אומרים שמה שרואים מכאן לא רואים משם. והרבה ישראלים מרגישים את זה עכשיו יותר מתמיד. איך הדרום אפריקאים, הצבועים האלה, מעזים להגיש נגדנו תביעה לבית הדין הבין-לאומי בהאג? מה, הם יותר טובים? הם בכלל עמדו במתקפות כמו שאנחנו ספגנו?
אבל יש גם עוד אופציה. אולי, רק אולי, מה שרואים משם לא רואים מכאן?
אחרי הטבח בשמחת תורה הרבה ארגונים בינלאומיים פרסמו הודעות לתקשורת על מה שקרה. למשל ארגון הפסיכולוגים האמריקאי, או הארגון של חוקרי הסרטן. והרבה מההודעות האלה שמרו על איזון סימטרי. הם הביעו צער על הנפגעים משני הצדדים. הם הביעו מחאה נמרצת נגד השימוש באלימות בסכסוכים לאומיים. הם הביעו תקווה לעתיד טוב יותר לכולם.
אחרי הטבח בשמחת תורה הרבה ארגונים בינלאומיים פרסמו הודעות לתקשורת על מה שקרה. למשל ארגון הפסיכולוגים האמריקאי, או הארגון של חוקרי הסרטן. והרבה מההודעות האלה שמרו על איזון סימטרי
הרבה מהחברים הישראלים בארגונים האלה די התחרפנו כשהם קראו את ההודעות האלה. והם שלחו לנשיאי הארגונים מכתבי מחאה ארוכים ומפורטים. הם כעסו על כך שההודעות המקוריות לא גינו את מעשי הטרור של חמאס באופן מפורש. הם פרטו את סיפורם של חטופים קשישים שנמצאים בסכנה כי לא יקבלו את התרופות שלהם, ושל ילדים חטופים שתהיה להם טראומה לכל החיים. הם ממש לא הבינו איך אפשר לא לראות שחמאס הם הרעים בסיפור הזה ואנחנו הקורבנות.
מה שהיה משותף לכל התגובות האלה הוא העיוורון המוחלט לצד הפלסטיני בסיפור. לקשישים הפלסטינים, שבתי החולים אשר טיפלו בהם יצאו מכלל פעולה. לחולים כרוניים שמראש לא הייתה להם גישה לשירותי בריאות מתקדמים, ואף פעם לא קיבלו את התרופות שהיו יכולות לשפר את מצבם. לילדים שסובלים כבר מזמן מטראומה כתוצאה מסבבים חוזרים של התקפות. ובכלל למספר האזרחים ההרוגים, שתוך ימים ספורים עבר בהרבה את מספר הנרצחים בהתקפה של חמאס.
העיוורון הזה משותף לכל החברה הישראלית. חוץ מאתר "שיחה מקומית" וכתבות בודדות ב"הארץ", אין שום התייחסות בתקשורת למה שקורה לעזתים. הקואליציה בממשלה ובכנסת וגם רוב העם מאמינים שאין בכלל דבר כזה "לא מעורבים". כולם חמאס, ודמם בראשם.
ח"כ משה סעדה מהליכוד:
"היום ברור לכולם שצריך להשמיד את כל העזתים". pic.twitter.com/9WTbvX0Vc4— Yuval Ganor (@yuval_ganor) January 2, 2024
הצבא מתייחס לתושבי הרצועה במקרה הטוב בתור מטרד שצריך לפנות מהשטח. אבל בניגוד למבצעים קודמים, כבר לא משתמשים בפעולות הקש בגג. זו מלחמה, ומספיק שיש מודיעין על חמאסניק בבניין כדי להפיל אותו על כל יושביו.
מה שהיה משותף לכל התגובות כאן הוא העיוורון המוחלט לצד הפלסטיני בסיפור. אין שום התייחסות בתקשורת למה שקורה לעזתים. הקואליציה וגם רוב העם מאמינים שכולם חמאס ודמם בראשם
אבל בעולם הרחב כן רואים את שני הצדדים. בישראל סיפרו על עשרות הילדים שנחטפו לעזה. אבל בעולם שמעו גם על אלפי ילדים עזתים שנהרגו. ועל עשרות אלפי ילדים עזתים שנפצעו. ועל מאות אלפי ילדים עזתים שברחו עם משפחותיהם מצפון הרצועה לדרומה. אחרי שלושה חודשים כבר לא נשאר הרבה מהסימפטיה הראשונית לישראל, אפילו במקומות שהייתה כזו.
המתקפה הנרחבת של חמאס בשמחת תורה קלעה את ממשלת ישראל למצב שאין לו פתרון. השאיפות לחסל את חמאס ולשחרר את החטופים היו סותרות בעליל. הכישלון האסטרטגי של טיפוח חמאס הפך לעיוורון אסטרטגי להשלכות של המלחמה נגדו. הפלישה המסיבית של צה"ל לרצועת עזה לא הייתה מתוכננת, ולא היו לה מטרות ריאליות. היא נבעה מזעם, תסכול, ורצון לנקמה.
העיוורון בנוגע למה שקורה בעזה ממשיך גם כעת, אחרי שיש כבר יותר מ-20,000 הרוגים. פרשנים וגנרלים מסבירים שהמלחמה תימשך עוד חודשים רבים, כי צריך להשמיד את חמאס. אבל אין לנו חודשים. לא כי האמריקאים לא יתנו לנו. אין לנו חודשים כי עזה כולה על סף התמוטטות, ואולי כבר עברה את הסף.
אין מספיק אוכל. אין מספיק מים. כמובן שאין חשמל ודלק. אוכלוסייה שכבר קודם גרה במקום הכי צפוף בעולם מכונסת עכשיו בפחות מחצי מהשטח שהיה לה קודם.
הכישלון האסטרטגי של טיפוח חמאס הפך לעיוורון אסטרטגי להשלכות של המלחמה נגדו. הפלישה המסיבית של צה"ל לרצועת עזה לא הייתה מתוכננת, ולא היו לה מטרות ריאליות. היא נבעה מזעם, תסכול, ורצון לנקמה
אין להם בתים, במקרה הטוב אוהלים. החטופים שחזרו לפני כמה שבועות סיפרו על רעב. עכשיו זה כבר יותר גרוע. תשתיות הביוב היו במצב רעוע עוד לפני המלחמה, כיום קשה להאמין שנותר מהן הרבה. כל מי שמסתכל על מה שקורה ברצועת עזה מצפה שיפרצו שם מגפות כמו טיפוס. מתפתח שם אסון הומניטרי ואקולוגי מהסוג שיש במקומות נידחים באפריקה, שאף אחד לא מתעניין בהם. אבל זו עזה. כל העולם מסתכל בבעתה על מה שקורה שם.
תוך לא הרבה זמן אנחנו נמצא את עצמנו נלחמים בחמאס מצד אחד, ובו זמנית אחראים לשני מיליון פלסטינים חולים ומורעבים מצד שני. אין לנו או לאף אחד אחר את היכולת להתמודד עם מצב כזה. יש סכנה אמיתית שמספרי המתים באסון ההומניטרי המתקרב יהיו גדולים יותר ממספר ההרוגים בהפצצות שלנו. אנחנו יכולים לטעון עד מחר שזה לא אחריותנו, אבל אף אחד בעולם לא יקבל את הטענה הזו.
חמאס קיוו שההתקפה שלהם תצית מאבק נגד ישראל ברחבי העולם המוסלמי. זה לא הצליח להם. למרות ההפגנות ברחבי העולם, ההתלהמות ברשתות, והירי ההדדי, בינתיים אפילו חזבאללה לא הצטרף למערכה.
יש סכנה אמיתית שמספרי המתים באסון ההומניטרי המתקרב יהיו גדולים יותר ממספר ההרוגים בהפצצות שלנו. אנחנו יכולים לטעון עד מחר שזה לא אחריותנו, אבל אף אחד בעולם לא יקבל את הטענה הזו
אבל העיוורון של ההנהגה הישראלית – הפוליטית והצבאית – עוד יכול לשחק לידיהם. ההתעלמות המוחלטת ממצבם של אזרחי עזה עד כה משקפת הנחה שאפשר להמשיך להתעלם מהם גם בהמשך. ושלא יהיו לזה תוצאות. זה בדיוק אותו סוג קונספציה כמו הקונספציות שהביאו לנו את חדלון מלחמת יום כיפור ואת אסון שמחת תורה. גם כשהאסון ההומניטרי בעזה יפרוץ במלוא עוזו אנחנו נהיה נורא מופתעים.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
שוב משבר. שוב דיונים בין האוצר, ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי, לשכות המסחר, ושלל ארגונים חברתיים בוועדת העבודה והרווחה סביב מתווה לחל"ת עבור העובדים – אלו שהיו צריכים להישאר בבית עם הילדים, שלא יכולים להגיע פיזית לעבודה, שבן או בת הזוג נקראו למילואים והם צריכים למלא תפקיד גם של אמא וגם של אבא.
היינו במקום הזה לפני יותר מחצי שנה, במלחמת "עם כלביא". היינו פה גם במלחמה שהגיעה אחרי ה-7 באוקטובר וגם ב-2020 סביב הקורונה.
עו״ד תומר שמוקלר הוא מנהל המחלקה הציבורית בפורום ארלוזורוב. בעל תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות יתרה) מהקריה האקדמית אונו ותואר ראשון בחינוך ומחשבת ישראל מהמכללה האקדמית בית ברל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
המלחמה הוציאה אותנו מהבמה הקדמית המלוטשת אל המפגש האנושי החשוף. עכשיו, כשחוזרים לשגרה כפויה, כדאי שנשאל את עצמנו מה באמת למדנו על תקשורת ועל היכולת להיות פשוט נוכחים.
* * *
כמעט בן רגע הגיעה הפסקת אש. הרחובות מתמלאים, הילדים חוזרים למסגרות, היומנים חוזרים להתמלא בפגישות, ואנו נדרשים לעבור מ־0 ל־100. או שאולי זה בכלל מ־100 ל־0. ומי יודע מתי שוב נידרש להאיץ או לבלום שוב.
ד"ר רויטל שרעבי כהן מתמחה בתקשורת המונים, תרבות פופולרית, ותקשורת בינאישית- ומרצה בחוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה, בחוג לפסיכולוגיה ובחוג לתקשורת צילומית במרכז האקדמי הרב תחומי, ירושלים וכן במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומנהלות ומנהלים, עם סיומן הזמני של המלחמות, אני מוצא לנכון לכתוב אליכם בעניין השאלה: מה ראוי לעשות בחלק האחרון של שנת הלימודים תשפ"ו ויהיה ראוי להמשיכו בשנת הלימודים תשפ"ז?
אני סבור בכל מאודי, שאין אפשרות להמשיך ב"עסקים כרגיל". ב-4 בינואר 2023, לפני שלוש ורבע שנים, החלה המהפכה המשטרית בישראל, תשעה חודשים לאחר מכן התרחשה "השבת השחורה" ואחריה מלחמת חרבות ברזל שנמשכה שנתיים וחצי, ואחריה מלחמת לבנון ומלחמת איראן. לא שפוי!
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואני מאוד מעריך את העבודה שלכם ובהחלט מוכן לשלם ולתמוך בעיתונות איכותית, אבל הייתי שמח לראות מודל קצת שונה. במקום לבקש רק תמיכה, אני מציע שתייצרו "מסלול מנויים" רשמי. אני אשמח לשלם מחיר מנוי חודשי, אבל בתמורה הייתי מצפה לראות מסלול שמעניק ערך מוסף – הטבות ייחודיות, אקסטרה תוכן, או כל פריבילגיה אחרת שתהפוך את ההשקעה למשתלמת ותיתן תמורה אמיתית לאנשים שבוחרים לשלם. מודל כזה של win-win ייתן להרבה יותר קוראים מוטיבציה להצטרף ולתמוך בכם לאורך זמן.
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
סילמן מבשר רעות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם

























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו