ב-28 באוקטובר 2025 יצאה הודעת דוברות של משרד החינוך ובה נתונים אופטימיים על נתוני הבגרויות בשנת הלימודים תשפ"ד.

ההודעה שיבחה את השיפור בנתוני הבגרויות של שנת הלימודים תשפ"ד, הן ביחס לשנה הקודמת לה והן ביחס לשנים קודמות. להלן אבדוק מספר היגדים מתוך ההודעה – עם נתונים מוצלבים ממקורות אחרים.

1. "עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות"

היגד זה תואם את הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אולם, אם נבדוק את נתוני האוריינות בקרב מבוגרים בני 25-64 בישראל נראה, שישראל במקום ה-27 מתוך 30 מדינות, כשמתחתיה רק ליטא, פולין ופורטוגל, ולפניה גם מדינות שבהן התוצר הלאומי לנפש קטן בהרבה מאשר בישראל. ילדי ישראל לומדים על פי חוק חינוך חובה עד סוף כיתה י"ב, יותר מאשר ברוב ארצות העולם, אבל הלימודים הללו מניבים פרי צנוע מאוד.

מנתוני האוריינות בקרב מבוגרים בני 25-64 עולה, שישראל במקום ה-27 מתוך 30 מדינות. ילדי ישראל לומדים על פי חוק חינוך חובה עד סוף כיתה י"ב, יותר מאשר ברוב ארצות העולם, אך לימודים אלה מניבים פרי צנוע מאוד

זאת ועוד. המידע אינו כולל את נתוני האוריינות בקרב הילדים הערבים תושבי מזרח ירושלים. הוא גם מתעלם מהעובדה, שהרוב המוחלט של החרדים אינם לומדים במסגרות חינוך המגישות לבגרות.

לפיכך הנתונים המובאים כאן כוללים פחות מ-80% מכלל האוכלוסיה, כאשר מרבית בעלי ההישגים הנמוכים ביותר – חרדים, וערבים תושבי מזרח ירושלים, כ-20 מהתלמידים הערבים במדינה, אינם כלולים. 

2. "עלייה בשיעור הזכאות לבגרות בחינוך החרדי"

מ־26.2% בשנת תשפ"ג ל־26.7% בשנת תשפ"ד – עלייה של 0.5% בשנה אחת, ושל יותר מ־8% בעשור.

משרד החינוך מחשב את הזכאות לבגרות של תלמידים בחינוך החרדי בשונה מהאופן בו הוא מחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולכן יש פער של כ-10% ל"טובת" נתוני משרד החינוך לנתונים המפורסמים. למשל, בדוח מצב החברה החרדית.

שיעור החרדים בקרב תלמידי כיתות י"ב הזכאים לתעודת בגרות הוא 16% בלבד, לעומת 86% בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי. כמו כן, רק 33%  מהחרדים שנבחנים בבחינות בגרות זכאים לתעודת בגרות, לעומת 91%  בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי.

רק 10% מבעלי תעודת הבגרות בחינוך החרדי עומדים בתנאי הסף לקבלה לאוניברסיטאות, לעומת 76% בחינוך העברי הלא־חרדי. כמו כן, שיעור הבנות החרדיות הזכאיות לתעודת בגרות הוא 24% לעומת רק 6% מהבנים.

ב"טפיחה על השכם" העצמית של משרד החינוך חסר נתון חשוב: שיעור הגידול הגבוה בחברה החרדית. בעטיו עלייה של 0.5% בזכאות לבגרות עדיין יכולה להיות עם ירידה במספר הזכאים.

ב"טפיחה על השכם" העצמית של משרד החינוך חסר נתון חשוב: שיעור הגידול הגבוה בחברה החרדית. בעטיו עלייה של 0.5% בזכאות לבגרות עדיין יכולה להיות עם ירידה במספר הזכאים

3. "הפער המגזר הערבי למגזר היהודי נסגר"

זכאות לתעודת בגרות היא מטרת-העל של משרד החינוך הישראלי מזה עשורים. אולם, מעמדה של תעודת הבגרות נמצא בתהליך שחיקה מתמשך מזה שנים. לשחיקה תורמות ההקלות הרבות שניתנות במהלך השנים, מפיצול המבחנים במקצועות הלימוד אליהם ניגשים ברמה של 4 יחידות ומעלה, דרך המרת בחינות בעבודות, וכלה במתן זכאות גם למי שקיבל ציון "נכשל" באחד ממקצועות המגמה.

לעומת זאת, הפערים בין יהודים וערבים באיכות תעודת הבגרות לא הצטמצמו ואף התרחבו. כך, לדוגמה, לפי מהמידע שהתקבל אחרי הפנייה של הסטודנטית עמית ליזמי מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל, מבין 10 התיכונים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר 8 הם תיכונים ערביים, ושניים – חרדיים, אחד לבנות ואחד לבנים.

4. "הפער בין בנים לבנות הולך ומצטמצם"

לא ברור מהיכן לקוחים נתונים אלו. נכון לאפריל 2026, מכל 1000 בנים יהודים בגיל 17 – 892 למדו במערכת החינוך לעומת 967 בנות; אצל הערבים ההפרש היה קטן יותר: 926 בנים לעומת  948 בנות, אך במגזר הבדואי בדרום ההפרש היה גדול מאשר אצל הערבים וקטן מאשר אצל היהודים, אבל הנשירה גדולה מאוד: רק 798 בנים מכל 1000 בנים בקבוצת גילאי 17 לעומת 839 בנות.

במספרים מוחלטים: בשנת 2023 למדו בכיתה י"ב 53,172 בנים יהודים ו-54,085 בנות יהודיות. מהם נבחנו בבחינות הבגרות 41,421 בנים ו-49,696 בנות. כמו כן, רק 66.6% מהבנים היו זכאים לתעודת בגרות, לעומת 73.2% בנות, ורק 58.3% מהבנים עמדו בתנאי הסף של האוניברסיטאות לעומת 64.2% מהבנות. מנתונים אלה לא ברורה הקביעה ש"הפער עמד על 0.3% לטובת הבנות".

זכאות לתעודת בגרות היא מטרת-העל של משרד החינוך מזה עשורים. אך מעמד התעודה נמצא בתהליך שחיקה מתמשך מזה שנים. בנוסף הפערים בין יהודים וערבים באיכות תעודת הבגרות לא הצטמצמו ואף התרחבו

5. "צמצום פערים חברתיים־כלכליים"

לא ברור על מה מסתמכת קביעה זו או כיצד נערך חישוב זה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפערים בין תלמידים שזכאים לתעודת בגרות לבין הלא-זכאים הם כדלקמן:

אשכול חברתי-כלכלי 1-2: 26.7% מתלמידי י"ב זכאים לתעודת בגרות לעומת  22.1% שעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות (הפרש של 4.6%).

אשכול חברתי-כלכלי 3-4: 67.8% לעומת 53.3% (הפרש של 14.4%).

אשכול חברתי-כלכלי 5-6: 76.7% לעומת 63.6% (הפרש של 13.1%).

אשכול חברתי-כלכלי 7-8: 84.8% לעומת 77.0% (הפרש של 7.8%).

אשכול חברתי-כלכלי 9-10: 90.5% לעומת  85.3% (הפרש של 4.2%).

נראה, כי ככל שהרמה הסוציו-אקונומית גבוהה יותר, כן שיעור הזכאים גבוה יותר, וגם שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות גבוה יותר.

קיימים פערים נוספים הזועקים מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס): 

1. ההפרש העצום לטובת בנות בעמידה בדרישות הסף ללימודים באוניברסיטה בקרב ערבים: 40% מהבנים הלומדים בכיתה י"ב וכ-50% מהבנות.
2. הפער בין שיעור העומדים בדרישות הסף ללימודים באוניברסיטה בקרב בוגר בתי הספר הממלכתיים (75.6%) והממלכתיים-דתיים (77.4%), לבין בוגרי י"ב בחינוך החרדי (10.2%).

נראה, שקיימת בעיה קשה של תלמידים ערבים בעצם הקבלה לאוניברסיטאות, ובעיה קשה אף יותר בקרב מעט התלמידים מהחינוך החרדי שצלחו את משוכת תעודת הבגרות אבל לא את הכניסה לאוניברסיטה.

נראה, שקיימת בעיה קשה של תלמידים ערבים בעצם הקבלה לאוניברסיטאות, ובעיה קשה אף יותר בקרב מעט התלמידים מהחינוך החרדי שצלחו את משוכת תעודת הבגרות אבל לא את הכניסה לאוניברסיטה

6. "עלייה בשיעור תעודות הבגרות המצטיינות"

עד 2016 היו ב"תעודת בגרות המצטיינת", על-פי משרד החינוך, לפחות ארבעה מקצועות ברמה של 5 יחידות לפחות. בהווה הדרישות הן: "הצלחה מרובה" של התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית, אנגלית ברמה של 5 יחידות, מתמטיקה ברמה של 4 יחידות לפחות וממוצע ציונים של 90 לפחות.

ברור, שהמשמעות של עלייה בשברי אחוזים בבגרות כזאת מוגבלת. גם אם "נשים בצד" את ההקלות המרובות בבחינות להן זוכים ילדי ישראל בבחינות מאז 2020, בתעודה כזאת אין התמחות במקצועות הומניים, בריאליים או בטכנולוגיים, לא בשפות ולא במדעי החברה.

7. "מגמות לימוד ברמה גבוהה"

על פי משרד החינוך, בקרב הנבחנים באנגלית בהיקף של 5 יחידות הייתה "עלייה" של 0.2%, ואילו במתמטיקה הייתה "ירידה קלה" בלבד כאשר השיעור בשנה הקודמת היה 16.2% ובשנת 2024 16.0%.

זאת ועוד. החל משנת 2013 חלה עלייה מתמדת בשיעור הניגשים לבגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות, כאשר תוך 6 שנים הוכפל כמעט מספר התלמידים שניגשו לבגרות בהיקף זה. ב-2022 18.8% נבחנו במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות; ב-2023 – 19.7%, ב-2024 – 17.5% וב-2025 – 16.0%. זו מגמה ולא  "ירידה קלה".

אכן, הייתה עלייה בשיעור הניגשים לבגרות באנגלית ברמת 5 יחידות, אבל היא קרתה עם הירידה ברמת הבחינות והשינוי בדרישות האוניברסיטאות לפיהן חויבו כל התלמידים ללמוד לפחות שני קורסים באנגלית.

גם אם "נשים בצד" את ההקלות המרובות בבחינות להן זוכים ילדי ישראל בבחינות מאז 2020, בתעודה כזאת אין התמחות במקצועות הומניים, בריאליים או בטכנולוגיים, לא בשפות ולא במדעי החברה

מ-2026 חל שינוי נוסף עקב העובדה, שהרוב המוחלט מהמועמדים לאוניברסיטאות היו בעלי רמת אנגלית לא מספקת. נראה, שההתהדרות בעלייה של שתי עשיריות האחוז בשיעור הנבחנים בבגרות באנגלית בהיקף של 5 יחידות הוא מעט מדי, מאוחר מדי, ואינו עונה על הצרכים הבסיסיים של ידע בשפה זו.

על ה"הישגים" של תלמידי ישראל במתמטיקה, באנגלית ובמדעים – בפוסטים הבאים.

ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.