1
ביום שני בבוקר, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הייתה באופוריה. "הישג היסטורי לשרה להגנת הסביבה", בישרה ההודעה החגיגית שיצאה מלשכתה, ולרגע נעצרה הנשימה והלב גאה מתקווה: מפרץ אילת ניצל מאיום הנפט של קצא"א? נמצאה הדרך לחלץ את ישראל מהרי הפסולת שהיא טובעת בהם? אולי חוק האקלים נשלף סוף סוף מהמקפיא ואושר?
ובכן, לא. העילה להתפרצות השמחה: "ועדת הפנים והסביבה אישרה את הצטרפותה של עמותת 'הפורום לישראל ירוקה' כעותר ציבורי". צעד גדול לפורום, צעד קטנטן לישראל.
העילה להתפרצות השמחה: "ועדת הפנים והסביבה אישרה את הצטרפותה של עמותת 'הפורום לישראל ירוקה' כעותר ציבורי". צעד גדול לפורום, צעד קטנטן לישראל
ההגזמה פראית, אבל זו רק אנקדוטה. הבעיה האמיתית נעוצה בדברים שסילמן אמרה מיד אחר כך:
"היום הכנסנו את הציונות לשיח הסביבתי. במשך שנים התחום הזה נשלט על ידי גורמים שהציגו את הסביבה כאילו היא נחלתם הבלעדית, אך שמירה על אדמת ישראל היא ערך ציוני ראשון במעלה… ציונות והגנה על הסביבה אינן נפרדות – אלא שלובות זו בזו".
צריך כישרון כדי לדחוס כל כך הרבה ציניות ב-40 מילים. סילמן לא מסתפקת בהשבעת רצונו של הבייס בזכות שדרוג מעמדו המשפטי של הארגון הימני-מתנחלי, היא מרגישה צורך עז לדרוך בהזדמנות זו על התנועה הסביבתית כולה ולתייג אותה כ"לא ציונית".
מעניין מה ההגדרה של סילמן ל"ציונות". האם, למשל, אפשר להתנגד למפעל ההתנחלויות ועדיין להיות ציוני? האם החברה להגנת הטבע, שמפעילה בתי ספר שדה מעבר לקו הירוק, מספיק ציונית עבור השרה להגנת הסביבה? או שציונות זה רק מבצלאל סמוטריץ' וימינה?
לפי דבריה של סילמן, שמירה על אדמת הארץ והגנת הסביבה היא מהות הציונות. ובכן, זה בדיוק מה שרוב ארגוני הסביבה עושים כבר עשרות שנים, הרבה לפני שסילמן דמיינה שהיא תלוהק למשרד הזה.
לפי דבריה של סילמן, שמירה על אדמת הארץ והגנת הסביבה היא מהות הציונות. ובכן, זה בדיוק מה שרוב ארגוני הסביבה עושים כבר עשרות שנים, הרבה לפני שסילמן דמיינה שהיא תלוהק למשרד הזה
למעשה, בעוד החברה להגנת הטבע, "אדם, טבע ודין" ואחרים מנהלים מאבקי בלימה נגד תוכניות בנייה הרסניות שיחרבו את השטחים הפתוחים, נגד זיהום קרקעות ונחלים, נגד הרעלות בעלי חיים, נגד כריתת עצים ולמען שמירה על החופים, הים ומשאבי הטבע של כולנו, הממשלה שבה סילמן חברה עושה הכול כדי להרוס את כל אלה ובמקרה הטוב לא עושה די כדי להגן עליהם.
אם כבר מחלקים ציונים בציונות, התנועה הסביבתית מנצחת בנוק אאוט את הממשלה. וסילמן מנצחות בנוק אאוט בתחרות הדמגוגיה של השבוע.
2
מדידות הגשמים התחילו ברמת הגולן כמה שנים אחרי מלחמת ששת הימים. מאז, במשך 50 שנה, לא נרשמה כמות גשמים נמוכה כמו השנה. בכל הרמה אין אפילו תחנת מדידה אחת שבה הגיעו למחצית ממכסת הגשמים הממוצעת עד השבוע הראשון של מרץ.
במרום גולן שבצפון הרמה ירדו 211 מילימטר מתחילת עונת הגשמים – 35% מהממוצע לתאריך; בגמלא שבדרום הרמה 196 מילימטר – 41%. כנראה לראשונה אי פעם, חקלאים ברמת הגולן נאלצו לפתוח את ברזי ההשקיה בינואר-פברואר.
אבל לא כל החקלאים בישראל פתחו את הברזים. המים יקרים מדי. לא מעט חקלאים התייאשו ונטשו את הגידולים באמצע העונה. השבוע בסיור במרכז הגליל נצפו חלקות עזובות כאלה.
לא כל החקלאים בישראל פתחו את הברזים. המים יקרים מדי. לא מעט חקלאים התייאשו ונטשו את הגידולים באמצע העונה. השבוע בסיור במרכז הגליל נצפו חלקות עזובות כאלה
בין ציפורי לכפר מנדא משתרעות חלקות גדולות של כרוב אדום ולבן. מחמוד החקלאי מכפר מנדא קטף חלק מהכרובים, אבל אז הבין שהוא מפסיד כסף על כל יום עבודה. הסיבה: השבועות החמים בחורף גרמו לגידולים להתפתח טרם זמנם ובכל הארץ חקלאים קטפו ביחד.
המחירים הסיטונאיים צנחו בחדות, עד כדי שקל לקילו (אל דאגה, ברשתות השיווק המחירים נשארו בשמיים), ולחקלאים היה כדאי יותר להשאיר את התוצרת להרקיב בשדות. במחזורי הגידול הבאים ציפו לגשם שלא בא, וחלק מהגידולים נותרו יבשים ועצובים. גם הם ננטשו על האדמה.
עבור תושבי העיר, חורף שמשי ואביבי זה כיף בסך הכול; עבור החקלאות, זו מכת מוות. זה היה נכון לפני אלפיים שנה, וזה נכון גם היום.
3
כל הדרך מזרחה, מתל אביב לגבעתיים, רכבתי על רצף של שבילי אופניים: שדרות יהודית, גשר יהודית, שדרות ההשכלה, גינת ביצרון, דרך הגבורה. ואז הגעתי לקו הגבול בין שתי הערים: דרך השלום. ומעברו השני של הגבול – בוקה ומבולקה.
דרך יצחק רבין אמנם מאוד רחבה, אבל ראש עיריית גבעתיים רן קוניק סבור ששבילי אופניים זה לא חשוב. פעם התירוץ היה שהטופוגרפיה של גבעתיים לא מתאימה לדיווש, אבל היום יש לטובת העצלנים או המתקשים אופניים חשמליים. המציאות השתנתה, התירוצים נשארו.
ראש עיריית גבעתיים רן קוניק סבור ששבילי אופניים זה לא חשוב. פעם התירוץ היה שהטופוגרפיה של גבעתיים לא מתאימה לדיווש, אבל היום יש לטובת העצלנים או המתקשים אופניים חשמליים
בתל אביב השכנה אפשר לראות חניות אופניים מלאות להתפקע ליד כל הקניונים והאתרים קולטי הקהל. ובגבעתיים: מחוץ לקניון גבעתיים יש מעט עמדות קשירה, והן ריקות לחלוטין.
הצליח לו, לקוניק: באין תשתיות מתאימות לרכיבה, אין רוכבים. גבעתיים נשארה תקועה עם המכוניות הפרטיות, הפקקים והמחסור בחנייה, ובעיקר נשארה תקועה עשרות שנים מאחור.
4
באחד מאירועי הגשם הנדירים בחורף הזה נשבעתי לעצמי שבטרם הוא יסתיים, אסע לסחנה. זה נדר קל למימוש – הסחנה, או בשמו הרשמי גן השלושה – פתוח בשבת. ולמרבה התדהמה, הוא היה כמעט ריק.
הייחוד העיקרי של הסחנה הוא הניגוד בין הקור בחוץ לחמימות של המים (סחנה בערבית = מים חמים). הדבר הכי קרוב לג'קוזי טבעי שיש בישראל, רק הרבה יותר מתון
למה תדהמה? כי הייחוד העיקרי של הסחנה הוא הניגוד בין הקור בחוץ לחמימות של המים (סחנה בערבית = מים חמים). הדבר הכי קרוב לג'קוזי טבעי שיש בישראל, רק הרבה יותר מתון: האוויר לא קר כמו בסקנדינביה וגם המים לא רותחים כמו בארצות הצפון.
סמוך לנביעה שממוקמת בשולי הבריכה הראשית הטמפרטורה עומדת על 28 מעלות, ככל שמתרחקים משם המים מצטננים מעט.
המקום יפה כמו שזכרתי אותו מהביקור הקודם אי אז בנעוריי. המים משמרים לא רק את החמימות אלא גם אותו גוון טורקיז עמוק ומיוחד, והמפל שכיכב בקלפי ה"רביעיות" של ילדותי עדיין שם.
בגלל מיעוט המבקרים בחורף, רק הבריכה העליונה מלאה עד גדותיה באופן שמאפשר שחייה. בשתי הבריכות שבמפלסים הנמוכים יותר אפשר לטייל ולטבול רגליים, לא יותר.
הסחנה עבר בשנה האחרונה תמורות ניהוליות שהציבור עדיין לומד לעכל אותן: על האורחים נאסר להפעיל מנגל ונרגילות. היו יותר מדי שריפות, מספר אחד העובדים, לא הייתה ברירה אלא לכרות עצי זית שלמים ובשלב מסוים הוחלט להפסיק את זה. לא כל המבקרים אוהבים את הגזירה, בלשון המעטה.
בבוקר שבת צונן הגן רחב הידיים אירח קומץ משפחות עם ילדים וכמה צעירים שקטים ממג'ד אל-כרום שבגליל. מקווה מים כמעט פרטי. אז למה הישראלים מדירים רגליים דווקא בעונה שהמקום הזה תפור למידותיה? תעלומה.
בבוקר שבת צונן הגן רחב הידיים אירח קומץ משפחות עם ילדים וכמה צעירים שקטים ממג'ד אל-כרום שבגליל. מקווה מים כמעט פרטי. אז למה הישראלים מדירים רגליים דווקא בעונה שהמקום הזה תפור למידותיה?
המציל החביב וחסר התעסוקה סיפר שבאוגוסט הסחנה עולה על גדותיו, אנשים דורכים אחד על השני. מה מושך אנשים להגיע בשיא הקיץ לאזור הכי לוהט בישראל כדי לטבול במים חמים? כנראה לעולם לא אבין.
הזמן לסחנה הוא עכשיו. מהרו לפני שיסתיים החורף, שבעצם מעולם לא התחיל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו