• תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
    המשרד להגנת הסביבה
  • תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
    המשרד להגנת הסביבה
מיליון ש״ח קנס לאתר הטמנת פסולת

יש שופט בחיפה, אך בינתיים הוא לבד

"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות סביבתיות פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה", קבע השבוע השופט זאיד פלח, שכנס את מטמנת עברון במיליון שקלים ● אבל שופטים רבים אחרים עדיין נוטים להתייחס בסלחנות לגופים ולחברות שפוגעים בכולנו

"יש שופט בחיפה". כך, בפרפרזה על המשפט המפורסם של מנחם בגין על שופטי העליון בירושלים, סיכם גורם נרגש בתחום הסביבה את גזר הדין הלא שיגרתי שפרסם השבוע בית משפט השלום בחיפה.

במסגרת המשפט, האשים המשרד להגנת הסביבה את אתר הטמנת הפסולת של קיבוץ עברון בגליל המערבי ואת כמה ממנהליו בהפעלת האתר באופן שזיהם את הסביבה ואת מי התהום, וגרם למפגעי ריח קשים.

בית המשפט הרשיע את הנאשמים, וקנס אותם בסכום עגול – מליון שקל. אך מה שיותר חשוב היו הדברים מעוררי ההשראה וחדורי המודעות הסביבתית שכתב השופט, ד"ר זאיד פלח, בגזר הדין:

"המושג איכות סביבה אינו רק צמד מילים יפות, אלא הוא טומן בחובו התעוררות חברתית בכל הנוגע למרחב המחיה שלנו על פני כדור הארץ…

יידע כל תאגיד ויידע כל נושא משרה בתאגיד, שאל להם לפגוע באיכות הסביבה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ומי שעובר על כלל זה – עלול למצוא את מקומו, מהיום והלאה, מאחורי סורג ובריח. כך שהסבלנות שהנהיגו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות מעין אלה, עת הסתפקו בדרך-כלל בהטלת קנסות, פקעה.

ומעתה והלאה – מדרג הענישה יעלה".

תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

משב רוח רענן

הדברים הנחרצים של השופט פלח מהווים משב רוח רענן, משום שבתי המשפט בארץ נוטים במקרים רבים להקל בעונשם של עברייני סביבה.

גם אם מנגנון האכיפה המדולדל של המשרד להגנת הסביבה או של רשויות אחרות מצליח להביא את העבריינים לדין, המשפט נמשך שנים ומסתיים ברוב המקרים בקנס שרחוק מלהוות הרתעה.

פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו. השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת

דומה ששופטים רבים עדיין לא הפנימו שעבירה על חוקי הסביבה היא לא פגיעה בגורמים ערטילאיים כמו "הטבע" או "כדור הארץ". מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של הציבור לנשום אוויר נקי, לשתות מים נקיים ולא לסבול ממפגעי ריח ועשן.

השופט פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות האלה עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו.  אגב, השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת.

תופעה נרחבת

המשפט המדובר עוסק בתופעה שמעיבה על חייהם של ישראלים רבים בכל רחבי הארץ – אתר להטמנת פסולת שהפך למפגע סביבתי.

האתר בעברון התנהל באופן בעייתי במשך חמש שנים, בין 2010 ל-2015, שבמהלכן תושבים ביישובים הסמוכים הרבו להתלונן על ריחות קשים.

במשרד להגנת הסביבה רואים בפסק הדין הישג והוכחה לכך שבניגוד לטענות שמופנות לעתים קרובות כלפי המשרד, הוא פועל בנחישות בשטח ומבצע פעולות שיטור ואכיפה בכל פינה של המדינה. אך לא כולם רואים את זה ככה.

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנכ"לית עמותת "אזרחים למען הסביבה", שנאבקת נגד מפגעי סביבה בגליל, סבורה דווקא ש"פסק הדין הוא דוגמה לחוסר האפקטיביות של אכיפת המשרד להגנת הסביבה, שנעשית באטיות ולאורך תקופות ממושכות בצורה בלתי סבירה, עד כדי כך שהיא מאבדת את יכולת ההרתעה שלה".

"מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות מ-2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב אישום ורק כעת ניתן גזר דין"

לדבריה, "מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות משנת 2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב האישום ורק ב-2020 ניתן גזר הדין".

אבל מעבר לוויכוח האם "מדינת ישראל נגד מטמנת עברון" הוא דוגמה לאכיפה סביבתית מופתית או למריחת זמן רשלנית, השאלה הגדולה היא אם הדברים של השופט פלח מסמנים שינוי מגמה ביחס של בתי המשפט לעברייני סביבה.

השופט הבטיח בגזר הדין ש"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות אלה – פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה". הבטחה חשובה, אבל מי שצריכים לקיימה הם עמיתיו השופטים – בכל הערכאות.

עוד 565 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 5 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־395 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

צה"ל ישלח בימים הקרובים צווי התייצבות ל־7,000 חרדים

אדלשטיין הודיע על התנגדותו לחוק המעונות: "לא אתן ידי לשום חוק שינסה לעקוף את המאמצים הבלתי פוסקים שלנו להרחיב את בסיס הגיוס" ● מטוסי קרב תקפו דרומית לדמשק אתרים של מטה המודיעין של חזבאללה ● אלי פלדשטיין ועצור נוסף, החשודים במעורבות בגנבת מסמכים מסווגים, יוכלו להיוועץ בעורכי דינם ● דיווח: טהרן תכננה להתנקש בחיי מפקד בסיס נבטים

עוד 43 עדכונים

הקבוצה הדמוגרפית הקטנה שלי יכולה להכריע בבחירות בארה"ב

כמה מוזרה שיטת הבחירות האמריקאית? אני אספר לכם כמה. ההצבעה ה"נפקדת" שלי במחוז מונטגומרי של פנסילבניה – אותה שלחתי בדואר מתל אביב, מרחק 10000 קילומטר מהכתובת הרשומה שלי בקלפי – תשפיע על תוצאות המרוץ לנשיאות הרבה יותר מקולות חברי בניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו ומיאמי.

כלומר: היא תשפיע ולו באופן מזערי. כי על רקע החשש מאנטישמיות גוברת ותסיסה רבה כתוצאה מהקטסטרופה בישראל, יש סיכוי ממשי שמצביעים יהודים בפנסילבניה יחליטו אם קמלה האריס או דונלד טראמפ יחזיקו בבית הלבן.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 802 מילים
אמיר בן-דוד

למרות טענות היועמ"שית נגד החוק לסבסוד מעונות לילדי אברכים, גם העליון מכיר בזכות הכנסת לחוקק חוקים המשנים מצב משפטי ● הטענה האפשרית היחידה נגד החוק היא שהוא סותר חוק יסוד – וזו גם הפריזמה החוקתית שבאמצעותה תיבחן החקיקה בבוא העת ● פרשנות

עוד 964 מילים

4 בנובמבר 1995

בשנים האחרונות אינני מגיע אל העצרת בכיכר רבין, כיכר מלכי ישראל. בעבר נהגתי ללכת כמעט כל שנה כי ככה זה. זהו בערך הדבר היחיד שעוד יכולתי לעשות כדי לשווק את עצמי לעצמי. כדי להתנחם בכך שעוד לא הכל עטוף יבלות וכדי להיות עם האנשים השפויים שלי, המתמעטים והולכים, הנאֶפדים שתיקה מיואשת.

קשה לנו להגיד מה אנחנו חושבים על המדינה שלנו כיום, ובעיקר על מי שעומד בראשה בחיוכו הזחוח והנכלולי. אז אינני מגיע לעצרת שנתית ואני מסתפק בהפגנה שבועית בכיכר העיר.

ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 952 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

לחשוב כמו דה וינצ'י

מיזם החינוך המדעי הישראלי "מחוץ לקופסה" מתחיל להגיש תלמידי תיכון וצעירים ללימודים באוניברסיטת ASU בארה"ב ● פרויקט העשרה מקומי הפך לארגון המלמד כ־2,000 תלמידים במרכז, בצפון ובשש מדינות – ומנסה להקים בית ספר בדרום ● המייסדת סבורה כי שיטת הלימוד שלהם צריכה להחליף את הקיימת: "העולם השתנה ומערכת החינוך כבר לא מתאימה לו"

עוד 2,109 מילים

זכרו את 5 בנובמבר 2024 באמריקה

אמרה ישנה גורסת כי "קשה לנבא – בעיקר את העתיד". על הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-5 בנובמבר מותר להסתכן בניבוי כי העתיד כבר כאן. מדובר באירוע חסר תקדים בהיסטוריה האמריקאית.

אם תנצח, קמלה האריס תהיה הנשיאה האמריקאית הראשונה, בעוד דונלד טראמפ יהיה הנשיא הראשון שהתמודד שלוש פעמים (למעט פרנקלין דלנו רוזוולט) והפסיד פעמיים. ואולם, כמי שמעולם לא הודה בהפסדו הראשון ב-2020 למרות ההפרש הברור, אין להניח כי הוא יקבל הפסד נוסף שמשמעותו סוף הקריירה הפוליטית שלו ופגיעה אנושה באגו האישי הנפוח לעילא. אמריקה עלולה למצוא עצמה אז בפני מציאות הרת גורל שממדיה והשלכותיה מי ישורנו.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,052 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

המרדף אחר הקול הנשי בפנסילבניה נכנס לישורת האחרונה

שרה אטקינס, פעילה בחב"ד, מובילה את מאמצי ההמרצה למען האריס בפנסילבניה, תוך התמקדות בנשים, כולל במגזר האורתודוקסי ● פרסומת חדשה בקמפיין מדגישה את חופש הבחירה של נשים – ומכעיסה את טראמפ ● עם פער מגדרי בולט, פנסילבניה מתגלה כשדה קרב קריטי בבחירות ● טל שניידר מדווחת ממטה ההמרצה בווינווד

עוד 832 מילים

האבסורד זועק לשמיים, אבל הפוליטיקאים רוצים לשרוד

סמוטריץ' מזיל דמעה על מספר החללים הגדול במגזר הדתי-ציוני ותובע גיוס של חרדים שישתתפו במערכה הקשה, אבל ברגע האמת הוא מצביע בעד הצעת חוק שלוקחת 200 מיליון שקל בשנה מהקופה הציבורית לטובת הבריחה מגיוס לצה"ל ● עם זאת, ההערכה בקרב שרים בכירים היא שחוק המעונות ייעצר בגלל הסערה הציבורית שהוא מעורר וההתנגדות הגורפת בציבור ● פרשנות

עוד 553 מילים

"לישראל יש זכות לעשות הכול כדי להבטיח את קיומה וביטחון אזרחיה"

אחרי שלוש שנים שמשרת שגריר פולין לא אוישה, הגיע לישראל בחודש שעבר מאצ'יי חונייה, מי שהיה ראש המודיעין הפולני ● בריאיון לזמן ישראל הוא דוחה את ההאשמות על רצח עם בעזה וקורא לעולם לתמוך בישראל: "כל המדינות הדמוקרטיות צריכות להתאחד ולעבוד יחד נגד איומים מצד ארגוני טרור ומצד רוסיה" ● הוא גם מצהיר כי הוויכוחים בין פולין וישראל על היסטוריית השואה בארצו הם נחלת העבר

עוד 1,282 מילים

החוג ללימודים משיחיים

ההרצאות של עו"ד יאיר נהוראי על רבני הציונות הדתית חושפות את הרעיונות מאחורי המהפכה המשפטית וההתנגדות לעסקאות חטופים ● הוא טוען שהמלחמה השתיקה את הליברלים, אך המאבק על דמות המדינה נמשך: "אפשר לדבר על פתרון, לא על חיים משותפים"

עוד 1,919 מילים

אמריקה צריכה לבחור בין יציבות לצמיחה מהירה ודרמות

ביום שלישי הקרוב תעמוד אמריקה בפני בחירה גורלית בין מדיניותו הכלכלית של טראמפ, המקדמת צמיחה מהירה אך כרוכה בסיכונים בטווח הארוך, לבין גישתה של האריס, השואפת ליציבות כלכלית שעשויה להרתיע משקיעים ● מה זה אומר על עתיד הכלכלה האמריקאית ואיך זה ישפיע על שאר העולם? ● מדריך כלכלי תמציתי

עוד 911 מילים

גרמניה מחריפה את צעדיה נגד איראן

הוצאתו להורג של ג'משיד שרמהד, אזרח גרמני ובעל גרין קארד אמריקאי ממוצא איראני, מובילה להחרפת הצעדים הדיפלומטיים של גרמניה מול איראן ● ברלין סוגרת שלוש קונסוליות איראניות ומשמיעה גינויים חריפים ● למרות ההתדרדרות הדיפלומטית בין המדינות, יחסי הסחר נמשכים באופן יציב

עוד 768 מילים ו-1 תגובות
היום ה־394 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

אלי פלדשטיין הוא דובר נתניהו שנעצר בפרשת המסמכים

לפיד על רקע הפרשה: נתניהו לא כשיר; גנץ: ספסור בסודות מדינה ● צה״ל חושף: מרגל איראני נלכד הקיץ בסוריה על ידי כוח אגוז ● צה"ל חיסל מחבל שעסק בפיתוח ושיגור כטב"מים לעבר ישראל בלבנון ● נתניהו בגבול לבנון: המפתח להחזרת התושבים - הרחקת חזבאללה, תגובה על כל פעולה ● דיווח: נתניהו תכנן להגיע למטולה אך ביטל את הביקור עקב פגיעת כטב״ם באזור

עוד 43 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שתילים מאזורי המלחמה משגשגים על גג במרכז תל אביב

בזמן שהחקלאים בקווי העימות משלמים בחייהם, מרכז "אסיף" מציג שלוחה קטנה של חקלאות מהחזית על גג ירוק בלב תל אביב ● בגלל הנפח של האריזות, הפחים הכתומים מתמלאים מהר מדי ● השומשום חזר לצמוח בישראל והטחינה של קיבוץ מגל מצוינת ● ותמונת השבוע מגיעה מקיבוץ גינוסר שעל חוף הכנרת

עוד 1,025 מילים
מצב הרוח
שיחה עם המשורר, העורך, המתרגם והמו"ל דורי מנור

"יותר ויותר כותבי עברית לא חיים בישראל ומספרם הולך וגדל"

"התקווה שלי הייתה שישראל תהיה מדינה משגשגת. מדינה שחיה בשלום ובאחווה. אני בכוונה משתמש במילים גדולות. אני חושב שהפרויקט הציוני לא עלה יפה. נכשל כשלון מהדהד" ● איש הספרות דורי מנור היגר לברלין עם בן זוגו לפני כחמש שנים, אבל ממשיך ליצור בעברית ולחיות את השבר בישראל: "ישראל לא יכולה לעזוב בן אדם שנולד בה. היא דבקה במי שעזבו אותה כמו מסטיק בסוליה של נעל"

עוד 2,059 מילים ו-1 תגובות

חלום הפרידה מאונר"א עלול לפגוע דווקא בישראל

ישראל פועלת בלי אסטרטגיה ולא ברור מי אמור להחליף את סוכנות האו"ם ● הפליטים הלבנונים מוצאים מקלט בעיראק ● טורקיה מתחילה לפתח "כיפת ברזל" משלה ● המציאות המדממת לא נכללה בכנס ההשקעות הנוצץ בריאד ● והשבוע ב־1956: הקרב על תעלת סואץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,437 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה