ב-1 בדצמבר, 1982, נכנס שטר חדש של 500 שקלים לרשימת המטבעות והשטרות של ישראל. על השטר הוצגו פניו של הברון אדמונד דה רוטשילד, הנדיב הידוע, הנקרא כך בעקבות התרומה האדירה שלו לבניית המדינה היהודית העתידית.
פילנתרופ אחר, לעומת זאת, מעולם לא קיבל כבוד דומה, ומעטים מכירים את האדם עם הכינוי ההולם "הנדיב הלא ידוע". אך יצחק לייב גולדברג היה הראשון לרכוש קרקע עבור קרן קיימת לישראל שהוקמה רק זמן קצר קודם לכן, רכש את הפרדס הגדול במדינה (בשטח פארק הירקון) והעסיק בו יהודים בשכר גבוה, היה ממייסדי עיתון הארץ, היה חלק מהקמת יקבי כרמל, תמך בתאטרון עברי, והותיר מחצית מהונו העצום לקק"ל, למטרת קידום השפה העברית והתרבות העברית.
בהשראת מגבלות התנועה של הקורונה, חזרנו לאתרים בהר הצופים הסמוך לנו בירושלים. התחלנו בקיר המייסדים, הכולל דיוקנאות של הגברים שעמדו מאחורי הקמת האוניברסיטה העברית. הקיר, שנחנך ב-2013, ממוקם מול הכניסה הראשית של האוניברסיטה. ועל אף שב-1908 גולדברג היה הראשון לרכוש מגרש בהר הצופים לאכלוס המוסד האקדמי המצטיין, הוא לא מופיע על קיר המייסדים.
בקצה השמאלי נמצא הפרופסור למתמטיקה צבי הרמן שפירא, שהציע את הרעיון של מוסד תרבותי יהודי בארץ ישראל בקונגרס הציוני הראשון ב-1897. אחריו מוצגים שלושה גברים שפרסמו את אחד מהטקסטים ששימשו כבסיס להקמת האוניברסיטה: הפילוסוף פרופ' מרטין בובר, ד"ר ברתולד פייבל וד"ר חיים ויצמן.
את האדם משמאלם קל מאוד לזהות – פרופ' אלברט איינשטיין, שהביא תרומות וחוקרים לאוניברסיטה. הציור בקצה שייך לד"ר יהודה לייב מאגנס, יליד ארה"ב, שהיה נשיא האוניברסיטה מהקמתה ב-1925 ועד למותו במלחמת העצמאות.
כיום, לאזרחי ישראל גישה קלה לאוניברסיטה ולבית החולים הסמוך הדסה, אך ב-13 באפריל 1948, 78 רופאים, אחיות ואנשי צוות רפואי יהודים נקלעו למארב ונרצחו בדרך להר הצופים. ולאחר שהבריטים נסוגו מהמדינה במאי באותה שנה, ירדן השתלטה על אותה דרך צדדית אסטרטגית. בעקבות זאת, המשך השימוש בהר היה משימה בלתי אפשרית, ואנשי צוות פונו מבית החולים ומהאוניברסיטה.
עד למלחמת ששת הימים ב-1967, ההר נהנה ממעמד מיוחד כאזור מפורז המנותק משאר ירושלים. ישראל לא הורשתה להציב שם חיילים, רק שוטרים שמשימתם הייתה שמירה על המוסדות הריקים, והם לא הורשו להחזיק נשק כבד.
החיבור בין ירושלים להר נשמר על ידי משלחת שיצאה בכל שבועיים, אשר כללה חיילים המחופשים לשוטרים – וכל הנשקים שהצבא הצליח להביא איתו. הציוד הוסתר במקומות מסתור ייחודיים, כמו מתחת לגג הרכב, אותו אפשר להרים כשאין זרים בסביבה. לאחר הפריקה, הנשקים הוצפנו על ההר. מרגמות, למשל, מצאו את דרכן אל מערות הקבורה מתקופת בית המקדש השני, שהיו על ההר.
הפעולות נשמרו בסתר מפקחי האו"ם שהוצבו שם. לכן, ישראל בנתה להם מועדונים מלאים במזון ואלכוהול, במקום בו נמצא היום קפה הלל. מול קיר המייסדים, אנדרטה נוספת מספרת את סיפור היחידה שהוקמה ב-1952 כדי לשרת את ההר המבודד. כל חייל היה מומחה בנושא אחר, ממומחים לחומרי נפץ ותחמושת ועד מחסנאי. על רקע החיים במנותק מהמשפחות שלהם במשך חודש בכל פעם, היחידה יצרה את "ממלכת הר הצופים", ומפקד היחידה היה "המלך".
שני קירות זיכרון ממוקמים משני צדדי כיכר, הנקראת על שם המשורר אביגדור המאירי, שחיבר ב-1928 את מילות השיר "מעל פסגת הר הצופים". שביל לזכרו מוביל מהכניסה לאוניברסיטה לגנים הבוטניים, אך שמו לא מופיע בכיכר עצמה.
בצד השני של הקמפוס, בתוך היער הלאומי של האוניברסיטה ומתחת לשביל, שער לבן דמוי אוהל מוביל לחלקת הקבר המשפחתית היהודית הראשונה (והיחידה) מאז שאברהם אבינו קנה את מערת המכפלה והמלך הורדוס קבר את קרוביו במיקום בו נמצאת היום ימין משה. בחלקה קבורים חברי משפחת בנטוויץ' המורחבת, שם ידוע בהיסטוריה המודרנית של העם היהודי.
עוד לפני שתיאודור הרצל הופיע בהיסטוריה, אנגלי בשם הרברט בנטוויץ' היה כבר ציוני אדוק. בנטוויץ', שנולד ב-1856, החל את הקריירה המשפטית שלו כעורך דין של סר משה מונטיפיורי ועזר לנסח את הצהרת בלפור המפורסמת מ-1917, המעניקה את תמיכת הבריטים להקמת מולדת יהודית לאומית בפלשתינה.
הקברים של הרברט ואשתו שושנה, הורים ל-11, ממוקמים בפלטפורמה מוגבהת. רק חלק מצאצאיהם, שרבים מהם התאבדו או התנצרו, קבורים בחלקה.
![בניית בית החולים "הדסה הר הצופים", 1934 (צילום: נחלת הכלל, Matson Photo Service, photographer)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/10/Hadassah_University_on_Scopus.jpg "בניית בית החולים "הדסה הר הצופים", 1934 (צילום: נחלת הכלל, Matson Photo Service, photographer)")
הבן נורמן, ששימש בתור תובע כללי בשלטון המנדט ועזר לייסד את האוניברסיטה העברית, קבור במקום. כך גם אחותו ליליאן, ובעלה, ישראל פרידלנדר, יליד אוקראינה, חוקר בעל שם עולמי ופרופסור בבית המדרש לרבנים בניו יורק.
פרידלנדר היה פעיל בענייני העם היהודי, ולאחר מלחמת העולם הראשונה, הגיע למזרח אירופה כנציג הג'וינט כדי להציע עזרה. אך האזור היה בכאוס, ובזמן שהיה בפולין, הוא ונציג נוסף של הג'וינט הותקפו ונרצחו על ידי חברי הצבא האדום שהניחו שהשניים היו חיילים פולנים. באחת המצבות מסותת נבל. שם קבור נכדו של הרברט בנטוויץ', דניאל בלפור בנטוויץ', עילוי מוזיקלי שנטל את חייו בגיל 18.
חלקת קבר קטנה נוספת, מספר מטרים משם, שייכת לחברי המושבה האמריקאית (אמריקן קולוני), שנוסדה ב-1881 על ידי זוג פרסביטריאני דתי אדוק אשר קיווה למצוא ישועה בארץ הקודש לאחר שסבל אובדן בל ישוער.
אנה והוריישו ספאפורד התגורר בבית יפיפה בשיקגו. יום אחד ב-1873, אנה וארבע בנותיה נסעו לאירופה. האנייה שלהן התנגשה בכלי שיט אחר, ועל אף שכל ארבע הילדות מתו, אנה שרדה באורח פלא. לזוג ספאפורד נולדו עוד ילדים לאחר האסון המדובר, אבל אחד מהם מת באופן טרגי ממחלה. ב-1881 עברה המשפחה, יחד עם חלק מחברי הכנסייה שלהם, לעיר הקודש.
אנה לקחה פיקוד על הקבוצה לאחר שבעלה הוריישו נפטר ב-1888. שמונה שנים לאחר מכן, במהלך נסיעת עסקים לשיקגו, יצר איתה קשר אדם בשם אולוף לרסון. לרסון, ראש כת דתית שבדית, שמע על המושבה האמריקאית בארץ ושאל אם שבדים יכולים להצטרף. כתוצאה מכך, עשרות חברים חדשים חזרו לכאן עם אנה.
החיים היו קשים בתחילה, כשהקולוניה התקשתה למצוא מימון לקיומה היומיומי, ולהגשת עזרה לירושלמים הנזקקים, ללא לקשר לדת או לאום. אך לאחר שהצטרפו אליה חקלאים שבדים, נפחים ואנשי מקצוע מומחים, הקולוניה החלה לשגשג, כאשר פתחה מאפיה, נפחיה ומחלבה, בין שאר היוזמות העסקיות שלה.
כשהקיסר וילהלם השני הגיע לירושלים ב-1898, חברי הקולוניה השבדים צילמו כמה תמונות מעולות של הביקור שלו. הצילומים היו כה ייחודיים והיסטוריים, ולכן עוררו ביקוש גדול במיוחד. הצילומים של חברי הקולוניה, שהגיעו מרקע שבדי, מהווים תיעוד מהטובים ביותר של אירועים חשובים שהתרחשו בעיר.
![הקיסר וילהלם השני מבקר בהר הבית, "לבוש בכובעו הלבן ובמעטה לבן מעל לבגדו הכתום" (צילום: נחלת הכלל, G. Eric and Edith Matson Photograph Collection, Library of Congress, Call number LC-M32- 13703 P&P)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/10/Wilhelm_Temple_Mount.jpg "הקיסר וילהלם השני מבקר בהר הבית, "לבוש בכובעו הלבן ובמעטה לבן מעל לבגדו הכתום" (צילום: נחלת הכלל, G. Eric and Edith Matson Photograph Collection, Library of Congress, Call number LC-M32- 13703 P&P)")
בהמשך השביל, ממש מתחת לכיכר התצפית ע"ש גליק ובסמוך לקברים מתקופת בית שני, פועלת מסעדת City View שבעה ימים בשבוע (בימי שגרה). עם תפריט ים תיכוני, היא מציעה ארוחה עם הנוף הציורי של העיר העתיקה.
על קיר החיים, במרפסת תצפית נוספת, חקוקים שמותיהם של התורמים לאוניברסיטה העברית. הם תרמו 100,000 דולר עד 999,999 דולר למלגות ומחקר. בכיכר הבאה, קצת אחרי תצפית ג'רלד הלברט עם הנוף המהמם לים המלח (ביום טוב), נמצא האמפיתאטרון של האוניברסיטה.
האמפיתאטרון, שנבנה עבור טקס החניכה של האוניברסיטה ב-1925, נהרס באופן חלקי במהלך מלחמת העצמאות ושוחזר לאחר מכן. במקום זה ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, אז הרמטכ"ל, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד לאחר מלחמת ששת הימים. הוא קיבל אותו כ"נציג צבא הגנה לישראל, ובשם כל אחד מחייליו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו