לפי הדיווחים, האלוף רומן גופמן הגיש לבג"ץ את התייחסותו להודעה שהעבירה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לפיה הוא פעל להשארתו בתפקיד של תת-אלוף ג', רח"ט ההפעלה שתחקר אותו, למרות החלטה קודמת של ראש המוסד המכהן, דדי ברנע, כי הקצין יסיים את שירותו בקיץ הקרוב.
ב-Ynet דווח כי עו"ד אוהד שלם, פרקליטו של גופמן, כתב לבג"ץ כי "האמור בדברי היועמ"שית איננו אמת, וזאת בלשון עדינה. היא עודכנה היטב על בקשת גופמן מכלל הנוגעים בדבר שלא לפנות לתא"ל ג', אולם באורח פלא עובדה זו נשמטה מה'הודעה החסויה'".
בחדשות 13 דווח כי גופמן טען שהתנהלות היועמ"שית "חמורה מאוד". לדבריו, "פעם אחר פעם היא טוענת שבידיה 'מסמכים חסויים', כאשר שוב ושוב מתברר כי אין בהם סוד, אין בהם פגם בטוהר המידות ואינם רלוונטיים לעתירות".
עוד מעמדתו:
"לא זו אף זו, המהירות שבה דלפה "ההודעה החסויה" של המשיבה 4 לתקשורת מעלה תהיה גדולה עוד יותר בנוגע להתנהלותה, ואף חשש לניסיון להשפיע בעקיפין על תוכן תצהירו של תא"ל ג'. כפי שהודיע הח"מ במעמד הדיון בעתירות, המשיב החל את הליך החפיפה במוסד מיד לאחר שראש הממשלה חתם על כתב מינויו (ובהעדר צו ביניים), על מנת לקיים חפיפה מספקת לפני הכניסה לתפקיד ביום 2.6.2026. יובהר כי המשיב 5 לא אמור לעדכן את באי כוחו הח"מ בפרטי החפיפה, בלו"ז החפיפה ובגורמים איתם הוא נפגש, לא עדכן, וממילא לא היה מה לעדכן את בית המשפט הנכבד".
"במסגרת לו"ז החפיפה של המשיב 5 שנקבע מראש במוסד, וכחלק מהחפיפה עם מנהלת כוח האדם, נדון עניינם של עובדי מוסד נוספים, ובין היתר הועלתה על ידי ראשת האגף בו משרת תא"ל ג' המושאל למוסד מצה"ל, סוגיית המשך עבודתו של תא"ל ג' במוסד, וכי תא"ל ג' ביקש להמשיך בתפקידו. אולם, נוכח העובדה שהמשיב 5 טרם נכנס לתפקידו כראש המוסד, לגבי כל עובדי המוסד בעניינם דנו, הוא השיב שיוכל לקבל החלטה בעניין רק לאחר כניסתו לתפקיד כפי שיעשה ביחס לכל יתר סוגיות כוח אדם שהועלו בפניו".
"כמו כן, משהובהר למשיב 5 כי ישנה אפשרות שתא"ל ג' יידרש ליתן תצהיר בהליך כאן, ובסיום פגישת החפיפה עם ראשת האגף בה מועסק תא"ל ג', ביקש המשיב 5 לוודא שאף אחד לא יפנה לתא"ל ג' בשום דבר שקשור להחלטות בעניינו של תא"ל ג' עד לאחר שינתן פסק דין בעתירות, וזאת במטרה לשמור מכל משמר על תקינות ההליך דנן, בשים לב לכך שהוא כנראה יידרש לתת תצהיר ובכדי שלא לזהם את ההליך. יודגש, כי המשיב 5 לא נפגש ביחידות עם תא"ל ג', לא שוחח עימו לבד גם לא בעניין העתירות דנן, והישיבה בה השתתפו יחד במסגרת החפיפה הייתה עם אנשים נוספים".
"מצער מאוד שהמשיבה 4 שאמורה להיות "שומרת סף" מתנהלת בדרך חסרת תום לב כלפי אלוף בצה"ל. ומפאת כבודה וכבוד מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, אין כאן מקום להאריך ולפרט את שלל הפגמים התהליכיים להם גרמה. בחלוף קרוב לחצי שנה מאז פנה ראש הממשלה לוועדה המייעצת והודיע על כוונתו למנות את האלוף גופמן לתפקיד ראש המוסד, וכשבועיים לפני כניסתו לתפקיד, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את העתירות כנגד האלוף גופמן בהקדם האפשרי וסמוך לאחר הגשת תצהירו של תא"ל ג' לבית המשפט".
בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.
הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.
עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו