בשנים האחרונות הסדר העולמי נמצא בתהליך של התערערות והתפוררות. מערכת הכללים וההסכמים שהובילה ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה התבססה על מספר עקרונות: כיבוד גבולות בינלאומיים ואיסור על כיבוש טריטוריה זרה; קידום הדמוקרטיה וזכויות האדם; שיתוף פעולה באמצעות ארגונים בינלאומיים; וסחר חופשי.

אך ממשלת ארצות הברית תחת הנשיא דונלד טראמפ מחבלת בעקרונות אלה ומערערת אותם כאשר היא תובעת לעצמה את גרינלנד, מתעלמת מהפרות זכויות אדם בעולם ומפרה זכויות יסוד בשטח ארה"ב עצמה, פורשת מארגונים בינלאומיים ומטילה מכסים גבוהים.

בכך ארצות הברית מחזקת את מאמציהן הנמשכים של רוסיה וסין לערער את הסדר העולמי – מאמצים המתבטאים, למשל, בניסיון הרוסי לכבוש את אוקראינה ובאיום הסיני להשתלט על טייוואן.

ממשלת ארה"ב תחת טראמפ מחבלת בעקרונות שהיא עצמה הובילה מאז מלחמת העולם השנייה ומערערת אותם, ובכך מחזקת את מאמציהן הנמשכים של רוסיה וסין לערער את הסדר העולמי

התערערות הסדר העולמי ושינוי כללי המשחק הגלובליים עלולים להשפיע על כל מדינה, לרבות ישראל. מה חושבים הישראלים על התמורות בסדר העולמי? האם הם מודאגים או, אולי, מרוצים מהשינויים? בחנו שאלות אלה באמצעות סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן שהתקיים ב-9-11 בפברואר בקרב מדגם מייצג של 812 משיבים.

הסקר מגלה כי הישראלים חלוקים בהערכת המשמעויות של השינויים העולמיים עבור ישראל. זה, אולי, לא לגמרי מפתיע. כאשר העולם נמצא בפתחו של עידן חדש שבו הכללים המוכרים קורסים, יש חוסר ודאות משמעותי: קשה להעריך כיצד ייראה הסדר המתהווה וכיצד תושפע ישראל.

אך גם בתנאי אי-ודאות, אנו מזהים קו שסע מוכר: מצביעי ימין מודאגים פחות ואופטימיים יותר ממצביעי מרכז-שמאל: רק 28% ממצביעי הימין מודאגים מהשינויים המתחוללים בזירה הבינלאומית, לעומת 60% ממצביעי מרכז-שמאל אשר חשים דאגה.

הפער הזה דומה לפערים שאנחנו רואים כיום בשורה של סוגיות, כדוגמת הערכת מצבה הכללי של ישראל: מצביעי ימין מגלים הערכה חיובית יותר של מצב המדינה ביחס לאנשי מרכז-שמאל. אם כן, מצביעי ימין אופטימיים יותר ממצביעי מרכז-שמאל ביחס למצב סביבם – בישראל ובעולם.

הסקר מגלה כי הישראלים חלוקים בהערכת המשמעויות של השינויים העולמיים עבור ישראל. גם בתנאי אי-ודאות, אנו מזהים קו שסע מוכר: מצביעי ימין מודאגים פחות ואופטימיים יותר ממצביעי מרכז-שמאל

ייתכן שפער זה בין המחנות הפוליטיים מעיד על תפיסות עולם שונות לגבי מקומה של ישראל בעולם וחשיבותו של הסדר הבינלאומי עבורה. מצביעי מרכז-שמאל מייחסים חשיבות רבה יותר לקשריה של ישראל עם העולם ולכן מוטרדים מהתערערות הנורמות והמוסדות הבינלאומיים; לעומתם, אנשי ימין נוטים לתפיסת "עם לבדד ישכון", וממעיטים בחשיבות של התמורות הבינלאומיות עבור ישראל.

בהמשך שאלנו את המשיבים באופן ספציפי לגבי מספר שינויים בסדר העולמי: האם הם טובים לישראל, רעים לישראל או שאינם משפיעים עליה.

היחלשות המוסדות לקידום הסחר החופשי היא ההתפתחות שמטרידה ביותר את הישראלים (51% סבורים שהפגיעה בסחר החופשי רעה לישראל, לעומת 11% בלבד הסבורים שמדובר בהתפתחות טובה). נראה שרוב הישראלים מבינים כי סחר חופשי טוב לכלכלה הישראלית, והיחלשותו תפגע במדינה. זהו חשבון פרגמטי וברור, נטול מטען ערכי.

אך כאשר עוברים לשינויים ערכיים, הישראלים פחות מודאגים. רק 44% מהציבור חושבים שההיחלשות של זכויות האדם רעה לישראל; 30% בלבד סבורים כי היחלשות האיסור לכבוש מדינה זרה עלולה להרע עם ישראל; ושיעור נמוך דומה של ישראלים מודאגים מהיחלשות הארגונים הבינלאומיים.

נראה שרוב הישראלים מבינים כי סחר חופשי טוב לכלכלה הישראלית, והיחלשותו תפגע במדינה. זהו חשבון פרגמטי וברור, נטול מטען ערכי. אך כאשר עוברים לשינויים ערכיים, הישראלים פחות מודאגים

גם ביחס לנושא האחרון אנו מזהים פער ניכר בין מצביעי ימין (מודאגים פחות) לבין מצביעי מרכז-שמאל (מודאגים יותר). למעשה, שיעור גבוה יותר של מצביעי ימין (47%) סבורים כי היחלשות הארגונים הבינלאומיים טובה לישראל, לעומת 18% בלבד הרואים בכך דבר רע.

ייתכן שמקור התפיסה הזו הוא בניסיון הישראלי עם ארגונים כמו האו"ם, שנתפסים כעוינים או מוטים נגד ישראל. על פי היגיון זה, אם הארגונים הבינלאומיים ממילא לא עומדים לצידנו, אולי עדיף שיהיו חלשים.

בסיכומו של דבר, הסקר מגלה ציבור ישראלי שאינו יודע בבירור מה לחשוב על הסדר העולמי המתהווה. מצד אחד, יש הכרה רחבה בערכם של סחר חופשי ומוסדות כלכליים. מצד שני, קיים ספק עמוק – במיוחד בציבור הימני – לגבי ערכם של ארגונים בינלאומיים ונורמות זכויות אדם. הספק של הציבור עלול להזין ולחזק את העוינות של הממשלה הנוכחית כלפי המוסדות הבינלאומיים והערכים הליברליים שהם מקדמים.

אבל התפיסה הספקנית היא קצרת רואי. ישראל, כמדינה קטנה ודמוקרטית במזרח התיכון הסוער, תלויה בסדר בינלאומי מבוסס-כללים יותר מרוב המדינות. כך, למשל, היחלשות האיסור על כיבוש שטחים (שרק 30% רואים בה דבר רע לישראל) עלולה להקנות יתרון טקטי לטווח הקצר, אבל בטווח הארוך היא מזמינה חוסר יציבות אזורי שישראל תיאלץ להתמודד אתו. עולם שבו "הכוח קובע", ולא הכללים, אינו בהכרח עולם שישראל תשגשג בו.

התפיסה הספקנית היא קצרת רואי. ישראל, כמדינה קטנה ודמוקרטית במזרח התיכון הסוער, תלויה בסדר בינלאומי מבוסס-כללים יותר מרוב המדינות. ישראל לא בהכרח תשגשג בעולם שבו "הכוח קובע" ולא הכללים

הסכנה היא שישראל תמצא את עצמה תומכת בהרס כללים ומוסדות בינלאומיים שדווקא היא תזדקק להם בעתיד. במקום לראות בהיחלשות הסדר העולמי איום, חלק מהציבור מגלה אדישות או אפילו רואה בכך הזדמנות – תפיסה שעלולה להתגלות כטעות אסטרטגית כבדה כאשר ישראל תמצא את עצמה לבדה בעולם חסר כללים.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.