JavaScript is required for our website accessibility to work properly. על המסך: הלינץ' שהניע את הקמת התנועה לזכויות אזרח בארה"ב | זמן ישראל
"סיפורו של אמט טיל", פוסטר. השחקנים: ג'לין הול כאמט טיל ודניאל דדווילר בתור אימו מיימי טיל (צילום: Orion Pictures)
Orion Pictures
הלינץ' שהניע את הקמת התנועה לזכויות אזרח בארה"ב

נער בן 14 נרצח באכזריות. אימו לא הסכימה לשתוק

אמט טיל, נער אפרו־אמריקאי בן 14, נחטף ונרצח באכזריות לאחר ששוחח עם אישה לבנה ● הרצח האכזרי, אדישות רשויות החוק, והמאבק האמיץ של אימו – הניעו את הקמת התנועה לזכויות האזרח ● הבמאית צ'ינוניה צ'וקוו חוזרת למקרה המצמרר בסרט חדש, ובריאיון לזמן ישראל מסבירה למה התעקשה לא לשחזר את הלינץ': "בתור אישה שחורה, לא רציתי לצפות או לצלם את זה"

פסטיבל הקולנוע של ניו יורק, שיציין בשנה הבאה את שנתו ה־60, אירח את הקרנת הבכורה העולמית של הסרט "סיפורו של אמט טיל" (באנגלית: Till). הסרט העוצמתי של הבמאית הניגרית צ'ינוניה צ'וקוו עוסק בנער אמט טיל, שנרצח באכזריות ב־1955 – ובמאבק של אימו האמיצה והבלתי נלאית מיימי טיל־מובלי בחיפוש אחר צדק.

הסרט יצא בהקרנה מוגבלת בארצות הברית ב־14 באוקטובר 2022, לפני יציאה לאקרנים ברחבי העולם ב־28 באוקטובר 2022.

טיל, נער אפרו־אמריקאי בן 14 משיקגו, נחטף באמצע הלילה, הוכה ונרצח בזמן שביקר את משפחתו במיסיסיפי. צ'וקוו ממסגרת מחדש את הטרגדיה הזאת והופכת אותה לסיפור גבורה: אחרי הלינץ', אימו של טיל, מיימי, נוטלת על עצמה את תפקיד "האישה הגדולה".

כששלחה את בנה למיסיסיפי, האמינה שבנה מלא החיים יחזור אליה חי. במקום זאת היא קיבלה גופה. השחקנית הראשית דניאל דדווילר מצליחה לעורר הזדהות עם האבל של מיימי, אבל שאף אם לא אמורה לחוות.

השחקנים דניאל דדווילר כאמט טיל וג'לין הול כאימו מיימי טיל (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)
השחקנים ג'לין הול כאמט טיל ודניאל דדווילר כאימו מיימי טיל (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)

אחרי הרצח, מיימי מקבלת החלטה רבת משמעות ויוצאת דופן – היא דואגת לצלם את גופתו המרוטשת של בנה ומתעקשת לערוך לו הלוויה פומבית עם ארון פתוח

אחרי הרצח, מיימי מקבלת החלטה רבת משמעות ויוצאת דופן – היא דואגת לצלם את גופתו המרוטשת של בנה ומתעקשת לערוך לו הלוויה פומבית עם ארון פתוח כדי לחשוף את המקרה לרבים.

הבמאית צ'וקוו, המפיקים וצוות השחקנים של הסרט סיפרו אחרי ההקרנה על העבודה על הסרט והסבירו למה חשוב שהקהל בימינו יצפה בו. זוכת האוסקר (עבור "רוח רפאים") ומנחת תוכנית האירוח הפופולרית ("The View") וופי גולדברג, שהפיקה וגם שיחקה בסרט את אימה של מיימי, סיפרה: "לקח לנו יותר מעשור להביא את הסיפור הזה למסך הגדול".

לדבריה, הצופים בסרט צריכים לקשר בין אירועי העבר למה שמתרחש בימים אלה בארה"ב, מדינה שעדיין סובלת מגזענות. "עכשיו למדתם לזהות גזענות ממוסדת – ואתם יכולים לקשר את זה לחיים הפרטיים שלכם", אמרה גולדברג לקהל.

"אולי אתה גיי, אולי את אישה, אולי אתם אסיאתיים – כולכם מבינים את השנאה הזאת. מה שאנחנו רואים על המסך הוא נקודת השיא של גזענות מערכתית. היא מתפשטת כמו גלים ונוגעת בכול.

וופי גולדברג בבכורת הסרט "סיפורו של אמט טיל" בפסטיבל הקולנוע של ניו יורק, 1 באוקטובר 2022 (צילום: Andy Kropa/Invision/AP)
וופי גולדברג בבכורת הסרט "סיפורו של אמט טיל" בניו יורק, 1 באוקטובר 2022 (צילום: Andy Kropa/Invision/AP)

"אולי אתה גיי, אולי את אישה, אולי אתם אסיאתיים – כולכם מבינים את השנאה הזאת. מה שאנחנו רואים על המסך הוא נקודת השיא של גזענות מערכתית. היא מתפשטת"

"הנקודה היא שכבר ראינו מקרים כאלה בימינו. ראינו את ג'ורג' פלויד, ראינו את טרייבון מרטין. מה שאנחנו יכולים לעשות זה לומר, 'אנחנו לא אוהבים את מה שאנחנו רואים כאן – ואנחנו עושים משהו בקשר לזה'".

גולדברג סיפרה כי תנועת "חיי שחורים חשובים", שצמחה בעקבות מותם של ג'ורג' פלויד, בריאונה טיילור, אחמוד ארברי ואחרים, דחפה אותה להפקת הסרט. "אנשים הבינו שאנחנו צריכים לעשות סיפורים על אנשים שחורים, אחרי כל מה שקרה בשנים האחרונות.

"אני תמיד אומרת, נהיינו פופולריים. חזרנו לאופנה ואנשים התחילו לחשוב, 'אולי אנחנו צריכים לעשות יותר, אנחנו צריכים לספר את הסיפורים האלה'. זה נתן לנו דחיפה, ובסופו של דבר חטיבת אוריון של אולפני MGM אמרה, 'אנחנו צריכים לעשות את זה'.

"תודה לכם אוריון – כי ניסינו במשך נצח, פשוט נצח, לעשות את זה. אנשים אמרו לנו, 'זה סיפור חשוב ומרגש'. אבל אם זה באמת נושא כל כך דוחק, אתם לא מתכוונים לתת לנו איזשהו סכום של כסף בשביל הפרויקט הזה?"

הסרט עורר תגובות חזקות בקהל, לרבות מחיאות כפיים סוערות בעמידה ותשואות נלהבות לכוכבת דניאל דדווילר, שכבר זוכה לבאזז כמועמדת לאוסקר על גילום מיימי טיל־מובלי.

באופן מפתיע, "סיפורו של אמט טיל" הוקרן לראשונה רק בשלב מאוחר של עונת פסטיבלי הסתיו, בגלל התנגדות מתמשכת לסרט. "היינו אמורים ללכת לפסטיבל הסרטים של ונציה, ואז הם החליטו שזה לא סוג הסרטים שמתאים לצופים שלהם", אמרה גולדברג.

"ואז זה היה אמור להיות מוקרן בפסטיבל טורונטו, והתכוונו ללכת לשם, אבל זה לא בדיוק עבד גם בשבילם".

"היינו אמורים ללכת לפסטיבל הסרטים של ונציה, ואז הם החליטו שזה לא סוג הסרטים שמתאים לצופים שלהם", אמרה גולדברג. "ואז זה היה אמור להיות מוקרן בפסטיבל טורונטו, אבל זה לא בדיוק עבד גם בשבילם".

התסריטאי והמפיק קית' בושאמפ, שחקר ביסודיות את הלינץ' האכזרי באמט טיל, קישר את התקרית הטרגית ההיא למעשי זוועה עכשוויים. "אין סיפור שנוגע לדור הנוכחי יותר מהסיפור של אמט טיל", אמר בושאמפ.  "הרקע הפוליטי, האקלים הגזעי – כל הדברים שראינו ב־1955.

מפגינים נגד השוטר שרצח את ג'ורג' פלויד ליד מטה משטרת המחוז השלישי במיניאפוליס, 19 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Morry Gash)
מפגינים נגד השוטר שרצח את ג'ורג' פלויד, 19 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Morry Gash)

"היו גם את מקרי המוות הטרגיים של ג'ורג' פלויד, אחמוד ארברי ובריאונה טיילור. זה עורר אותנו שוב לחשוב על העבר במונחים של איפה היינו ולאן אנחנו עוד צריכים להגיע".

במאית הסרט צ'וקוו הייתה גם שותפה לכתיבת התסריט. הסרט הקודם שביימה, "חסד אחרון" ("Clemency") – זוכה פסטיבל סאנדנס לשנת 2019 – עסק בעונש מוות. אלפרה וודארד כיכבה בו בתפקיד הסוהרת ברנדין ויליאמס.

הגישה והחזון של צ'וקוו עבור הסרט היו מוגדרים מראש: "הדבר הראשון, שלא היה נתון למשא ומתן בגישה שלי ליצירת הסרט הזה – וזה מה שאמרתי למפיקים כשהם פנו אליי לראשונה – הוא שהסיפור חייב להיות מסופר מנקודת המבט של מיימי. היינו צריכים לעקוב מקרוב אחרי המסע הרגשי שלה כאימא, כי בלעדיה, אנחנו, העולם, לא היינו יודעים מי היה אמט טיל.

"ידעתי גם שאני לא רוצה להראות שום אלימות פיזית. לכן אנחנו לא מראים את הרצח האכזרי בסרט. יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שמבחינת הנרטיב, משום שאנחנו עוקבים אחרי המסע של מיימי – זה לא נחוץ"

"מיימי היא הלב, הבסיס, של הסיפור. אז זה היה הדבר הראשון. ידעתי גם שאני לא רוצה להראות שום אלימות פיזית. לכן אנחנו לא מראים את הרצח האכזרי בסרט. יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שמבחינת הנרטיב, משום שאנחנו עוקבים אחרי המסע של מיימי – זה לא נחוץ. אנחנו צריכים להישאר עם מיימי.

משמאל: במאית הסרט "סיפורו של אמט טיל" צ'ינוניה צ'וקוו והשחקנים דניאל דדווילר וג'לין הול\ לונדון, 15 באוקטובר 2022 (צילום: Scott Garfitt/Invision/AP)
משמאל: במאית הסרט "סיפורו של אמט טיל" צ'ינוניה צ'וקוו והשחקנים דניאל דדווילר וג'לין הול, לונדון, 15 באוקטובר 2022 (צילום: Scott Garfitt/Invision/AP)

"סיבה חשובה נוספת היא שבתור אדם שחור, לא רציתי לשחזר את זה, לא רציתי לצלם את זה, לא רציתי לצפות בזה. רציתי לדאוג לקהל שצופה בזה, בעיקר לקהל השחור. חוץ מזה רציתי להתחיל ולסיים את הסרט עם שמחה ואהבה, כי חוץ מזה שהסרט הוא על הסיפור של מיימי והמסע שלה – זה גם סיפור אהבה בין מיימי לבן שלה".

צ'וקוו הדגישה כי כל מה שבחרה להראות הוא בעל משמעות. "חשוב להבין מה לא נכלל בפריים ומה נכלל. המיקוד של המצלמה מייצג פעולת התנגדות, בייחוד בסרט הזה, אז הייתי מאוד ספציפית לגבי את מי אנחנו רואים, מתי אנחנו רואים אותו ואיך אנחנו רואים אותו.

"השתמשתי בכל הכלים החזותיים כדי להתרכז במבט השחור, בזווית הראייה השחורה, בעיקר בזו הנשית. השתמשתי בכלים הקולנועיים כדי לתקשר את העושר, את חיוניות האנשים, הקהילות השחורות והמרחבים השחורים. ניסיתי להעניק לכל זה עוצמה חזותית ורגשית על ידי שימוש בשפה ויזואלית".

"השתמשתי בכל הכלים החזותיים כדי להתרכז במבט השחור, בזווית הראייה השחורה, בעיקר בזו הנשית. השתמשתי בכלים הקולנועיים כדי לתקשר את העושר הזה"

יוצרי הסרט אומרים כי ראוי להבין את הסיפור של טיל בצורה נכונה ומשמעותית. "זה לא סרט על טראומה פורנוגרפית כמו שכמה אנשים אמרו שהוא יהיה", העיר בושאמפ. "היינו מאוד זהירים בעיצוב הסיפור של מיימי טיל־מובלי, כדי להבטיח שהסיפור יוצג בצורה הגונה ומכבדת.

מיימי ובנה אמט טיל ב-1950 (צילום: Library of Congress)
מיימי ובנה אמט טיל ב-1950 (צילום: Library of Congress)

"לגבי אלה שמהססים לצפות בסרט שלנו… בחלק מהמקרים אני מבין למה, אבל חשוב מאוד להבין שאם נשכח את העבר שלנו, ההיסטוריה תחזור על עצמה – היא כבר חוזרת על עצמה.

"כשאימא של אמט טיל קיבלה את ההחלטה לקיים את ההלוויה של הבן שלה עם ארון פתוח, כדי שהעולם יוכל לראות את הבן שלה – זה היה רגע מכונן בהנעת התנועה לזכויות האזרח. כשאנחנו מדברים על טיל אנחנו צריכים לזכור שאמט היה הזרז שהצית את התנועה האמריקאית לזכויות האזרח".

שון פטריק תומאס, שמגלם את בעלה לעתיד של מיימי, ג'ין מובלי, אמר שהסרט הוא צפיית חובה. "אם נמשיך להתעלם מהדברים המכוערים שהיו – ושעדיין קיימים בעולם, לא נוכל לתקן אותם. אנחנו צריכים להתעמת עם מה שקורה כדי שנוכל לעשות משהו בקשר לזה. אני מבקש מאנשים למצוא את הכוח, למצוא את הסבלנות ולהפנים את הסיפור הזה, כדי שנוכל לפעול".

"אם נמשיך להתעלם מהדברים המכוערים שהיו – ושעדיין קיימים בעולם, לא נוכל לתקן אותם. אנחנו צריכים להתעמת עם מה שקורה כדי שנוכל לעשות משהו בקשר לזה"

תומאס, ג'ון דאגלס תומפסון, דדווילר וג'לין הול – שמגלם את אמט טיל – סיפרו כי ערכו מחקר מקיף על האנשים שהם מגלמים בסרט, הן באמצעות עבודה עם בושאמפ ועם החומר שאסף והן בעזרת מקורות אחרים.

ג'לין הול כמיימי טיל, מי שהניע את התנועה לזכויות אזרח בארה"ב (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)
דניאל דדווילר כמיימי טיל, מי שהניעה את התנועה לזכויות אזרח בארה"ב (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)

דדווילר אמרה כי עשתה "כל מה שיכלה" כדי להתכונן לתפקיד. "ערכתי מחקר אקדמי, מחקר אסתטי על תמונות וקטעי וידיאו ארכיוניים. קראתי הרבה עבודות תזה. התנ"ך שלי היה הספר שמיימי כתבה על חייה.

"היו לי הרבה שיחות עם אנשים משיקגו וממיסיסיפי. לשני האזורים התאומים האלה יש קשר גדול להגירה", אמרה דדווילר. "אז פשוט חפרתי וחפרתי וחפרתי בדברים האלה וחיברתי אותם עם סוג של הבנה פואטית לגבי מי הייתה מיימי ומי היה אמט. להרבה אנשים יש קשר עשיר לחוויה הזאת".

דדווילר הדגישה: "כל אחד מאתנו חושב ויודע שזה היה יכול להיות הוא. זה היה יכול להיות הבן דוד שלו. כל אחד מתחבר לחוויה הזאת, שאתה חי חיים יפים מסוג כלשהו ופתאום באה טרגדיה ומכה בך.

"ובכל זאת, הסרט שלנו מראה איך מיימי משקמת את עצמה ממקרה כל כך נורא, ומצליחה, תוך כדי סיכון וכאב עצומים – להפוך את עצמה לסוג אחר של אימא, לאקטיביסטית שנלחמת למען המטרה הגדולה יותר של חופש וצדק".

דניאל דדווילר כאמט טיל, שעות לפני הלינץ' (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)
ג'לין הול כאמט טיל, שעות לפני הרצח (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)

"כל אחד מאתנו חושב ויודע שזה היה יכול להיות הוא. זה היה יכול להיות הבן דוד שלו. כל אחד מתחבר לחוויה הזאת, שאתה חי חיים יפים מסוג כלשהו ופתאום באה טרגדיה"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,404 מילים
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

טראמפ הודיע שמספיק מבחינתו שאיראן תשעה את תוכנית הגרעין שלה למשך עשרים שנה

נשיא ארצות הברית הוסיף שאלה חייבות להיות "באמת" עשרים שנה ● שר החוץ של איראן: לטהרן "אין אמון" בארצות הברית; מסרים סותרים גרמו לנו לפקפק בכוונות האמיתיות של וושינגטון לגבי המשא ומתן ● חזבאללה שיגר ארצה מספר כלי טיס; מערך ההגנה האווירית יירט אחד, והיתר התפוצצו בשטח פתוח ● חייל חטיבת גולני נגב דגן נהרג מפגיעת פצצת מרגמה בדרום לבנון; בן 20 בנופלו

לכל העדכונים עוד 30 עדכונים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אמיר בן-דוד

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

למקרה שפיספסת

ברית אזורית חדשה או הימור מסוכן? מאחורי הקלעים של “הברית המשושה”

יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.

סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.

רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 739 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.