מידי יום בבוקר היא מגיעה לספסל מול הסופרמרקט השכונתי. שיערה שחור, כתפיה שפופות קמעה, כאילו נושאות משא כבד. רגליה הדקיקות עטופות בגרביים, נעוצות בכפכפים שראו ימים טובים יותר.

היא מתיישבת בכבדות. העוברים והשבים חולפים על פניה, אבל מבטה מופנה רק לדלת החנות. על ברכיה מונחת שקית ריקה. לפתע, הדלת נפתחת ואחד העובדים מוציא לה כוס קפה מהביל ועוגייה ומניח בפינת הספסל לצדה. היא מודה לו ולוגמת בזהירות מהקפה החם.

היא מתיישבת בכבדות. העוברים והשבים חולפים על פניה, אבל מבטה מופנה לדלת החנות. על ברכיה שקית ריקה. לפתע, הדלת נפתחת ואחד העובדים מוציא לה כוס קפה מהביל ועוגייה ומניח בפינת הספסל לצדה

כעבור שעה קלה, היא ניגשת לקרטון שמונח ליד הדלת. שם הניח עובד החנות, את הירקות והפירות שראו ימים טובים יותר. היום יום טוב, יש גם כמה לחמים ישנים ואריזה קרועה עם קטניות. היא מכניסה אותם לשקית שהביאה וחוזרת לביתה. 

תל אביב, אוגוסט 2025.

האישה הזו אינה מקרה בודד. לפי נתוני הביטוח הלאומי, אחד מכל חמישה אזרחים ותיקים בישראל חי בעוני. 40% מתקיימים מקצבת זקנה בלבד. כ1,795-1,896 שקלים ליחיד בחודש. לזוג הסכומים נעים בין 2,697-2,798 שקלים. אלה סכומים שלא מאפשרים קיום בכבוד במדינה שבה שכר הדירה, המזון והתרופות עולים בהתמדה.

לפי מחקר שנעשה ביחידת המחקר של כנסת ישראל בשנת 2022, רק כמחצית מהאזרחים הוותיקים בישראל מקבלים פנסיה ממקום העבודה שלהם. בהשוואה  בינלאומית, ישראל נמצאת בצמרת הלא מחמיאה של מדינות ה-oecd בשיעורי העוני בקרב הקשישים. פי שניים ואף שלושה ממדינות סקנדינביה.

הסיבות לכך מורכבות:

• פערי פנסיה – רבים מבני דור ה"בייבי בום" עבדו במשרות ללא הפרשות פנסיוניות מספקות. בנוסף, עולים חדשים רבים לא הספיקו לצבור זכויות פנסיה.
• יוקר מחיה – הוצאות בסיסיות עולות בקצב מהיר בהרבה מהעדכון בקצבאות.
• שחיקת חסכונות – אינפלציה ושוק דיור יקר שוחקים חסכונות שנצברו בקושי.
• בדידות ותלות – מערכות הרווחה אינן מצליחות לספק רשת תמיכה אמיתית לאזרחים ותיקים בודדים.

האישה הזו אינה מקרה בודד. לפי נתוני הביטוח הלאומי, אחד מכל 5 אזרחים ותיקים בישראל חי בעוני. 40% מתקיימים מקצבת זקנה בלבד. רק כמחצית מהאזרחים הוותיקים מקבלים פנסיה ממקום עבודתם

הצעירים של היום – האחריות מתחילה עכשיו

זה אולי החלק הכואב ביותר. קשישים רבים לא יכלו להתכונן למציאות הזו. הם חיו בשוק עבודה אחר, עם הבטחות שלא תמיד מומשו. אבל הצעירים של היום, בני ה־20, ה־30 וה־40, נמצאים בעמדה שונה. יש לכם מידע, כלים פיננסיים ונגישות שיכולה לשנות את העתיד שלכם.

האם זה קל? לא. אבל זה אפשרי. והעתיד שלכם תלוי בצעדים שתתחילו לנקוט היום.

אז מה ניתן לעשות כבר היום (אני כותבת מניסיוני האישי לאורך השנים בלבד):

1. להפריש לפנסיה מהיום הראשון – גם אם זו עבודה זמנית או חלקית, ודאו שהמעסיק מפריש כחוק. כל שנה בלי הפקדה, עשרות אלפי שקלים פחות בפנסיה.

2. להגדיל את ההפקדה המינימלית לפנסיה – החוק מחייב שיעור מסוים, אבל מי שיכול, כדאי להוסיף עוד אפילו 1%-2% מהשכר. הכסף הזה, עם ריבית דריבית לאורך עשרות שנים, יכול להכפיל את הפנסיה. 

3. לבדוק את דמי הניהול – רבים לא יודעים שהם משלמים אחוזים גבוהים מדי לקרן הפנסיה או הגמל. הבדלים קטנים בדמי ניהול יכולים לשנות את הסכום הסופי במאות אלפי שקלים.

4. לעקוב פעם בשנה פעם אחרי ערוץ ההשקעה – זה לא מסובך. פנו ליועץ פנסיוני, בדקו מה עשתה הקרן, והשוו לקרנות אחרות.

5. לא למשוך קרנות השתלמות – הפיתוי גדול, אבל זו אחת ההשקעות המשתלמות לטווח הארוך ביותר.
6. לא לפחד להשקיע בלמידה פיננסית – ניהול כסף הוא מיומנות חיים. אפשר ללמוד חינם אונליין, וזה נכס שישרת אתכם תמיד.

קשישים רבים לא יכלו להתכונן למציאות הזו. הם חיו בשוק עבודה אחר, עם הבטחות שלא תמיד מומשו. אבל הצעירים של היום נמצאים בעמדה שונה. יש לכם מידע, כלים פיננסיים ונגישות שיכולה לשנות את עתידכם

אני כותבת את השורות האלה מתוך מבט כפול. על האישה ההיא על הספסל, ועליכם, הצעירים שחולפים לידה בדרכם לעבודה. אתם אולי מרגישים רחמים, אולי אומרים "לי זה לא יקרה". אבל האמת הפשוטה היא שאם לא תתחילו לחשוב על העתיד כבר עכשיו, יום אחד זה עלול להיות אתם.

אני יודעת, גיל הפנסיה נראה רחוק. כרגע יש שכר דירה, לימודים, טיול אחרי צבא, אולי חיסכון לדירה. אבל השנים עוברות מהר, והכסף שלא שמים בצד היום פשוט לא יהיה שם כשתצטרכו אותו.

תסגלו לכם הרגל פשוט. בכל חודש, כשאתם מקבלים תלוש שכר, הסתכלו על ההפרשות לפנסיה. תזכרו, זה לא "כסף שהולך". זה הכסף שישלם לכם חשמל, מים ותרופות בגיל 70.

אחרית דבר

בוקר אחד, באמצע אוגוסט חם מדי, התיישבתי בספסל ליד האישה עם השיער השחור. היא הפנתה את מבטה אליי וחייכה חיוך עייף. זה היה רגע קטן, אבל בשבילי, תזכורת עצומה.

המסר שלי פשוט, אל תדחו. אל תגידו "נתחיל שנה הבאה". העתיד שלכם נבנה עכשיו, כל חודש, כל תלוש, כל החלטה.

זהו מבט כפול. על האישה על הספסל, ועליכם, הצעירים שחולפים לידה בדרך לעבודה. אתם אולי מרגישים רחמים או אומרים "לי זה לא יקרה". אבל אם לא תתחילו לחשוב על העתיד עכשיו, יום אחד זה עלול להיות אתם

כי אם לא תנהלו את הכסף שלכם, יום אחד הכסף (או היעדרו) ינהל אתכם.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.