פסטיבל הקולנוע של ניו יורק, שיציין בשנה הבאה את שנתו ה־60, אירח את הקרנת הבכורה העולמית של הסרט "סיפורו של אמט טיל" (באנגלית: Till). הסרט העוצמתי של הבמאית הניגרית צ'ינוניה צ'וקוו עוסק בנער אמט טיל, שנרצח באכזריות ב־1955 – ובמאבק של אימו האמיצה והבלתי נלאית מיימי טיל־מובלי בחיפוש אחר צדק.

הסרט יצא בהקרנה מוגבלת בארצות הברית ב־14 באוקטובר 2022, לפני יציאה לאקרנים ברחבי העולם ב־28 באוקטובר 2022.

טיל, נער אפרו־אמריקאי בן 14 משיקגו, נחטף באמצע הלילה, הוכה ונרצח בזמן שביקר את משפחתו במיסיסיפי. צ'וקוו ממסגרת מחדש את הטרגדיה הזאת והופכת אותה לסיפור גבורה: אחרי הלינץ', אימו של טיל, מיימי, נוטלת על עצמה את תפקיד "האישה הגדולה".

כששלחה את בנה למיסיסיפי, האמינה שבנה מלא החיים יחזור אליה חי. במקום זאת היא קיבלה גופה. השחקנית הראשית דניאל דדווילר מצליחה לעורר הזדהות עם האבל של מיימי, אבל שאף אם לא אמורה לחוות.

השחקנים ג'לין הול כאמט טיל ודניאל דדווילר כאימו מיימי טיל (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)

אחרי הרצח, מיימי מקבלת החלטה רבת משמעות ויוצאת דופן – היא דואגת לצלם את גופתו המרוטשת של בנה ומתעקשת לערוך לו הלוויה פומבית עם ארון פתוח

אחרי הרצח, מיימי מקבלת החלטה רבת משמעות ויוצאת דופן – היא דואגת לצלם את גופתו המרוטשת של בנה ומתעקשת לערוך לו הלוויה פומבית עם ארון פתוח כדי לחשוף את המקרה לרבים.

הבמאית צ'וקוו, המפיקים וצוות השחקנים של הסרט סיפרו אחרי ההקרנה על העבודה על הסרט והסבירו למה חשוב שהקהל בימינו יצפה בו. זוכת האוסקר (עבור "רוח רפאים") ומנחת תוכנית האירוח הפופולרית ("The View") וופי גולדברג, שהפיקה וגם שיחקה בסרט את אימה של מיימי, סיפרה: "לקח לנו יותר מעשור להביא את הסיפור הזה למסך הגדול".

לדבריה, הצופים בסרט צריכים לקשר בין אירועי העבר למה שמתרחש בימים אלה בארה"ב, מדינה שעדיין סובלת מגזענות. "עכשיו למדתם לזהות גזענות ממוסדת – ואתם יכולים לקשר את זה לחיים הפרטיים שלכם", אמרה גולדברג לקהל.

"אולי אתה גיי, אולי את אישה, אולי אתם אסיאתיים – כולכם מבינים את השנאה הזאת. מה שאנחנו רואים על המסך הוא נקודת השיא של גזענות מערכתית. היא מתפשטת כמו גלים ונוגעת בכול.

וופי גולדברג בבכורת הסרט "סיפורו של אמט טיל" בניו יורק, 1 באוקטובר 2022 (צילום: Andy Kropa/Invision/AP)

"אולי אתה גיי, אולי את אישה, אולי אתם אסיאתיים – כולכם מבינים את השנאה הזאת. מה שאנחנו רואים על המסך הוא נקודת השיא של גזענות מערכתית. היא מתפשטת"

"הנקודה היא שכבר ראינו מקרים כאלה בימינו. ראינו את ג'ורג' פלויד, ראינו את טרייבון מרטין. מה שאנחנו יכולים לעשות זה לומר, 'אנחנו לא אוהבים את מה שאנחנו רואים כאן – ואנחנו עושים משהו בקשר לזה'".

גולדברג סיפרה כי תנועת "חיי שחורים חשובים", שצמחה בעקבות מותם של ג'ורג' פלויד, בריאונה טיילור, אחמוד ארברי ואחרים, דחפה אותה להפקת הסרט. "אנשים הבינו שאנחנו צריכים לעשות סיפורים על אנשים שחורים, אחרי כל מה שקרה בשנים האחרונות.

"אני תמיד אומרת, נהיינו פופולריים. חזרנו לאופנה ואנשים התחילו לחשוב, 'אולי אנחנו צריכים לעשות יותר, אנחנו צריכים לספר את הסיפורים האלה'. זה נתן לנו דחיפה, ובסופו של דבר חטיבת אוריון של אולפני MGM אמרה, 'אנחנו צריכים לעשות את זה'.

"תודה לכם אוריון – כי ניסינו במשך נצח, פשוט נצח, לעשות את זה. אנשים אמרו לנו, 'זה סיפור חשוב ומרגש'. אבל אם זה באמת נושא כל כך דוחק, אתם לא מתכוונים לתת לנו איזשהו סכום של כסף בשביל הפרויקט הזה?"

הסרט עורר תגובות חזקות בקהל, לרבות מחיאות כפיים סוערות בעמידה ותשואות נלהבות לכוכבת דניאל דדווילר, שכבר זוכה לבאזז כמועמדת לאוסקר על גילום מיימי טיל־מובלי.

באופן מפתיע, "סיפורו של אמט טיל" הוקרן לראשונה רק בשלב מאוחר של עונת פסטיבלי הסתיו, בגלל התנגדות מתמשכת לסרט. "היינו אמורים ללכת לפסטיבל הסרטים של ונציה, ואז הם החליטו שזה לא סוג הסרטים שמתאים לצופים שלהם", אמרה גולדברג.

"ואז זה היה אמור להיות מוקרן בפסטיבל טורונטו, והתכוונו ללכת לשם, אבל זה לא בדיוק עבד גם בשבילם".

"היינו אמורים ללכת לפסטיבל הסרטים של ונציה, ואז הם החליטו שזה לא סוג הסרטים שמתאים לצופים שלהם", אמרה גולדברג. "ואז זה היה אמור להיות מוקרן בפסטיבל טורונטו, אבל זה לא בדיוק עבד גם בשבילם".

התסריטאי והמפיק קית' בושאמפ, שחקר ביסודיות את הלינץ' האכזרי באמט טיל, קישר את התקרית הטרגית ההיא למעשי זוועה עכשוויים. "אין סיפור שנוגע לדור הנוכחי יותר מהסיפור של אמט טיל", אמר בושאמפ.  "הרקע הפוליטי, האקלים הגזעי – כל הדברים שראינו ב־1955.

מפגינים נגד השוטר שרצח את ג'ורג' פלויד, 19 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Morry Gash)

"היו גם את מקרי המוות הטרגיים של ג'ורג' פלויד, אחמוד ארברי ובריאונה טיילור. זה עורר אותנו שוב לחשוב על העבר במונחים של איפה היינו ולאן אנחנו עוד צריכים להגיע".

במאית הסרט צ'וקוו הייתה גם שותפה לכתיבת התסריט. הסרט הקודם שביימה, "חסד אחרון" ("Clemency") – זוכה פסטיבל סאנדנס לשנת 2019 – עסק בעונש מוות. אלפרה וודארד כיכבה בו בתפקיד הסוהרת ברנדין ויליאמס.

הגישה והחזון של צ'וקוו עבור הסרט היו מוגדרים מראש: "הדבר הראשון, שלא היה נתון למשא ומתן בגישה שלי ליצירת הסרט הזה – וזה מה שאמרתי למפיקים כשהם פנו אליי לראשונה – הוא שהסיפור חייב להיות מסופר מנקודת המבט של מיימי. היינו צריכים לעקוב מקרוב אחרי המסע הרגשי שלה כאימא, כי בלעדיה, אנחנו, העולם, לא היינו יודעים מי היה אמט טיל.

"ידעתי גם שאני לא רוצה להראות שום אלימות פיזית. לכן אנחנו לא מראים את הרצח האכזרי בסרט. יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שמבחינת הנרטיב, משום שאנחנו עוקבים אחרי המסע של מיימי – זה לא נחוץ"

"מיימי היא הלב, הבסיס, של הסיפור. אז זה היה הדבר הראשון. ידעתי גם שאני לא רוצה להראות שום אלימות פיזית. לכן אנחנו לא מראים את הרצח האכזרי בסרט. יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שמבחינת הנרטיב, משום שאנחנו עוקבים אחרי המסע של מיימי – זה לא נחוץ. אנחנו צריכים להישאר עם מיימי.

משמאל: במאית הסרט "סיפורו של אמט טיל" צ'ינוניה צ'וקוו והשחקנים דניאל דדווילר וג'לין הול, לונדון, 15 באוקטובר 2022 (צילום: Scott Garfitt/Invision/AP)

"סיבה חשובה נוספת היא שבתור אדם שחור, לא רציתי לשחזר את זה, לא רציתי לצלם את זה, לא רציתי לצפות בזה. רציתי לדאוג לקהל שצופה בזה, בעיקר לקהל השחור. חוץ מזה רציתי להתחיל ולסיים את הסרט עם שמחה ואהבה, כי חוץ מזה שהסרט הוא על הסיפור של מיימי והמסע שלה – זה גם סיפור אהבה בין מיימי לבן שלה".

צ'וקוו הדגישה כי כל מה שבחרה להראות הוא בעל משמעות. "חשוב להבין מה לא נכלל בפריים ומה נכלל. המיקוד של המצלמה מייצג פעולת התנגדות, בייחוד בסרט הזה, אז הייתי מאוד ספציפית לגבי את מי אנחנו רואים, מתי אנחנו רואים אותו ואיך אנחנו רואים אותו.

"השתמשתי בכל הכלים החזותיים כדי להתרכז במבט השחור, בזווית הראייה השחורה, בעיקר בזו הנשית. השתמשתי בכלים הקולנועיים כדי לתקשר את העושר, את חיוניות האנשים, הקהילות השחורות והמרחבים השחורים. ניסיתי להעניק לכל זה עוצמה חזותית ורגשית על ידי שימוש בשפה ויזואלית".

"השתמשתי בכל הכלים החזותיים כדי להתרכז במבט השחור, בזווית הראייה השחורה, בעיקר בזו הנשית. השתמשתי בכלים הקולנועיים כדי לתקשר את העושר הזה"

יוצרי הסרט אומרים כי ראוי להבין את הסיפור של טיל בצורה נכונה ומשמעותית. "זה לא סרט על טראומה פורנוגרפית כמו שכמה אנשים אמרו שהוא יהיה", העיר בושאמפ. "היינו מאוד זהירים בעיצוב הסיפור של מיימי טיל־מובלי, כדי להבטיח שהסיפור יוצג בצורה הגונה ומכבדת.

מיימי ובנה אמט טיל ב-1950 (צילום: Library of Congress)

"לגבי אלה שמהססים לצפות בסרט שלנו… בחלק מהמקרים אני מבין למה, אבל חשוב מאוד להבין שאם נשכח את העבר שלנו, ההיסטוריה תחזור על עצמה – היא כבר חוזרת על עצמה.

"כשאימא של אמט טיל קיבלה את ההחלטה לקיים את ההלוויה של הבן שלה עם ארון פתוח, כדי שהעולם יוכל לראות את הבן שלה – זה היה רגע מכונן בהנעת התנועה לזכויות האזרח. כשאנחנו מדברים על טיל אנחנו צריכים לזכור שאמט היה הזרז שהצית את התנועה האמריקאית לזכויות האזרח".

שון פטריק תומאס, שמגלם את בעלה לעתיד של מיימי, ג'ין מובלי, אמר שהסרט הוא צפיית חובה. "אם נמשיך להתעלם מהדברים המכוערים שהיו – ושעדיין קיימים בעולם, לא נוכל לתקן אותם. אנחנו צריכים להתעמת עם מה שקורה כדי שנוכל לעשות משהו בקשר לזה. אני מבקש מאנשים למצוא את הכוח, למצוא את הסבלנות ולהפנים את הסיפור הזה, כדי שנוכל לפעול".

"אם נמשיך להתעלם מהדברים המכוערים שהיו – ושעדיין קיימים בעולם, לא נוכל לתקן אותם. אנחנו צריכים להתעמת עם מה שקורה כדי שנוכל לעשות משהו בקשר לזה"

תומאס, ג'ון דאגלס תומפסון, דדווילר וג'לין הול – שמגלם את אמט טיל – סיפרו כי ערכו מחקר מקיף על האנשים שהם מגלמים בסרט, הן באמצעות עבודה עם בושאמפ ועם החומר שאסף והן בעזרת מקורות אחרים.

דניאל דדווילר כמיימי טיל, מי שהניעה את התנועה לזכויות אזרח בארה"ב (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)

דדווילר אמרה כי עשתה "כל מה שיכלה" כדי להתכונן לתפקיד. "ערכתי מחקר אקדמי, מחקר אסתטי על תמונות וקטעי וידיאו ארכיוניים. קראתי הרבה עבודות תזה. התנ"ך שלי היה הספר שמיימי כתבה על חייה.

"היו לי הרבה שיחות עם אנשים משיקגו וממיסיסיפי. לשני האזורים התאומים האלה יש קשר גדול להגירה", אמרה דדווילר. "אז פשוט חפרתי וחפרתי וחפרתי בדברים האלה וחיברתי אותם עם סוג של הבנה פואטית לגבי מי הייתה מיימי ומי היה אמט. להרבה אנשים יש קשר עשיר לחוויה הזאת".

דדווילר הדגישה: "כל אחד מאתנו חושב ויודע שזה היה יכול להיות הוא. זה היה יכול להיות הבן דוד שלו. כל אחד מתחבר לחוויה הזאת, שאתה חי חיים יפים מסוג כלשהו ופתאום באה טרגדיה ומכה בך.

"ובכל זאת, הסרט שלנו מראה איך מיימי משקמת את עצמה ממקרה כל כך נורא, ומצליחה, תוך כדי סיכון וכאב עצומים – להפוך את עצמה לסוג אחר של אימא, לאקטיביסטית שנלחמת למען המטרה הגדולה יותר של חופש וצדק".

ג'לין הול כאמט טיל, שעות לפני הרצח (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)

"כל אחד מאתנו חושב ויודע שזה היה יכול להיות הוא. זה היה יכול להיות הבן דוד שלו. כל אחד מתחבר לחוויה הזאת, שאתה חי חיים יפים מסוג כלשהו ופתאום באה טרגדיה"