שוב היא מתעוררת. נאנחת, מתפתלת, בוכה. מה הפעם? היא מפתחת וירוס? עצירות? קרה משהו בגן? ואני, כבר כמעט באוטומט מתחילה במשחק הניחושים. אני יכולה לשאול אותה, אבל למרות שהילה תחגוג בקרוב שלוש – היא לא תוכל לענות.

הילה שלי היא בדרך כלל ילדה חייכנית, שמחה, אוהבת ואהובה. יש בה מין שמחת חיים טהורה, כזו שמזכירה לי כל יום מחדש כמה היא נוכחת, כמה היא רוצה להיות חלק מהעולם. היא אוהבת להיות בגינה, להתבונן בילדים, היא רוצה לרוץ ולשחק, אבל התסמונת מאפשרת לה רק להתנדנד, וגם בנדנדה הגוף הקטן שלה נשמט ונוזל, ואנחנו צריכים להחזיק אותה.

מיה גינסבורג היא אם לשניים, בהם הילה הלוקה בתסמונת רט, מתגוררת בחיפה, Product analyst בחברת גיימינג.

ביום העצמאות האחרון ישבתי עם הילדים על הספה, בזמן שבחוץ עוד נשמעו זיקוקים ושירים. הטלפון היה פתוח על החדשות. ואז עלתה הידיעה על הנער שנרצח בפתח תקווה.

אני זוכרת את התחושה הפיזית בבטן. לא רק בגלל הרצח עצמו, שהיה מזעזע, אלא בגלל משהו אחר שהבהיל אותי כמעט באותה מידה: כמה מהר הכול המשיך.

טלי לאופר היא כותבת, אשת תוכן ומנהלת אמנותית במוסדות תרבות ואמנות. עוסקת בתרבות, חברה, חינוך וסיפורים אנושיים ומביאה קול אישי, חד ורגיש המחבר בין יצירה, אנשים ותהליכים.

לאחרונה נחשפנו כולנו לרצח המזעזע של ימנו בנימין זלקה ז"ל על ידי נערים בפתח תקווה. מי שנחשף לתמונות ראה רצח אכזרי בהשתתפות בני נוער רבים – מראות בלתי נתפסים.

לצערי, מאז אנו עדים למקרי אלימות רבים נוספים של בני נוער. בדיוק בעודי כותב על הרצח בפתח תקווה אני קורא על תלמיד יסודי שהכה עד זוב דם את מנהלת בית הספר בו הוא לומד. 

מתן ראב״ד הוא חבר הנהלה רחבה בארגון מנהיגים ומנהל מקיף ש״י עגנון בנתניה. בעל ותק של 16 שנים במערכת הפורמלית, 7 שנים כמנהל במערכת החינוך.