JavaScript is required for our website accessibility to work properly. לארי לקסנר: בסלוניקי מצאתי קווים מקבילים בין יהודים וארמנים | זמן ישראל

בסלוניקי מצאתי קווים מקבילים בין יהודים וארמנים

כנסיית הבתולה הארמנית-אורתודוקסית בסלוניקי, יוון. (צילום: לארי לקסנר)
לארי לקסנר
כנסיית הבתולה הארמנית-אורתודוקסית בסלוניקי, יוון.

בנמל היווני השוקק של סלוניקי ניצבת אנדרטה מצמררת לזכרם של כ-50,000 יהודים מהעיר, שנעצרו על ידי הנאצים ב-15 במרץ 1943 ונשלחו לאושוויץ. בכל שנה ביום השואה, פוליטיקאים מקומיים, דיפלומטים ומנהיגים יהודים מניחים שם פרחים לזכר הקורבנות.

האנדרטה לשואה של סלוניקי, שנחנכה ב-2006, מנציחה את 50,000 היהודים שנרצחו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. (צילום: לארי לקסנר)
האנדרטה לשואה של סלוניקי, שנחנכה ב-2006, מנציחה את 50,000 היהודים שנרצחו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה (צילום: לארי לקסנר)

אחד מאותם נכבדים הוא אקיס דגזיאן, קונסול כבוד של ארמניה בסלוניקי, אותו פגשתי לאחרונה בביקור בעיר. לדבריו, הנוכחות הארמנית בעיר העתיקה הזו החלה בתקופה הביזנטית, ואילו הנוכחות היהודית עוד קודם לכן – כבר בתקופה הרומית. וכמו היהודים, גם הארמנים שלטו במשך דורות במסחר ובמסלולים מקצועיים כמו עריכת דין ורפואה.

אקיס דגזיאן הוא קונסול כבוד של ארמניה בסלוניקי, יוון. (צילום: לארי לקסנר)
אקיס דגזיאן הוא קונסול כבוד של ארמניה בסלוניקי, יוון (צילום: לארי לקסנר)

למרבה הצער, הם חולקים דבר נוסף עם אחיהם היהודים: טראומה קולקטיבית של רצח עם שאירע לפני 110 שנים, ועדיין מוכחש לעיתים. "לפי הסטטיסטיקה העות'מאנית, לפני מלחמות הבלקן חיו באימפריה יותר משני מיליון ארמנים. היום נותרו רק 50,000. אני רוצה שמישהו יסביר לי מה קרה לכל השאר", אמר לי דגזיאן.

הארמנים חולקים דבר נוסף עם אחיהם היהודים: טראומה קולקטיבית של רצח עם שעדיין מוכחש לעיתים. "לפי הסטטיסטיקה העות'מאנית, לפני מלחמות הבלקן חיו באימפריה יותר משני מיליון ארמנים"

לפי הערכות, העות'מאנים רצחו כ-1.5 מיליון ארמנים נוצרים במהלך מלחמת העולם הראשונה. רומניה הייתה בין המדינות הראשונות שקיבלו פליטים ארמנים לאחר הרצח, אך מסיבות כלכליות ואסטרטגיות, היא – כמו ישראל – עדיין לא הכירה בו רשמית.

המדינה הראשונה שעשתה זאת הייתה אורוגוואי, בשנת 1965. יוון הצטרפה ב-1996, והלכה צעד נוסף קדימה.

"ב-2014, ממשלת יוון הפכה את הכחשת רצח העם הארמני לעבירה פלילית, לפי אותו חוק שמפליל גם את הכחשת השואה", אמר דגזיאן. הדבר לא מפתיע, שכן הארמנים חיים לצד היוונים כבר מאות שנים, והם אף מוזכרים בכתבים יווניים קדומים, כשהקשר בין שני העמים מתוארך לעת העתיקה.

דגזיאן, בן 50, משתייך למשפחה הארמנית הוותיקה ביותר ביוון. אבותיו הגיעו לפני כ-300 שנה, והתיישבו בקומוטיני, כ-240 קילומטרים מזרחית לסלוניקי. הם היו חלק מהגל הראשון של מהגרים – סוחרים ובעלי מלאכה ששגשגו במזרח מקדוניה ובתראקיה, וכן באי כרתים.

מרכז הקהילה הארמנית בסלוניקי, יוון (צילום: לארי לקסנר)
מרכז הקהילה הארמנית בסלוניקי, יוון (צילום: לארי לקסנר)

הגל השני כלל פליטים שברחו תחילה מהשואה הארמנית, ולאחר מכן, מתבוסת יוון במלחמה מול טורקיה ב-1922 ונסיגת הצבא היווני מאזור איזמיר, שגררה טבח באוכלוסייה הנוצרית, וגירוש מאות אלפי יוונים וארמנים. גל זה הביא עמו עוד 80,000 עד 100,000 ארמנים ליוון. ואולם, מאז רובם חזרו לארמניה – אז כבר רפובליקה סובייטית – וחלק משמעותי היגר לאירופה ולאמריקות. הקהילה התחדשה ב-1991 לאחר קריסת ברית המועצות, אז הגיע הגל השלישי: כ-40,000 ארמנים התיישבו ביוון, רובם באתונה.

לפי הערכות, העות'מאנים רצחו כ-1.5 מיליון ארמנים נוצרים במלחה"ע ה-1. רומניה הייתה בין המדינות הראשונות שקיבלו פליטים ארמנים לאחר הרצח, אך מסיבות כלכליות ואסטרטגיות לא הכירה בו רשמית

דגזיאן, כמו רבים מהארמנים היוונים, עוסק בתחום התכשיטים. הוא יודע לקרוא ולכתוב ארמנית, אך שפת אבותיו אינה שגורה בפיו.

הגורם המרכזי ששומר על אחדות הקהילה הוא הדת. חיי התרבות הארמניים סובבים סביב הכנסייה האפוסטולית הארמנית, זרם נוצרי אורתודוקסי שנוסד בשנת 301 לספירה – אז הייתה ארמניה למדינה הראשונה שקיבלה את הנצרות כדת רשמית.

כבר יותר מ-120 שנה, מרכז החיים הקהילתיים בעיר הוא כנסיית הבתולה הארמנית-אורתודוקסית ברחוב דיאלטי, פחות מקילומטר ממוזיאון היהדות של סלוניקי. ב-1888 רכשה הקהילה את הקרקע עבור הכנסייה, שתוכננה על ידי האדריכל האיטלקי הידוע ויטליאנו פוזלי.

המזבח הקדוש של כנסיית הבתולה הארמנית-אורתודוקסית בסלוניקי, יוון. (צילום: לארי לקסנר)
המזבח הקדוש של כנסיית הבתולה הארמנית-אורתודוקסית בסלוניקי, יוון (צילום: לארי לקסנר)

הכנסייה נחנכה ב-1903, והיא בסגנון בזיליקה חד-מעברית עם מגדל פעמונים בן שלוש קומות שבראשו פירמידה מרובעת. הכנסייה שרדה את השריפה הגדולה של 1917, שהחריבה את מרבית העיר, לרבות הרובע היהודי ההיסטורי.

לוח זיכרון בכתב ארמני מציין את חנוכת הכנסייה ב-16 בנובמבר 1903. (צילום: לארי לקסנר)
לוח זיכרון בכתב ארמני מציין את חנוכת הכנסייה ב-16 בנובמבר 1903 (צילום: לארי לקסנר)

אגקופ קספריאן הוא נשיא הקהילה הארמנית בסלוניקי. לדבריו, כ-5,000 ארמנים חיים בעיר, מתוכם כ-1,000 שייכים לקבוצה הוותיקה, והשאר הגיעו אחרי 1991. בין היתר, הקהילה מפעילה בית ספר ארמני שמציע שיעורי שפה והיסטוריה לכמאה תלמידים בכל שבת. "המטרה שלנו היא לשמר את המסורת, את השפה והזהות, לתמוך במדינת ארמניה, ולהיות חזקים בסביבה בינלאומית קשה," אמר. "אנחנו עושים זאת דרך פעילויות תרבותיות, קבוצות ריקוד, אירועים מוזיקליים וגיוס תרומות".

הדת שומרת על אחדות הקהילה. חיי התרבות הארמניים סובבים סביב הכנסייה האפוסטולית הארמנית, זרם נוצרי אורתודוקסי משנת 301 לספירה – אז הייתה ארמניה למדינה הראשונה שקיבלה את הנצרות כדת רשמית

הקשר לארץ המוצא הוא מרכזי בעבור הארמנים כאן.

למרות שכבר אין לו קרובים בארמניה, קספריאן ביקר שם מספר פעמים. הפעם הראשונה הייתה ב-1991, מיד לאחר העצמאות, כאשר ליווה מטוס שהוביל 40 טון של סיוע לנפגעי רעידת האדמה שהתרחשה שלוש שנים קודם לכן. הוא שב לשם ב-1993 עם גורמים ממשרד החוץ כדי לסייע ברכישת הבניין שבו שוכנת כיום שגרירות יוון בבירה ירוואן.

לפי דגזיאן, חיים כיום ביוון כ-50,000 ארמנים. הוא יודע לקרוא ולכתוב ארמנית, אך שולט יותר ביוונית ובאנגלית. "להיות נוצרי במדינה נוצרית אחרת – קל יותר להיטמע אחרי ארבעה-חמישה דורות. במקרה של היהודים, הדת השונה היא מה שמבודד את הקהילה משאר החברה. זה דווקא סכנה, כי כיום שיעור הנישואים המעורבים בין יוונים לארמנים עומד על 95%, מה שאומר שבעוד כמה דורות הילדים שלנו 'יתיוונו'".

ציר הזמן במוזיאון היהדות בסלוניקי מתאר את עלייתה ונפילתה של הקהילה היהודית בעיר, שבעבר כונתה "ירושלים של הבלקן" (צילום: לארי לקסנר)
ציר הזמן במוזיאון היהדות בסלוניקי מתאר את עלייתה ונפילתה של הקהילה היהודית בעיר, שבעבר כונתה "ירושלים של הבלקן" (צילום: לארי לקסנר)

למרות הערצתו לדת היהודית ולמדינת ישראל, דגזיאן מביע אכזבה מהתנהגותם של חלק מהחרדים, שלדבריו השפילו לאחרונה כמרים ואף ירקו עליהם בעיר העתיקה בירושלים. "ההתנהגות הזו אינה תואמת את ערכי התלמוד או הדת היהודית," אמר.

לדברי דגזיאן, במובנים מסוימים, רצח העם שביצעו העות'מאנים בארמנים היה זה שפתח את הדרך לשואה. הוא ציטט נאום של היטלר משנת 1939, שבו נימק את תכנית ההשמדה כך: "אחרי הכול, מי בכלל זוכר את חיסול הארמנים?"

לכן, לדבריו, ההכרה הבינלאומית באמת ההיסטורית של מה שקרה לארמנים חיונית.

לדברי דגזיאן, במובנים מסוימים, רצח העם שביצעו העות'מאנים בארמנים פתח את הדרך לשואה. הוא ציטט נאום של היטלר מ-1939, בו נימק את תכנית ההשמדה כך: "אחרי הכול, מי בכלל זוכר את חיסול הארמנים?"

"אנחנו מרגישים קירבה עמוקה לקהילה היהודית, כי עברנו טרגדיות דומות, ואנחנו מתמודדים עם אתגרים דומים," אמר. "האיום הזה של טמיעה מלווה את שתי הקהילות – לא רק כיום, אלא לאורך ההיסטוריה, במיוחד את היהודים שהיו אלפיים שנה רחוקים מהמולדת. אבל גם אנחנו הארמנים, מאז ימי ביזנטיון, היינו תמיד במעבר. אני מאמין שרק אנחנו יכולים באמת להבין מה פירוש להיות יהודי – ובעיקר להישאר יהודי – בתפוצות".

לארי לקסנר הוא עיתונאי אמריקאי ותיק, שחי בתל אביב וקריירת הדיווח שלו נפרשת על פני פורטו ריקו, הבלקנים, המזרח התיכון והקווקז הדרומי.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 892 מילים
כל הזמן // יום שישי, 10 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.