מחאות פוליטיות יכולות ליצור אופוריה מסויימת. אנשים נלהבים, לרוב צעירים ואידיאליסטים, נשבעים זה לזה שמחר הכל יהיה שונה: אני ואתה נשנה את העולם. ואז מגיע מחר, והים אותו ים. גם היהודים אותם יהודים.
ראיתי והשתתפתי וסיקרתי אינספור הפגנות ברחבי העולם. בדרך כלל הפסיכולוגיה של המשתתפים אומרת שאם כל כך הרבה מסכימים אתנו אז לא נוכל לטעות ואי אפשר יהיה להתעלם.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
דרישתו של שר הביטחון יואב גלנט מראש הממשלה בנימין נתניהו להגדיר את מטרות המלחמה, אי הסכמתו לממשל צבאי ישראלי ברצועה, והצטרפותו של בני גנץ בסגנונו לדרישה הזאת – המחישו אולי יותר מבעבר כי בין מדינת ישראל לבין ממשלת ישראל שורר ניגוד עניינים. ניגוד עניינים זה חריף יותר מניגוד העניינים בין ניהול המדינה על ידי ראש הממשלה נתניהו לבין הנאשם נתניהו שמנהל את משפטיו הפליליים במקביל.
כעת ברור כי ממשלת ישראל ומדינת ישראל חותרות לשתי מטרות מלחמה הפוכות. מדינת ישראל רוצה לשלב את פתרון בעיית עזה עם הקמת הברית הישראלית-סונית, שאבן היסוד שלה היא השלום עם סעודיה. אך ממשלת ישראל רוצה את ההפך – להתבצר בגטו יהודי, ולחדש את ההתנחלויות בעזה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
בית הנבחרים האמריקאי אישר לאחרונה את הצעת החוק להגנת אמריקאים מפני אפליקציות בשליטת יריבים זרים. מטרת הצעת החוק היא לאסור על גורמים סינים לשלוט על הפעילות של טיקטוק בארה"ב. עם זאת, החוק רחב יותר ויכול לחול גם על אפליקציות נוספות בחנויות היישומים בארה"ב, שנמצאות בשליטת גורמים בצפון קוריאה, רוסיה ואיראן.
הצעה זו זכתה לתמיכה דו מפלגתית בבית הנבחרים האמריקאי – הן מהמפלגה הדמוקרטית והן מהמפלגה הרפובליקאית, והתקבלה ברוב של 352 תומכים אל מול 65 מתנגדים.
איתי יאיר חבר במעבדה למחקר, משפט, עבודה וטכנולוגיה, בפקולטה למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל. המעבדה עוסקת בסוגיות הקשורות לעבודה בעידן הדיגיטלי, בדגש על הזכות לפרטיות, עבודה מרחוק, קהילת העובדים/ות בעידן הדיגיטלי, כלכלת הפלטפורמה, והשפעות של בינה מלאכותית על הזכות לשוויון.
משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר
בנימין נתניהו יצא להילחם בחמאסטן ובפתחסטן, והקים על חורבות ישראל את מדינת חרטטן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. ההפגנות הן גם למען שחרור החטופים כחלק מגדרת מצב תוצאתי שניתן ליישם ולסיים התשה מדממת.
אבל, ההפגנות הן גם בגלל שאין ביטחון ואין ניצחון ויש רבבות נפגעים ועקורים. ההפגנות הן נגד גזל מליארדים, בגלל שיש פשע מאורגן ורצח ברחובות. ההפגנות הן בגלל הרס ההשכלה המדעית, החינוך והבריאות, ובגלל מדינה בפקק בלי מיקוד מקצועי לפתור אתגרים. המחאה היא בגלל שגזענים ומורשעים ונאשם אוחזים בהגה, והשמדת הערכיות מלווה ביוקר מחיה וקריסת התוצר והדירוג. המחאה היא בגלל עוד עשרות סממנים שהממשלה גם כושלת וגם משמידה ערך וגם יוצרת סכנות קיומיות.
2. מציאות בפוליטיקה היא דבר שמעוצב על ידי כוחות מערכתיים גדולים, אינטרסים של שחקנים מרכזיים ותפיסות ההמונים.
בהתאם, תהליכי שינוי הם לא לינאריים, והמסגרת שמחשקת אותם יכולה להתפרק תחת מסה קריטית של כשלים: מוסדיים, ביטחוניים, כלכליים, חברתיים ומוסריים.
מתי גלאנט יפרוש עם גנץ ויביא לדה לגיטימציה נרחבת ושביתה בגיבוי עשירי הארץ,
יחד עם מחאת עקורים ומרוששים ומילואימניקים שיתאוששו קצת ועוד?
מתי ארה"ב והקהילה הבינ"ל יפעילו לחץ,
כזה שיחשוף את מערומיו של "הקיסר" המושחת,
עד כדי קריסת השקל, אמברגו צבאי וכפיית החלטות מדיניות?
מתי מספיק חרדים וליכודניקים ועקורים ומובטלים ירגישו שאין יותר מה להפסיד, או שהמשיחיים החמושים וגזלני כככ הגזימו?
קשה לדעת מראש.
ההפגנות מחדדות את הנושאים הבוערים, עד כדי יצירת תנאים לשינוי.
ההספד מוקדם (מפוזיציה?)
2. ישראל חייבת לטפל בכמה אתגרים קיומיים במקביל. (הסדרה למיליוני ערבים ויהודים בין הנהר לים, ביטחון באזורי הגבולות, משטר אזורי יציב, איומים מצד מעצמה גרעינית וזרועותיה, ובעיקר שסעים פנימיים וניסיון להפיכה ניאו יהודית עבריינית).
"הנהגה" מושחתת, משיחית, משתמטת, לא מיטבית לא מסוגלת לפתור אתגרים כאלו.
הפתרונות שמוצעים על ידי "הנהגה" שרוצה למנוע שיוויון בנטל, שליטה בכוח וטרנספר, קידוש אבנים וריקוד על הדם, הרס המדע, שרים ומינויים של ביריונים בורים- הנהגה כזו מביאה חורבן .
הסכנה ברורה ומיידית.
שינוי אולי לא יתרחש בזמן.
אבל, בעלי עמדות השפעה וגם אזרחים שמודעים למצב לא צריכים לשבת בבית כשמדובר בעתיד ילדיהם והמפעל הלאומי שלהם.
מעשים.
לא רק ברגים קטנים וצאן.
תבוסתנות מתוך כמה חודשים של קושי אינה פתרון.
3. המחאה היא אינה מה שהפשיסטים מכנים אנרכיזם.
היא גם לא מה שגנץ והיושבים בבית נמנעים ממנו.
והמחאה היא גם לא הרבבות שבאים כל שבוע,
הנאומים שלא משודרים בערוצים המתקרנפים,
האלימות שמתועדת מהמשטרה ומפגינים בודדים,
או הדיונים במדיה ובבתי המשפט לגבי ההפגנות.
המחאה היא האנרגיה של האליטה ומעמד הביניים
של דמוקרטיה דינמית.
המחאה משקפת את מצפן הצדק, הערכים: זכויות אדם, טוהר מידות, הפרדת רשויות, שלטון החוק, אהבת חינם, והתנגדות לחטאי הטיית משפט, רדיפת שלמנים, נטילת שוחד, שנאת חינם וכו.
המחאה היא כמו תפילה למאמינים בדמוקרטיה.
המחאה היא קווים לחוקה וחזון ועם בחזית העשייה האנושית ותיקון עצמו אגב תיקון עולם.
מי שלא משתתף במחאה הוא בעצם שותף שקט להמשך ההפיכה, השחיתות והגזל, הגזענות, הפירומניה, ההשתקה, השליטה בכוח, וחוסר הרציונליות המסוכן באי קבלת החלטות או החלטות שחותרות תחת ריבונות, ממסד ואזרחים.
המחאה היא עתיד הילדים שלך.
צאו להפגין.