בג"ץ החל לדון בפסילת מפלגות ומועמדים ערבים מהבחירות ב־27 באוקטובר, בעוד מפגינים מתכנסים מחוץ לבית המשפט העליון.

הרכב מורחב של תשעה שופטים צפוי לדון בהחלטות ועדת הבחירות המרכזית מהשבוע שעבר לפסול את יושב ראש בל"ד סמי אבו שחאדה ואת חבר הכנסת עופר כסיף מחד"ש, וכן את רע"ם בראשות מנסור עבאס ואת הרשימה המשותפת – גוש המורכב מבל"ד, חד"ש ותע"ל.

דיון בבית המשפט העליון בירושלים על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רע"ם, סאמי אבו שחאדה, ח"כ עופר כסיף והרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בית המשפט פתח בדיון בעניינו של אבו שחאדה, ולאחר מכן ידון בעניינם של כסיף, הרשימה המשותפת ורע"ם בהמשך היום.

מחוץ לבית המשפט מפגינים מוחים נגד הפסילות, וכסיף אמר לקהל לפני הדיונים כי הם "יביאו צדק, שלום ועתיד משגשג לכל ילדינו – פלסטינים וישראלים, יהודים וערבים".

"נביס את הפשיזם, והוא יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה", הוסיף.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמפלגתו עוצמה יהודית עתרה לפסילת אבו שחאדה, הגיע לבית המשפט כשהוא לבוש בגלימת עורך דין, לצד מספר 2 במפלגה, טלי גוטליב. השניים, עורכי דין במקצועם, הגיעו לייצג את המפלגה בדיונים.

דיון בבית המשפט העליון בירושלים בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רע"ם, סאמי אבו שחאדה, ח"כ עופר כסיף והרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"סמי אבו שחאדה לא יכול להיות חבר כנסת. תומך טרור מקומו בכלא, לא בכנסת", אמר בן גביר, וטען כי מנהיג בל"ד "תמך" במתקפת חמאס בהובלת 7 באוקטובר 2023.

מרבית החלטות הפסילה צפויות להתבטל, למעט זו של אבו שחאדה, שרק פסילתו זכתה לתמיכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בעקבות מאמר שפרסם יום לאחר המתקפה, שלדבריה הביע תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. גם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ושופט בית המשפט העליון נעם סולברג, וכן מפלגות ברחבי האופוזיציה הציונית, תמכו בפסילתו.

אבו שחאדה מכחיש כי תמך באלימות או בטרור, וטוען כי המאמר אינו מהווה עילה לפסילתו.

הפגנה מחוץ לדיון בבית המשפט העליון בירושלים בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רע"ם, סאמי אבו שחאדה, ח"כ עופר כסיף והרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת, 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בית המשפט העליון התיר לפרסם את שמו של קצין מודיעין הבכיר, שלפי ההערכה מילא תפקיד מרכזי בכשלים שהובילו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. סגן־אלוף אריה עמידרור היה קצין המודיעין של אוגדת עזה, היחידה המרחבית בצה"ל האחראית לרצועת עזה ולגבול עימה, ושימש בתפקיד לפני 7 באוקטובר 2023 ובמהלכו.

עמידרור דחה אזהרות מפורטות שהעביר נגד על מתקפה מתקרבת, וכינה אותן "דמיוניות לחלוטין".

בנובמבר הדיח הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, כמה קצינים בכירים, ובהם עמידרור, בשל חלקם בכשלי 7 באוקטובר 2023.

ואולם, רק מוקדם יותר החודש שוחרר עמידרור רשמית משירות, לאחר שבמשך חודשים נאבק בבית המשפט נגד הדחתו. עמידרור ערער גם על פרסום שמו, אף שזה כבר הופץ באינטרנט במשך חודשים.

אביו של עמידרור, האלוף במילואים וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר יעקב עמידרור, מתראיין באופן קבוע בטלוויזיה הישראלית בנושאי ביטחון, מבלי לחשוף את תפקידו של בנו, ובאחת הפעמים אף אמר כי הוא מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית כתב בהחלטה כי קיים עניין ציבורי בפרסום שמו של עמידרור, "כמי ששימש קצין המודיעין של אוגדת עזה במהלך אירוע טראומטי בממדים תנ"כיים שפקד את מדינתנו".

בבג"ץ החל דיון בעניין פסילתם של יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה, חבר הכנסת עופר כסיף, רע"מ והרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26.

הדיון בפני הרכב של תשעה שופטים ובראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מועבר בשידור חי.

הבמאים יובל אברהם (משמאל) ורחל שור מצטלמים לאחר קבלת פרס חבר השופטים המיוחד עבור הסרט "נאזה" בטקס הסיום של פסטיבל הסרטים ה-83 בוונציה, איטליה. 12 בספטמבר 2026 (צילום: Scott A Garfitt/Invision/AP)

צה"ל פרסם תגובה בת 17 עמודים לסרט "נז"א", המתמקד בטענות שלפיהן ישראל הרגה במכוון עשרות אלפי אזרחים ברצועת עזה באמצעות בינה מלאכותית, לצד שורה של טענות נוספות לפשעי מלחמה, לאחר שלבסוף צפה בסרט התיעודי שבועות לאחר הקרנת הבכורה שלו.

בתגובתו מסר צה"ל כי הסרט "מציג תמונה מעוותת, מטעה ולא כנה של תהליך תכנון המטרות והתקיפות בצה"ל", וכי הנרטיב שלו "מבוסס על טעויות עובדתיות מהותיות הנובעות מהצגה מניפולטיבית ומסולפת של המציאות".

צה"ל מסר כי בניגוד לטענות הסרט, "ההוראות המחייבות בצה"ל מבחינות באופן מפורש, מקיף וברור בין פעילים צבאיים לבין אזרחים בלתי מעורבים בעזה", וכי תהליכי התקיפה "מבוססים באופן יסודי על ההבחנה הזאת, אוסרים על הכוונת תקיפות במכוון נגד אזרחים ומחייבים לצמצם ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בהם".

צה"ל מסר כי "מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה כלשהי בעזה שבה היה צפוי כי ייהרגו 500 אזרחים או מספר המתקרב לכך", טענה שמועלית בסרט. עוד הוסיף כי "איש גם לא טען ברצינות שתקיפה של צה"ל גרמה למספר הרוגים בסדר גודל כזה או קרוב לכך".

באשר לטענות על שימוש בבינה מלאכותית לבחירת מטרות ולאישור תקיפות, צה"ל מסר כי "בינה מלאכותית מעולם לא בחרה באופן עצמאי מטרות לתקיפה בצה"ל", וכי "זיהוי מטרות לתקיפה נעשה רק בידי קציני מודיעין מוסמכים, תכנון התקיפות נעשה בידי גורמי המקצוע הרלוונטיים, וההחלטה אם לתקוף מתקבלת בידי מפקדים מבצעיים".

עוד נמסר כי הוראות הצבא "מעולם לא העניקו אישור אוטומטי לתקיפות נגד מטרות המסכנות מספר קבוע מראש של אזרחים", כגון 20 אזרחים בתקיפה נגד פעיל זוטר או 200 אזרחים בתקיפה נגד מפקד בכיר, כפי שנטען בסרט.

באשר ל"לבנדר", המתואר בסרט ככלי המשמש את צה"ל לזיהוי אנשי חמאס ולהמלצה עליהם כמטרות לתקיפה, מסר הצבא כי "לבנדר אינו מאגר של מטרות מאושרות לתקיפה, אלא מסד נתונים המסייע לחוקרי מודיעין".

באשר לטענות שלפיהן צה"ל ביצע תקיפות באזורים לאחר שהוציא אזהרות פינוי, גם כאשר עדיין נותרו בהם אזרחים, מסר הצבא כי הוראותיו "אינן מתירות להתייחס לאזהרת פינוי של אזור כאל אישור לבצע בו תקיפות תוך התעלמות מאזרחים שנותרו בו".

צה"ל מסר כי בניגוד לטענות המועלות בסרט, הוא "אינו מתעלם מתוצאות תקיפותיו אלא פועל לבחון אותן, לרבות בכל הנוגע לפגיעה בלתי מכוונת באזרחים". עוד נמסר כי "בדיקות אלה הובילו לבחינת מאות אירועים במהלך הלחימה ומשמשות בסיס להפקת לקחים".

"אילו יוצרי הסרט היו מבצעים אימות מספק והצלבת עובדות בתום לב, כפי שמחייבים הסטנדרטים המקצועיים, הם היו יכולים לזהות את הטעויות המהותיות המוצגות בסרט. התוצאה הסופית מראה שהם לא עשו זאת", מסר הצבא.

לפי צה"ל, רבות מהטעויות בסרט נובעות מכך ש"המרואיינים, המתוארים כמי ששירתו בתפקידי מודיעין בצה"ל, מתייחסים בדרך כלל רק לשלבים מוגבלים וראשוניים העוסקים במודיעין, ולא לתהליך הרחב בהרבה של תכנון ואישור תקיפות".

"התהליך הזה אינו באחריות המודיעין, אלא באחריות גופים מבצעיים שמנהלים ומבצעים את תהליכי התקיפה. בהתאם לכך, ניכר שבמקרים שונים המרואיינים מעלים השערות והנחות שאין להן בסיס עובדתי", מסר צה"ל.

צה"ל האשים את יוצרי הסרט בכך שלא הציגו "רבים מהגורמים האחרים המעורבים בתהליך המלא של בחירת ותכנון המטרות", ובהם מי "שאחראים לתכנון שנועד לצמצם פגיעה באזרחים, יועצים משפטיים שבוחנים תקיפות מתוכננות ומפקדים שאחראים לאשר או לדחות אותן".

"כדי להתאים את הדברים לנרטיב שהסרט מבקש לקדם, יוצרי הסרט גם משמיטים את ההקשר החיוני להבנת המלחמה בעזה והתנהלות צה"ל במהלכה", מסר הצבא. עוד הוסיף כי הסרט "אינו נותן משקל ראוי לסיבות הביטחוניות שבגינן ישראל פעלה בעזה ולמתקפת ה-7 באוקטובר; לאסטרטגיה המכוונת של חמאס להיטמע באוכלוסייה האזרחית, שהיא גורם השורש לפגיעה באזרחים; או לאינספור הפעולות והשיטות שבהן השתמש צה"ל כדי לצמצם פגיעה באזרחים, ובהן אזהרות לפני תקיפות, בחירת חימושים ותכנון מתאים של תקיפות, סיוע בהעברת סיוע הומניטרי ועוד".

צה"ל מסר עוד כי "מטריד במיוחד האופן שבו הסרט מעמיק את עיוות המציאות באמצעות עריכה מניפולטיבית של ראיונות, הקבלות חסרות אחריות למעשי זוועה היסטוריים, וייחוס שקרי ונטול בסיס של כוונות זדון לצה"ל".

באשר לשם הסרט, "נז"א", ראשי תיבות של "נזק אגבי" – collateral damage באנגלית – מסר צה"ל כי "זהו מונח מקצועי המשמש כל צבא שומר חוק בעולם לתיאור פגיעה אגבית באזרחים כתוצאה מתקיפה של מטרה צבאית, ומשמש את המפקדים להערכת חוקיות התקיפה ולנקיטת אמצעים לצמצום הפגיעה באזרחים ככל האפשר".

"באופן פרדוקסלי, הסרט מציג את המאמץ החריג ואת רמת הפירוט שצה"ל משקיע בהערכת הפגיעה באזרחים במסגרת תקיפות כאדישות לחיי אזרחים", מסר הצבא.

צה"ל ציין כי כמה מהמרואיינים מתארים "את כובד המשקל המוסרי הנובע מהשתתפות בתהליכי בחירת מטרות ותקיפה".

"הכובד הזה אמיתי, וצה"ל אינו מבטל אותו: החלטות שעלולות לעלות בחיי אזרחים הן מהקשות ביותר שחיילים ומפקדים מתמודדים עימן, וצה"ל מצפה מחייליו לחוש את הכובד הזה ולפעול בהתאם. אך הנטל המוסרי הזה אינו ראיה לכך שההחלטות היו בלתי חוקיות או שיקפו אדישות לחיי אזרחים; הוא משקף את הרצינות שבה הן התקבלו", מסר הצבא.

"ההשלכות הטרגיות של מלחמות אינן מצדיקות עיוות של העובדות. דיון רציני בפגיעה באזרחים מחייב תיאור רציני של האופן שבו ההחלטות התקבלו בפועל", מסר צה"ל והוסיף כי "הסרט אינו מספק זאת".

"במקום זאת, הוא מציע מניפסט פשטני המונע מאג'נדה ברורה. הוא מבקש ליצור את הרושם שצה"ל פועל באופן לא אנושי. במציאות, הדרך היחידה שבה יוצרי הסרט יכולים ליצור את הרושם הזה היא באמצעות עיוות העובדות, השמטת הקשר חיוני, התעלמות מפרסומים ומהסברים קודמים של צה"ל, והוספת מניפולציה רגשית ואפקטים תסריטאיים", מסר הצבא. "צה"ל פעל וממשיך לפעול באנושיות, גם אם יוצרי הסרט עשו כל שביכולתם כדי להסתיר עובדה זו".

צה"ל מסר כי הוא "פתוח לשמיעת ביקורת כנה על התנהלותו ומייחס חשיבות להפקת לקחים מטענות מבוססות ולשיפור מתמיד של דרכי פעולתו", וכי הוא "כפוף לדין הבינלאומי ההומניטרי ומחויב לו, נהליו המבצעיים נועדו ליישם את החובות המשפטיות האלה, והוא מפעיל יחידות ומנגנונים ייעודיים לצמצום הפגיעה באזרחים".

צוותי ההגנה האזרחית הפלסטינית פועלים לחילוץ גופות פלסטינים מבין הריסות מבנה שנהרס במהלך מלחמת ישראל–חמאס, במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. 28 בספטמבר 2026 (צילום: Ali Hassan/Flash90)

הצבא מסר כי הוא אינו "מתנער מליקויים ומשגיאות שאירעו במהלך המלחמה; אלה אכן מתרחשים במצבי לחימה מורכבים", וכי חשדות לפשעי מלחמה או להפרות של נהלי הצבא "נבחנים, וכאשר הדבר מוצדק, מטופלים באמצעות צעדים משמעתיים, חקירה פלילית או אמצעים אחרים".

לבסוף האשים צה"ל את יוצרי הסרט בכך שלא פעלו לפי המקובל בעבודה עיתונאית ולא העבירו את טענותיהם לצה"ל לבדיקה ולקבלת תגובה לפני הפרסום, "וגם לא סיפקו עותק של הסרט לאחר הקרנתו, אף שצה"ל ביקש זאת".

"לפיכך, לצורך הערכת תוכני הסרט, צה"ל הסתמך על תיאור מפורט שמסר נציג שנכח בהקרנה פומבית, וכן על תיאורים פומביים נוספים", הוסיף הצבא.

עשן מיתמר בעקבות תקיפה ישראלית בעיר עזה. 8 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)

נשיא המדינה יצחק הרצוג שוחח אתמול עם ארבעת הישראלים שפעלו בגבורה יוצאת דופן בטיסת פליי דובאי לישראל: יניב חיון, ד"ר שוטה מוסאייב, צביקה מנס ואסף רג'ואן.

במהלך האירוע, לאחר שאחד הטייסים דקר את הטייס השני והמטוס החל לצלול, פעלו הנוסעים ואנשי הצוות במהירות ובנחישות. הטייס ההודי, קפטן סמית מאצ'האר, נאבק בתוקף ופתח את דלת תא הטייס. טלי מנס התריעה שמשהו אינו כשורה ובעלה צביקה יחד עם חיון ורג'ואן מיהרו לסייע, נכנסו לתא הטייס והשתלטו על התוקף, תוך שסיכנו את חייהם באופן ממשי, בעוד חיון גם ייצב את הגאי המטוס.

לאחר שהוכנע התוקף, העניק ד"ר מוסאייב טיפול רפואי מציל חיים לטייס שנפצע קשה, וסייע לייצב את מצבו עד שהמטוס ביצע נחיתת חירום בערב הסעודית. פעולתם המהירה של הנוסעים ואנשי הצוות מנעה אסון כבד.

נוסעים שהיו על מטוס של פליי דובאי בנמל התעופה בן גוריון. 30 בספטמבר 2026 (צילום: צילומי מסך/חדשות ערוץ 12)

בשיחותיו עימם הביע הנשיא הרצוג את הערכתו העמוקה לתושייה, לאומץ ולערבות ההדדית שהפגינו ברגעים של סכנה קיצונית. הוא הודיע להם על כוונתו להביא את סיפור גבורתם בפני הוועדה המייעצת לאות הגבורה האזרחית של נשיא המדינה ולהמליץ להעניק את האות לארבעתם.

נשיא המדינה יצחק הרצוג:

ברגע שבו חייהם של אנשים רבים כל כך היו בסכנה, פעלתם ללא היסוס, באומץ, בתושייה ובערבות הדדית יוצאת דופן. סיכנתם את עצמכם כדי להציל אחרים ומנעתם אסון נורא. היום העולם כולו ראה את פניה היפות והאמיצות של החברה הישראלית. אני גאה בכם ומודה לכם בשם מדינת ישראל. בכוונתי להביא את סיפור גבורתכם בפני הוועדה המייעצת לאות הגבורה האזרחית של נשיא המדינה ולהמליץ לה להעניק לכם את האות.

                   "בנוסף, אני מבקש להביע בשם מדינת ישראל תודה והערכה עמוקה                     לטייס ההודי, קפטן סמיט מצ'צ'אר, שנחישותו ופעולותיו אפשרו                           להשתלט על התוקף ולהציל חיים רבים."

ד"ר שוטה מוסאייב תיאר בפני הנשיא את האירועים:

"זה היה אירוע קשה מאוד, ובאמת ניצלנו. זו לא הייתה רק הגבורה שלי. כל מי שהיה שם והתקרב לתא הטייס היה חלק מזה. כולנו היינו גיבורים. כל הנוסעים היו גיבורים. תמכנו זה בזה במטוס וגם כשהגענו לערב הסעודית, ודאגנו זה לזה כפי שצריך. זה מראה את הכוח שלנו כעם."

בשיחתו עם צביקה מנס ביקש הנשיא הרצוג להודות גם לרעייתו, טלי.מנס הודה לנשיא בחום ובהתרגשות רבה.

מטוס בואינג 737 MAX של "פליי דובאי", שנחת נחיתת חירום בנמל התעופה בטבוק שבערב הסעודית, 30 בספטמבר 2026 (צילום: מהרשתות החברתיות; שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

יניב חיון בשיחתו עם הנשיא:

"כולם כל כך התרגשו וקיבלו אותי בהתרגשות גדולה. אני שמח שאנחנו כאן, שמח שזה מאחורינו, ומודה מאוד על השיחה ועל החיבוק החם. זה באמת מרגש."

אסף רג'ואן לנשיא:

"זה היה אירוע יוצא דופן. הרגשנו חסרי אונים, תלויים באוויר, ולא ידעתי למי לפנות. אבל הכול היה אינסטינקט: לשרוד, להציל את המשפחה, את האנשים ואת הילדים."

אות הגבורה האזרחית של נשיא המדינה נוסד בידי הנשיא הרצוג במהלך המלחמה, במטרה להוקיר אנשים שפעלו בגבורה יוצאת דופן, תוך סיכון ממשי של חייהם, מתוך ערבות הדדית ובמטרה להציל חיי אדם.

האות מוענק לאחר בחינת כל מקרה ובהמלצת ועדה מייעצת שמינה הנשיא. בשנים האחרונות הוענק האות לגיבורים ישראלים יוצאי דופן, שחלקם בלטו במעשיהם ב־7 באוקטובר 2023 ביישובי דרום ישראל, וכן במקרים נוספים.

אות הגבורה האזרחית של נשיא המדינה הוא אות הגבורה האזרחי הגבוה ביותר בישראל. הוא מבטא את הוקרתה של מדינת ישראל למי שברגעי מבחן סיכנו את חייהם כדי להציל אחרים.

יניב חיון, שהשתלט על החשוד בטרור בטיסת פליי דובאי FZ1073, בנמל התעופה הבינלאומי בן־גוריון, 30 בספטמבר 2026 (צילום: Jamal Awad/Flash90)