הוועדה שהוקמה בכנסת לשם דיונים בחוק התקשורת, "עוקפת ועדת הכלכלה", מביאה לידי ביטוי חריף את הפגיעה בתפקיד הפיקוח של הכנסת. בשיטת הממשל הישראלית, שבה אין כמעט הפרדה מבנית בין הרשות המחוקקת והמבצעת, ושרים הם גם חברי כנסת – תפקיד הבקרה של הכנסת על הממשלה, פיקוח הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת, בעייתי מלכתחילה.

אולם נדמה שבכנסת הנוכחית הפכו שתי הרשויות לאחת, באשר הכנסת כמעט ואינה מבצעת את תפקידה כמפקחת על הממשלה, כדורשת דיווח על פעולותיה וכבוחנת אותן באופן ביקורתי.

ד״ר שירלי אברמי, עמיתה במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, הייתה מנהלת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) ויחידת כת"ף לפיקוח הכנסת על עבודת הממשלה.

נאומו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בכנסת ביום שחרור החטופים, ב-13 באוקטובר 2025, לוּוה במחיאות כפיים חוזרות ונשנות. מאה וארבעים פעם מחאו הנוכחים כפיים במהלך הנאום, בהמשך לדבריו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה בפתח הישיבה:

"חברות וחברי הכנסת, בטרם נתחיל אני מזכיר שישיבה זו היא ישיבה מיוחדת, ולכן לא יהיו בה הפרעות. מי שיפריע יוּצא מאולם המליאה ולא יורשה לשוב אליו עד תום הישיבה, לא תהיינה אזהרות. בנוסף, ניתן יהיה למחוא כפיים בישיבה זו".

ד״ר שירלי אברמי, עמיתה במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, הייתה מנהלת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) ויחידת כת"ף לפיקוח הכנסת על עבודת הממשלה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

זו אקסיומה מתמטית שסבתא פולנייה הרבה יותר פולנייה מאמא פולנייה. מכאן נגזר המשפט הגיאומטרי האומר שתכונות פולניות מתגברות עם הגיל. אבל זה בעצם פוסט על תפיסת המציאות של עם ישראל לקראת הבחירות. הוא רק מתחיל עם סבתא פולנייה, ילד בן שלוש, ומקלדת.

בשלהי האלף הקודם, האמא הפולנייה שלי הייתה בטוחה שהבכור שלנו לא מקבל מספיק חינוך טכנולוגי. היא לא באמת יכלה לבדוק זאת, כי היא גרה בארץ ואנחנו לא. אבל עובדות מעולם לא עצרו פולנייה נחושה.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

בשולי הכותרות הפוליטיות הרועשות, מתרחש בימים אלה תהליך שראוי לקבל תשומת לב רחבה דווקא מהציבור הכלכלי: שילוב גובר של אנשי מקצוע בעלי ניסיון כלכלי וניהולי מוכח בתוך הרשימות לכנסת. לא כקישוט, לא ככותרת, אלא כחלק מליבת קבלת ההחלטות.

כך למשל, גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, הודיע כי לרשימתו יצורף שאול מרידור, מי שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר. מדובר בתפקיד מהמשמעותיים ביותר במגזר הציבורי הישראלי.

רו"ח דניאל יעקובזון הוא דירקטור בחברה ציבורית, ראש תחום החשבונאות הניהולית בביה"ס לחשבונאות, המסלול האקדמי המכללה למינהל ואב ל-3 ילדים קטנים.

"התקשורת לא רק מדווחת על המלחמה; היא הופכת אותה להצגה הטובה ביותר בעיר. הבעיה היא שהשחקנים על הבמה לא יכולים לרדת ממנה כשהאורות כבים, בעוד שהקהל כבר מזמן עבר לערוץ אחר" (מייקל הר).

תקשורת המיינסטרים הישראלית אוהבת את הלוחמים שלה ערוכים היטב, עם מוזיקה מרגשת ופילטר של גבורה עילאית. במשך חודשים המכונה הזו עבדה בשיא ההספק.

איריס בוקר היא פרשנית גיאופוליטית בעלת פודקסט "חדשות האפוקליפסה", משוררת וסופרת.