בימים האחרונים התגברו הסימנים להפשרה אפשרית במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה. מדובר בניסיון טורקי, שמתקיים בחודשים האחרונים, כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מספר מדינות באזור – מצרים, סעודיה, האמירויות וכאמור גם ישראל.

בימים האחרונים התגברו הסימנים להפשרה אפשרית במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה. מדובר בניסיון טורקי, שמתקיים בחודשים האחרונים, כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מספר מדינות באזור

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

דבריו של הנשיא ארדואן בדבר ביקור צפוי של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה בחודש הבא (שלא הוכחשו בישראל) מהווים את שיאה של המגמה בה חזינו בחודשים האחרונים.

'@RTErdogan: "בתחילת חודש פברואר, הנשיא @Isaac_Herzog צפוי לבקר בטורקיה. הביקור יסמל את תחילתו של עידן חדש ביחסי ישראל – טורקיה. אני רואה בזה כהתפתחות חיובית" pic.twitter.com/ZtNqOydmD1

— Hay Eytan Cohen Yanarocak – חי איתן כהן ינרוג'ק (@hayeytan) January 26, 2022

קדמו לכך, כזכור, סיומה המהיר של פרשת מעצר בני הזוג הישראלים בטורקיה, שיחות הטלפון בין הנשיא ארדואן ועמיתו הישראלי הרצוג, ושיחת הטלפון הנדירה בין שרי החוץ (הטורקי דרש בשלומו של לפיד שחלה בקורונה).

המהלכים הללו ממחישים את ההבנה באנקרה, כי עקב הבידוד הטורקי באזור, ולנוכח הארכיטקטורה האזורית המרשימה שנבנתה בעשור האחרון והקשיים מבית של ארדואן (כלכלית ופוליטית), מתבקש מאמץ לחמם את מערכות היחסים הקרירות עם מספר מדינות מפתח באזור.

באנקרה מבינים כי הבידוד הטורקי באזור, הארכיטקטורה האזורית המרשימה שנבנתה והקשיים מבית של ארדואן – מחייבים מאמץ לחימום מערכות היחסים הקרירות באזור

ההבהרה האמריקאית לפיה וושינגטון איננה תומכת בפרויקט השאפתני – East Med Pipeline –  נסכו עידוד באנקרה, שמא ניתן להסב לעברה (ודרכה) תוכניות יצוא של גז ממזרח הים התיכון.

איך ישראל צריכה להגיב? האם להיענות לחיוכים ולמסרים? ואם כן, האם בתנאים מסוימים?

ובכן, עקרונית ערוצים פתוחים עדיפים על פני היעדר דיאלוג בין הדרגים המדיניים הבכירים בשתי המדינות, ובמיוחד לנוכח מעמדה ומשקלה של מדינה כטורקיה. אולם, בשנים האחרונות נקודות המחלוקת בין המדינות העמיקו עד מאד, ואף קיבלו, בעיקר מן הצד הטורקי, ביטויים פומביים חריפים.

נשיא טורקיה ארדואן: "ישראל מדינה טרוריסטית והורגת ילדים" (AFP, צילום: AP) pic.twitter.com/i6mh7scFN6

— כאן חדשות (@kann_news) December 10, 2017

המחלוקת מתמקדת בסכסוך הישראלי–פלסטיני ובהתנהלות הטורקית מול החמאס; במקומו של האסלאם הפוליטי באזור (וממשלו של ארדואן נושא אותו בגאון); ואל מול מערכת היחסים ההדוקה שהתבססה בשנים האחרונות בין ישראל, יוון, קפריסין ומצרים, כולל סביב הקמתו של פורום הגז האזורי, שלמעשה ממחישים את "מידורה" של אנקרה ממערך הבריתות שנוצקו באזור.

בנסיבות הנוכחיות שומה על ישראל להתנהל לאורם של מספר עקרונות:

• מצבה האסטרטגי של ישראל ומרחב התמרון המדיני שלה משופרים. מבחינה זו המקח וממכר מול אנקרה צריך להתנהל בנחת ובאורך רוח.
• חימום דו השיח המדיני עם אנקרה אסור שיבוא על חשבון מערכות היחסים הקרובות והאמון הרב שהושג עם יוון וקפריסין.
• המחלוקת בסוגיה הפלסטינית תישאר בעינה, כולל האופן בו טורקיה רואה את החמאס. אולם, נוכחותם (הפעילה) של בכירי החמאס בטורקיה; הפעילות הטורקית המוגברת בירושלים; והרטוריקה החריפה (והפוגענית) כלפי ישראל (ובעיקר מצידו של הנשיא ארדואן) חייבים לקבל מענה ראוי, שישרת את האינטרסים הישראלים.
• הפוטנציאל לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ראוי (ובלתי נמנע) שיעלה על שולחן הדיונים בין המדינות. אולם מאליו ברור, שתנאי הכרחי לדיון מעשי בהקשר זה תלוי במידת האמון שנוצרת, או משתקמת, בין שתי המדינות, ומדובר בתהליך ממושך שלא נבנה במחי כף אחת.

בשורה התחתונה, חשוב לזכור, כי מדובר במדינה מרכזית באזור, עם רלוונטיות שלה לסוגיות מרובות, שנוגעות לאינטרסים ישראליים חיוניים. מבחינה זו, אם ניתן לגשר על הפערים והמחלוקות ראוי לעשות כן, ולו בכדי לבחון האם ועד כמה ניתן לאתר מחדש מפגשי אינטרסים בין ישראל וטורקיה, שבשנים האחרונות התמסמסו. חשוב גם לזכור את היקף הסחר העשיר בין המדינות ואת הקשרים האזרחיים, התרבותיים ואף ההיסטוריים.

כמדינה מרכזית עם רלוונטיות לסוגיות שנוגעות לאינטרסים ישראליים חיוניים, ראוי לנסות לגשר על המחלוקות עם טורקיה, אם ניתן, ולו כדי לבחון מחדש מפגשי אינטרסים

ישראל מצויה, כפי שתיארנו, בצומת אסטרטגית נוחה, ומשום כך חיוני מאד לבחון בחיוב את האיתותים מאנקרה, אולם באופן שיענה על האינטרסים החיוניים שלה, ומערך היחסים המרשים שכוננה באזור בשנים האחרונות.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.

אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.

"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.

דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.