שפעת העופות שהתפרצה בישראל בתחילת החודש הסתיימה בכ-1.2 מיליון עופות מתים, רובם תרנגולות מטילות והשאר עגורים, שקנאים ועופות בר אחרים.

עבור מי שהצליחו להתעלם מהמראות של תרנגולות מושלכות למותן בקצף רעיל או העופות שגססו בעמק החולה, זהו נזק אגבי. עבור מגדלי העופות, הנזק מוערך ב-50 מיליון שקל. בני אדם לא נדבקו במחלה, שהייתה החמורה שהתפרצה בישראל.

עם תחילת עונת הנדידה הבאה של העופות, צפוי כאן סיבוב נוסף – ואיתו הסיכון שהמחלה כן תעבור לבני אדם. במקרה כזה, תהיה כאן מגפה שעלולה להיות ברמה של הקורונה או גרוע מכך, עם תמותה של 53% ממי שנדבקו, כפי שאומר לזמן ישראל פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור.

"אני לא רוצה להפחיד", אומר דוידוביץ', "אבל צריך לקחת בחשבון שזן של שפעת העופות ידביק בני אדם. אם זה יקרה, אז בגלל מוטציה נוספת או נגיף שפעת שמתערבב ומאפשר הדבקה נרחבת של בני אדם, תיווצר פנדמיה של שפעת. זה משהו שנמצא על השולחן. ב-20 השנים האחרונות זה היה הפחד הגדול וצריך להתכונן אליו כמו שמתכוננים לרעידות אדמה".

"אני לא רוצה להפחיד אבל צריך לקחת בחשבון שזן של שפעת העופות ידביק בני אדם, ואז בגלל מוטציה נוספת או נגיף שפעת שמתערבב ומאפשר הדבקה של בני אדם, תיווצר פנדמיה"

פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: "עם בריא")

דוידוביץ' ומומחים אחרים שאיתם שוחחנו חושבים ששורש הבעיה הוא לאו דווקא בעופות הנודדים שמביאים איתם את המחלה מארצות רחוקות, אלא בהזנחה של תעשיית העופות, בעיקר לביצים, שמגדילה את הסיכון להדבקה המונית.

"ברגע שיש תעשייה של לולים מוזנחים, אז המחלה יכולה לעבור בצורה מאוד מהירה. נדרש שיתוף פעולה הדוק בין וטרינרים למשרד הבריאות ושירותי בריאות הציבור, זו התפיסה שנקראת 'בריאות אחת'.

"יש הרבה מחלות שעוברות מבעלי חיים לבני אדם וזו אחת מהן ופה הסכנה יותר גבוהה מחשש שאולי תתפתח מזה פנדמיה של שפעת".

מפגע תברואתי בלולים

"הייתה כאן התפרצות חסרת תקדים השנה ואף פעם לא ראינו עופות בר נפגעים בכאלה מספרים", אומרת הד"ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה.

היא מעריכה שההתפשטות המהירה והנרחבת קרתה "בגלל שילוב של הצפיפות בלולים הראשונים שנדבקו במרגליות והעגורים שנמצאים באזור החולה שמאכילים אותם כדי שלא יפגעו בחקלאות ואז בעצם מצופפים גם אותם.

"נוצר מצב שלא יקרה בטבע, כך שאם עוף אחד חולה ומלשלש הוא מדביק הרבה אחרים, כשהם כולם באותה נקודה ומתעופפים וככה זה הגיע בסוף לתמותה המונית: לפחות 7,000 עגורים הוצאו מהמים והיו לפחות 21 אירועי הדבקה בלולים. זה חסר תקדים".

"נוצר מצב שלא יקרה בטבע, כך שאם עוף אחד חולה ומלשלש הוא מדביק הרבה אחרים, כשהם כולם באותה נקודה ומתעופפים וככה זה הגיע בסוף לתמותה המונית"

פינוי עגורים מאגמון החולה, ינואר 2022 (צילום: Moraz Brom/Flash90)

דברים דומים אמרה זגרון בוועדת הפנים של הכנסת בשבוע שעבר, והוסיפה שהאסון האקולוגי לא הרים מספיק כותרות. אז ביקשנו ממנה לחדד מה נדרש כדי להפחית את הסיכון בטווח הקצר והארוך.

היא מזכירה כי "המחלה מגיעה אלינו דרך העופות הנודדים אבל אחר כך צריכה קרקע נוחה להתפרץ בתוכה, כמו הלולים, והם באמת מהירודים בעולם. ברגע שזה מתפרץ בלול זה יכול לעבור לא בהכרח על ידי עופות בר אלא גם בתנועה של כלי רכב שלא שומרים על בטיחות ביולוגית.

"ברגע שזה מתפרץ בלול זה יכול לעבור לא רק ע"י עופות בר אלא גם בתנועה של כלי רכב שלא שומרים על בטיחות ביולוגית. חסרות תשתיות סביבתיות בשלוחת ההטלה בישראל"

"חסרות תשתיות סביבתיות לגידול עופות בשלוחת ההטלה בישראל, גם שר החקלאות עודד פורר אמר שהביצים כאן הן מהיקרות ובאיכות הירודה בעולם. בעיקר במטילות אבל גם בפטם, בכלוב קטנצ'יק מצופפים שלוש תרנגולות אחת על השניה וכשמגיעה מחלה היא מתפשטת מהר. חייבים להוריד את הצפיפות לגידול העופות.

"מעבר לזה יש את ההמתה של העופות. אין מספיק חישמול להתמודד עם התפרצות, אז ממיתים בקצף ושוטפים את הלולים ככה שהקצף נכנס למערכת הניקוז. זו גם בעיה סביבתית, לא רק לרווחת בעלי החיים, (שעבורם החישמול נחשב כגורם פחות סבל, ע.ש.). חוששים לנייד את העופות אז יש בורות הטמנה שבהם שמים את כל תכולת הלול בלי בקרה על תהליך הכילוי של הפגרים".

ד"ר גל זגרון, ראש אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה (צילום: לימור בן רומנו)

להערכתה, תהליך הפינוי של הפגרים מהשטח נמצא בשלבי סיום. קשה להניח שהמפגע התברואתי בלולים ייעלם עד הסיבוב הבא של עונת הנדידה באביב, אך זה חייב לקרות בטווח הארוך יותר, יחד עם צמצום בצריכה ובייצור:

"עוברים לנו מעל הראש כ-900 מיליון עופות שיכולים להביא כל מני דברים וחשוב שיהיו שטחים פתוחים למקומות בהם יוכלו לעצור ולקנן ושלא יהיו לולים צפופים שמייצרים ערימה של זרדים לניצוץ של אש. מגדלים פה עופות על אנטיביוטיקה ומייצרים עמידויות. כל התהליך הזה חייב לעבור שינוי.

"בישראל יש צריכה מוגברת של בשר עוף, וגם של בקר שחלקו מגיע מהמשלוחים החיים. גם השרה להגנת הסביבה וגם אנחנו היינו שמחים לראות צמצום של הצריכה כי יש לזה השפעות סביבתיות חמורות. ככל שתהיה רווחה טובה יותר לבעלי חיים יצטרכו פחות להאביס אותם באנטיביוטיקה, וכשיש פחות צפיפות יש פחות לחץ לייצר בעלי חיים.

"בישראל יש צריכה מוגברת של בשר עוף, וגם של בקר שחלקו מגיע מהמשלוחים החיים. היינו שמחים לראות צמצום של הצריכה כי יש לזה השפעות סביבתיות חמורות"

"צריך לשים דגש על ההשפעה הסביבתית ועל בעלי החיים בטבע. אנחנו חודרים לטריטוריה שלהם והם מתפרצים. חזירי בר אוכלים עופות נגועים ויכולים לגרום למוטציה של נגיפי השפעת. חייבים להשקיע בזה תשומות ואני מקווה שהאירוע הזה יגרום לתיקצוב תכנית ניטור בחיות בר".

איסור על כלובי סוללה

במשרד החקלאות אמרו בתגובה לכתבה זו כי הם מגבשים תקנות חדשות להחזקת תרנגולות מטילות. שר החקלאות פורר מעוניין לאסור על גידול שלהן בכלובי סוללה כאשר התקנות צפויות להתפרסם להערות הציבור בימים הקרובים. גם הם הפנימו שרווחת בעלי החיים קשורה באופן הדוק לסיכון להתפשטות מחלות, (תגובה מלאה בהמשך).

אחד הראשונים בישראל שהחזיק מטילות בלא כלובים הוא שמוליק כץ ממושב בארותיים. הוא מברך על הכוונה ללכת בכיוון הזה, אך אומר שחסר ידע כדי לבדוק מה שיעור הצפיפות הנכון לישראל.

לול בלי כלובים של שמוליק כץ במושב בארותיים (צילום: שמוליק כץ)

"ענף הביצים מייצר 5 מיליארד שקל ואין מתקן אחד לבדיקה והשוואה, זו בושה", אומר כץ. "הענף היחידי שאין בו מחקר ופיתוח זה הלול כי כולם יודעים הכל. אולי צריך צפיפות של 8, 9 או 11 תרנגולות למטר? הכי קל לעשות העתק הדבק מאירופה אבל ישראל מדינה חמה ועד שלא יבדקו אי אפשר להגיד כמה לצופף. מדברים על רפורמה בביצים כשאין ידע ואין רשות לרווחת בעלי חיים כמקובל בעולם".

הלולים הישנים שרווחים בישראל מצופפים בכלובים 14 תרנגולות מטילות למטר בגובה של עד 6 סוללות. כץ אומר כי הלול הקטן יחסית שלו מונה כ-6,000 מטילות בציפוף של 9 למטר ובשתי קומות בלבד, אך בלולי מעוף אחרים יש יותר קומות וככל שהם גדולים יותר כך צריך מערכות אוורור חזקות יותר.

"ברפורמה רוצים ללכת על לולי ענק של עד 50-100 אלף במתקן אחד כאשר דוח של השירותים הווטרינריים מראה שרוב המחלות התפרצו בלולים ענקיים. בכלכלה אמיתית מפזרים סיכונים ואת הביצים בכמה סלים, ופה הטפשים רוצים לרכז אותם בלולים גדולים".

"ברפורמה רוצים ללכת על לולי ענק כאשר דוח השירותים הווטרינריים מראה שרוב המחלות התפרצו בלולים ענקיים. בכלכלה אמיתית מפזרים סיכונים ואת הביצים בכמה סלים, ופה הטפשים רוצים לרכז אותם בלולים גדולים"

"את המעבר ללולים החדשים אין צורך לסבסד כי במחיר הביצה יש חמש אגורות להחזר השקעות ומי שבונה לול חדש יכול לשים עליו פאנל סולארי שבהיוון הכנסות מכסה את עלות ההקמה של הלול". בעיה נוספת היא שאין פיקוח על הביצים שמיוצרות ומיובאות לישראל.

הלול של שמוליק כץ מבחוץ. היוון הכנסות מהפאנלים הסולאריים מכסה את עלות ההקמה (צילום: שמוליק כץ)

לפי כץ, "כ-4% מהביצים מיוצרות כיום בלולים בלא כלובים אך 15% מהן משווקות כביצים מיוחדות. יש כלים פשוטים לבדוק את מקור הביצה אבל לא העבירו ביקורת על האוכל והמים של התרנגולות ואז ביצה שהתחפשה ובאה מסוללות נקנית כביצת חופש או אורגנית. המדינה צריכה לפתוח לייבוא ולהקפיד שזה יהיה באריזתו המקורית".

"כ-4% מהביצים מיוצרות בלולים בלא כלובים אך 15% משווקות כביצים מיוחדות. לא העבירו ביקורת ואז ביצה שהתחפשה ובאה מסוללות נקנית כביצת חופש או אורגנית"

האחד קשור בשני

מעבר לבעיית ההזנחה בלולים, באירוע ההתפרצות הבאה שעשוי לקרות באביב גם התגובה של הרשויות תצטרך להיתו מהירה יותר.

"לקח כמעט 11 יום עד שהבינו שזו שפעת העופות וסגרו את אגמון החולה למרות שראו המון גופות שצפות שם. אני מקווה שיפיקו לקחים וייערכו בהתאם לנדידת האביב. מתקיימים על זה דיונים ותוצאות חקירת האירוע אמורות להתפרסם בתוך חודש", אומרת ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד).

היא יזמה את הדיון בוועדת הפנים ודרשה הקמה של גוף קבוע לטיפול באירוע הבא, ובו נציגי משרדי הבריאות, הגנת הסביבה וחקלאות. גם היא רואה קשר ישיר בין רווחת בעלי החיים לסביבה בריאות הציבור.

"צפיפות וחוסר ברווחת בעלי חיים במשקים מתועשים גורם למחלות", אומרת פרידמן. "בריאות בעלי החיים ובני האדם חד הם. זה שאני דואגת לרווחתם ולחמלה לא נוגד את זה שיש פה גם את בריאות בני האדם.

"רווחת בעלי החיים ובריאות האדם חד הם". ח"כ יסמין סאקס פרידמן (צילום: נועם מושקוביץ – דוברות הכנסת)

"אחת הסיבות להתפשטות המהירה של שפעת העופות הייתה הצפיפות בלולים. משרד החקלאות אמור להגיש תקנות אחזקת מטילות ממש בקרוב, אנחנו מחכים לזה והדרישה היא לעבור ללולי מעוף כשהכוונה היא להשלים את המהלך עד 2027".

"המחלות הכי קשות מגיעות מבעלי חיים, לרוב במשקים מתועשים: צפיפות וחוסר ברווחת בעלי חיים גורם למחלות. בריאות בעלי החיים ובני האדם חד הם"

חלק גדול מהתרנגולות שהושמדו בינואר הומתו בחנק מקצף במקום בחישמול שאמור לגרום פחות סבל. הבעיה היא שאין תקנות המתה בישראל, מוסיפה פרידמן: "ההמתה בקצף לא נכללת בתקנות שהיו אמורות להיות מאושרות ב-2002. עברו 20 שנה ואני רוצה לקוות שנזכה לראות את זה בימינו".

השבוע היא מעלה לוועדת שרים לחקיקה גם חוק לגידול חזירים שעבורם היו תקנות שהתוקף שלהם הסתיים לפני כמה שנים שנים ומטרת העל היא הקמה של רשות לרווחת בעלי חיים.

"אני צריכה להתגבר על פער של עשורים שבהם אף אחד לא טיפל בשום דבר שקשור ברווחת בעלי חיים ולכן אני מעדיפה לעשות דברים בצורה איטית אבל בטוחה כדי שהדברים האלה יעברו חלק".

שפעת העופות היא רק אחת ממחלות רבות אחרות שמסכנות בני אדם ומתפתחות בקרב בעלי חיים במשקים מתועשים. דרך נוספת להקטין את הסיכון להתממשות של אירוע כזה היא פשוט להפחית בצריכת מזון מהחי.

תרנגולות בכלוב סוללה ישן (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

בימים האחרונים ארגוני סביבה, זכויות בעלי חיים ובריאות הציבור קראו לשר הבריאות ניצן הורוביץ ליישם מדיניות של הפחתת צריכת מזון מהחי ובמיוחד עוף, שצריכתו בישראל כפולה מהרמה המומלצת בעולם ויש לה השלכות שליליות על הבריאות, הסביבה וכמובן על בעלי החיים עצמם:

"שפעת העופות המשתוללת כעת היא תזכורת כואבת לסכנות הקשות של גידול תעשייתי של בעלי חיים ובפרט של תרנגולות ומעלה את החשיבות של: שיפור רווחת בעלי החיים והפחתה בייצור ובצריכה של מזון מהחי, והתאמתם המלצות התזונה של משרד הבריאות".

שיפור תנאי מחיה של בעלי החיים במשקים וצמצום הגידול שלהם ולשם כך גם את הצריכה, תואמים את מפת הדרכים שראש הממשלה הגיש לאו"ם לקראת פסגת המזון שנערכה בספטמבר האחרון. במלים אחרות, הכל קשור בהכל, כפי שמסכמת פרידמן:

"ההמלצה של משרד הבריאות היא 300 גרם בשר בשבוע כשהממוצע בפועל הוא בערך 1.4 ק"ג לאדם. זה מטורף. הכל קשור אחד בשני: אם אתה צורך פי 4 מההמלצה מן הסתם זה יתבטא בעומס על מערכת הבריאות וגם בזיהום הסביבה. ככל שבני אדם יימהרו להבין את המשמעות של זה כך ייטב לנו. למדינה יש אחריות להסביר את זה בצורה יותר מעמיקה ורחבה ואני עובדת על זה".

"אם אתה צורך פי 4 מההמלצה מן הסתם זה יתבטא בעומס על מערכת הבריאות וגם בזיהום הסביבה. ככל שבני אדם יימהרו להבין את המשמעות של זה כך ייטב לנו"

חקלאים בבגדים מוגנים מפנים לולים הנגועים בשפעת העופות במושב גבעת יואב בצפון, 29 בדצמבר 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בימים אלה מגבש משרד החקלאות ופיתוח הכפר טיוטת תקנות בעניין החזקת תרנגולות מטילות, אשר תופץ בקרוב להערות ציבור. הטיוטה כבר הוגשה בעבר על-ידי המשרד לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אולם הדיון בה טרם מוצה.

"כעת מבקש שר החקלאות, עודד פורר, להגיש טיוטה שתכלול איסור על גידול תרנגולות מטילות בלולי כלובים, תוך עיגון הוראות מעבר ביחס ללולים קיימים. באשר לגידול עופות למאכל, הרי שכיום הגידול מתבצע בלולים ללא כלובים.

"כזכור, במסגרת הרפורמה בלול שמקדמים השר, והמנכ"לית, נעמה קאופמן-פס, יוחלפו כלל לולי הכלובים המיושנים, המלוכלכים, והצפופים הנפוצים היום לשימוש בישראל. כלובים אלה אינם מטיבים עם רווחת בעלי החיים המוחזקים בהם, ומקשים על שמירת בטיחות ביולוגית, מה שמגביר את הסיכון להתפשטות מחלות שמסכנות את בריאות הציבור והעופות, כמו גם את פרנסת המגדלים".