JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ריאיון עם רפאל גרוסי: "לאיראן יש מאגר עצום של אורניום מועשר; אנחנו חייבים לחזור לשם" | זמן ישראל
ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי במסיבת עיתונאים בה הציג את מועמדותו למזכ"ל האו"ם הבא בבואנוס איירס, ארגנטינה, 22 בדצמבר 2025 (צילום: Juan Mabromata/AFP)
Juan Mabromata/AFP
ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי במסיבת עיתונאים בה הציג את מועמדותו למזכ"ל האו"ם הבא בבואנוס איירס, ארגנטינה, 22 בדצמבר 2025
ריאיון עם ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי

"לאיראן יש מאגר עצום של אורניום מועשר; אנחנו חייבים לחזור לשם ולוודא שהחומר לא הוסתר"

ראש סבא"א מנתח את מצב פרויקט הגרעין של איראן ביום שאחרי מלחמת 12 הימים ● לצד הביטחון כי היכולות המבצעיות של טהרן אינן קיימות עוד, גרוסי מזהיר מהיכולת הטכנולוגית שתאפשר לאיראנים לשחזר את התשתית במהירות: "אי אפשר 'לשכוח' את מה שנלמד" ● ובכל זאת הוא מתעקש שדיפלומטיה היא הדרך היחידה למנוע מאיראן להפוך למעצמה גרעינית

FPעמודי התווך של הסדר הגרעיני העולמי מתערערים. מוקדם יותר החודש פקעה אמנת "ניו סטארט" (New START), האמנה הגרעינית המרכזית בין ארצות הברית לרוסיה. במקביל, סין מרחיבה במהירות את הארסנל הגרעיני שלה; ובהתאם למצב הכללי של תנודתיות גאופוליטית, כמה מדינות נוספות דנות כעת באפשרות להשיג את הנשק הקטלני ביותר בהיסטוריה.

רפאל גרוסי, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) – הגוף המפקח על הגרעין מטעם האומות המאוחדות – נמצא בחזית המעקב אחר בטיחותן של תחנות הכוח הגרעיניות באוקראינה, אפילו תחת אש רוסית. ובמשך שנים, כל עוד הייתה לסוכנות גישה, הוא פיקח על המערכה הבינלאומית למעקב אחר תוכנית הגרעין של איראן.

כעת גרוסי נחשב לאחד המועמדים המובילים לתפקיד המזכ"ל הבא של האו"ם. שוחחתי איתו בסוף השבוע האחרון בשולי ועידת הביטחון של מינכן. להלן תמליל השיחה, ערוך ומקוצר קלות.

אני רוצה להתחיל עם "ניו סטארט". זו הייתה אמנת אי-ההפצה בין ארצות הברית לרוסיה, שתי השחקניות הגרעיניות הגדולות בעולם. עד כמה אתה מודאג מכך שהאמנה פקעה?
"זה היה סוד גלוי שזה עומד לקרות. בטווח המיידי לא יהיו שינויים גדולים. ההשפעה של המהלך היא יותר בכך שאין לנו, נכון לעכשיו, שום אמנה אחרת להגבלת נשק שקובעת מספר מרבי של ראשי קרב וכדומה.

"בטווח המיידי לא יהיו שינויים גדולים. ההשפעה של המהלך היא יותר בכך שאין לנו, נכון לעכשיו, שום אמנה אחרת להגבלת נשק שקובעת מספר מרבי של ראשי קרב וכדומה"

ראש סבא"א רפאל גרוסי בריאיון לעורך הראשי של Foreign Policy, ראווי אגרוואל, 18 בפברואר 2026 (צילום: Foreign Policy)
ראש סבא"א רפאל גרוסי בריאיון לעורך הראשי של Foreign Policy, ראווי אגרוואל, 18 בפברואר 2026 (צילום: Foreign Policy)

"אף אחד לא מצפה לראות שינוי דרמטי בארסנלים הגרעיניים בעתיד הקרוב, אבל חשוב להמשיך לבחון את הנושא. למרות המגבלות שלהם, הכלים הללו מספקים מרכיב של יכולת חיזוי במונחים כלליים ואסטרטגיים לגבי המקום שבו עומדות המעצמות הגרעיניות הגדולות.

"כפי שאתה יודע, יש דחיפה מצד ארצות הברית לכלול בדיון שחקנים נוספים כמו סין, אך סין אינה מסכימה לכך. בכל מקרה, קיימות כיום גם טכנולוגיות חדשות – כמו אמצעי נשיאה וכלים תת-ימיים היפר-קוליים – שצריך יהיה לכלול כדי שהסכם כזה יהיה אפקטיבי".

חלק גדול ממה שאתה אומר דומה לעמדתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. אבל חלק מהבעיה הוא שלא נראה שיש תנועה מתמשכת ליצירת אמנה חדשה.
"אני לא שותף לדיונים הללו, אבל אני חושב שארצות הברית ורוסיה מדברות. לכן אולי זה לא לגמרי מדויק לומר ששום דבר לא קורה. יש דיאלוג, וכמובן שצריך לקדם אותו ולתמוך בו".

"אני לא שותף לדיונים הללו, אבל אני חושב שארצות הברית ורוסיה מדברות. לכן אולי זה לא לגמרי מדויק לומר ששום דבר לא קורה. יש דיאלוג, וכמובן שצריך לקדם אותו ולתמוך בו"

רמזת לכך קודם, אבל קיימת התפשטות אנכית – כשמדינה שהיא כבר מעצמה גרעינית מרחיבה את הארסנל שלה – ויש התפשטות אופקית, כשמדינות חדשות משיגות נשק גרעיני. לתשע מדינות יש כיום נשק גרעיני, וסבא"א אומרת שישנן כ-30 מדינות נוספות שעשויות להצטרף למועדון הזה. האם במובן מסוים, התפשטות אופקית מדאיגה יותר?
"אני חושב שזה גורם חדש. תמיד ידענו שזה יכול לקרות; זה היה הבסיס לדחיפה שהובילה אותנו לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), בניסיון לבלום את התופעה. אבל מבחינה טכנולוגית, אנחנו יודעים שמספר מדינות יכולות תיאורטית להיות בעלות יכולת לעבור לתחום הזה.

הצוללת הגרעינית חברובסק במהלך שיגורה במספנת סבמאש בסברודווינסק, רוסיה. 1 בנובמבר 2025 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)
הצוללת הגרעינית חברובסק במהלך שיגורה במספנת סבמאש בסברודווינסק, רוסיה. 1 בנובמבר 2025 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)

"אנו רואים זאת כעת בשיח הציבורי – מדינות שעד כה עמדו בכללי ה-NPT אומרות שהן עשויות לבחון מחדש את עמדתן בנוגע להחזקת נשק גרעיני. זו מגמה מטרידה מאוד. אפשר להסתכל על התפשטות אנכית ולראות שהמעצמות הגדולות מכילות כמות מסוימת של ראשי קרב, מערכות ופריסות. אבל כשמתחילים להפיץ את הדברים האלה… [עוצר].

"מערכת ה-NPT עבדה, גם אם לא באופן מושלם. קיימת מגבלה מסוימת. להיות מחוץ למעגל כרוך בעלויות משמעותיות, ויש רק קומץ מדינות שנותרו מחוץ לאמנה ושיש להן נימוקים שונים להחזקת נשק גרעיני.

"אולם עם מידת הפיצול הנוכחית ועליית העימות הגאופוליטי, אם לפתע נעמוד מול עולם שבו יש 20 מדינות עם נשק גרעיני, אנו בטוחים שנראה שימוש בנשק כזה – אפילו בעימותים אזוריים או מקומיים – עם פוטנציאל להסלמה רחבה".

ניתן לטעון שנשק גרעיני דווקא מבטיח שמדינות יפחיתו את ההסלמה מהר יותר. בשנה שעברה, כשלהודו ופקיסטן הייתה מלחמה קצרה בת ארבעה ימים, אחת הסיבות לכך שהיא לא נמשכה והפכה למתקפה ארוכה ושוחקת הייתה ששני הצדדים ידעו שהם יכולים להסלים בקלות לנשק גרעיני, וזה גרם להם לסגת מהקצה. אוקראינה עשויה לטעון, למשל, שאילו היה לה נשק גרעיני, היא לא הייתה תקועה במלחמה שנמשכת כעת כבר כמעט ארבע שנים. כשאתה שומע את הטיעון הזה, האם לא נראה לך שאולי המועדון הגרעיני צריך להתרחב?
"כלל לא. אני לא חושב שהוספת מדינות עם נשק גרעיני תתרום לביטחון המשותף בשום צורה. אני יכול להבין את הלוגיקה שלך, והיא משכנעת במובן מסוים, אך בחלק מהעימותים הנוכחיים, קיומו של נשק גרעיני עלול להוביל בדיוק לשימוש בו. אם יש מדינה גרעינית באזור, היריב הנתפס יחתור להשיג נשק כזה מייד, וזה יתפשט בצורה בלתי נשלטת. זה מה שקרה בתת-היבשת ההודית.

"בחלק מהעימותים הנוכחיים, קיומו של נשק גרעיני עלול להוביל בדיוק לשימוש בו. אם יש מדינה גרעינית באזור, היריב הנתפס יחתור להשיג נשק כזה מייד, וזה יתפשט בצורה בלתי נשלטת. זה מה שקרה בתת-היבשת ההודית"

טיל שאהין 3 בעל ראש נפץ גרעיני מתוצרת פקיסטן, מוצג בתהלוכה צבאית בפקיסטן, 23 במרץ 2016 (צילום: AAMIR QURESHI / AFP)
טיל שאהין 3 בעל ראש נפץ גרעיני מתוצרת פקיסטן, מוצג בתהלוכה צבאית בפקיסטן, 23 במרץ 2016 (צילום: AAMIR QURESHI / AFP)

"התמריץ הוא 'להדביק את השכנים', כפי שהאמריקאים אומרים, ולהחזיק במה שיש לשכן. אם לשכן שלי יש נשק גרעיני, הוא יכול לעשות כרצונו בגבול, בים, בנושאי דיג ומשאבי טבע – כך שהיינו נכנסים למדרון חלקלק שיש להימנע ממנו.

"המקרים הקיימים כיום, למרות היותם שנויים במחלוקת, מובנים היטב בהקשרים אזוריים מסוימים. ההשלכות של מצב שבו 'כל דאלים גבר', תוך ידיעת רמת הטכנולוגיות שקיימות שם – יהיו נוראיות".

נכון, וזה גם עלול ליפול לידיים הלא נכונות. אני רוצה להניח לרגע לוויכוח על ההפצה ולעבור לאיראן, שחתומה על אמנת ה-NPT. לפני המלחמה בת 12 הימים בשנה שעברה, שבה תקפו ארצות הברית וישראל את מתקני הגרעין של איראן, פרסמה הסוכנות לאנרגיה אטומית דוח שציין את כשליה של טהרן בעמידה בהתחייבויותיה. תוכל לתת לנו מושג מה מצאת מטריד באותו דוח?
"תודה שאתה מזכיר את זה, כי היו מי שאחרי מה שקרה האשימו את הסוכנות או אותי אישית".

האיראנים האשימו אותך; סומנת כמטרה.
"זה מעניין, כי אותו דוח ציין שלא היה בידינו שום מידע המצביע על כך שלאיראן הייתה או ישנה תוכנית לפיתוח נשק גרעיני. לא פעלנו מתוך כוונות רעות או בשיתוף פעולה עם איש כדי לנהל מלחמה נגד מדינה – מה שהיה אבסורדי לחלוטין מכל זווית אפשרית – משום שהסוכנות חייבת להיות אובייקטיבית ולדווח על הדברים כפי שהם.

"אמרנו שמצד אחד אין דבר המצביע על כך שאיראן הולכת בנתיב הזה, אך בו-זמנית קיימים כל הגורמים הללו המהווים סיבה לדאגה. ביקשנו מאיראן לתת לנו גישה מלאה"

"אמרנו שמצד אחד אין דבר המצביע על כך שהם הולכים בנתיב הזה, אך בו-זמנית קיימים כל הגורמים הללו המהווים סיבה לדאגה. ביקשנו מאיראן לתת לנו גישה מלאה".

שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י בפגישה עם ראש סבא"א רפאל גרוסי בז'נבה, שוויץ, 16 בפברואר 2026 (צילום: Iranian Foreign Ministry via AP)
שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י בפגישה עם ראש סבא"א רפאל גרוסי בז'נבה, שוויץ, 16 בפברואר 2026 (צילום: Iranian Foreign Ministry via AP)

והם לא נתנו.
"כמובן שלא. הייתה לנו גישה לחלק מהדברים, אך גילינו מספר דברים – עקבות של אורניום מועשר במקומות שלא היו קשורים כלל לתוכנית הגרעין. ברור שמשהו הוסתר. היו לא מעט שאלות, אבל מה שקרה, קרה. אי אפשר לכתוב מחדש את ההיסטוריה. הסוכנות תמיד הייתה אובייקטיבית בצורה קיצונית. המציאות היא שציירנו את התמונה המלאה".

צייר חלק מהתמונה הזו עבור הקוראים שלנו. ישראל תשאל את איראן: למה אתם צריכים להעשיר אורניום לרמה של 60%? הם טוענים שעושים זאת רק אם מתכוונים להפוך את האורניום לפצצה. האיראנים יאמרו שאין להם רצון להשיג פצצה, ואילו רצו – היו עושים זאת כבר אתמול. כשאתה מסתכל על מה שהם עשו לפני המלחמה בת 12 הימים – ולך הייתה את התחושה הטובה ביותר של המציאות בשטח – מה הייתה המסקנה שלך?
"ברור שהצטברות של אורניום מועשר ברמה גבוהה כזו, למרות שאינה אסורה כשלעצמה, העלתה שאלות רבות, מכיוון שלא היה לה שימוש מעשי ומיידי ברור. זה, בשילוב עם כל השאלות הבלתי פתורות והמגבלות, העלה נורות אזהרה. כעת המצב שונה. הדברים השתנו כי הייתה מלחמה".

חלק גדול מהעניין שקוע בבלבול. הנשיא טראמפ אמר לאחר המלחמה שמתקני הגרעין של איראן 'נמחקו'. לאחר מכן הייתה הדלפה מהפנטגון שרמזה שזה היה מוקדם מדי לקבוע, ושייתכן שאיראן הצליחה להציל חלק ממתקניה. ישנה גם השאלה הנפרדת לגבי מה קרה בפועל לאורניום. איפה הדברים עומדים עכשיו?
"המלחמה הייתה נקודת מפנה, משום שהנזק הפיזי לתשתית היה גדול מאוד – מה שאומר שמה שהותקף אינו מבצעי יותר".

"המפקחים שלי לא הצליחו להגיע לשם ולראות את הנזק, אך אנו מכירים את המתקנים הללו היטב. לפי ההערכות המבוססות על עוצמת התקיפה, הקונצנזוס הוא שהיכולות שהיו להם אינן קיימות עוד"

אז הצנטריפוגות לא עובדות.
"המפקחים שלי לא הצליחו להגיע לשם ולראות את הנזק, אך אנו מכירים את המתקנים הללו היטב. לפי ההערכות המבוססות על עוצמת התקיפה, הקונצנזוס הוא שהיכולות שהיו להם אינן קיימות עוד.

צנטריפוגות איראניות מוצגות בתערוכה המפארת את הישגי איראן בתחום הגרעין, 8 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
צנטריפוגות איראניות מוצגות בתערוכה המפארת את הישגי איראן בתחום הגרעין, 8 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

"זה לא אומר שהכול הושמד. אי אפשר 'לשכוח' את מה שלמדת, ולאיראן יש את היכולת הטכנית והתעשייתית לשחזר את התשתית הזו אם היא תרצה בכך. אנו לא רואים את זה קורה כרגע, אבל זה משהו שצריך לקחת בחשבון. הם שולטים בטכנולוגיה של צנטריפוגות-על מתקדמות מאוד".

ואם התוכנית הייתה נבנית מחדש ממש עכשיו, היית יודע על כך?
"לא, כי אנו לא מקבלים גישה למקומות הללו. זו הסיבה, בין היתר, שכל כך חשוב שנשיב לעצמנו את הגישה הזו. וישנו האלמנט הנוסף: החומר הגרעיני עדיין שם".

אתה יודע כמה?
"לפי הבדיקה האחרונה, כ-440 ק"ג של אורניום מועשר ל-60% אחוז, וכמויות גדולות עוד יותר של 20% אחוז ו-5%. ישנו מלאי גדול של חומר גרעיני, במיוחד זה של ה-60%. עלינו לחזור כדי לוודא שזה לא מוסט או מוסתר במקום כלשהו.

"לפי הבדיקה האחרונה יש לאיראן כ-440 ק"ג של אורניום מועשר ל-60% אחוז, וכמויות גדולות עוד יותר של 20% אחוז ו-5%. עלינו לחזור כדי לוודא שזה לא מוסט או מוסתר במקום כלשהו"

"אני חושב שאיראן מבינה שעלינו לחזור, ואנו מנהלים את הדיון הזה. המורכבות היא שישנו קשר משתמע בין זה לבין המשא ומתן המתמשך – או ההתייעצויות והשיחות – עם ארצות הברית, וזה חשוב מאוד".

בוא נסתכל על התמונה המלאה. לאחרונה נערכו שיחות בעומאן שבהן לארצות הברית היה טווח רחב יותר של דרישות. זה לא היה רק בנושא הגרעין. הם גם רצו שאיראן תפסיק את פרויקט הטילים הבליסטיים שלה ותחדל ממימון קבוצות חמושות באזור. איראן אמרה ששני הנושאים הללו אינם עומדים לדיון, אך היא שמחה לדבר על נושא הגרעין. בינתיים, ארצות הברית מניעה נכסים צבאיים לאזור, מה שמגביר את הסבירות שהיא תתקוף בכל מקרה. בהתחשב בכל זה, מה התחושה שלך לגבי הסיכוי שהדיפלומטיה תצליח כאן?
"זהו תהליך דיסקרטי מאוד שמתרחש כרגע, שבו שני הצדדים מנסים להגדיר נקודת מפגש. זה לא קל, כמובן, כי מה שמונח על הכף כאן הוא גורלו של החומר הזה.

ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי (שני משמאל) עם מלוויו האיראנים בכניסה למתקן הגרעיני בנתנז, 15 בנובמבר 2024 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran / AFP)
ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי (שני משמאל) עם מלוויו האיראנים בכניסה למתקן הגרעיני בנתנז, 15 בנובמבר 2024 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran / AFP)

"חשוב מכך, במבט לעתיד, מדובר על איך תיראה תוכנית הגרעין של איראן כדי שנוכל להגיע ליציבות מסוימת, כך שארצות הברית ואחרים יהיו מרוצים ולא יראו סיכון להפצה, תחת הפיקוח הקפדני של סבא"א".

אני רוצה להרחיב את המבט לשאלה הגדולה יותר לגבי הפצת נשק גרעיני כיום. ישנה תחושה ברחבי העולם – וזה ניכר היטב כאן בוועידת הביטחון של מינכן השבוע – שמדינות מרגישות שארה"ב פחות אמינה מבעבר. בחזית הגרעינית רואים זאת, למשל, כשמדברים על כך שקוריאה הדרומית או יפן יהפכו לגרעיניות, או כשערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם פקיסטן, מעצמה גרעינית, הכוללת סוג של מטרייה גרעינית. כשאתה מסתכל על העולם כרגע, עד כמה אתה מודאג מכך שמדינות מחפשות מטריות גרעיניות משלהן?
"זו נקודה חשובה מאוד שאתה מעלה, כי ניתן להבין את ההיגיון של מי שדואגים לאינטרס הלאומי שלהם. הם מרגישים שהם זקוקים למידת ההגנה שנשק גרעיני עשוי להעניק.

"אבל כפי שאמרנו קודם בשיחה, זו לא הדרך. הוספת נשק גרעיני למדינות נוספות תהיה שקולה לפירוק הסדר הגרעיני העולמי כפי שאנו מכירים אותו, על כל פגמיו. בבקשה אל תבין אותי לא נכון – אני לא מתיימר לומר שזה מושלם. אבל לזרוק את זה לפח כדי לצלול למצב שבו כל אחד לנפשו, תהיה טעות דרמטית".

"הוספת נשק גרעיני למדינות נוספות תהיה שקולה לפירוק הסדר הגרעיני העולמי כפי שאנו מכירים אותו, על כל פגמיו. לזרוק את זה לפח כדי לצלול למצב שבו כל אחד לנפשו, תהיה טעות דרמטית"

אתה מתמודד על תפקיד המזכ"ל הבא של האו"ם. המדינה שלך, ארגנטינה, הגישה את מועמדותך. קיים כיום קונצנזוס שהאו"ם לא מתפקד היטב, שהוא מפוצל ומקוטב. יש שיכנו אותו פשוט 'שבור'. למה אתה רוצה את הג'וב הזה?
"בדיוק בגלל מה שאמרת. כי אני לא חושב שראיית האו"ם במצב הזה משרתת את האינטרס של מישהו. יש תסכול, ציניות וביקורת כלפי האו"ם, שאינו נמצא במרכזו של שום תהליך של שלום וביטחון.

ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי במשרדי הסוכנות בווינה, אוסטריה, 30 בינואר 2026 (צילום: Joe Klamar / AFP)
ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי במשרדי הסוכנות בווינה, אוסטריה, 30 בינואר 2026 (צילום: Joe Klamar / AFP)

"אבל לאו"ם יש יתרון גדול: כולם מסכימים שאם הוא לא היה קיים, היינו חייבים להמציא אותו מחדש. כי לכל הפלטפורמות האחרות שיש לנו – BRICS, ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי, ה-G7, ה-G20 וכל הקבוצות הללו שהן חשובות מאוד – עדיין חסר 'הדבק' של פלטפורמה גלובלית שרק האו"ם יכול לספק.

"אני ניגש לזה מתוך הניסיון שלי. כשמסתכלים על סבא"א, רואים סוכנות רב-לאומית מכובדת. היא מספקת שירות למען השלום, הביטחון, אי-ההפצה והאנרגיה. זהו כלי ישים לדיפלומטיית שלום, גם בנסיבות הקשות הללו. אני מסוגל לדבר עם הנשיא פוטין, עם הנשיא זלנסקי, עם איראן – גם כשהם מאיימים עלינו – ועם האמריקאים.

"אני מאמין ברב-צדדיות ובדיפלומטיה כדרך לפתרון סכסוכים בינלאומיים. הבחירות הבאות למזכ"ל האו"ם יהיו, לדעתי, מהגורליות ביותר שהיו. יש צורך במשהו אחר, בשינוי"

"אנו עושים בדיוק את מה שהיה חסר. אני מאמין ברב-צדדיות ובדיפלומטיה כדרך לפתרון סכסוכים בינלאומיים. הבחירות הבאות למזכ"ל יהיו, לדעתי, מהגורליות ביותר שהיו. יש צורך במשהו אחר, בשינוי".

ראווי אגרוול הוא העורך הראשי של Foreign Policy

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 2,004 מילים
כל הזמן // שבת, 4 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.