בשנת הגיוס 2024, בין יולי 2024 ליוני 2025, התגייסו לצה"ל כ־2,940 חרדים, לפי נתוני צה"ל שהוצגו בפני ועדת החוץ והביטחון. מדובר בעלייה משמעותית לעומת שנים קודמות, שבהן עמד היקף הגיוס החרדי על יציבות יחסית סביב כ־1,200 מתגייסים בשנה.

מתוך כלל המתגייסים השנה, רובם שובצו במסלולים קרביים או תומכי לחימה. במחזור ספטמבר 2024 התגייסו 240 חיילים חרדים, מהם 198 לוחמים ו־42 תומכי לחימה. בינואר 2025 נוספו 338 מתגייסים נוספים, מתוכם 211 לוחמים והיתר תומכי לחימה. במקביל, במסגרת מסלול שלב ב' לבני 26 ומעלה, נרשמו כ־4,000 מועמדים, ומתוכם כ־600 התקבלו ועברו הכשרה לקראת שירות מילואים פעיל.

העובדה שכ-60% מהחיילים החרדים הם הראשונים במשפחתם שמתגייסים – משמעותית, ומלמדת על מנגנון חברתי עמוק: שינוי לא מתחיל מהרוב, אלא מחלוץ בתא המשפחתי, שהמשפחה מתארגנת סביבו

בימים אלו, עם פתיחתו של מחזור גיוס חדש, מתחיל את צעדיו מחזור נוסף בחטיבת חשמונאים. על פי נתוני צה"ל, מדובר במחזור הגדול ביותר שנקלט עד כה במסגרת זו. גם כאן, מאחורי המספרים עומדות משפחות שלמות, רבות מהן חוות לראשונה את המציאות הזו ונדרשות להתמודד עם האתגרים, החששות והמורכבויות הכרוכות בכך.

כאשר משפחה מצליחה לעבור את הדרך הזו כשהיא מלווה ומחוזקת, נוצר מודל לחיקוי שקט אך עוצמתי. הקהילה אינה רואה רק את החייל, אלא את התא המשפחתי כולו: כיצד הוא מתפקד, כיצד נשמרת השייכות הקהילתית, וכיצד הילדים האחרים ממשיכים את דרכם. כך נבנית לגיטימציה מבפנים.

לעומת זאת, כאשר המשפחה נותרת לבד, המחיר עלול להיות כבד. שחיקה, נתק רגשי ולעיתים גם התרחקות מהקהילה. במקרים כאלה, אותו ילד ראשון שהיה יכול לסלול דרך לאחרים, הופך שלא מרצונו לדוגמה מרתיעה.

מתוך ניסיון רב שנים של הפלטפורמה החברתית מבית ידידות טורונטו בליווי מהלכים לאומיים לשילוב חרדים בישראל, באקדמיה, בתעסוקה ובחוסן קהילתי, למדנו ששינוי יציב אינו נוצר מעבודה עם הפרט בלבד. הוא מחייב השקעה שיטתית במשפחה ובסביבה הקהילתית, ובניית שפה שמאפשרת לפרט להמשיך להיות חלק מהקהילה. 

הקהילה לא רואה רק את החייל, אלא את התא המשפחתי כולו: כיצד הוא מתפקד, כיצד נשמרת השייכות הקהילתית, וכיצד הילדים האחרים ממשיכים את דרכם. כך נבנית לגיטימציה מבפנים

על בסיס ניסיון זה אנו מובילים כיום את תכנית "העורף החרדי", תוכנית ייעודית  חדשה לתמיכה בעורף המשפחתי של חיילים חרדים. התוכנית פועלת עם משפחות שבהן יש ילד שמתגייס, מתוך הבנה שהמשפחה כולה היא זירת ההשפעה המרכזית של המהלך.

במשפחה חרדית ממוצעת יש כשישה ילדים, וכמחצית מהם בנים. משמעות הדבר היא שמשפחה שחווה לראשונה גיוס, ומקבלת ליווי, כלים ושפה שמאפשרים לה להחזיק את המהלך ביציבות ובכבוד – אינה משפיעה רק על חייל אחד. היא עשויה להשפיע על מסלול חייהם של אחים נוספים, ועל האופן שבו המשפחה כולה תתייחס לאפשרות השירות בעתיד.

השקעה ממוקדת בעורף המשפחתי יוצרת אפקט מצטבר, היא מחזקת את המשפחות שכבר נמצאות בתוך המהלך, מגדילה את הסיכוי להמשכיות בתוך אותה משפחה, ומשדרת לסביבה הקהילתית כולה שמדובר במסלול שניתן להחזיק אותו לאורך זמן. כך משפחה אחת הופכת מנקודת סיכון לנקודת מינוף, ומשפחות נוספות, מתחילות לבחון את האפשרות ברצינות.

פילנתרופיה המבקשת להשפיע באופן אפקטיבי על תהליכים חברתיים יודעת לזהות היכן נבנים מודלים. במקרה של שילוב חרדים בצה"ל, המשפחה היא הזירה שבה נקבע אם השינוי יישאר נקודתי או יהפוך לתהליך מתרחב.

להשקעה ממוקדת בעורף המשפחתי יש אפקט מצטבר. חיזוק המשפחות שכבר בתוך המהלך, הגדלת הסיכוי להמשכיות באותה משפחה, והוכחה לסביבה הקהילתית כי מדובר במסלול שניתן להחזיק בו לאורך זמן

השינוי המשמעותי ביותר בקהילות שמרניות אינו נכפה מבחוץ. הוא נולד מבפנים. הילד הראשון שמתגייס, כשהוא מלווה נכון, יכול להיות תחילתו של שינוי כזה.

שמעון גולדשטיין, חייל חרדי ששירת בנצח יהודה ובני משפחתו, היום מנהל את את תכנית "העורף החרדי" בפלטפורמה החברתית (מבית ידידות טורנטו) (צילום: באדיבות המצולמים)

יוסף פרטוק הוא סמנכ"ל פיתוח ואסטרטגיה בפלטפורמה החברתית מבית ידידות טורונטו, שמספקת מעטפת לעורף המשפחתי בקהילה החרדית עבור בני משפחתם של מתגייסים לצה"ל