צוות חוקרים של האו"ם שהוטל עליו לחקור מקרי אלימות של מתנחלים ישראלים והעברת נשק לישראל לשימוש במלחמה ברצועת עזה לא יכול להשלים את עבודתו בשל מגבלות תקציב, כך הראה מסמך.
הדבר ממחיש עד כמה מחסור חמור במימון במערכת האו"ם – הנגרם מעייפות תורמים ומהידוק החגורה – פוגע במאמצים הבינלאומיים להטלת אחריות על הפרות, לאחר שחקירה מוקדמת יותר השנה בנוגע לקונגו נעצרה.
הוועדה הבינלאומית הבלתי תלויה לחקירת השטח הפלסטיני הכבוש – שהוקמה במאי 2021 על ידי מועצת זכויות האדם שבסיסה בז'נבה – יכולה לספק ראיות לפשעים בינלאומיים המשמשות בחקירות מקדימות בבתי דין כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי.
בשנה שעברה אישרה המועצה בקשה מפקיסטן לחקור ראיות נוספות להעברת נשק לישראל בהקשר של מלחמת עזה ואלימות מתנחלים ישראלים – אולם נאווי פילאי, העומדת בראש הוועדה, כתבה לנשיא המועצה במכתב מ־6 באוגוסט כי בשל מחסור בכספים אין באפשרות הוועדה לגייס עובדים.
"הוועדה החלה ליידע את נותני החסות של שתי ההחלטות כי לא תוכל להפיק את הדוחות שנדרשו ולהציגם בפני המועצה במרץ 2026", כתבה פילאי, שכיהנה כשופטת בבית הדין הפלילי הבינלאומי וכנציבת זכויות האדם של האו"ם.
ישראל ביקרה באופן קבוע את הוועדה, אשר גינתה את פעולות צה"ל מאז שפתח במערכה ברצועה בעקבות מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023.
יתרת חובות של דמי חבר באו"ם, בהם של התורמת הגדולה ביותר – ארצות הברית – החייבת כ־1.5 מיליארד דולר, החריפה את משבר הנזילות המתמשך של הארגון. בתגובה, האו"ם מתכנן לקצץ את תקציבו ב־20%.
בסך הכול, 12 מתוך 47 החברות המצביעות במועצה – שתתכנס בספטמבר לדון במשברים בסודן ובאפגניסטן – טרם שילמו את חובותיהן, לפי רישום של השירות הבינלאומי לזכויות אדם.
נדא א־נאשף, סגנית נציב זכויות האדם, אמרה כי החקירות פועלות כיום בכ־50% מכוח האדם.
"בלי זמינות של הכספים במועד, היכולת ליישם נהייתה ותוסיף להיות מוגבלת יותר ויותר, ובמקרים מסוימים פשוט לא תהיה אפשרית", אמרה.
צריך להודות. בנימין נתניהו לא חיסל רק את הליכוד כמפלגה אידאולוגית. ברגע שהפך את ישראל בתפקידו כראש הממשלה לשלטון יחיד, אין יותר פוליטיקה של מפלגות אידאולוגיות. נתניהו הוא הקובע היחיד והבלעדי בכל דבר ועניין במפלגתו, ולצערנו גם בממשלת ישראל וכנסת ישראל.
אבל התופעה כבר עברה לכל המערכת הפוליטית. מפלגתו של נפתלי בנט, שרק בימים אלה קיבלה את השם "ביחד", עם החיבור ליש עתיד של יאיר לפיד. יש עתיד עצמה היא מפלגת לפיד. הוא הקים אותה והוא בחר את מועמדיה. לא הבוחרים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
לאחר שבועות של מלחמה אזורית חריגה בעוצמתה בין ישראל וארצות הברית מול איראן – שהותירה הרס נרחב בישראל, באיראן, בלבנון ובחלקים נוספים של המזרח התיכון – מתנהלים כעת מגעים בניסיון לייצב את הפסקת האש מול איראן ולמנוע חזרה להסלמה.
במקביל, וושינגטון מגבירה את הלחץ לקידום הסדרים רחבים יותר באזור. מוקדם לדעת אם המאמצים הללו יבשילו לכדי מהלך מדיני יציב או יתפוגגו לסבב לחימה נוסף, אך דבר אחד כבר ברור: גם אם יושגו הסדרים, האתגר האמיתי יתחיל ביום שאחרי – בשאלה כיצד משקמים אזור שלם שספג שנים של הרס, עקירה והתפוררות אזרחית.
יותם פוליצר הוא מנכ"ל ישראייד וחבר הוועד המנהל ב"סיד ישראל", ארגון הגג של קהילת ארגוני הפיתוח והסיוע ההומניטרי בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוסוריה של הרבעון הראשון בשנת 2026 אינה עוד אותה סוריה של בשאר אל־אסד, גם אם השיח הציבורי והפוליטי כלפי ישראל נותר חשדני ועוין. ניתוח ההנהגה הסורית מצביע על שינוי עומק: דמשק מבקשת לעצב את עצמה מחדש כמדינה ריבונית, מתפקדת, ממלכתית ולגיטימית, בתוך הבית ומחוץ לו.
זהו שינוי שאינו רק סמנטי. הוא נוגע למבנה הכוח הפנימי, לבריתות האזוריות, ליחס לאיראן, למעמד הסוגייה הפלסטינית – ולבסוף גם לאופן שבו סוריה תופסת את ישראל.
ד"ר כרמית ולנסי היא חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וחוקרת בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנווכמו כל רודן, הוא יצטרך אויב דמוני כדי ללכד את העם מאחוריו וכדי להצדיק 'מצב חירום המצדיק אמצעי חירום' (ואם זה נשמע למישהו מוכר – זה על דעתו בלבד) כמו אורבן, כמו פוטין, כמו החמאס וכמו ארדואן. והדמון, כמו תמיד, יהיה אנחנו. אויב קטן, זמין, עם פוטנציאל להמשיך ולהיות כזה לעד.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו