JavaScript is required for our website accessibility to work properly. טיול לשבת: על פסגת הר הצופים | זמן ישראל
  • נוף מהר הצופים (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • על קיר החיים, שנמצא במרפסת תצפית על הר הצופים, רשומים שמות התורמים לאוניברסיטה העברית (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • הנוף המשקיף לעבר ים המלח מהר הצופים בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • הקבר הכפול של הרברט בנטוויץ' ואשתו שושנה. הרברט עזר לנסח את הצהרת בלפור מ-1917 (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • השער המוביל לחלקת הקבר המשפחתית היהודית הראשונה (והיחידה) בירושלים מאז ימי קדם. שוכבים שם בני משפחת בנטוויץ' המורחבת (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • חלקת הקבורה של המושבה האמריקאית בהר הצופים. המושבה הוקמה בשנת 1881 (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם

טיול לשבת על פסגת הר הצופים

בהר הצופים בירושלים מתגלים סיפורי טרגדיה, תעוזה ופילנתרופיה ● על ההר המפורסם התרחשו מקרי טבח, פעולות צבאיות סודיות ופעולות הצלה, וכיום הוא מכיל אנדרטאות לזכר חלק מהמדענים, האמנים והפילנתרופים פורצי הדרך בארץ ● אביבה ושמואל מטיילים בבירה

ב-1 בדצמבר, 1982, נכנס שטר חדש של 500 שקלים לרשימת המטבעות והשטרות של ישראל. על השטר הוצגו פניו של הברון אדמונד דה רוטשילד, הנדיב הידוע, הנקרא כך בעקבות התרומה האדירה שלו לבניית המדינה היהודית העתידית.

פילנתרופ אחר, לעומת זאת, מעולם לא קיבל כבוד דומה, ומעטים מכירים את האדם עם הכינוי ההולם "הנדיב הלא ידוע". אך יצחק לייב גולדברג היה הראשון לרכוש קרקע עבור קרן קיימת לישראל שהוקמה רק זמן קצר קודם לכן, רכש את הפרדס הגדול במדינה (בשטח פארק הירקון) והעסיק בו יהודים בשכר גבוה, היה ממייסדי עיתון הארץ, היה חלק מהקמת יקבי כרמל, תמך בתאטרון עברי, והותיר מחצית מהונו העצום לקק"ל, למטרת קידום השפה העברית והתרבות העברית.

קיר המייסדים על הר הצופים כולל דיוקנאות של הגברים שמאחורי האוניברסיטה העברית. ממוקם מול הכניסה הראשית של האוניברסיטה (צילום: שמואל בר-עם)
קיר דיוקנאות הגברים שמאחורי האוניברסיטה, ממוקם מול הכניסה הראשית של האוניברסיטה (צילום: שמואל בר-עם)

בהשראת מגבלות התנועה של הקורונה, חזרנו לאתרים בהר הצופים הסמוך לנו בירושלים. התחלנו בקיר המייסדים, הכולל דיוקנאות של הגברים שעמדו מאחורי הקמת האוניברסיטה העברית. הקיר, שנחנך ב-2013, ממוקם מול הכניסה הראשית של האוניברסיטה. ועל אף שב-1908 גולדברג היה הראשון לרכוש מגרש בהר הצופים לאכלוס המוסד האקדמי המצטיין, הוא לא מופיע על קיר המייסדים.

בקצה השמאלי נמצא הפרופסור למתמטיקה צבי הרמן שפירא, שהציע את הרעיון של מוסד תרבותי יהודי בארץ ישראל בקונגרס הציוני הראשון ב-1897. אחריו מוצגים שלושה גברים שפרסמו את אחד מהטקסטים ששימשו כבסיס להקמת האוניברסיטה: הפילוסוף פרופ' מרטין בובר, ד"ר ברתולד פייבל וד"ר חיים ויצמן.

את האדם משמאלם קל מאוד לזהות – פרופ' אלברט איינשטיין, שהביא תרומות וחוקרים לאוניברסיטה. הציור בקצה שייך לד"ר יהודה לייב מאגנס, יליד ארה"ב, שהיה נשיא האוניברסיטה מהקמתה ב-1925 ועד למותו במלחמת העצמאות.

נוף של ירושלים, לרבות העיר העתיקה והר הבית, מהר הצופים (צילום: שמואל בר-עם)
נוף של ירושלים, לרבות העיר העתיקה והר הבית, מהר הצופים (צילום: שמואל בר-עם)

כיום, לאזרחי ישראל גישה קלה לאוניברסיטה ולבית החולים הסמוך הדסה, אך ב-13 באפריל 1948, 78 רופאים, אחיות ואנשי צוות רפואי יהודים נקלעו למארב ונרצחו בדרך להר הצופים. ולאחר שהבריטים נסוגו מהמדינה במאי באותה שנה, ירדן השתלטה על אותה דרך צדדית אסטרטגית. בעקבות זאת, המשך השימוש בהר היה משימה בלתי אפשרית, ואנשי צוות פונו מבית החולים ומהאוניברסיטה.

עד למלחמת ששת הימים ב-1967, ההר נהנה ממעמד מיוחד כאזור מפורז המנותק משאר ירושלים. ישראל לא הורשתה להציב שם חיילים, רק שוטרים שמשימתם הייתה שמירה על המוסדות הריקים, והם לא הורשו להחזיק נשק כבד.

יצחק לייב גולדברג (צילום: נחלת הציבור)
יצחק לייב גולדברג (צילום: נחלת הציבור)

החיבור בין ירושלים להר נשמר על ידי משלחת שיצאה בכל שבועיים, אשר כללה חיילים המחופשים לשוטרים – וכל הנשקים שהצבא הצליח להביא איתו. הציוד הוסתר במקומות מסתור ייחודיים, כמו מתחת לגג הרכב, אותו אפשר להרים כשאין זרים בסביבה. לאחר הפריקה, הנשקים הוצפנו על ההר. מרגמות, למשל, מצאו את דרכן אל מערות הקבורה מתקופת בית המקדש השני, שהיו על ההר.

הפעולות נשמרו בסתר מפקחי האו"ם שהוצבו שם. לכן, ישראל בנתה להם מועדונים מלאים במזון ואלכוהול, במקום בו נמצא היום קפה הלל. מול קיר המייסדים, אנדרטה נוספת מספרת את סיפור היחידה שהוקמה ב-1952 כדי לשרת את ההר המבודד. כל חייל היה מומחה בנושא אחר, ממומחים לחומרי נפץ ותחמושת ועד מחסנאי. על רקע החיים במנותק מהמשפחות שלהם במשך חודש בכל פעם, היחידה יצרה את "ממלכת הר הצופים", ומפקד היחידה היה "המלך".

שני קירות זיכרון ממוקמים משני צדדי כיכר, הנקראת על שם המשורר אביגדור המאירי, שחיבר ב-1928 את מילות השיר "מעל פסגת הר הצופים". שביל לזכרו מוביל מהכניסה לאוניברסיטה לגנים הבוטניים, אך שמו לא מופיע בכיכר עצמה.

בצד השני של הקמפוס, בתוך היער הלאומי של האוניברסיטה ומתחת לשביל, שער לבן דמוי אוהל מוביל לחלקת הקבר המשפחתית היהודית הראשונה (והיחידה) מאז שאברהם אבינו קנה את מערת המכפלה והמלך הורדוס קבר את קרוביו במיקום בו נמצאת היום ימין משה. בחלקה קבורים חברי משפחת בנטוויץ' המורחבת, שם ידוע בהיסטוריה המודרנית של העם היהודי.

חלקת הקבר של משפחת בנטוויץ', מראשוני הציונים. רבים מילדי המשפחה התאבדו או התנצרו (צילום: שמואל בר-עם)
חלקת הקבר של משפחת בנטוויץ', מראשוני הציונים. רבים מילדי המשפחה התאבדו או התנצרו (צילום: שמואל בר-עם)

עוד לפני שתיאודור הרצל הופיע בהיסטוריה, אנגלי בשם הרברט בנטוויץ' היה כבר ציוני אדוק. בנטוויץ', שנולד ב-1856, החל את הקריירה המשפטית שלו כעורך דין של סר משה מונטיפיורי ועזר לנסח את הצהרת בלפור המפורסמת מ-1917, המעניקה את תמיכת הבריטים להקמת מולדת יהודית לאומית בפלשתינה.

הקברים של הרברט ואשתו שושנה, הורים ל-11, ממוקמים בפלטפורמה מוגבהת. רק חלק מצאצאיהם, שרבים מהם התאבדו או התנצרו, קבורים בחלקה.

בניית בית החולים "הדסה הר הצופים", 1934 (צילום: נחלת הכלל, Matson Photo Service, photographer)
בניית בית החולים "הדסה הר הצופים", 1934 (צילום: נחלת הכלל, Matson Photo Service, photographer)

הבן נורמן, ששימש בתור תובע כללי בשלטון המנדט ועזר לייסד את האוניברסיטה העברית, קבור במקום. כך גם אחותו ליליאן, ובעלה, ישראל פרידלנדר, יליד אוקראינה, חוקר בעל שם עולמי ופרופסור בבית המדרש לרבנים בניו יורק.

פרידלנדר היה פעיל בענייני העם היהודי, ולאחר מלחמת העולם הראשונה, הגיע למזרח אירופה כנציג הג'וינט כדי להציע עזרה. אך האזור היה בכאוס, ובזמן שהיה בפולין, הוא ונציג נוסף של הג'וינט הותקפו ונרצחו על ידי חברי הצבא האדום שהניחו שהשניים היו חיילים פולנים. באחת המצבות מסותת נבל. שם קבור נכדו של הרברט בנטוויץ', דניאל בלפור בנטוויץ', עילוי מוזיקלי שנטל את חייו בגיל 18.

חלקת קרב של אמריקן קולוני בהר הצופים. הקולוניה נוסדה ב-1881 (צילום: שמואל בר-עם)
חלקת קרב של אמריקן קולוני בהר הצופים. הקולוניה נוסדה ב-1881 (צילום: שמואל בר-עם)

חלקת קבר קטנה נוספת, מספר מטרים משם, שייכת לחברי המושבה האמריקאית (אמריקן קולוני), שנוסדה ב-1881 על ידי זוג פרסביטריאני דתי אדוק אשר קיווה למצוא ישועה בארץ הקודש לאחר שסבל אובדן בל ישוער.

אנה והוריישו ספאפורד התגורר בבית יפיפה בשיקגו. יום אחד ב-1873, אנה וארבע בנותיה נסעו לאירופה. האנייה שלהן התנגשה בכלי שיט אחר, ועל אף שכל ארבע הילדות מתו, אנה שרדה באורח פלא. לזוג ספאפורד נולדו עוד ילדים לאחר האסון המדובר, אבל אחד מהם מת באופן טרגי ממחלה. ב-1881 עברה המשפחה, יחד עם חלק מחברי הכנסייה שלהם, לעיר הקודש.

אנה לקחה פיקוד על הקבוצה לאחר שבעלה הוריישו נפטר ב-1888. שמונה שנים לאחר מכן, במהלך נסיעת עסקים לשיקגו, יצר איתה קשר אדם בשם אולוף לרסון. לרסון, ראש כת דתית שבדית, שמע על המושבה האמריקאית בארץ ושאל אם שבדים יכולים להצטרף. כתוצאה מכך, עשרות חברים חדשים חזרו לכאן עם אנה.

הנוף של ירושלים מכיכר התצפית גליק בהר הצופים. הכיכר כוללת מסעדה (צילום: שמואל בר-עם)
הנוף של ירושלים מכיכר התצפית גליק בהר הצופים. הכיכר כוללת מסעדה (צילום: שמואל בר-עם)

החיים היו קשים בתחילה, כשהקולוניה התקשתה למצוא מימון לקיומה היומיומי, ולהגשת עזרה לירושלמים הנזקקים, ללא לקשר לדת או לאום. אך לאחר שהצטרפו אליה חקלאים שבדים, נפחים ואנשי מקצוע מומחים, הקולוניה החלה לשגשג, כאשר פתחה מאפיה, נפחיה ומחלבה, בין שאר היוזמות העסקיות שלה.

כשהקיסר וילהלם השני הגיע לירושלים ב-1898, חברי הקולוניה השבדים צילמו כמה תמונות מעולות של הביקור שלו. הצילומים היו כה ייחודיים והיסטוריים, ולכן עוררו ביקוש גדול במיוחד. הצילומים של חברי הקולוניה, שהגיעו מרקע שבדי, מהווים תיעוד מהטובים ביותר של אירועים חשובים שהתרחשו בעיר.

הקיסר וילהלם השני מבקר בהר הבית, "לבוש בכובעו הלבן ובמעטה לבן מעל לבגדו הכתום" (צילום: נחלת הכלל, G. Eric and Edith Matson Photograph Collection, Library of Congress, Call number LC-M32- 13703 P&P)
הקיסר וילהלם השני מבקר בהר הבית, "לבוש בכובעו הלבן ובמעטה לבן מעל לבגדו הכתום" (צילום: נחלת הכלל, G. Eric and Edith Matson Photograph Collection, Library of Congress, Call number LC-M32- 13703 P&P)

בהמשך השביל, ממש מתחת לכיכר התצפית ע"ש גליק ובסמוך לקברים מתקופת בית שני, פועלת מסעדת City View שבעה ימים בשבוע (בימי שגרה). עם תפריט ים תיכוני, היא מציעה ארוחה עם הנוף הציורי של העיר העתיקה.

על קיר החיים, במרפסת תצפית נוספת, חקוקים שמותיהם של התורמים לאוניברסיטה העברית. הם תרמו 100,000 דולר עד 999,999 דולר למלגות ומחקר. בכיכר הבאה, קצת אחרי תצפית ג'רלד הלברט עם הנוף המהמם לים המלח (ביום טוב), נמצא האמפיתאטרון של האוניברסיטה.

האמפיתאטרון, שנבנה עבור טקס החניכה של האוניברסיטה ב-1925, נהרס באופן חלקי במהלך מלחמת העצמאות ושוחזר לאחר מכן. במקום זה ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, אז הרמטכ"ל, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד לאחר מלחמת ששת הימים. הוא קיבל אותו כ"נציג צבא הגנה לישראל, ובשם כל אחד מחייליו".

האמפיתאטרון של האוניברסיטה העברית נבנה במיוחד לטקס חניכת האוניברסיטה ב-1925, נהרס באופן חלקי במהלך מלחמת העצמאות ומאוחר יותר שוחזר (צילום: שמואל בר-עם)
האמפיתאטרון של האוניברסיטה העברית נבנה במיוחד לטקס חניכת האוניברסיטה ב-1925 (צילום: שמואל בר-עם)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,023 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 20 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

קצין בשירות מילואים, רב סרן איתמר ספיר, נהרג בהיתקלות בדרום לבנון

פרסום ראשון: נתניהו הודיע לגורמים ביהדות התורה שהשיג את הרוב הדרוש לחקיקת חוק הפטור ● בג"ץ: עבודתה של ועדת גרוניס "לקתה בחסר", לכן יש מקום לכך שתתכנס שוב כדי לשמוע את אורי אלמקייס ואת הקצין שחקר את הפעלתו ● חברים בקואליציה הסירו את תמיכתם ממועמדות יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה; מנגד הודיעה יש עתיד על תמיכתה במועמדותו

לכל העדכונים עוד 34 עדכונים

לא יהירות אלא הטיות - למה מערכות מחמיצות התרעות

החמצת התרעות אינה נובעת בהכרח מזלזול או מחוסר מקצועיות, אלא לעיתים ממגבלות חשיבה אנושיות, הפועלות דווקא בתוך מערכות מקצועיות ומנוסות. 

 *  *  *

בימים האחרונים פורסם, כי כבר בשנת 2025 הוכנה במערכת הביטחון עבודה מקצועית שעסקה באיום רחפני הנפץ, לרבות רחפנים מונחים באמצעות סיב אופטי, ובהפקת לקחים מן המלחמה באוקראינה.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 852 מילים

הצ'אטבוט לא ישלם מס הכנסה

מס ההכנסה של עובדים אנושיים מממן את תקציבי המדינות, והבינה המלאכותית מאיימת לחתוך את צינור החמצן הזה ● הרעיון להטיל "מס רובוטים" כבר התברר כגול עצמי שרק חונק חדשנות, והמומחים דורשים להגיש את החשבון לבעלי ההון ● כך או אחרת, הממשלות חייבות להתעורר לפני שגל הפיטורים ישאיר אותן עם קופה ריקה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,022 מילים
אמיר בן-דוד

"הגוף בכיתה, הראש עדיין בעזה" - החיים הכפולים של המילואימניקים

"אתמול עוד הייתי באירוע בו התפוצץ לידנו אר.פי.ג'י בעזה והיום אני נדרש להכין מטלה בקורס בכתיבה אקדמית – הראש שלי עוד לא מסתנכרן בין שני המקומות".

משפט זה אמר לי סטודנט במכללת ספיר, תוך שהוא מנסה לתאר את החוויה הבלתי אפשרית של המעברים בין שדה הקרב לחדרי הכיתה בקמפוס.

ד"ר אלה בן-עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקסטים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת תקשורת, מצבי חירום וחוסן קהילתי. קצינת הסברה במילואים בפיקוד העורף, נשואה, אם לשלושה ילדים ומאמינה גדולה בחינוך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 956 מילים

תרמית "היום שאחרי"

עזה קורסת תחת ביוב, עכברושים וייאוש, בזמן שחמאס וישראל קונים זמן ● למרות תוכנית השלום של טראמפ והקמת הוועדה הטכנוקרטית, שיקום הרצועה רחוק מתמיד ● ישראל מעכבת כניסת פקידים ושוטרים, חמאס נאחז בנשקו, והסיוע ההומניטרי מנוצל להברחות ● הסטטוס קוו לא רק שאינו מקרב הכרעה – הוא מרחיק אותה

לכתבה המלאה עוד 2,107 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

מפלגות שוויתרו על "הקול הרוסי"

סקרים שמתפרסמים לאחרונה מראים, כי אילו הבחירות התקיימו היום, נפתלי בנט או גדי איזנקוט היו ככל הנראה מצליחים להקים ממשלה. אך כידוע סקרים  לא תמיד מנבאים את תוצאות האמת: עתידה הפוליטי של ישראל לוט בערפל, בין היתר בגלל המגזר הרוסי.

כיום, המגזר הרוסי שווה כ-18 מנדטים ורק כ-25% מהם תומכים בקואליציה הנוכחית.

אלכס טנצר הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים. יו"ר מטה למען עובדי הקבלן. 7 דו"חות מבקר המדינה התפרסמו בגלל תלונותיו. נבחר בעבר על ידי עיתון כל העיר בירושלים כאיש השנה. 6 פעמים נבחר על ידי המגזר הרוסי כאיש השנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 571 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הפאזל הפוליטי מתחיל להתבהר לקראת הבחירות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, המפה הפוליטית מתחילה להתבהר, אך מספר שאלות מפתח נותרו פתוחות ● מה יעלה בגורל בוחרי סמוטריץ', האם איזנקוט באמת מסוגל למשוך מנדטים מהליכוד, ולאן נעלמו הנשים בפריימריז של חד"ש? ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 811 מילים ו-1 תגובות

בעוד שחוק הגיוס של נתניהו וביסמוט יגיע רק בעוד חמש שנים למקסימום 10,000 מתגייסים חרדים, צה"ל מבהיר כי הוא זקוק ל-12,000 חיילים באופן מיידי ● הנתונים חושפים את הפער העצום בין הצרכים המבצעיים של הצבא שנשחק בשלוש שנות מלחמה לבין הפוליטיקה של הכנסת המתפזרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 844 מילים ו-1 תגובות

גם בים הרחפנים עושים צרות

אופנת הדיג באמצעות רחפנים ממלאת את הים בקרסים ובמאות מטרים של חוטי דיג, שגולשים, שחיינים וצבים מסתבכים בהם ● הפתרון המפתיע מגיע מהאוויר: בחברה להגנת הטבע גילו שתקנות הטיס המעודכנות אוסרות על השלכת חפצים מרחפן, וכך נסללה הדרך לאיסור גורף על דיג באמצעות רחפנים ● טל רז, שהצילה שתי צבות שנלכדו בסבך החוטים: "אפשר לנשום לרווחה"

לכתבה המלאה עוד 1,175 מילים

"המחבלים יצרו כאוס והזירות זוהמו. צריך להתאים את דיני הראיות למציאות"

בעוד כשנה יקום בית הדין המיוחד למחבלים שהשתתפו בשבעה באוקטובר ● עו"ד יעל ויאס גבירצמן תייצג שם מאות משפחות נפגעים ● בשיחה עם זמן ישראל, היא מדברת על חשיבות החוק שדן בפשעים חסרי תקדים, הקושי הראייתי, החשיבות לשמירה על זכויות הקורבנות ועל החשיפה לחומרים ● "כשאני בתפקיד יש לי משימה, אבל כשאני אלך לתערוכה - שם אני אבכה"

לכתבה המלאה עוד 1,417 מילים

תחת מסך עשן של נוסחים מתחלפים, שמחה רוטמן דוהר לאישור הצעת החוק שתנתק את המחלקה מהפרקליטות ● החוק נועד לייצר גוף חקירות פרטי של שר המשפטים, כזה שיוכל להפקיע תיקים מהיועמ"שית ולהטיל אימה על המערכת ● התעקשות הקואליציה להעביר את החוק לפני פיזור הכנסת מוכיחה שהם שכחו כלל בסיסי בדמוקרטיה: הכוח הזה יכול ליפול בקרוב לידי האופוזיציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 903 מילים ו-1 תגובות

הפתק של הרב לנדו מפחיד את נתניהו הרבה יותר מאזהרות הרמטכ"ל

האזהרות על צבא שקורס תחת הנטל לא מרשימות את ראש הממשלה כמו האיום של המנהיג הליטאי לפרק את גוש הימין ● מבועת מהאפשרות לאבד את החרדים רגע לפני אישור חוקי ההפיכה המשטרית, נתניהו פותח במסע לחצים על מורדי הליכוד כדי להעביר את חוק ההשתמטות בדקה התשעים ● התפטרות משה ארבל מוכיחה שגם בש"ס מתחילים להבין לאן נושבת הרוח ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 682 מילים

שוק האג"ח מבהיר כי המלחמה כבר חלחלה עמוק לתוך כלכלות העולם

התרסקות שוק האג"ח העולמי בסוף השבוע היא לא עוד "יום אדום" טכני בבורסה – זו כבר אזהרה חמורה שהמשקיעים משגרים אל טראמפ ● בעוד הבורסות שוברות שיאים בזכות כמה חברות AI, משקיעי האג"חים רואים עננים שמתקדרים על הכלכלה העולמית – בהנחה שלא יימצא פתרון עם איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 666 מילים ו-1 תגובות

מסיבות, חתונות, חופשות ופגישות עם ראשי הליכוד

יומן ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, החשוד בפלילים, עמוס בלו"ז "אישי", חופשות, חצאי ימי עבודה, מפגשים פוליטיים ומאות בריתות וחתונות ● מה חסר בו? עבודה למען תושבי אשקלון, שזקוקים למיגון, נאנקים תחת קשיי המלחמה וקוראים בעיתונות כיצד העירייה והעומד בראשה מסתבכים בפרשיות שחיתות ● עיריית אשקלון: "ראש העיר פועל לילות כימים למען התושבים"

לכתבה המלאה עוד 1,221 מילים ו-2 תגובות

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-2 תגובות

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.