שר החוץ גדעון סער הודיע השבוע כי הנחה דיפלומטים להקים ערוצי תקשורת רשמיים עם מפלגות ימין קיצוני בשוודיה, בצרפת ובספרד.
מפלגות אלו – השוודים הדמוקרטים, האיחוד הלאומי הצרפתי של מארין לה פן ו־Vox בספרד – הוחרמו בעבר על ידי מוסדות ממשלת ישראל בשל חששות מאנטישמיות, הכחשת שואה וקשרים היסטוריים עם תנועות פשיסטיות.
משרד החוץ, בית הנשיא ולשכת ראש הממשלה נמנעו בעבר ממגע עם מפלגות אירופיות אלו בשל עברן והרקורד השנוי במחלוקת שלהן.
ההחלטה של סער למסד קשרים דיפלומטיים – שדווחה לראשונה בוואלה ואושרה על ידי גורם במשרד החוץ לזמן ישראל – הגיעה בעקבות הערכות פנימיות שנעשו עוד בתקופת קודמו בתפקיד, ישראל כ"ץ.
עם כניסתו לתפקיד בנובמבר, סער בחן את המפלגות על בסיס ארבעה קריטריונים עיקריים: עמדתן כלפי ישראל, יחסיהן עם הקהילות היהודיות המקומיות, תפיסת הקהילות היהודיות אותן והאם פעלו בפועל להתמודדות עם עברן האנטישמי.
עם כניסתו לתפקיד, סער בחן את המפלגות על בסיס ארבעה קריטריונים עיקריים: עמדתן כלפי ישראל, יחסיהן עם הקהילות היהודיות המקומיות, תפיסת הקהילות היהודיות אותן והאם פעלו בפועל להתמודדות עם עברן
שר החוץ קבע כי ניתן לנהל דיאלוג עם שלוש המפלגות הללו, אך החליט להותיר על כנה את מדיניות אי־המעורבות של ישראל עם מפלגת החירות האוסטרית ועם אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), כך לפי וואלה.
בדברים שנשא ביום שלישי בפני מנהיגים יהודים ופרו־ישראליים בבריסל, הסביר סער את הנימוקים להחלטתו. הוא הדגיש כי ישראל אינה מאמצת את כל עמדותיהן של המפלגות, אך חיוני להכיר בשינויים שחלו במדיניותן וברטוריקה שלהן.
"הקשר יהיה כמו עם כל מפלגה פוליטית אחרת", אמר סער. "לאחר שבחנתי את הנושא ושמעתי חוות דעת מקצועיות, לא ראיתי סיבה שלא לעשות זאת. להפך".
הוא הדגיש כי משרד החוץ בוחן כל מקרה לגופו, תוך התמקדות בעמדת המפלגות כלפי ישראל, התבטאויותיהן בנושא אנטישמיות והכחשת שואה, והאם הן נוקטות צעדים נגד חברים שהביעו אמירות אנטישמיות.
סער ציין כי הדיונים עם המפלגות עוסקים גם בסוגיות מעשיות הנוגעות לחיים היהודיים באירופה, כולל חופש דת בהקשר של ברית מילה וכשרות.
"אנחנו לא רוצים לוותר על חברים באירופה", הסביר, "אבל גם לא רוצים לתת לגיטימציה למפלגות שמאפשרות תופעות ניאו־נאציות".
לדבריו, המפלגות הללו עברו שינוי, והוא הדגיש את עמדתן הפרו־ישראלית ואת מאמציהן להיאבק באנטישמיות.
"לחלק מהמפלגות יש שורשים בעייתיים", הודה סער, "אבל אנחנו בוחנים את מעשיהן בפועל כיום. האם הן מגנות או מסלקות חברים שהתבטאו באמירות אנטישמיות? זהו מדד משמעותי".
הוא הוסיף: "בסופו של דבר, אנחנו מקבלים את ההחלטות. אבל יש לנו דיאלוג עם מנהיגי הקהילות היהודיות בנושא".
יש משברים שהם גלויים, חריפים ומיידיים, ואילו אחרים מתפתחים באופן איטי ושקט יותר, אבל השלכותיהם עמוקות הרבה יותר. המשבר במערכת החינוך הישראלית משתייך לקטגוריה השנייה.
דוח מבקר המדינה, שפורסם ביולי 2024, ואליו מצטרפים הדוחות של 2025 ו-2026, מעלים תמונה חד-משמעית: מערכת החינוך הישראלית בעיצומו של משבר עמוק ומתמשך, שהחריף בעקבות רצף הזעזועים של השנים האחרונות.
קרין דנה היא ילידת פריז. עלתה לישראל ב-2016. נטורופתית ותרפיסטית הוליסטית, אמא ל-4 ילדים, פעילה למען מספר נושאים בעמותות לזכויות בעלי חיים וטבעונות, זכויות נכים, חינוך, ובריאות. מייסדת שותפה של הפלטפורמה ‘’חשיבה’’ למען ציבור דוברי הצרפתית בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהרצפה ליד הפיצרייה עוד לא הספיקה להתקרר. ריח של בצק ושמן נחתך בחדות מתכתית. צעיר שעמד שם רגע קודם, עם חברים ועם צחוק של סוף יום, הפך לגוף דומם.
לא גבול, לא אויב, אלא סכין בידיים של נערים אחרים. זו אינה רק פרשה פלילית, אלא רגע שבו החברה נאלצת להביט בצל של עצמה, קרוב מדי, מוחשי מדי.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו