1

כל כך הרבה דיברו על משילות מתחילת דרכה של הממשלה הנוכחית, וכל כך מעט משילות יש בפועל. ובאופן אירוני, השר שנופף בדגל המשילות יותר מכולם – איתמר בן גביר – הוא האחראי הבלעדי לכך שרשמית וחוקית, שוררת כרגע בישראל אפס משילות בנוגע לאחת העבירות הפליליות בספר החוקים: כריתת עצים.

וזה סיפור המעשה. עד סוף 2025, הסמכות לחקור, לקנוס (7,500 שקלים לעץ) ובמקרים מסוימים להגיש כתב אישום נגד מי שכרת עץ בלי רישיון, הייתה נתונה בידי הסיירת הירוקה של רשות הטבע והגנים. קשה לומר שהיא הטילה את חיתתה על עברייני הכריתות, אבל במגבלות כוח האדם, התקציב וריבוי המשימות פקחי הרשות עשו כמיטב יכולתם.

לקראת סוף השנה שעברה הוסכם שסמכויות החקירה והאכיפה בכל הנוגע לעצים יישלפו מרט"ג ויועברו ליחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) במשרד החקלאות. חלק מדרגי המקצוע הסתייגו: פקחי הפיצו"ח עוסקים בהברחת ביצים מפוקפקות ובשר לא מפוקח כמו גם פירות וירקות לשטחי ישראל, בביקורות במשקים חקלאיים ובפינות חי וכיו"ב. מה להם ולעצים? מה גם שהם ממילא כורעים תחת עומס המשימות.

בגלל שבן גביר לא טרח לחתום על מסמך, כבר שמונה חודשים אין בישראל אפשרות חוקית לחקור באזהרה, לקנוס או להגיש כתב אישום נגד אדם שביצע עבירה פלילית וכרת עץ – או יער שלם של עצים – ללא רישיון

אבל שר החקלאות דיכטר תמך, וב-1 בינואר 2026 הסמכויות הועברו אחר כבוד למשרדו. אנשי המקצוע עשו מאמץ להכניס את פקחי הפיצו"ח לעולם העצים באמצעות הכשרות וימי עיון.

הכל היה מוכן לתחילת הפעילות של יחידת הפיצו"ח בתחום הגנת העצים, למעט דבר אחד: על פי פקודת היערות, מי שמעניק את ההסמכה לחקור תחת אזהרה ולהטיל קנסות הוא השר לביטחון לאומי. לבקשת דיכטר ובתיאום עם משרד המשפטים המסמכים הנדרשים הועברו לחתימתו של בן גביר, אבל הוא לא חתם. עד היום.

שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר משתתף בישיבת ועדת הפנים בכנסת בירושלים, ב-8 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כן, מה ששמעתם. כבר שמונה חודשים אין בישראל אפשרות חוקית לחקור באזהרה, לקנוס וקל וחומר להגיש כתב אישום נגד אדם שביצע עבירה פלילית וכרת עץ – או יער שלם של עצים – ללא רישיון.

דיכטר פנה רשמית לבן גביר יותר מפעם אחת בבקשה – למעשה בתחנונים ממש – שיחתום על ההסמכה של יחידת הפיצו"ח ויאפשר לה לצאת לעבודה. הפנייה האחרונה נעשתה ב-18 ביוני.

דיכטר פנה רשמית לבן גביר יותר מפעם אחת בבקשה – למעשה בתחנונים ממש – שיחתום על ההסמכה של יחידת הפיצו"ח ויאפשר לה לצאת לעבודה. הפעם האחרונה הייתה ביוני. גם הפעם בן גביר לא טרח לחתום או לענות

"מאז חודש ינואר נוצר ואקום פיקוח בשטח, שכן למפקחי הפיצו"ח אין את סמכויות החקירה הנדרשות", כתב דיכטר. "בקשה רשמית הועברה למשרדך עוד בתאריך 6.1.2026 לאחר תיאום מלא ואישור של משרד המשפטים… אודה על חתימתך על כתב ההסמכה, זאת על מנת לאפשר למפקחים לנהל חקירות פליליות ולטפל בתיקים הממתינים". אבל גם הפעם השר לביטחון לאומי אפילו לא טרח לענות. ובוודאי שלא טרח לחתום.

מיותר לציין שמדובר בפגיעה קשה – עוד פגיעה קשה – במצב העצים בישראל. האיום הגדול על העצים הוא לחצי הבנייה והתשתיות. במקרים רבים העץ עומד בדרכו של הקבלן או הנדל"ניסט, כשאינטרסים גדולים וכסף גדול מונחים על הכף.

אתר בנייה בקיבוץ נען, סמוך לרחובות. (לאתר המצולם אין קשר לכתבה) 10 ביוני 2026 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

בישראל, מי שמבקש לכרות עץ נדרש להכין תוכנית, לנמק, לשכנע שאין חלופה אחרת. במקרים רבים יתקבל אישור כריתה מפקיד היערות, ואילו במקרים אחרים מגיש הבקשה יישלח לעשות מקצה שיפורים, להביא פתרון יצירתי שיעקוף את העץ ויאפשר לו להישאר בחיים.

אבל לאנשי בנייה וכסף גדול אין זמן וסבלנות למעקפים. בטח לא בגלל עצים. הדרך הקלה והקצרה ביותר היא לכרות את העץ בלי לבקש היתר. זו עבירה פלילית. כשאין מי שיחקור ויאכוף, העבירה הזו הופכת מפתה הרבה יותר, ממש פרצה קוראת לקבלן.

ליזמי נדל"ן אין זמן וסבלנות למעקפים, בטח לא בגלל עצים. הדרך הקלה ביותר היא לכרות את העץ בלי לבקש היתר. זו עבירה פלילית, אך כשאין מי שיחקור ויאכוף, העבירה הזו הופכת מפתה הרבה יותר, ממש פרצה קוראת לקבלן

"היום, מי שפוגע בעץ יודע בסבירות גבוהה שלא יקרה לו דבר", אומרת מורן ברגר מעמותת "רחובות של עצים" ואחת הפעילות הבולטות בתחום. "אנחנו נתקלים שוב ושוב בכריתות ללא רישיון, בפגיעה בשורשים במהלך עבודות תשתית, בהשחתה, בהרעלות ובהצתות של עצים".

"גם כשמוגשת תלונה ויש תיעוד אין גוף חקירה עם סמכויות מתאימות שיכול להגיע לחקר האמת ולהעמיד את האחראים לדין. זה מסר מסוכן לרשויות, ליזמים ולקבלנים שלפגיעה בעצים אין מחיר ממשי. זה לא עיכוב טכני או ביורוקרטי. כל יום שבו החתימה מתעכבת הוא עוד יום שבו העבריינות נגד עצים משתלמת".

אתר בנייה בקצרין שברמת הגולן. 11 בנובמבר 2025 (לאתר המצולם אין קשר לכתבה) (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

מעבר להפקרות ולאובדן המוחלט של ההרתעה, נוצר בשטח מצב מביך: הציבור יכול להגיש תלונה מקוונת בגין כריתת עץ באמצעות טופס ממשלתי. במקרה הטוב, אנשי יחידת הפיצו"ח יגיעו, יצלמו, יאספו ראיות ויגבו עדות פתוחה (להבדיל מחקירה באזהרה), ואז יאפסנו את החומר על המדף בהמתנה שיום אחד אולי השר יואיל לחתום והם יוכלו לעבור לשלב החקירה והאכיפה.

בינתיים הצטברו מאות תיקים שמעלים אבק, והאזרחים שהגישו את התלונה אפילו לא יודעים שהיא נכנסה להקפאה. לפי גורם בתחום, גם אם בן גביר יחתום מתישהו וישחרר את הפקק, ספק גדול אם יימצא הזמן לפתוח את התיקים שהצטברו ולמצות את הדין עם העבריינים.

הציבור יכול להגיש תלונה מקוונת ואנשי יחידת הפיצו"ח יאספו ראיות, שיחכו על המדף עד שבן גביר יואיל בטובו לחתום. בינתיים הצטברו מאות תיקים שמעלים אבק, ומגישי התלונה אפילו לא יודעים שהיא נכנסה להקפאה

מלשכת בן גביר נמסר: "כידוע השר אינו חותמת גומי, והוא חותם על סמכויות רק לאחר ששוכנע שיש צורך אמיתי ויכולת אמיתית לעשות בהן שימוש מושכל וראוי.

"התנהלות רשות הטבע והגנים אל מול חוות פצאל – הרג מאות תנינים בצורה אכזרית בניגוד לחוק צער בעלי חיים ומבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת, העלתה שאלות רבות סביב מימוש אחריותה לטובת האינטרס הציבורי.

"התנערות רט"ג מאחריותה בתחום היערות, והמלצתה להעביר את האחריות למשרד החקלאות, מעלה שאלות רבות ונמצאת בבחינה מקיפה. בסיומה של בחינה זו השר יחליט כיצד לפעול".

מבט על גזע עץ שנכרת ביער בגוש עציון שבגדה המערבית. 20 בדצמבר 2017 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

התגובה הזו כה מופרכת, שהיא מחייבת התייחסות: אם לבן גביר יש ביקורת על התנהלות רשות הטבע והגנים בפרשת הירי בתנינים בפצאל, מדוע הוא מתנגד להעביר סמכויות מהרשות למשרד החקלאות? ההיגיון אומר שלא מוסיפים סמכויות לגורם שמעד, אבל מה הבעיה לגרוע סמכויות?

אם לבן גביר יש ביקורת על התנהלות רט"ג בפרשת הירי בתנינים בפצאל, מדוע הוא מתנגד להעביר סמכויות מהרשות למשרד החקלאות? ואם הסוגיה נמצאת ב"בחינה מקיפה", מדוע לא זימן דיונים עם הגורמים הרלוונטיים?

ועוד: אם הסוגיה נמצאת ב"בחינה מקיפה", מדוע בן גביר לא זימן דיונים עם הגורמים הרלוונטיים, ביקש נתונים והסברים וכל מה שעושה שר רציני כשהוא בוחן סוגיה לעומק?

שורה של גורמים שבקיאים בסוגיה נדהמו למקרא ההתייחסות של השר לביטחון לאומי. אחד מהם הפטיר "עצוב. פשוט עצוב".

מרשות הטבע והגנים נמסר: "אחריות הניהול והאכיפה בתחום היערות בישראל הייתה ונשארה של משרד החקלאות".

אתר בנייה בגבעתיים, פברואר 2026 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

2

הפער בין הטמפרטורה של האוויר הלוהט על שפת הכינרת לבין זו של המים הצוננים במפל של עין איוב בלתי נתפס.

לפינה היפה והרטובה הזו, שממוקמת בצפון הכינרת סמוך לגן הלאומי כפר נחום, יש סיפור מוזר: מדובר במעיין קדוש לדרוזים, שמאמינים שבמימיו הנביא איוב טבל ונרפא מהשחין שהוטל עליו על ידי השטן.

עין איוב הוא מעיין קריר בצפון הכינרת שקדוש לדרוזים, שמאמינים שבמימיו הנביא איוב טבל ונרפא מהשחין שהוטל עליו על ידי השטן. בפועל, בימינו המים הצוננים מגיעים מקידוח שגוי שבוצע כאן לפני עשרות שנים

בפועל, בימינו המים מגיעים מקידוח שגוי שבוצע כאן לפני עשרות שנים. הם שוצפים מתוך אבני הבזלת שבצלע ההר, יוצרים שני מפלים נהדרים ושורה של בריכות שמגיעות ממש עד שפת הכינרת, וכולם נהנים.

לא הייתי שם נפשי בכפי ומנסה להגיע אל עין איוב ביום ממוצע של אוגוסט. אבל רגע אחרי סיום החופש הגדול ושני רגעים לפני החגים, זה עשוי להיות היעד המושלם: בחוץ עדיין יהיה חם גיהינום, והמפל ימשיך ליפול באותה עוצמה ובאותה טמפרטורה (24 מעלות) שבה הוא זורם כל השנה. קצת סבלנות, וכל זה יהיה שלכם. בווייז – עין איוב או המפל הנסתר כפר נחום.

3

"הטרגדיה של נחלת הכלל" היא סיפור היסוד של מערכת היחסים בין האדם לטבע ולסביבה: כל אחד מאיתנו רוצה לתלוש ולצרוך חתיכה מהטבע להנאתו ולשימושו הפרטי, וכשמיליארדי בני אדם עושים את זה בלי חשבון, לא נותר הרבה מהטבע והמשאבים שהפלנטה מעמידה לרשותנו.

"תותי פרא", סרט האנימציה שיצר דותן גולדווסר, מקפל את סיפור היסוד של מערכת היחסים ההרסנית בין האדם לטבע ולסביבה בתוך שתי דקות יפות ועצובות

"תותי פרא", סרט האנימציה שיצר דותן גולדווסר, מקפל את הסיפור הגדול הזה בתוך שתי דקות יפות ועצובות.

או במילותיו של היוצר: "עץ תות בודד עמוס בפרי עומד בפארק הירקון. מטרה קלה ונייחת. מנשנוש תמים להרס מכוון, כל אחד לוקח את שלו, תורם לעולם קצת יותר גרוע. מבוסס על סיפור אמיתי".

הסרטון הוקרן השבוע בפסטיבל "אנימיקס" ואתם מוזמנים לצפות בו כאן.

4

בשעת בוקר מוקדמת, עוד לפני שהספקתי לשטוף פנים ולהתאפס, הוטלה עליי משימה: להראות לעטלף שהשתכן באחד מחדרי הבית את הדרך החוצה. גררתי את עצמי לחדר המדובר, ובמבט מלמטה (הוא היה סמוך לתקרה) הוא באמת נראה כמו גור עטלפים זעיר, דומה לאחד שבעבר ניווט אלינו בטעות וכמעט נטרף על ידי החתול.

הראשון שקעקע את תאוריית העטלף היה מדביר מומחה שקיבל תמונה בוואטסאפ ושיער שמדובר בכלל ברפרף הגפן. רפרף מי? בצילום מהחזית כבר ניתן היה להבחין שיש לו מחושים, כלומר לא עטלף ולא נעליים.

פרפר עם מוטת כנפיים של כ-12 סנטימטרים? מתברר שיש דבר כזה, והוא אפילו לא הגדול בישראל. שבתאי השקד, עם מוטה של 15 ס"מ, הוא הפרפר הציוני הגדול ביותר.

הראשון שקעקע את תאוריית העטלף היה מדביר מומחה ששיער שמדובר ברפרף הגפן. בצילום ניתן היה להבחין במחושים, כלומר לא עטלף ולא נעליים. פרפר עם מוטת כנפיים של כ-12 סנטימטרים? מתברר שיש דבר כזה

על הדרך למדתי כמה עובדות: רפרפים הם עשים מסדרת הפרפראים שפעילים בעיקר בלילה. כל רפרף הוא פרפר, אבל לא כל פרפר הוא רפרף. רפרף הגפן הספציפי הזה הסתווה למופת במרומי הארון החום ושקע במנוחה ארוכה.

חלפה כמעט יממה עד שפרח דרך החלון בדרכו לחפש גפן. אני לא מכיר כזו בקרבת ביתי, אבל איחלתי לרפרף בהצלחה.

רפרף הגפן שהשתכן בביתנו, קיץ 2026 (צילום: אביב לביא)