נצר שוחט הוא אב לשלושה, שירת בעבר בתפקידי הוראה טכנולוגית והיום משמש בתפקיד בכיר בחברה בין-לאומית לפיתוח מוצרי הגנת סייבר. מחבר הספר "דרך הדלת: כך לימדתי את ילדיי בטיחות ברשת", (קינמון הוצאה לאור), שתורגם לאחרונה גם לאנגלית – "The Cyber-Safe Child". www.thedoorway.co.il
בחודשים שלאחר זוועות אוקטובר אנו, ההורים והמחנכים, רק רצינו – באופן מוגבר מאי פעם – לשמור על ילדינו בטוחים. בכל אספקט של חייהם. גם ובמיוחד בחזית העולם הווירטואלי שרשת האינטרנט מנגישה עבורם. והיו המון סרטונים ואין סוף תכנים שמוטב היה לסנן.
כתבות רבות עם טיפים התפרסמו כדי לעזור להורים לחדד את הגבולות ולהבהיר באיזה אופן למנוע מילדינו להיחשף לתכנים לא הולמים, ולאנשים זרים העלולים לפגוע בהם בשלל דרכים.
נצר שוחט הוא אב לשלושה, שירת בעבר בתפקידי הוראה טכנולוגית והיום משמש בתפקיד בכיר בחברה בין-לאומית לפיתוח מוצרי הגנת סייבר. מחבר הספר "דרך הדלת: כך לימדתי את ילדיי בטיחות ברשת", (קינמון הוצאה לאור), שתורגם לאחרונה גם לאנגלית - "The Cyber-Safe Child". http://www.thedoorway.co.il
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר אמר במהלך ביקור בתרגיל רחב היקף בדרום הארץ כי צה"ל ימשיך במאמצים להחלשת חמאס, והדגיש כי הצבא פועל בכל הזירות להגנה על היישובים והגבול, וכי הצבא עדיין זקוק להגדלת סדרי הכוחות על מנת לעמוד באתגרים המבצעיים
במסגרת התרגיל דימו הכוחות תרחישי פתע במרחב הקו הצהוב וביישובי הנגב המערבי. בין היתר תורגלו פשיטות על מוצבים, חדירות מהאוויר, מהים ומהיבשה, התמודדות עם איומי רחפנים וטיפול באירועים מרובי נפגעים.
זמיר קיים בשטח הערכת מצב שבה הוצגו לו תמונת המצב המבצעית בגזרה, התוכניות להמשך הפעילות והיערכות הכוחות למשימות ההגנה השוטפות. בהמשך שוחח הרמטכ"ל עם מפקדי החטיבות והגדודים, בחן את מוכנות הכוחות ועמד על האתגרים המבצעיים בגזרה.
"צה"ל פועל בכל זירות הלחימה לפי תפיסה ביטחונית נחושה וסדורה, במטרה להגן על היישובים ועל הגבול, לרבות מול חמאס ברצועת עזה", מסר הרמטכ"ל לפי הודעת הצבא.
הוא הוסיף כי צה"ל מקיים "מאמץ מתמשך לסיכול איומים ולהחלשת הארגון ויכולותיו", וציין כי הצבא "עוקב אחר ההתפתחויות והאיומים בכל הזירות ונערך בהתאם".
מדבריו:
"צה"ל פועל בכלל זירות הלחימה בהתאם לתפיסה ביטחונית נחושה וסדורה במטרה להגן על היישובים והגבול – כך גם למול חמאס ברצועת עזה. בהובלת פיקוד הדרום אנחנו ממשיכים במאמץ סיכול מתמשך להחלשת הארגון ויכולותיו – בכירי הארגון ומחבלי ה-7 באוקטובר נרדפים ומחוסלים.
"נמשיך לסכל איומים בהתהוותם ונמנע את התעצמות ארגוני הטרור – כחלק מהתפיסה נפעל לחזק את מרחבי ההגנה הקדמיים וצה"ל יאחוז ויגן מעומק שטח האויב בחזית היישובים. אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות והאיומים בכל הזירות ונערכים בהתאם".
"אחד הלקחים המרכזיים של ה-7 באוקטובר הוא שעלינו להיות מוכנים להפתעה. לכן, אנחנו ממשיכים לבחון את הנחות היסוד שלנו, לתרגל מצבים שונים ולבדוק את מוכנותנו גם כשהאירועים מתפתחים אחרת מכפי שצפינו. האחריות שלנו היא להיות ערוכים לפעול במהירות ולהגן על התושבים גם כשהאיום משתנה".
"בשבוע שעבר קיימנו דיון על גרף הפעילות לשנה הבאה וקיבלנו החלטות חשובות. צה"ל זקוק להגדלת סדרי הכוחות על מנת לעמוד באתגרים המבצעיים שהתרחבו באופן משמעותי – זוהי השנה הרביעית ללחימה, וגם לאחר הצעדים שאנו נוקטים במטרה להקל על העומס, הוא יימשך".
"נמשיך לפעול מתוך מחויבות עמוקה לאנשים שמשרתים את המדינה ומסכנים את חייהם, ונפעל להקל על אנשי המילואים, לתגמל אותם כראוי ולאפשר תקופות אימון וכשירות בסיסית לכוחות הסדירים ככל הניתן".
"השיקול של ביטחון המדינה והגנת אזרחיה הוא המצפן העומד לנגד עינינו – כל שינוי משמעותי או הסלמה רחבה במציאות הביטחונית, שיחייבו הפעלת כוחות נוספים, יצריכו תכנון מחודש של הגרף".
הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר (במרכז), נפגש עם אלוף פיקוד הדרום, אלוף יניב אסור (מימין), ומפקד אוגדה 162, תא"ל שגיב דהן (משמאל), במהלך תרגיל בדרום הארץ, 22 בנובמבר 2026 (צילום: דובר צה"ל)
הוועדה המסדרת של הכנסת תתכנס מחר כדי לאשר את העברת הצעת החוק לביטול החקיקה של הממשלה היוצאת – שנועדה להחליש את סמכויות היועצת המשפטית לממשלה – לוועדה מיוחדת נפרדת.
המהלך מגיע בעקבות חשש שהעלתה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, לניגוד עניינים של חבר הכנסת גלעד קריב מהדמוקרטים, שאמור לעמוד בראש הוועדה שמונתה להכין את החקיקה.
אפיק קבעה מוקדם יותר היום כי קריב אינו יכול לפקח על חקיקה הנוגעת ליועצת המשפטית לממשלה, משום שהוא נתון תחת חקירה בחשד להדלפת מידע מסווג מישיבה סגורה של ועדת כנסת ב-2023. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, היא הגורם שמוסמך להחליט אם להגיש נגדו כתב אישום או לסגור את התיק.
הוועדה המסדרת צפויה לאשר גם את הקמתן של ארבע ועדות מיוחדות נוספות: ועדה למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, ועדה לקידום שוויון חברתי-כלכלי, ועדה לחיזוק הנגב והגליל וועדה שתפקח על יישום החוק שעבר בשנה שעברה להקמת בית דין צבאי, שידון בעניינם של החשודים במעורבות בטבח בישראלים ובאזרחים זרים ב-7 באוקטובר.
לפי הדיווחים, בראש הוועדה לענייני הפשיעה והאלימות בחברה הערבית צפוי לעמוד חבר כנסת מרע"ם או מהרשימה המשותפת, ואילו בראש הוועדה לענייני הנגב והגליל צפוי לעמוד חבר כנסת ממפלגת ביחד של נפתלי בנט.
עוד דווח כי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, שיזמה במשותף את החוק הדו-גושי להעמדה לדין של מחבלי ה-7 באוקטובר, צפויה לעמוד בראש הוועדה שתפקח על יישומו.
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, גינה היום את הצתות הרכבים וריסוס הגרפיטי שהתרחשו הלילה בגדה המערבית, וקרא למשטרת ישראל ולצה"ל לפעול יחד בנחישות ולהעמיד את האחראים לדין.
לפי ההודעה שפרסם גנץ, "המעשים החמורים האלה פוגעים גם בהתיישבות ובתושבים שבונים אותה יום יום".
לצד הגינוי, מתח גנץ ביקורת על פוליטיקאים בישראל המאמצים לטענתו את השפה והמונחים של "קמפיינים אנטי-ישראליים", ובראשם המונח "טרור יהודי". גנץ טען כי בכך הם "משרתים את מי שפועלים להשחיר את פניה של מדינת ישראל בעולם".
עוד מסר יו"ר מועצת יש"ע כי הניסיון לנצל מעשים של "קומץ עבריינים" כדי להכתים ציבור שלם ולעשות הון פוליטי על גבם של המתנחלים הוא חסר אחריות. הוא הוסיף וטען כי ה"חוות" וה"יישובים", הוותיקים והחדשים, הם "חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל" וממערך ההגנה עליה.
גברים פלסטינים בוחנים כלי רכב שרופים והרוסים בעקבות דיווח על הצתה בידי מתנחלים, בכפר מאלכ הסמוך לרמאללה שבגדה המערבית. 22 בנובמבר 2026 (צילום: FLASH90)
גוש השינוי החליט להקים ארבע ועדות מיוחדות לביטול מהיר של חוקי ההפיכה המשטרית.
ב־10 בנובמבר נכנס לתוקף השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.
חוק החלשת הייעוץ המשפטי צפוי להיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027, אם לא יבוטל קודם.
בפולין עדיין מכהנים אלפי שופטים שמונו בהליכים פגומים אחרי רפורמה משפטית שערכה שם הממשלה הקודמת, ועבודת התיקון היא ארוכה.
מומחים למשפט חוקתי מעריכים כי ביטול מהיר של חוקים ייתקל במשוכות משפטיות מצד היועצת המשפטית לכנסת ובג"ץ.
המהלך של גוש השינוי והרוב הדמוקרטי החדש בכנסת לבטל את חוקי ההפיכה המשטרית בהליך מזורז מעורר שאלה עקרונית: האם דמוקרטיה יכולה להקפיד על הליכי החקיקה המקובלים כשהיא מבקשת לתקן את הפגיעה במוסדותיה?
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
דמיינו שמישהו היה מציע לפסול שותפות פוליטית עם ישראל ביתנו בטענה שבוחריה הם "רוסים תומכי פוטין". אביגדור ליברמן היה בוודאי מתקומם, ובצדק. הטענה עצמה פסולה: היא מוחקת הבדלים בין אנשים, מייחסת להם עמדה על סמך מוצאם, והופכת זהות קבוצתית לראיה לחוסר נאמנות.
אין סיבה להניח שיוצאי ברית המועצות תומכים בשליט הרוסי, ואין הצדקה לדרוש מהם להוכיח אחרת כתנאי להשתתפות בחיים הציבוריים.
פרופ׳ ישראל עמירב הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות ריאה בילדים במרכז הרפואי איכילוב, וממייסדי יוזמת "בואו - באים ומצילים אותם ואותנו". הדברים משקפים את עמדתו האישית של הכותב בלבד, ואינם מייצגים את עמדת המרכז הרפואי איכילוב או כל מוסד אחר שאליו הוא משתייך.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מציאות של מתח ומלחמה מושכת את הקשב שלנו החוצה, בתקווה לקבל ביטחון וידע כלשהו – מה קורה וכיצד לנהוג.
כשמוסיפים למצב הזה חדשות בלתי פוסקות, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ואת הטלפון הנייד, אפשר להבין עד כמה הכוחות שסביבנו מושכים אותנו לזמינות מתמדת ומחזקים את הנטייה שלנו להפנות את הקשב החוצה.
אילת דה פיצ'וטו בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, פסיכותרפיסטית, מפתחת גישת connection - חיבור להדרכה הפנימית - גוף נפש רוח ונשמה. מחברת ספר הילדות/ים "המפתח של דניאל". בעלת קליניקה פרטית, מנחה ומרצה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
זה לא רק בנט וליברמן, גם אצל אייזנקוט יש כל מני גזענים חבויים. הבחירות הנכחיות חשפו את ערוותו של הציבור הישראלי המתגלה ברובו כגזען המאמין בעליונות יהודית - גם בין אלו המכונים ״ליברלים״.... המשך קריאה
זה לא רק בנט וליברמן, גם אצל אייזנקוט יש כל מני גזענים חבויים. הבחירות הנכחיות חשפו את ערוותו של הציבור הישראלי המתגלה ברובו כגזען המאמין בעליונות יהודית – גם בין אלו המכונים "ליברלים". זו התפכחות לא נעימה.
במשך שנים ניפנפנו בזה שאנחנו "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", שערבים בישראל הם שווי זכויות, ושיש שופטים ערבים בבית המשפט העליון. עכשיו מסתבר שהכל זה רק עלי תאנה.
איך שוטים?
מי מתנחלים בכירים?
מי פוליטיקאים יהירים?
של מי כל מיני פורומים חברים?
מי סתם ימנים שרוצים להיות יותר משרים?
ומי מפנטז שמדובר באחראים זהירים?
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו