הבורסה בתל אביב במשבר מתמשך, שהחל עוד לפני השבעה באוקטובר – ואפילו לפני המהפכה המשפטית. המחזורים נמוכים משני מיליארד שקל ליום; שוק ההנפקות הראשוניות מיובש; וגם התשואות ביחס לחו"ל בפיגור ניכר. עם פרוץ המלחמה המדדים איבדו גובה במהירות, כשמדד תל אביב 125 ירד ביותר מ־13%.

ב־26 באוקטובר התחיל תיקון מסוים כלפי מעלה, בעיקר הודות לאנחת הרווחה מכך שעדיין לא נפתחה מלחמה בעצימות גבוהה בצפון. ועדיין, מדובר בהפסד משמעותי ביחס לחלופות מעבר לים.

המדדים המובילים בתל אביב נתנו השנה תשואה אפסית בעוד שמדד 500 החברות הגדולות בארה"ב (S&P 500) זינק באותו הזמן בכ־20%; מדד מניות הטכנולוגיה (נאסד"ק) עלה בכ־37%; והמדדים המובילים בגרמניה ובצרפת עלו ב-14% וב-12% בהתאמה. הציבור זיהה את הסכנה הגוברת לכלכלה המקומית והכפיל את החשיפה הפנסיונית שלו למדדים המובילים בארה"ב, והמוסדיים עצמם הגדילו באופן משמעותי את ההשקעות בחו"ל.

נכון לעכשיו גם הפעילות הכלכלית עצמה בשפל, עם מאות אלפי מפונים ומשרתים במילואים שנעדרים או מתקשים לעבוד כרגיל. הבעיה היא שהבורסה לא אטרקטיבית מספיק גם כשהפעילות הריאלית משגשגת. התוצאה היא שלחברות המקומיות יש פחות אפשרויות לגייס הון וחוב – ולמשקיעים המקומיים יש תמריץ להשקיע יותר בחו"ל מאשר בארץ.

בליכוד מציעים להפחית את מס הבורסה

הדרך הטובה ביותר לתת זריקת מרץ לזירה המקומית של מפגש בין משקיעים ליזמים ובעלי עסקים תהיה לגנוז באופן סופי את המהפכה המשפטית, לכונן הסדר שלום עם הפלסטינים ולהציג מדיניות תקציבית של השקעה במנועי צמיחה ותשתיות לטווח ארוך במקום חלוקה מופקרת של כספים קואליציוניים. עד שזה יקרה, יש עוד כמה רעיונות שעולים לסדר היום.

ח"כ אליהו רביבו מהליכוד מציע להוריד את מס רווחי ההון על הבורסה. מחר (שלישי) הוא יעלה את ההצעה הזו לדיון בוועדת הכספים. בהתייחס להצעתו, חבר הכנסת רביבו מסר את הדברים הבאים:

ח"כ אליהו רביבו מהליכוד: "קורא לשר האוצר להודיע על הורדת מס רווחי הון מ־25% ל־20% לטובת תמרוץ חיסכון, הורדת מחירי הדיור וסיוע לעסקים בגיוס אשראי"

"כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים יזמתי את הדיון החשוב בנושא שוק ההון על מנת לוודא שבעת חירום אנו מתמרצים השקעה בישראל. כפי שכדאי לקנות תוצרת חקלאית ישראלית, כך יש להשקיע בישראל. אני קורא לשר האוצר להודיע על הורדת מס רווחי הון מ־25% ל־20% לטובת תמרוץ חיסכון, הורדת מחירי הדיור וסיוע לעסקים בגיוס אשראי".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: פלאש90)

להשית עוד עלויות על החוסכים

נכון להיום, המס על רווחי הון ודיבידנדים הוא 25% על ניירות ערך צמודי־מדד או כאלה הנקובים במט"ח, או 15% על נירות ערך שקליים. הורדת המס הזה עוד יותר תיתן עדיפות נוספת לרווחי הון על פני הכנסות מעבודה, שגם ככה קיימת בארץ ובעולם. בשנות ה־90 רווחי הון בבורסה המקומית היו פטורים ממס ואילו ניירות ערך זרים מוסו ב־35%.

שר האוצר לשעבר אברהם בייגה שוחט רצה להטיל מס על רווחים מניירות ערך מקומיים, ולמרות לחץ מצד תעשיינים ואנשי עסקים הוא הצליח לשכנע את ראש הממשלה יצחק רבין לתמוך בחוק שאושר, אך בסופו של דבר לא התממש בפועל.

לכל השחקנים בשוק ההון יש עניין בהורדת המס. יניב פגוט, סמנכ"ל בבורסה, פרסם בקיץ האחרון מאמר שבו קרא לתת הטבת מיסוי למי שמשקיעים בניירות מקומיים על פני הזרים

המס הוטל בסופו של דבר רק בקדנציה של שר האוצר סילבן שלום תחת ראש הממשלה אריאל שרון ב־2003. מטבע הדברים, לכל השחקנים בשוק ההון, בתי ההשקעות והבורסה לנירות ערך בעצמה יש עניין בהורדת המס כיום והם לא מסתירים זאת. יניב פגוט, סמנכ"ל בבורסה, אף פרסם בקיץ האחרון מאמר שבו קרא לתת הטבת מיסוי למי שמשקיעים בניירות מקומיים על פני הזרים.

בצד שאלת המיסוי, בתי ההשקעות רוצים גם לבטל את הגבלת דמי הניהול החיצוניים על תעודות סל מקומיות – ויעלו את ההצעה לדיון בוועדת הכספים. כשמנהלי החסכונות הפנסיוניים רוכשים תעודות סל בחו"ל, הם יכולים להשית את העלות על החוסכים, במסגרת מה שנקרא "הוצאות ישירות" אך הם לא רשאים להשית את העלות הנוספת הזו כשהם קונים תעודות סל מקומיות.

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, 6 ביוני 2017 (צילום: Flash90)

התוצאה היא שיש להם תמריץ לרכוש את הקרנות מחו"ל, שמאפשרות לגבות עמלה נוספת מהחוסכים. עמלת ההוצאות הישירות מהחסכון הפנסיוני הוגבלה בעבר ל־0.25% והמגבלה נפרצה בכהונתו של הממונה האחרון על שוק ההון משה ברקת, שפרש מתפקידו ועד כה לא מונה לו מחליף קבוע.

"הבורסה שלנו קטנה ולא יעזור כלום"

עורך הדין נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, יהיה מחר בדיון בוועדת הכספים ומציע לאפשר את השתת העלויות הנוספת בהשקעה במדדים מקומיים. כמו כן, הוא תומך בהצעה להפחית את המס על הבורסה.

"האפליה הזאת מתווספת למצב הלחימה שהביא לכך שזרים שהשקיעו במדדים בישראל יצאו מפה בחלקם. לא צריך לתת העדפה מתקנת להשקעות בישראל אבל לא צריך להפלות לרעה השקעות בישראל"

בשיחה עם זמן ישראל אמר, בין היתר: "היום יש אפליה לרעה בהשקעת גופים מוסדיים בקרנות סל על מדדים ישראליים. מנהל ההשקעות בגוף המוסדי, קופת גמל או קרן הפנסיה, יכול לקנות מדדים מכל העולם, אבל רק אם הוא קונה מדד ישראלי באמצעות קרן סל על מדדים בישראל הוצאותיו אינן מוכרות. זה לא הגיוני ולמעשה מייצר תמריץ להסטת ההשקעות לחו"ל.

"לפני שנה וחצי הייתה רפורמה בהוצאות הישירות: למנהל ההשקעות יש מעין מחסנית כזו של הוצאות ישירות שהוא מתחייב מול העמיתים שבשנה הקרובה יש לו איקס הוצאות ישירות שיוכל להוציא.

עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות (צילום: באדיבות המצולם)

"זה משמש אותו לקנות נדל"ן, הלוואות לא סחירות בחו"ל וגם קרנות סל שצריך התמחות כדי לעשות אותן, ודמי הניהול בהן יחסית נמוכים. המדדים היחידים שהוא לא יכול לקנות באמצעות ההוצאות הישירות אלה מדדים בישראל.

"כמו כן, הרפורמה שנכנסה בתחילת השנה אומרת שהמוסדיים צריכים להציע מסלולים שיהיו פאסיביים עם פיזור לשלושה מדדים ונוצר אבסורד שהמוסדיים נאלצים להשקיע את הכספים האלה רק במדדי חו"ל ולא בישראל.

"האפליה הזאת מתווספת למצב הלחימה שהביא לכך שזרים שהשקיעו במדדים בישראל יצאו מפה בחלקם. לא צריך לתת העדפה מתקנת להשקעות בישראל אבל לא צריך להפלות לרעה השקעות בישראל. צריך לתקן את האפליה ולאפשר למנהל ההשקעות להשקיע במדד ביפן ובמדד בישראל באותן עלויות ולא להטיל עליו עלויות עודפות דווקא כשהוא משקיע בישרא ודווקא בתקופת לחימה.

"אם הציבור ישקיע את כספו בשוק ההון זה לא אמור להעלות את האינפלציה, לפחות לא ברמה שהייתה עולה ככל שהכסף היה הולך לצריכה פרטית. ההשקעה בשוק ההון תסייע בצמיחת המשק"

"אני חושב שזה נכון להפחית את מס רווח הון, ולו לתקופת ביניים. ב־2003 הוטל מס רווח הון לראשונה וב־2011 ועדת טרכטנברג המליצה להעלות את המס מ־20% ל־25% והייתה טענה שזה יגדיל את גביית המיסים.

"לא ראיתי ניתוח שזה אכן הגדיל. הטענה היא שאם יורידו את המס בתקופה מסוימת, אתה יכול להוציא כסף גדול שנמצא בחשבונות העובר ושב שלא משולם עליו מס בכלל, ואם תוציא אותו לשוק ההון תגבה יותר מס, אני חושב שיש בזה היגיון.

משרד האוצר בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אפשר לבדוק את הדבר הזה וזו אחריות משרד האוצר והמחוקק. אם יפחיתו את מס רווח ההון זה יסיט עוד אנשים לשוק ההון – וזה גם יעיל, כי אם הציבור ישקיע את כספו בשוק ההון זה לא אמור להעלות את האינפלציה, לפחות לא ברמה שהייתה עולה ככל שהכסף היה הולך לצריכה פרטית. ההשקעה בשוק ההון תסייע בצמיחת המשק וגם תגדיל את חסכונות הציבור".

"אני בעד הפחתת המס ל־15%", אמר לזמן ישראל מייסד מיטב בית השקעות צבי סטפק, שפועל בשוק הזה כמה עשרות שנים. עם זאת, הוא נגד מתן יתרון כלשהו במיסוי לבורסה בתל אביב.

"בנוגע לקרנות הסל, אם יש עדיפות להשקעה בקרנות חו"ל לעומת ישראליות כי הרגולציה לא מאפשרת להשית עלויות מסוימות – אני בעד להשוות ביניהם"

"יש כאלה הטוענים שבמצב הנוכחי צריך להוריד את המס על השקעות בישראל ולהשאיר את המס הגבוה על השקעות בחו"ל", אומר סטפק. "אני נגד, כי זה אומר להכניס שיקול מיסוי שונה לישראל ולחו"ל.

"זה נשמע פטריוטי, אבל יוצר עיוותים. אני בעד שהשוויון שיש כיום בין חו"ל לישראל יישמר. יש גם הצעות שעלו במשך השנים, כמו, למשל, לקשור את שיעור המס לתקופת האחזקה של נייר הערך, וככל שהאחזקה תהיה ארוכה יותר, כך המס יהיה נמוך יותר, אני בעד זה.

אילוסטרציה: מבט על הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 2018 (צילום: Adam Shuldman/Flash90)

"בנוגע לקרנות הסל, אם יש עדיפות להשקעה בקרנות חו"ל לעומת ישראליות כי הרגולציה לא מאפשרת להשית עלויות מסוימות, אני בעד להשוות", הוסיף.

ביחס לחולשה בבורסה המקומית והצפי להמשך, סטפק אומר: "המחזורים נמוכים ובשנה האחרונה עוד יותר. הבורסה שלנו קטנה, אין מה לעשות. כל עוד לא ינפיקו חברות ממשלתיות או פרטיות גדולות, לא יהיה מחזור גדול יותר.

"המחזורים פה נמוכים ובשנה האחרונה עוד יותר. הבורסה שלנו קטנה, אין מה לעשות. כל עוד לא ינפיקו חברות ממשלתיות או פרטיות גדולות, לא יהיה מחזור גדול יותר"

"יש חברות הייטק שמרכזות מחזורים גדולים, כמו וויקס או צ'ק פוינט, למשל, שהונפקו רק בחו"ל אבל אין להן אינטרס להנפיק פה כי השוק לא מתמחר אותן כמו בארה"ב. המחזורים כאן קטנים ולא יעזור כלום, הם ימשיכו להיות כך גם אם יהיה פה שגשוג. מה שמנייה אחת בוול סטריט נסחרת בעשר דקות זה כמו כל המחזור ב־500 ומשהו מניות בתל אביב בכל היום.

"הכיוון להמשך בשוק המקומי תלוי אם המהפכה המשפטית תיגנז וכרגע השוק מניח שכן אבל זה לא בטוח. כמו כן, תלוי מה תהיה תוצאות המלחמה וכמה זמן היא תימשך. האם חזבאללה ייכנס או לא? איך הממשלה תתמודד עם הבעיות שייווצרו כתוצאה מהמלחמה? אלה הפרמטרים שישפיעו על המשק והכלכלה הריאלית וכתוצאה מכך גם על שוק ההון".

"שוק ההון סיפק לאורך השנים האחרונות תשואת חסר לעומת המדדים בחו"ל. קשה לשווק לחוסכים שוק שלא עולה", אומר משה קאשי, מנהל התחום הפיננסי בלובי 99. ראשית, הוא מציין שכן קיימים מסלולים פאסיביים המציעים השקעה בשוק המקומי. מעבר לכך, הוא חושב שההצעה, לאפשר גלגול עלויות ישירות בהשקעה במדדים מקומיים היא שגויה ומיותרת מכמה סיבות:

"עשו פה היפוך היוצרות. הרי, בעצם, נותנים לציבור הישראלי הטבה – בואו תשקיעו בבורסה בתל אביב בחינם, כי הכסף של תעודות הסל לא מגולגל עליכם, ואם תשקיעו בחו"ל תשלמו עמלות נוספות. אז איך אפשר לטעון שההטבה להשקיע בעלות מופחתת מסיטה השקעות למקומות שבהם העלות גבוהה יותר?

"להגיד שדמי הניהול הם מה שמסיט את החוסכים לחו"ל, זה מנוגד לכל היגיון פיננסי. אם השוק הישראלי היה מספק תשואה עודפת, או אפילו קרובה למדדים בחו"ל, דמי הניהול לא היו מעניינים אותו"

"שנית, המוסדיים יכולים ליצור חשיפה למדדים בשוק ההון הישראלי לבדם. הם לא צריכים את תעודות הסל. יש להם אפשרות להחזיק את כל הניירות ערך שבמדדים לפי המשקולות, ויש גם נגזרים. זה לא מה שמונע מהם להציע מסלולים פסיביים למדדים בישראל.

"להגיד שדמי הניהול הם מה שמסיט את החוסכים לחו"ל, זה מנוגד לכל היגיון פיננסי. אם השוק הישראלי היה מספק תשואה עודפת, או אפילו קרובה למדדים בחו"ל, דמי הניהול של קרנות הסל לא היו מעניינים אותו. גם לא את הגוף המוסדי. הם היו משווקים מסלולים עוקבים כי זה מביא ביזנס".