JavaScript is required for our website accessibility to work properly. לשבור את תקרת הזכוכית עם מקדחה ביד | זמן ישראל
נערות לומדות במיזם "ירוקות" בקיבוץ עין שמר (צילום: אביב לביא)
אביב לביא
מיזם "ירוקות" מכשיר נערות לעצב את עתיד החדשנות הסביבתית

לשבור את תקרת הזכוכית עם מקדחה ביד

כיצד ניתן להגדיל את מספר הנשים בתחום הגברי של טכנולוגיה וקיימות? מביאים נערות לחממה המיתולוגית בקיבוץ עין שמר ומלמדים אותן על סביבה, שימוש במברגה ותוכנות תלת־ממד ● "ירוקות" הוא מיזם חינוכי־סביבתי־פמיניסטי של אימפריית הטפטפות "נטפים", שבו נערות ערביות ויהודיות לומדות איך לתקן את העולם שהמבוגרים קלקלו ● על הדרך, הן מגלות שיותר קל לעשות את זה כשהבנים לא בסביבה

הרעש מחריש אוזניים – קונצרט של מקדחות הפועלות במקביל. הנערות, מחולקות לקבוצות שלוש–ארבע בנות נלהבות ומקדחה אחת בכל קבוצה, מנסות לבצע את משימת הנגרות שהוטלה עליהן. ממערכת ההגברה בוקעת מוזיקה מרקידה.

זה נראה כמו גיבושון בתנועת נוער, אבל זה קורה במסגרת עוד יום לימודים במערכת החינוך – אותה מערכת שרוב הזמן תלמידים מתנוונים בה בכיתות צפופות ובשיעורים לא רלוונטיים. מתברר שאפשר גם אחרת.

זו השנה הרביעית שבה פועלת תוכנית "ירוקות" בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר. החממה הזו אף פעם לא הייתה סתם חממה. היא הוקמה ב־1977 על ידי אביטל גבע, אומן ואיש חזון, כדי לשמש בית לקיימות מעשית, חינוך וחדשנות.

החווה היא בעצם האבּ המארח מחקרים ופעילויות חינוכיות. השיטוט בה מזכיר ביקור במעבדה של פרופסור מפוזר עם דמיון פרוע ומתנהל בין בקבוקים מלאים נוזל ירוק מאצות שונות, מבחנות, כלי עבודה ובריכות מים

גם היום, כשהוא בן 84, גבע מסתובב בחממה עם חולצה שהכיתוב עליה קורא להחזיר את החטופים מייד, ורוקם חלומות: הוא מנהל מגעים מתקדמים להקמת ארבעה שכפולים של החממה – שניים בעוטף, אחד במטה אשר שעל גבול לבנון ואחד בקיבוץ לביא. ולא מזמן גם הושקה עוד תערוכה מיצירותיו.

בשנים האחרונות החממה הוכרה רשמית כחווה חקלאית ומתוקצבת על ידי משרד החינוך. המנהל הוא נועם, בנו של אביטל, והוא מספר ש־60 החוות החקלאיות החינוכיות הפזורות ברחבי הארץ הן קונספט ייחודי של מערכת החינוך הישראלית: "כל שנה נפתחות שלוש חוות חדשות ויש ביקוש לעוד עשר.

האומן אביטל גבע, שהקים את החממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר
האומן אביטל גבע, שהקים את החממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר (צילום: אביב לביא)

"אין אף מדינה בעולם שמרושתת ככה בחוות חינוכיות ואין שום תחום אחר במערכת החינוך שבו זה קיים – הרי אין 60 מרכזים אזוריים שמספקים שירותים בפיזיקה או מדעי המחשב, למשל".

החווה היא בעצם האבּ המארח מחקרים ופעילויות חינוכיות. השיטוט בה מזכיר ביקור במעבדה של פרופסור מפוזר עם דמיון פרוע ומתנהל בין בקבוקים מלאים נוזל ירוק מאצות שונות, מבחנות, כלי עבודה ובריכות מים עתירות צמחים.

קוסטיאנובסקי, מנהלת האחריות התאגידית ב"נטפים", מספרת שהיא וחבריה שברו את הראש איך מביאים יותר נשים לעולם של טכנולוגיות בתחום הקיימות – השילוב שהפך את "נטפים" למה שהיא

בכל פינה של החממה יש התרחשות אחרת: ממעבדה שמורים לביולוגיה מגיעים אליה להשתלמויות ונערכים בה ניסויים למיצוי הערכים התזונתיים של אצת הספירולינה, ועד "נבחרת האקלים" – 18 תלמידים לבגרות שעושים את פרויקט הגמר שלהם בתחום הקיימות בהנחיית מומחים בעלי שם. בין השאר הם חוקרים מצעים שונים לגידול בננה ואת עמידותו של האבוקדו למליחות.

עוד אפשר למצוא כאן את אלי ורד, האגרונום המיתולוגי החתום על רוב הפטנטים של "נטפים" – בה עבד יותר מ־40 שנה – עורך כאן ניסויים על צמח המורינגה עתיר החלבון בתקווה להפוך אותו למקור החלבון הבא של התעשייה; ויש גם את "ירוקות".

החממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר
בריכת מים בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר (צילום: אביב לביא)

היוזמה הגיעה מאנשי "נטפים" – אימפריית הטפטפות העולמית – שממוקמים במרחק כמה דקות נסיעה בקיבוץ מגל. הגר קוסטיאנובסקי, מנהלת האחריות התאגידית בחברה, מספרת שהיא וחבריה שברו את הראש איך מביאים יותר נשים לעולם של טכנולוגיות בתחום הקיימות – השילוב שהפך את "נטפים" למה שהיא.

"בוא נודה שאתה פוגש פה מדגם משובח אבל לא מייצג של נטפים", היא מצביעה בחיוך על השולחן שמוקף נשים, "גם אצלנו בחברה יש הרבה יותר גברים מנשים".

הדרך להגדיל את נתח הנשים עוברת דרך חינוך מגיל צעיר שמסייע להסיר חסמים ולשבור טבואים. התוכנית יצאה לדרך עם בית ספר אחד, היום כבר משתתפים בה שלושה: "גוונים" ו"מבואות עירון" שממוקמים בעין שמר עצמו, ו"אלאנדלוס" שבבאקה אל־גרבייה.

"השלב הראשון מוקדש לגיבוש הידע שלהן בעולם הקיימות, בשלב השני הן לומדות מיומנויות, החל מעבודה עם מברגה ועד תכנות ושרטוט בתלת־ממד, והחלק השלישי מוקדש לפרויקט של חקלאות מקיימת"

"התוכנית מיועדת לכיתה ט'", מסבירה ד"ר נועה קינן, מנהלת התוכנית, "בתחילת השנה אנחנו מביאים לכאן לימי חשיפה את כל השכבה, ומי שבוחרת מצטרפת לקבוצה שנפגשת כאן בכל יום ראשון.

"השלב הראשון מוקדש לגיבוש הידע שלהן בעולם הקיימות, בשלב השני הן לומדות מיומנויות, החל מעבודה עם מברגה ועד תכנות ושרטוט בתלת־ממד, והחלק השלישי והמרכזי מוקדש לפרויקט של חקלאות מקיימת שהן עושות בקהילה.

החממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר
החממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר (צילום: אביב לביא)

"השנה אחד הפרויקטים יהיה בבית מאזן בפרדס חנה של אנשים עם קושי נפשי, חלקם הגיעו בעקבות המלחמה. יש שם חממה ואנחנו הולכים להקים להם מערכת חקלאית. בשנה שעברה התלמידות פיתחו מערכת השקיה שהאנרגיה שלה מגיעה מפאנל סולארי. המערכת משקה את העציץ רק כשהוא מתייבש וניצבת על הגג הירוק של דיזנגוף סנטר בתל אביב".

בסוף השנה מקבלים ציון?
"מקבלים תעודת הוקרה, בלי מספר".

השנה בחרו להשתתף בתוכנית 26 תלמידות המחולקות לשלוש קבוצות. היהודיות והערביות נפגשות לראשונה ב"יום שיא" שמתקיים באמצע השנה.

"צריך להבין שבסביבה הרגילה שלהן אין סיכוי שנערה ערבית תיגע במברגה. כולן מכוונות לבגרות והולכות ללמוד גננת/אחות. אגרונומית? טכנולוגיה? לא מכירות דבר כזה"

עבור רותם, שחר ועמית מכרכור הבחירה הזו הייתה המשך טבעי לפעילות בבית הספר. חלקן חברות ב"מנהיגות ירוקה", מעין מועצת תלמידים סביבתית שמובילה פעילות כמו סיורים בנחל עירון או הפקת שוקחתן. עבור מונא, רובא ומאי מבאקה אל־גרבייה זה הרבה פחות מובן מאליו.

"זה שבית הספר מסכים שהן ייסעו לכאן זה מראה על נכונות", אומר מוניר עוויסאת, מנהל מתנדבים וקשרי קהילה ב"נטפים". "זה גם לא מובן מאליו שההורים מסכימים שהבנות שלהן נוסעות למרחב לא מוכר מחוץ ליישוב.

נערות לומדות במיזם "ירוקות" בקיבוץ עין שמר (צילום: אביב לביא)
נערות לומדות במיזם "ירוקות" בקיבוץ עין שמר (צילום: אביב לביא)

"צריך להבין שבסביבה הרגילה שלהן אין סיכוי שנערה ערבית תיגע במברגה. כולן מכוונות לבגרות והולכות ללמוד גננת/אחות. אגרונומית? טכנולוגיה? לא מכירות דבר כזה. כאן בתוכנית הן באות לבקר אותנו ב'נטפים', רואות מה זה מפעל, מה זו חממה".

אפשר לאפיין את חתך האוכלוסייה שממנו הן מגיעות?
"זה לא חייב להיות מהאליטה. אלה הורים שמסתכלים על העתיד של הבנות ורוצים עבורן משהו שונה. נשים את זה על השולחן – זה שיש פה בנות ואין בנים מאפשר להן להרגיש ביטחון. כשהן ניגשות לִבנות גינה או קיר ירוק הן משתלטות, הן עושות. אין כאן בנים שישתלטו על הכול".

הן הכי אוהבות את העבודה בידיים, שתילת צמחים ועבודה עם כלים. "וגם לשתות תה ולדבר, לא לבהות בלוח כל היום"

"ככה יותר שליו", מאשרות גם הבנות היהודיות, שלא חשות בחסרונם של בנים. "אנחנו מרגישות יותר בנוח לדבר ולהיות רועשות כשאנחנו רק בסביבה של בנות. יש פחות תחרותיות, הבנות מכבדות".

תכני הלימוד והפעילות של התלמידות מבאקה אל־גרבייה מועברים בערבית. כשאני מפנה אליהן שאלות הן מעדיפות להשיב בערבית ושהמורה תתרגם. רובא מספרת שההורים עודדו אותה להצטרף לתוכנית, אולי כי אבא שלה עובד בחקלאות – הוא מדריך לגידול תותים.

החממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר
מבט כללי על החממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר (צילום: אביב לביא)

הן הכי אוהבות את העבודה בידיים, שתילת צמחים ועבודה עם כלים. "וגם לשתות תה ולדבר, לא לבהות בלוח כל היום עם 40 ילדים בכיתה", מוסיפות השכנות מהקיבוץ.

"ההורים שלי היו פלאחים", מספר מוניר, "כשאני הייתי בן 11 התחלתי לעבוד בפלחה בקיבוץ ודיברתי עם כולם עברית. היום הן לומדות עברית בבית ספר אבל אין להן שום מגע עם יהודים ואין להן איך לתרגל את העברית, אז הן לא מרגישות בטוחות לדבר".

"עוד 10 שנים אני אבדוק כמה מהבנות השתלבו בעולמות הקיימות והטכנולוגיה, אבל יש גם אינדיקציה הרבה יותר קרובה – כמה מהן יסיימו את השנה הזו עם יותר ביטחון בעולם הטכנולוגי"

פרויקט אחר של נטפים, אגב, נקרא "מדברות", שם נפגשות נשים יהודיות וערביות, מדברות וצוברות ביטחון ביכולתן להשתמש בשפה שאינה שפת האם שלהן.

ב"נטפים" מקווים להרחיב את הפרויקט לפריסה ארצית. המשולש נערות, טכנולוגיה וקיימות הוא העתיד, אומרת קוסטיאנובסקי.

החממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר
"קיר ירוק" שהוקם במסגרת פעילות מיזם "ירוקות" (צילום: אביב לביא)

מה המדד שלך להצלחה?
"עוד 10 שנים אני אבדוק כמה מהבנות השתלבו בעולמות הקיימות והטכנולוגיה, אבל יש גם אינדיקציה הרבה יותר קרובה – כמה מהן יסיימו את השנה הזו עם יותר ביטחון בעולם הטכנולוגי ועם יותר עניין בעולם הקיימות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,104 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 14 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

עימותים בירושלים: משתתפי מצעד הדגלים תקפו עוברי אורח ותושבים בעיר העתיקה

ארבעה פצועים, בהם אחד במצב אנוש, מפגיעה של רחפן נפץ של חזבאללה בראש הנקרה ● החל הסבב השלישי של השיחות בין ישראל ללבנון ● שר החוץ של ארצות הברית: טראמפ דן עם נשיא סין בעניין איראן ● בג״ץ: המידע החדש שהעבירה היועמ״שית לא ישנה את ההחלטות בנוגע לגופמן ● דיווח: ראש שב״כ הביע חששות מהטיית הבחירות והורה לארגון להתמקד בכך בתקופה הקרובה

לכל העדכונים עוד 35 עדכונים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

מאפגניסטן לירושלים - פרק שני במסע משפחתי

בדצמבר 1928 הגיע סבא שלי, ראובן בצלאל זצ"ל, יחד עם הוריו, לירושלים. היה זה בסופו של מסע תלאות שנמשך קרוב לחודשיים. המסע החל בעיר הראת שבאפגניסטן ועבר דרך ערי איראן, עיראק וסוריה. על המסע עצמו אפשר לקרוא בפוסט "מאפגניסטן לירושלים דרך איראן, סיפורו של מסע משפחתי". 

כל מסע נמדד גם ברגע שבו מגיעים ליעד.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,085 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

אחיו החילוני של הרבי מלובביץ' יוצא לאור

בסוף השבוע האחרון, ב-8 במאי (ובתאריך העברי: י"ג באייר), ציינו חסידי חב"ד 74 שנים למותו של ישראל אריה לייב שניאורסון – דמות שכמעט אינה מוכרת לציבור הרחב.

ככל שמעמיקים בסיפור חייו, קשה לא לחוש כי מדובר באחת הדמויות החריגות, המרתקות והטרגיות ביותר שצמחו מתוך משפחת הדמות הרבנית אולי המוכרת ביותר בדור האחרון, מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'. 

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 741 מילים

למקרה שפיספסת

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים

מבקר מטעם בלפור

עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג את הליכוד, את הממשלה ואת נתניהו בשורת הליכים רגישים, עשוי להתמנות למבקר המדינה ● אם ייבחר, הוא עלול להיכנס לתפקיד כשהוא כבול להסדר ניגוד עניינים רחב־היקף ● מי שאמור לבקר את מוקדי הכוח עלול להיות מנוע מלעסוק בחלק ניכר מהם ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 796 מילים ו-2 תגובות

איראן מתנהלת ללא "מבוגר אחראי" מתפקד

מאז שנפגע בטהרן, מוג'תבא חמינאי לא נראה בציבור, אבל משמרות המהפכה מתאמצים לשדר שהוא עדיין שולט ● הדיווחים על פגישות ללא תמונות נועדו לייצר רציפות שלטונית וצבאית ● אלא שהניסוחים הזהירים והוויכוחים בצמרת מרמזים על משטר שפועל בשם מנהיג שלא ברור עד כמה הוא מתפקד ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 706 מילים

המלחמה בחזירים בחיפה ירדה למחתרת

בשקט מוזר ובלי לעדכן את הציבור, רשות הטבע והגנים פרשה מהפרויקט המשותף עם עיריית חיפה לצמצום החיכוך עם החזירים בעיר ● הפקח הייעודי עזב, הדוח החודשי חדל להתפרסם והחשש הוא שבלי פיקוח ובלי שקיפות לא יהיה מה שירסן את הירי ברחובות ● עיריית חיפה: "ממשיכים לפעול באופן מקצועי ואחראי. מספר מקרי המתת החזירים ירד לכ־10 בחודש"

לכתבה המלאה עוד 1,566 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.