כמות גדולה יותר של מזון מגיעה לרצועת עזה, אך היא עדיין רחוקה מלהספיק כדי למנוע רעב נרחב, כך אמרה היום ל"רויטרס" מנכ"לית תוכנית המזון העולמית, סינדי מקיין.
"אנחנו מכניסים קצת יותר מזון. אנחנו מתקדמים בכיוון הנכון… אבל זה רחוק מלהספיק כדי לוודא שאנשים אינם בתת־תזונה ואינם רעבים", אמרה מקיין בריאיון ל"רויטרס" מירושלים.
מקיין אמרה שכיום מסוגלת התוכנית להעביר כמאה משאיות סיוע ביום לרצועה, אך מספר זה עדיין רחוק מאוד מ־600 המשאיות שנכנסו מדי יום במהלך הפסקת האש.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים, המפקח על זרימת הסיוע לרצועה, לא היה זמין באופן מיידי כדי להגיב לדברי מקיין.
לפי דוח שפרסם ביום שישי מדד הסיווג המשולב לרמות ביטחון תזונתי (IPC), כ־514 אלף בני אדם – כמעט רבע מאוכלוסיית עזה – מתמודדים כעת עם תנאי רעב בעיר עזה ובאזורים הסמוכים.
ישראל דחתה שוב ושוב ממצאים כאלה כבלתי נכונים ומוטים לטובת חמאס.
חורבן מוחלט
מקיין, שביקרה השבוע בדיר אל־בלח ובחאן יונס – ובכלל זאת במרפאה המטפלת בילדים ובנשים הרות ומיניקות – הדגישה את הקשיים המתמשכים בהעברת סיוע לאוכלוסיות פגיעות בעומק הרצועה.
"מה שראינו היה חורבן מוחלט. המקום בעצם הוחרב לחלוטין, וראינו אנשים שסובלים מרעב חמור ומתת־תזונה", אמרה.
"זה הוכיח את טענתי שעלינו להיות מסוגלים להגיע לעומק הרצועה כדי לוודא שיש להם באופן עקבי את מה שהם צריכים", הוסיפה.
לדבריה, השיפור המתון בהכנסת מזון ומוצרים מסחריים לעזה סייע בהורדת המחירים, אך רוב האנשים עדיין לא יכולים להרשות לעצמם לקנות אוכל.
מקיין אמרה כי היא מקווה שלתוכנית המזון העולמית תהיה גישה טובה יותר לעזה לאחר פגישתה אתמול עם הרמטכ"ל, אייל זמיר, שבמהלכה דרשה גישה חופשית, מסלולים בטוחים נוספים והבטחות שהמשאיות לא ייתקלו בעיכובים ממושכים לאחר קבלת אישור.
בהודעת צה"ל נאמר כי זמיר הדגיש את מחויבותה של ישראל למנוע רעב ולאפשר הגעת סיוע הומניטרי לעזתים.
דוח ה־IPC גם הזהיר כי הרעב עלול להתפשט למחוזות המרכז והדרום – דיר אל־בלח וחאן יונס – עד סוף ספטמבר.
מקיין תיארה את הדוח כ"תקן הזהב" למדידת חוסר ביטחון תזונתי וקראה להגברת היקף הסיוע לרצועה.
ישראל דחתה את הדוח כ"פגום מיסודו" וביקשה אתמול מ־IPC לחזור בו. טרם התקבלה תגובה מ־IPC.
לאחר שבועות של מלחמה אזורית חריגה בעוצמתה בין ישראל וארצות הברית מול איראן – שהותירה הרס נרחב בישראל, באיראן, בלבנון ובחלקים נוספים של המזרח התיכון – מתנהלים כעת מגעים בניסיון לייצב את הפסקת האש מול איראן ולמנוע חזרה להסלמה.
במקביל, וושינגטון מגבירה את הלחץ לקידום הסדרים רחבים יותר באזור. מוקדם לדעת אם המאמצים הללו יבשילו לכדי מהלך מדיני יציב או יתפוגגו לסבב לחימה נוסף, אך דבר אחד כבר ברור: גם אם יושגו הסדרים, האתגר האמיתי יתחיל ביום שאחרי – בשאלה כיצד משקמים אזור שלם שספג שנים של הרס, עקירה והתפוררות אזרחית.
יותם פוליצר הוא מנכ"ל ישראייד וחבר הוועד המנהל ב"סיד ישראל", ארגון הגג של קהילת ארגוני הפיתוח והסיוע ההומניטרי בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
סוריה של הרבעון הראשון בשנת 2026 אינה עוד אותה סוריה של בשאר אל־אסד, גם אם השיח הציבורי והפוליטי כלפי ישראל נותר חשדני ועוין. ניתוח ההנהגה הסורית מצביע על שינוי עומק: דמשק מבקשת לעצב את עצמה מחדש כמדינה ריבונית, מתפקדת, ממלכתית ולגיטימית, בתוך הבית ומחוץ לו.
זהו שינוי שאינו רק סמנטי. הוא נוגע למבנה הכוח הפנימי, לבריתות האזוריות, ליחס לאיראן, למעמד הסוגייה הפלסטינית – ולבסוף גם לאופן שבו סוריה תופסת את ישראל.
ד"ר כרמית ולנסי היא חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וחוקרת בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהרבעון הראשון של שנת 2026 עמד בסימן טלטלות אזוריות עזות, כאשר במוקד ניצבה מלחמת "שאגת הארי" מול איראן בחודש מרץ.
אך בעוד תשומת הלב הישראלית והאמריקאית הופנתה מזרחה לעבר מאות הטילים והכטב"מים של הרפובליקה האסלאמית, סקירת המגמות ביחסה של ירדן לישראל, שנערכה בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה", חושפת אמת מטרידה: ישראל נקלעת למשבר עם השכנה החשובה ביותר שלה.
ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. עמית מחקר בקבוצת "תמרור- פוליטוגרפיה" (צילום: חן גלילי)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו