JavaScript is required for our website accessibility to work properly. לארי לקסנר: בסלוניקי מצאתי קווים מקבילים בין יהודים וארמנים | זמן ישראל

בסלוניקי מצאתי קווים מקבילים בין יהודים וארמנים

כנסיית הבתולה הארמנית-אורתודוקסית בסלוניקי, יוון. (צילום: לארי לקסנר)
לארי לקסנר
כנסיית הבתולה הארמנית-אורתודוקסית בסלוניקי, יוון.

בנמל היווני השוקק של סלוניקי ניצבת אנדרטה מצמררת לזכרם של כ-50,000 יהודים מהעיר, שנעצרו על ידי הנאצים ב-15 במרץ 1943 ונשלחו לאושוויץ. בכל שנה ביום השואה, פוליטיקאים מקומיים, דיפלומטים ומנהיגים יהודים מניחים שם פרחים לזכר הקורבנות.

האנדרטה לשואה של סלוניקי, שנחנכה ב-2006, מנציחה את 50,000 היהודים שנרצחו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. (צילום: לארי לקסנר)
האנדרטה לשואה של סלוניקי, שנחנכה ב-2006, מנציחה את 50,000 היהודים שנרצחו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה (צילום: לארי לקסנר)

אחד מאותם נכבדים הוא אקיס דגזיאן, קונסול כבוד של ארמניה בסלוניקי, אותו פגשתי לאחרונה בביקור בעיר. לדבריו, הנוכחות הארמנית בעיר העתיקה הזו החלה בתקופה הביזנטית, ואילו הנוכחות היהודית עוד קודם לכן – כבר בתקופה הרומית. וכמו היהודים, גם הארמנים שלטו במשך דורות במסחר ובמסלולים מקצועיים כמו עריכת דין ורפואה.

אקיס דגזיאן הוא קונסול כבוד של ארמניה בסלוניקי, יוון. (צילום: לארי לקסנר)
אקיס דגזיאן הוא קונסול כבוד של ארמניה בסלוניקי, יוון (צילום: לארי לקסנר)

למרבה הצער, הם חולקים דבר נוסף עם אחיהם היהודים: טראומה קולקטיבית של רצח עם שאירע לפני 110 שנים, ועדיין מוכחש לעיתים. "לפי הסטטיסטיקה העות'מאנית, לפני מלחמות הבלקן חיו באימפריה יותר משני מיליון ארמנים. היום נותרו רק 50,000. אני רוצה שמישהו יסביר לי מה קרה לכל השאר", אמר לי דגזיאן.

הארמנים חולקים דבר נוסף עם אחיהם היהודים: טראומה קולקטיבית של רצח עם שעדיין מוכחש לעיתים. "לפי הסטטיסטיקה העות'מאנית, לפני מלחמות הבלקן חיו באימפריה יותר משני מיליון ארמנים"

לפי הערכות, העות'מאנים רצחו כ-1.5 מיליון ארמנים נוצרים במהלך מלחמת העולם הראשונה. רומניה הייתה בין המדינות הראשונות שקיבלו פליטים ארמנים לאחר הרצח, אך מסיבות כלכליות ואסטרטגיות, היא – כמו ישראל – עדיין לא הכירה בו רשמית.

המדינה הראשונה שעשתה זאת הייתה אורוגוואי, בשנת 1965. יוון הצטרפה ב-1996, והלכה צעד נוסף קדימה.

"ב-2014, ממשלת יוון הפכה את הכחשת רצח העם הארמני לעבירה פלילית, לפי אותו חוק שמפליל גם את הכחשת השואה", אמר דגזיאן. הדבר לא מפתיע, שכן הארמנים חיים לצד היוונים כבר מאות שנים, והם אף מוזכרים בכתבים יווניים קדומים, כשהקשר בין שני העמים מתוארך לעת העתיקה.

דגזיאן, בן 50, משתייך למשפחה הארמנית הוותיקה ביותר ביוון. אבותיו הגיעו לפני כ-300 שנה, והתיישבו בקומוטיני, כ-240 קילומטרים מזרחית לסלוניקי. הם היו חלק מהגל הראשון של מהגרים – סוחרים ובעלי מלאכה ששגשגו במזרח מקדוניה ובתראקיה, וכן באי כרתים.

מרכז הקהילה הארמנית בסלוניקי, יוון (צילום: לארי לקסנר)
מרכז הקהילה הארמנית בסלוניקי, יוון (צילום: לארי לקסנר)

הגל השני כלל פליטים שברחו תחילה מהשואה הארמנית, ולאחר מכן, מתבוסת יוון במלחמה מול טורקיה ב-1922 ונסיגת הצבא היווני מאזור איזמיר, שגררה טבח באוכלוסייה הנוצרית, וגירוש מאות אלפי יוונים וארמנים. גל זה הביא עמו עוד 80,000 עד 100,000 ארמנים ליוון. ואולם, מאז רובם חזרו לארמניה – אז כבר רפובליקה סובייטית – וחלק משמעותי היגר לאירופה ולאמריקות. הקהילה התחדשה ב-1991 לאחר קריסת ברית המועצות, אז הגיע הגל השלישי: כ-40,000 ארמנים התיישבו ביוון, רובם באתונה.

לפי הערכות, העות'מאנים רצחו כ-1.5 מיליון ארמנים נוצרים במלחה"ע ה-1. רומניה הייתה בין המדינות הראשונות שקיבלו פליטים ארמנים לאחר הרצח, אך מסיבות כלכליות ואסטרטגיות לא הכירה בו רשמית

דגזיאן, כמו רבים מהארמנים היוונים, עוסק בתחום התכשיטים. הוא יודע לקרוא ולכתוב ארמנית, אך שפת אבותיו אינה שגורה בפיו.

הגורם המרכזי ששומר על אחדות הקהילה הוא הדת. חיי התרבות הארמניים סובבים סביב הכנסייה האפוסטולית הארמנית, זרם נוצרי אורתודוקסי שנוסד בשנת 301 לספירה – אז הייתה ארמניה למדינה הראשונה שקיבלה את הנצרות כדת רשמית.

כבר יותר מ-120 שנה, מרכז החיים הקהילתיים בעיר הוא כנסיית הבתולה הארמנית-אורתודוקסית ברחוב דיאלטי, פחות מקילומטר ממוזיאון היהדות של סלוניקי. ב-1888 רכשה הקהילה את הקרקע עבור הכנסייה, שתוכננה על ידי האדריכל האיטלקי הידוע ויטליאנו פוזלי.

המזבח הקדוש של כנסיית הבתולה הארמנית-אורתודוקסית בסלוניקי, יוון. (צילום: לארי לקסנר)
המזבח הקדוש של כנסיית הבתולה הארמנית-אורתודוקסית בסלוניקי, יוון (צילום: לארי לקסנר)

הכנסייה נחנכה ב-1903, והיא בסגנון בזיליקה חד-מעברית עם מגדל פעמונים בן שלוש קומות שבראשו פירמידה מרובעת. הכנסייה שרדה את השריפה הגדולה של 1917, שהחריבה את מרבית העיר, לרבות הרובע היהודי ההיסטורי.

לוח זיכרון בכתב ארמני מציין את חנוכת הכנסייה ב-16 בנובמבר 1903. (צילום: לארי לקסנר)
לוח זיכרון בכתב ארמני מציין את חנוכת הכנסייה ב-16 בנובמבר 1903 (צילום: לארי לקסנר)

אגקופ קספריאן הוא נשיא הקהילה הארמנית בסלוניקי. לדבריו, כ-5,000 ארמנים חיים בעיר, מתוכם כ-1,000 שייכים לקבוצה הוותיקה, והשאר הגיעו אחרי 1991. בין היתר, הקהילה מפעילה בית ספר ארמני שמציע שיעורי שפה והיסטוריה לכמאה תלמידים בכל שבת. "המטרה שלנו היא לשמר את המסורת, את השפה והזהות, לתמוך במדינת ארמניה, ולהיות חזקים בסביבה בינלאומית קשה," אמר. "אנחנו עושים זאת דרך פעילויות תרבותיות, קבוצות ריקוד, אירועים מוזיקליים וגיוס תרומות".

הדת שומרת על אחדות הקהילה. חיי התרבות הארמניים סובבים סביב הכנסייה האפוסטולית הארמנית, זרם נוצרי אורתודוקסי משנת 301 לספירה – אז הייתה ארמניה למדינה הראשונה שקיבלה את הנצרות כדת רשמית

הקשר לארץ המוצא הוא מרכזי בעבור הארמנים כאן.

למרות שכבר אין לו קרובים בארמניה, קספריאן ביקר שם מספר פעמים. הפעם הראשונה הייתה ב-1991, מיד לאחר העצמאות, כאשר ליווה מטוס שהוביל 40 טון של סיוע לנפגעי רעידת האדמה שהתרחשה שלוש שנים קודם לכן. הוא שב לשם ב-1993 עם גורמים ממשרד החוץ כדי לסייע ברכישת הבניין שבו שוכנת כיום שגרירות יוון בבירה ירוואן.

לפי דגזיאן, חיים כיום ביוון כ-50,000 ארמנים. הוא יודע לקרוא ולכתוב ארמנית, אך שולט יותר ביוונית ובאנגלית. "להיות נוצרי במדינה נוצרית אחרת – קל יותר להיטמע אחרי ארבעה-חמישה דורות. במקרה של היהודים, הדת השונה היא מה שמבודד את הקהילה משאר החברה. זה דווקא סכנה, כי כיום שיעור הנישואים המעורבים בין יוונים לארמנים עומד על 95%, מה שאומר שבעוד כמה דורות הילדים שלנו 'יתיוונו'".

ציר הזמן במוזיאון היהדות בסלוניקי מתאר את עלייתה ונפילתה של הקהילה היהודית בעיר, שבעבר כונתה "ירושלים של הבלקן" (צילום: לארי לקסנר)
ציר הזמן במוזיאון היהדות בסלוניקי מתאר את עלייתה ונפילתה של הקהילה היהודית בעיר, שבעבר כונתה "ירושלים של הבלקן" (צילום: לארי לקסנר)

למרות הערצתו לדת היהודית ולמדינת ישראל, דגזיאן מביע אכזבה מהתנהגותם של חלק מהחרדים, שלדבריו השפילו לאחרונה כמרים ואף ירקו עליהם בעיר העתיקה בירושלים. "ההתנהגות הזו אינה תואמת את ערכי התלמוד או הדת היהודית," אמר.

לדברי דגזיאן, במובנים מסוימים, רצח העם שביצעו העות'מאנים בארמנים היה זה שפתח את הדרך לשואה. הוא ציטט נאום של היטלר משנת 1939, שבו נימק את תכנית ההשמדה כך: "אחרי הכול, מי בכלל זוכר את חיסול הארמנים?"

לכן, לדבריו, ההכרה הבינלאומית באמת ההיסטורית של מה שקרה לארמנים חיונית.

לדברי דגזיאן, במובנים מסוימים, רצח העם שביצעו העות'מאנים בארמנים פתח את הדרך לשואה. הוא ציטט נאום של היטלר מ-1939, בו נימק את תכנית ההשמדה כך: "אחרי הכול, מי בכלל זוכר את חיסול הארמנים?"

"אנחנו מרגישים קירבה עמוקה לקהילה היהודית, כי עברנו טרגדיות דומות, ואנחנו מתמודדים עם אתגרים דומים," אמר. "האיום הזה של טמיעה מלווה את שתי הקהילות – לא רק כיום, אלא לאורך ההיסטוריה, במיוחד את היהודים שהיו אלפיים שנה רחוקים מהמולדת. אבל גם אנחנו הארמנים, מאז ימי ביזנטיון, היינו תמיד במעבר. אני מאמין שרק אנחנו יכולים באמת להבין מה פירוש להיות יהודי – ובעיקר להישאר יהודי – בתפוצות".

לארי לקסנר הוא עיתונאי אמריקאי ותיק, שחי בתל אביב וקריירת הדיווח שלו נפרשת על פני פורטו ריקו, הבלקנים, המזרח התיכון והקווקז הדרומי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 892 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 19 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

קצין בשירות מילואים, רב סרן איתמר ספיר, נהרג בהיתקלות בדרום לבנון

פרסום ראשון: נתניהו הודיע לגורמים ביהדות התורה שהשיג את הרוב הדרוש לחקיקת חוק הפטור ● בג"ץ: עבודתה של ועדת גרוניס "לקתה בחסר", לכן יש מקום לכך שתתכנס שוב כדי לשמוע את אורי אלמקייס ואת הקצין שחקר את הפעלתו ● חברים בקואליציה הסירו את תמיכתם ממועמדות יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה; מנגד הודיעה יש עתיד על תמיכתה במועמדותו

לכל העדכונים עוד 34 עדכונים

"הגוף בכיתה, הראש עדיין בעזה" - החיים הכפולים של המילואימניקים

"אתמול עוד הייתי באירוע בו התפוצץ לידנו אר.פי.ג'י בעזה והיום אני נדרש להכין מטלה בקורס בכתיבה אקדמית – הראש שלי עוד לא מסתנכרן בין שני המקומות".

משפט זה אמר לי סטודנט במכללת ספיר, תוך שהוא מנסה לתאר את החוויה הבלתי אפשרית של המעברים בין שדה הקרב לחדרי הכיתה בקמפוס.

ד"ר אלה בן-עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקסטים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת תקשורת, מצבי חירום וחוסן קהילתי. קצינת הסברה במילואים בפיקוד העורף, נשואה, אם לשלושה ילדים ומאמינה גדולה בחינוך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 956 מילים

הצ'אטבוט לא ישלם מס הכנסה

מס ההכנסה של עובדים אנושיים מממן את תקציבי המדינות, והבינה המלאכותית מאיימת לחתוך את צינור החמצן הזה ● הרעיון להטיל "מס רובוטים" כבר התברר כגול עצמי שרק חונק חדשנות, והמומחים דורשים להגיש את החשבון לבעלי ההון ● כך או אחרת, הממשלות חייבות להתעורר לפני שגל הפיטורים ישאיר אותן עם קופה ריקה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,022 מילים
אמיר בן-דוד

איראן חותרת לניצחון מוחלט

איך שלא מסתכלים על זה, ההצעה שאיראן העבירה לארה"ב אינה הצעה של מדינה שמרגישה שהיא עם הגב לקיר ועומדת בפני חורבן מוחלט. זו הצעה של מדינה שמשוכנעת שהניצחון נמצא בהישג יד ● וגם: ערוץ 14 מסגיר סודות ● התביעה של קיבוצי העוטף ● יש לך יורש! ● ערב מותח בליגת העל ● ועוד...

ציור קיר אנטי-אמריקאי ואנטי-ישראלי על קיר בטהרן, איראן, ב-10 במאי 2026 (צילום: ATTA KENARE / AFP)
ATTA KENARE / AFP

מפלגות שוויתרו על "הקול הרוסי"

סקרים שמתפרסמים לאחרונה מראים, כי אילו הבחירות התקיימו היום, נפתלי בנט או גדי איזנקוט היו ככל הנראה מצליחים להקים ממשלה. אך כידוע סקרים  לא תמיד מנבאים את תוצאות האמת: עתידה הפוליטי של ישראל לוט בערפל, בין היתר בגלל המגזר הרוסי.

כיום, המגזר הרוסי שווה כ-18 מנדטים ורק כ-25% מהם תומכים בקואליציה הנוכחית.

אלכס טנצר הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים. יו"ר מטה למען עובדי הקבלן. 7 דו"חות מבקר המדינה התפרסמו בגלל תלונותיו. נבחר בעבר על ידי עיתון כל העיר בירושלים כאיש השנה. 6 פעמים נבחר על ידי המגזר הרוסי כאיש השנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 571 מילים

תרמית "היום שאחרי"

עזה קורסת תחת ביוב, עכברושים וייאוש, בזמן שחמאס וישראל קונים זמן ● למרות תוכנית השלום של טראמפ והקמת הוועדה הטכנוקרטית, שיקום הרצועה רחוק מתמיד ● ישראל מעכבת כניסת פקידים ושוטרים, חמאס נאחז בנשקו, והסיוע ההומניטרי מנוצל להברחות ● הסטטוס קוו לא רק שאינו מקרב הכרעה – הוא מרחיק אותה

לכתבה המלאה עוד 2,107 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

האם יש לדוקו הישראלי עתיד - או אפילו הווה?

תקציר הפרקים הקודמים: בסוף 2025 סער עולם התרבות בעקבות החלטת שר התרבות מיקי זוהר לעצור את המימון לטקס פרסי אופיר ולקדם תחתיו טקס חלופי, "ציוני".

כאשר יוצרים שנבחרו להשתתף בטקס הודיעו שלא יגיעו, השר העלה את גובה האיום: ביטול חוק הקולנוע, עצירת תקציבי הקרנות, ופגיעה בתקציבים שכבר הובטחו.

אלון לוי הוא יוצר ובמאי תיעודי, מנהל קריאטיב, ולעתים במאי אנימציה. הוא בוגר בית הספר "סם שפיגל" בירושלים ובעל תואר שני בVisual Media Anthropology מ-Freie Universität Berlin. הוא יליד טבריה, נשוי, אב לשניים, ומאמין בכוחה של יצירה תיעודית לשנות את העולם (או לפחות את מי שיצר אותה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 984 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הפאזל הפוליטי מתחיל להתבהר לקראת הבחירות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, המפה הפוליטית מתחילה להתבהר, אך מספר שאלות מפתח נותרו פתוחות ● מה יעלה בגורל בוחרי סמוטריץ', האם איזנקוט באמת מסוגל למשוך מנדטים מהליכוד, ולאן נעלמו הנשים בפריימריז של חד"ש? ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 811 מילים

בעוד שחוק הגיוס של נתניהו וביסמוט יגיע רק בעוד חמש שנים למקסימום 10,000 מתגייסים חרדים, צה"ל מבהיר כי הוא זקוק ל-12,000 חיילים באופן מיידי ● הנתונים חושפים את הפער העצום בין הצרכים המבצעיים של הצבא שנשחק בשלוש שנות מלחמה לבין הפוליטיקה של הכנסת המתפזרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 844 מילים ו-1 תגובות

גם בים הרחפנים עושים צרות

אופנת הדיג באמצעות רחפנים ממלאת את הים בקרסים ובמאות מטרים של חוטי דיג, שגולשים, שחיינים וצבים מסתבכים בהם ● הפתרון המפתיע מגיע מהאוויר: בחברה להגנת הטבע גילו שתקנות הטיס המעודכנות אוסרות על השלכת חפצים מרחפן, וכך נסללה הדרך לאיסור גורף על דיג באמצעות רחפנים ● טל רז, שהצילה שתי צבות שנלכדו בסבך החוטים: "אפשר לנשום לרווחה"

לכתבה המלאה עוד 1,175 מילים

"המחבלים יצרו כאוס והזירות זוהמו. צריך להתאים את דיני הראיות למציאות"

בעוד כשנה יקום בית הדין המיוחד למחבלים שהשתתפו בשבעה באוקטובר ● עו"ד יעל ויאס גבירצמן תייצג שם מאות משפחות נפגעים ● בשיחה עם זמן ישראל, היא מדברת על חשיבות החוק שדן בפשעים חסרי תקדים, הקושי הראייתי, החשיבות לשמירה על זכויות הקורבנות ועל החשיפה לחומרים ● "כשאני בתפקיד יש לי משימה, אבל כשאני אלך לתערוכה - שם אני אבכה"

לכתבה המלאה עוד 1,417 מילים

תחת מסך עשן של נוסחים מתחלפים, שמחה רוטמן דוהר לאישור הצעת החוק שתנתק את המחלקה מהפרקליטות ● החוק נועד לייצר גוף חקירות פרטי של שר המשפטים, כזה שיוכל להפקיע תיקים מהיועמ"שית ולהטיל אימה על המערכת ● התעקשות הקואליציה להעביר את החוק לפני פיזור הכנסת מוכיחה שהם שכחו כלל בסיסי בדמוקרטיה: הכוח הזה יכול ליפול בקרוב לידי האופוזיציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 903 מילים ו-1 תגובות

הפתק של הרב לנדו מפחיד את נתניהו הרבה יותר מאזהרות הרמטכ"ל

האזהרות על צבא שקורס תחת הנטל לא מרשימות את ראש הממשלה כמו האיום של המנהיג הליטאי לפרק את גוש הימין ● מבועת מהאפשרות לאבד את החרדים רגע לפני אישור חוקי ההפיכה המשטרית, נתניהו פותח במסע לחצים על מורדי הליכוד כדי להעביר את חוק ההשתמטות בדקה התשעים ● התפטרות משה ארבל מוכיחה שגם בש"ס מתחילים להבין לאן נושבת הרוח ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 682 מילים

שוק האג"ח מבהיר כי המלחמה כבר חלחלה עמוק לתוך כלכלות העולם

התרסקות שוק האג"ח העולמי בסוף השבוע היא לא עוד "יום אדום" טכני בבורסה – זו כבר אזהרה חמורה שהמשקיעים משגרים אל טראמפ ● בעוד הבורסות שוברות שיאים בזכות כמה חברות AI, משקיעי האג"חים רואים עננים שמתקדרים על הכלכלה העולמית – בהנחה שלא יימצא פתרון עם איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 666 מילים ו-1 תגובות

מסיבות, חתונות, חופשות ופגישות עם ראשי הליכוד

יומן ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, החשוד בפלילים, עמוס בלו"ז "אישי", חופשות, חצאי ימי עבודה, מפגשים פוליטיים ומאות בריתות וחתונות ● מה חסר בו? עבודה למען תושבי אשקלון, שזקוקים למיגון, נאנקים תחת קשיי המלחמה וקוראים בעיתונות כיצד העירייה והעומד בראשה מסתבכים בפרשיות שחיתות ● עיריית אשקלון: "ראש העיר פועל לילות כימים למען התושבים"

לכתבה המלאה עוד 1,221 מילים ו-2 תגובות

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-2 תגובות

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.