שר הביטחון ישראל כ"ץ גינה קריאות שנשמעו נגד הרמטכ"ל אייל זמיר בהפגנת חרדים נגד הגיוס בבני ברק, כאשר לפי הדיווחים אחד הרבנים שנאמו תקף אותו בחריפות וכינה אותו "הרמטכ"ל הארור, יימח שמו וזכרו".

מדברי כ"ץ:

"אני מגנה בתוקף את דברי ההסתה החמורים שהושמעו נגד הרמטכ"ל בעצרת בבני ברק.

"הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל מובילים את לוחמינו בכל הזירות במערכה להגנה על מדינת ישראל, למען ביטחון אזרחי ישראל. כל הסתה נגדם היא פסולה, מסוכנת וראויה לכל גינוי.

"גם כאשר יש מחלוקות ציבוריות, אסור לחצות קווים אדומים של הסתה ופגיעה במי שנושאים באחריות הכבדה לביטחון המדינה.

"אני מביע את מלוא ההערכה לרמטכ"ל, למפקדי צה"ל ולחייליו, ומחזק את ידיהם בהמשך ביצוע משימתם להגנת מדינת ישראל".

היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון הודיעה כי היא מתנגדת להצעת החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים שמשתמטים מגיוס, ואמרה כי מדובר בניסיון לעקוף את הצורך בהעברת חוק הגיוס להסדרת מעמדם של המשתמטים "לומדי התורה". 

לדבריה, "הצעת החוק אינה מבקשת להקפיא זמנית את המעצרים, אלא מנסה לייצר מסלול עוקף שנועד לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי כולל להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות".

מדבריה:

"קריאה משולבת של שני הסעיפים שבחלק העיקרי מציפה את הפער בין הכוונה המקורית של הצעת החוק – עיגון הסדר זמני להקפאת מעצרים – לבין הצעת החוק המעודכנת שהונחה על שולחן הוועדה שתכליתה שונה לחלוטין. למעשה מדובר בהצעת חוק שהיא "מיני חוק גיוס" שמטרתה המרכזית היא הסדרת מעמדם של בני הישיבות הן בטווח המיידי והן בראייה צופה פני עתיד. תכלית זו גם עולה מנוסח סעיף המטרה המוצע לפיו "מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה יקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם".

"הרכיב היחיד שעוגן בסעיף המטרה הוא חשיבות לימוד התורה והוא זה המשמש כבסיס והצדקה להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות. ההסדרה המוצעת מובילה לתוצאה סופית לפיה בעתיד יוכל כל מלש"ב לטעון כי מעמדו כבר נבחן ובכך לייתר לחלוטין דיון מחודש במעמדו. זהו "סעיף חנינה" המבקש להסדיר את מעמדם של המלש"בים המוגדרים כיום כעריקים או כמשתמטים.

"יתר על כן, ההסדר המוצע מעניק לגיטימציה למלש"בים עתידיים שלא לציית להוראות חוק שירות ביטחון ושלא לפעול על פי הוראות הדין ובכך מספק להם חסינות מראש ומקנה להם הגנה מפני נקיטת הליכים פליליים. מכאן, שהצעת החוק אינה מבקשת להקפיא זמנית את המעצרים, אלא מנסה לייצר מסלול עוקף שנועד לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי כולל להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר בשיחה עם כתבים בחדר הסגלגל בוושינגטון כי הפגישה המתוכננת להיערך השבוע בין ארצות הברית לאיראן בדוחה בירת קטאר תהיה "אולי חשובה, ואולי לא".

בעקבות רעידת האדמה בוונצואלה, משלחת סיוע משותפת של משרד החוץ, צה"ל ופיקוד העורף תמריא מחר למדינה. המהלך יוצא לפועל בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער, לאחר עבודת תיאום בהובלת המטה לביטחון לאומי (מל"ל).

על פי ההודעה, את פעילות משרד החוץ במשלחת יוביל השגריר יועד מגן, שגדל בוונצואלה. על משלחת צה"ל יפקד ראש מטה פיקוד העורף, תת-אלוף אלעד אדרי.

המשלחת הראשונית שתמריא מחר כוללת גורמי מקצוע מתחום ההנדסה בפיקוד העורף ונציגים של משרד החוץ. בהמשך צפויים להצטרף אליהם מומחים נוספים מפיקוד העורף ומרשות החירום הלאומית (רח"ל).

עוד נמסר כי המומחים הישראלים יפעלו בשטח בשיתוף פעולה עם מקביליהם המקומיים, ובהתאם לצרכים שיעלו בוונצואלה.

מומחים מאיראן ומעומאן יחלו בימים הקרובים בשיחות על הגדרה מחדש של נתיבי המעבר במצר הורמוז. כך אמר סגן שר החוץ האיראני, כאזם ע'ריבאבאדי, בראיון לטלוויזיה הממלכתית.

לדבריו, טהרן תפעל לחסום כלי שיט שיעברו מחוץ לנתיבים שיוגדרו.