היועצת המשפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, תמי סלע, מתחה ביקורת על הצעת החוק השנויה במחלוקת המבקשת להרחיב את האחריות האזרחית הישראלית לעתיקות ולאתרים ארכאולוגיים בגדה המערבית וברצועת עזה. לדבריה, ההצעה "עומדת בסתירה להסכמים בינלאומיים שאומצו בחקיקה" ו"עלולה לחזק טענות בדבר 'סיפוח זוחל'".

עמדתה של סלע הופיעה במסמך עמדה שפורסם לקראת דיון בוועדה, המכינה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. ההצעה קובעת הקמת "רשות מורשת יהודה, שומרון ועזה" תחת משרד המורשת.

"ביחס לשטחי A ו־B, הצעת החוק עומדת בסתירה להסכמי הביניים שמדינת ישראל חתומה עליהם, ולחקיקה שאומצה בישראל ובאזור לשם יישומם", כתבה היועצת המשפטית, בהתייחס לאזורים בגדה המערבית המצויים באחריות אזרחית של הרשות הפלסטינית.

עוד הוסיפה כי "לישראל אין סמכויות אזרחיות ברצועת עזה". לדבריה, "מעבר לכך שהחלת סמכויות אזרחיות על שטחי A, B ועזה עומדת בסתירה להסכמים בינלאומיים שאומצו בחקיקה בישראל ובאזור, היא גם מעוררת קשיי יישום ואכיפה מהותיים".

סלע ציינה כי אף שישראל רואה בגדה המערבית שטח שנוי במחלוקת, בפועל היא מחילה בו את דיני התפיסה הלוחמתית ומנהלת את האזור באמצעות סמכותו של המפקד הצבאי, שמטבעה היא סמכות זמנית.

מתנחל מעמיס כבש על רכב שטח בקהילה הבדואית הפלסטינית דאר אבו פזה, בפאתי הכפר טייבה שבגדה המערבית, 12 במאי 2026 (צילום: ilia YEFIMOVICH / AFP)

כיום, האחריות על העתיקות נתונה בידי קצין מטה של יחידת הארכאולוגיה במנהל האזרחי, הכפוף למתאם פעולות הממשלה בשטחים במשרד הביטחון, האחראי לעניינים האזרחיים בגדה המערבית.

"חקיקת הצעת החוק עלולה, במיוחד באופן מצטבר עם חקיקה נוספת המקודמת בכנסת, לחזק טענות שלפיהן מדובר בתהליך של 'סיפוח זוחל', כלומר שלב במהלך הדרגתי להפיכת השטח לאזור הנתון לריבונותה ולשלטונה הישיר של מדינת ישראל, בלי שנשקלות כלל ההשלכות של מהלך כזה, לרבות על זכויותיהם ומעמדם של התושבים הפלסטינים באזור", כתבה סלע.

גרפיטי שריססו מתנחלים באתר העתיקות של סבסטיה ליד העיר שכם, 30 בנובמבר 2024 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

הוועדה מקיימת בימים האחרונים סדרת דיונים ממושכים כדי לאפשר לכנסת לאשר את ההצעה לפני תום הקדנציה הנוכחית, שאמורה להסתיים לכל המאוחר ב־27 באוקטובר, המועד האחרון שבו ניתן לקיים את הבחירות.

עם זאת, ייתכן שהצעת חוק העתיקות כלל לא תעלה להצבעות הסופיות במליאה, אם הקואליציה תחליט שלא לקדם אותה, או אם הצעת החוק לפיזור הכנסת, שהתקדמה בשבוע שעבר, תקודם במהירות ותאושר בימים הקרובים.

סוכנות הידיעות האיראנית פארס מדווחת כי טיוטת ההסכם המתגבשת בין טהרן לוושינגטון קובעת שארצות הברית ובעלות בריתה לא יתקפו את איראן או את בעלות בריתה, ובתמורה איראן מתחייבת שלא לפתוח במתקפות מקדימות נגד ארצות הברית או בעלות בריתה.

לפי אקסיוס, מזכר ההבנות מבהיר כי העימות בין ישראל לחזבאללה יסתיים.

ישראל תורשה לתקוף את חזבאללה אם ארגון הטרור ייזום או יבצע מתקפות.

מקור איראני בכיר אמר היום לרויטרס כי טהרן לא הסכימה למסור את מלאי האורניום המועשר לרמה גבוהה שברשותה. המקור אמר כי סוגיית הגרעין של איראן לא הייתה חלק מההסכם המקדמי עם ארצות הברית.

"סוגיית הגרעין תטופל במשא ומתן על הסכם סופי, ולכן היא אינה חלק מההסכם הנוכחי. לא הושג הסכם על הוצאת מלאי האורניום המועשר לרמה גבוהה של איראן מהמדינה", אמר המקור.

שר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו אומר כי הוא מצפה לחדשות נוספות בהמשך היום בנוגע להסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, ומדגיש כי המטרה המרכזית של ההסכם היא למנוע מאיראן להחזיק אי פעם בנשק גרעיני.

"אני סבור שייתכן שיהיו חדשות נוספות בהמשך היום בעניין [הסכם עם איראן], ואשאיר ל[נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ] לפרסם הודעות נוספות בנושא", אמר רוביו לכתבים במהלך ביקור דיפלומטי בהודו.

לדבריו, הושגה "התקדמות משמעותית, אך לא התקדמות סופית" בהסכם. "המטרה הסופית היא שאיראן לעולם לא תוכל להחזיק בנשק גרעיני… היא לעולם לא תחזיק בנשק גרעיני – ודאי לא כל עוד דונלד טראמפ הוא הנשיא", הוסיף.

שר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו מדבר במסיבת עיתונאים משותפת עם שר החוץ של הודו, סוברהמניאם ג'אישנקר, אחרי שיחותיהם בניו דלהי, הודו. 24 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Manish Swarup)

הסכם אפשרי בין איראן לארצות הברית קובע כי מספר כלי השיט שיוכלו לעבור במצר הורמוז יחזור בתוך 30 יום לרמה שהייתה לפני המלחמה, כך דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית החצי־רשמית תסנים.

לפי תסנים, המצור הימי חייב להיות מוסר לחלוטין בתוך 30 יום בהתאם למזכר ההבנות, וחלק מהכספים האיראניים המוקפאים חייבים להשתחרר בשלב הראשון.

כלי שיט עוגנים במצר הורמוז, מול בנדר עבאס שבדרום איראן, 4 במאי 2026 (צילום: Amirhossein KHORGOOEI / ISNA / AFP)