כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התקשר בחודש שעבר לשר האוצר של נורווגיה כדי לדון במכסי הסחר, הוא גם שאל על פרס נובל לשלום – כך דיווח היום היומון הכלכלי הנורווגי "Dagens Naeringsliv".
כמה מדינות, בהן ישראל, פקיסטן וקמבודיה, הציעו את מועמדותו של טראמפ לפרס על תיווך בהסכמי שלום או בהפסקות אש, והוא עצמו אמר כי הוא ראוי לפרס המוענק על ידי נורווגיה, ושהוענק לארבעה מקודמיו בבית הלבן.
"פתאום, משום מקום, בזמן ששר האוצר ינס סטולטנברג צעד ברחוב באוסלו, טראמפ התקשר", ציטט העיתון מקורות אלמונים. "הוא רצה את פרס נובל – ולדון במכסים".
הבית הלבן, משרד האוצר של נורווגיה והוועדה הנורווגית לפרס נובל לא השיבו מייד לבקשות לתגובה.
העיתון הנורווגי ציין כי זו אינה הפעם הראשונה שבה טראמפ העלה את נושא הפרס בשיחה עם סטולטנברג, שכיהן בעבר כמזכ"ל ברית נאט"ו.
הוא ציטט את סטולטנברג, שאמר כי מטרת השיחה הייתה לדון במכסי הסחר ובשיתוף פעולה כלכלי, כהכנה לשיחת טראמפ עם ראש ממשלת נורווגיה, יונאס סטרה.
כשנשאל אם טראמפ העלה את סוגיית פרס נובל, אמר סטולטנברג: "לא אכנס לתוכן השיחה".
סטולטנברג אמר כי בשיחה השתתפו גם כמה בכירים בבית הלבן, בהם שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט ונציג הסחר האמריקאי ג'יימיסון גריר.
ב־31 ביולי הודיע הבית הלבן על הטלת מכס של 15% על יבוא מנורווגיה – בדומה למכס על יבוא מהאיחוד האירופי.
סטולטנברג אמר אתמול כי נורווגיה וארצות הברית עדיין מנהלות שיחות בנושא המכסים.
לאחר שבועות של מלחמה אזורית חריגה בעוצמתה בין ישראל וארצות הברית מול איראן – שהותירה הרס נרחב בישראל, באיראן, בלבנון ובחלקים נוספים של המזרח התיכון – מתנהלים כעת מגעים בניסיון לייצב את הפסקת האש מול איראן ולמנוע חזרה להסלמה.
במקביל, וושינגטון מגבירה את הלחץ לקידום הסדרים רחבים יותר באזור. מוקדם לדעת אם המאמצים הללו יבשילו לכדי מהלך מדיני יציב או יתפוגגו לסבב לחימה נוסף, אך דבר אחד כבר ברור: גם אם יושגו הסדרים, האתגר האמיתי יתחיל ביום שאחרי – בשאלה כיצד משקמים אזור שלם שספג שנים של הרס, עקירה והתפוררות אזרחית.
יותם פוליצר הוא מנכ"ל ישראייד וחבר הוועד המנהל ב"סיד ישראל", ארגון הגג של קהילת ארגוני הפיתוח והסיוע ההומניטרי בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוסוריה של הרבעון הראשון בשנת 2026 אינה עוד אותה סוריה של בשאר אל־אסד, גם אם השיח הציבורי והפוליטי כלפי ישראל נותר חשדני ועוין. ניתוח ההנהגה הסורית מצביע על שינוי עומק: דמשק מבקשת לעצב את עצמה מחדש כמדינה ריבונית, מתפקדת, ממלכתית ולגיטימית, בתוך הבית ומחוץ לו.
זהו שינוי שאינו רק סמנטי. הוא נוגע למבנה הכוח הפנימי, לבריתות האזוריות, ליחס לאיראן, למעמד הסוגייה הפלסטינית – ולבסוף גם לאופן שבו סוריה תופסת את ישראל.
ד"ר כרמית ולנסי היא חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וחוקרת בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנווכמו כל רודן, הוא יצטרך אויב דמוני כדי ללכד את העם מאחוריו וכדי להצדיק 'מצב חירום המצדיק אמצעי חירום' (ואם זה נשמע למישהו מוכר – זה על דעתו בלבד) כמו אורבן, כמו פוטין, כמו החמאס וכמו ארדואן. והדמון, כמו תמיד, יהיה אנחנו. אויב קטן, זמין, עם פוטנציאל להמשיך ולהיות כזה לעד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו














































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו