הציבור בישראל יוצא בימים אלה מותש מהמרחבים המוגנים ומהממ"דים הישר למאבק נוסף, קשה יותר וחשוב יותר – מאבק פנימי על עתידו החברתי-תרבותי ועל עתידו המדיני והביטחוני.

זהו מאבק, שכדי להצליח בו יש להתנתק מהאופוריה המסוכנת שעוטפת היום חלקים מהציבור הישראלי המפולג, אופוריה שבחלקה היא ספונטנית ומובנת, אבל בעיקרה מועצמת על ידי מערכת משומנת של יחסי ציבור.

ד"ר יגאל קיפניס. היסטוריון. חוקר את ההיסטוריה המדינית של ישראל. חקלאי וחבר מושב מעלה גמלא. מחבר הספרים: 1982, לבנון הדרך למלחמה; 1973, הדרך למלחמה; הגולן שהיה כמפלצת, הגולן בין סוריה וישראל. חבר פורום 555 של טייסי חיל האוויר בעבר.

על רקע פעילותו השערורייתית של ערוץ 14, ניתן היה לצפות מהערוצים האחרים לנהוג בצורה מקצועית יותר. במקרים רבים אין זה כך. מובנת העובדה שיום השנה למלחמת יום הכיפורים כמעט ולא זכה להתייחסות.

ככל שיום השנה למלחמת יום הכיפורים כן זכה להתייחסות, היה זה בהקשר לאירועי אוקטובר 2023, ובלטה בה התייחסות שולית: תיעוד על "חשיפה", כביכול, של "דיון קבינט", כביכול. הדיווח על כך מעיד על דרכה של התקשורת הממוסדת להתמסר לדיווח מסולף שנמסר לה, לא לבחון אותו אלא להעביר את הסילוף לציבור.

ד"ר יגאל קיפניס. היסטוריון. חוקר את ההיסטוריה המדינית של ישראל. חקלאי וחבר מושב מעלה גמלא. מחבר הספרים: 1982, לבנון הדרך למלחמה; 1973, הדרך למלחמה; הגולן שהיה כמפלצת, הגולן בין סוריה וישראל. חבר פורום 555 של טייסי חיל האוויר בעבר.

מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.

ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

לאחר כמעט שנתיים של לחימה, לאחר שהממשלה הזו סירבה לדון ביום שאחרי,
בשעה שהמערכת המדינית כאן רוצה לצמצם את גבולות הגזרה לפתרון נקודתי בנושא עזה, בניסיון מכוון לבלום כל חתירה להסכם שיכלול את הרשות הפלסטינית – מתכנסת בירושלים השדולה לקידום הסדר ביטחוני אזורי.

לכולם ברור, שלדבר על הסכם שלום או על הסדר מדיני כלשהו, ייתקל בהתנגדות אם לא יוזכר ההיבט הביטחוני. לכן הדגש כאן הוא על הסדר ביטחוני אזורי.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).

מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה

יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.