שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וחברת הכנסת מטעם "ישראל ביתנו" שבאופוזיציה יוליה מלינובסקי קיימו מסיבת עיתונאים משותפת על הצעת החוק להעמדה לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר, שצפויה לעבור מחר בקריאה שנייה ושלישית בתמיכה רחבה במליאת הכנסת. 

מדברי לוין: 

"ימים ספורים לאחר טבח השביעי לעשירי, הנחתי להתחיל באופן מיידי בעבודת מטה שתכליתה להבטיח כי המחבלים ושותפיהם יועמדו לדין ויבואו על עונשם, וכי הדין ימוצה עד תומו. החוק מסדיר זאת, ובכלל זה מסדיר סמכות מלאה למתן עונשי מוות.

"מאז, בוצעה עבודה בהיקף עצום וחסר תקדים. הוקם צוות משותף של פרקליטות המדינה משטרת ישראל והשב"כ, אשר אסף את כל החומרים והראיות מכלל עשרות הזירות שבהן התרחש הטבח.

"הצוות צפה באלפי שעות של סרטונים, עבר על מספר עצום של ראיות, ובמקביל ביצע את חקירתם של המחבלים שביצעו את הטבח ונלכדו על ידי צה"ל וכוחות הביטחון. העבודה היסודית שבוצעה על ידי הצוות מניחה תשתית ראייתית איתנה לשם קיום המשפטים ומיצוי הדין עם המחבלים.

"אני מבקש להודות ליושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, ולחברת הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי, אשר יזמו את הצעת החוק שאנו עתידים להשלים את אישורה. ביחד, עלה בידינו לגבש הסכמה רחבה מאוד בכנסת, חוצת מחנות של קואליציה ואופוזיציה, כדי שהליך ההעמדה לדין ההיסטורי הזה, יתקיים על בסיס מוסכם ויזכה לאמון העם כולו.

ח"כ יוליה מלינובסקי, שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן במסיבת עיתונאים משותפת בכנסת, 10 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

צבא ארה"ב עדכן כי יותר מ-20 ספינות מלחמה אמריקאיות אוכפות את המצור על איראן וכי הכוחות הסיטו 61 כלי שיט מסחריים והשביתו ארבעה כדי "להבטיח ציות".

USS John Finn (DDG 113) sails behind USS Milius (DDG 69), USNS Carl Brashear (T-AKE-7), and USS George H.W. Bush (CVN 77) in the Arabian Sea.

Over 20 U.S. warships are enforcing the blockade against Iran. CENTCOM forces have redirected 61 commercial vessels and disabled 4 to… pic.twitter.com/gG9B2K5c9p

— U.S. Central Command (@CENTCOM) May 10, 2026

צה"ל עדכן כי כוחות צה"ל בפיקוד הדרום זיהו מוקדם יותר היום מחבלי נוח'בה חמושים שפעלו לקידום מתווי טרור בטווח הזמן המיידי נגד כוחות צה"ל בדרום הרצועה.

באירוע נוסף אמש, כוחות הפועלים בצפון רצועת עזה זיהו שני מחבלים שביצעו פעולות חשודות בקרקע במרחב הקו הצהוב, והתקרבו לעבר הכוחות באופן שהיווה איום מיידי.

בשני האירועים, חיל האוויר בהכוונת הכוחות בשטח חיסל את המחבלים במטרה להסיר את האיום.

צה"ל ציין כי טרם התקיפות ננקטו צעדים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים, לרבות שימוש בחימוש מדויק ותצפיות מהאוויר.

מפלגת "הדמוקרטים" גינתה את התקיפה ההומופובית נגד פעיל המפלגה נאור נרקיס אמש בתל אביב מצד פעיל הימין מרדכי דוד:

"מרדכי דוד ושולחיו בממשלה מנסים להפוך קהילה שלמה לשק חבטות פוליטי.

"אנחנו מגנים בחריפות את המתקפה הלהט"בופובית נגד נאור נרקיס ובן זוגו. הסתה, שנאה והשפלה של קהילת הלהט"ב לא יעברו בשתיקה – לא בכנסת, לא ברחוב ולא ברשת.

"אנחנו נמשיך להיאבק על ישראל חופשית, שיוויונית ובטוחה לכל אדם".

מרדכי דוד ושולחיו בממשלה מנסים להפוך קהילה שלמה לשק חבטות פוליטי.

אנחנו מגנים בחריפות את המתקפה הלהט"בופובית נגד נאור נרקיס ובן זוגו. הסתה, שנאה והשפלה של קהילת הלהט"ב לא יעברו בשתיקה – לא בכנסת, לא ברחוב ולא ברשת.

אנחנו נמשיך להיאבק על ישראל חופשית, שוויונית ובטוחה לכל אדם. pic.twitter.com/bxbkSLIE8G

— הדמוקרטים (@DemocratsIL) May 10, 2026

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, הודיע כי בחר ביועץ המשפטי של הוועדה שפרש לאחרונה, דין ליבנה, למנכ"ל בפועל החדש של הוועדה, בעקבות התפטרותה של מנהלת הבחירות הוותיקה אורלי עדס ב-1 במאי, אחרי 15 שנים בתפקיד.

במכתב שבו הסביר את נימוקיו, כתב סולברג כי הפציר בעדס לדחות את התפטרותה בשל הזמן הקצר שנותר עד הבחירות באוקטובר, וכי נדרש "להבטיח שאדם מנוסה, בעל הידע וההיכרות הנדרשים לביצוע המשימה, יכהן בתפקיד באופן מיידי", כדי להבטיח "רציפות תפקודית".

לדבריו, לא היה זמן להקים ועדת איתור, והבחירה הראשונה שלו מתוך צוות ועדת הבחירות המרכזית סירבה לקבל עליה את התפקיד, ולכן בחר בליבנה, שכיהן כיועץ המשפטי של הוועדה במשך יותר מעשור, עד שהתפטר לפני שלושה חודשים בלבד.

סולברג ציין את "ניסיונו הרב, היכרותו עם דיני הבחירות" וכישורים נוספים של ליבנה, והוסיף כי ועדת איתור למחליף קבוע תכונס לאחר הבחירות.

הוועדה היא גוף ממלכתי עצמאי האחראי לניהול הבחירות לכנסת ולהגנה על טוהרן. בראשה עומד שופט בית המשפט העליון, כיום סולברג, והיא מורכבת מנציגי הסיעות השונות בכנסת. הוועדה אחראית לספירת הקולות ומוסמכת לפסול מפלגות לקראת בחירות.

התפטרותה של עדס חודשים לפני בחירות ארציות, שייערכו לא יאוחר מאוקטובר 2026, מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין ועדת הבחירות המרכזית לבין הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאינו מרוצה ממינויים אחרונים בגוף האחראי לפיקוח על תהליך ההצבעה.

עדס מונתה לעמוד בראש הוועדה ב-2010 והובילה אותה בשבע מערכות בחירות ארציות, חמש מהן התקיימו בין 2019 ל-2022.

בכיר בליכוד שצוטט מוקדם יותר החודש באתר ynet בירך על התפטרותה של עדס ותיאר אותה כ"ניצחון חשוב".

"לא סמכנו עליה", הוסיף הבכיר ביחס לעדס.

לפי ynet, עדס איימה להתפטר מהוועדה לפחות מאז ספטמבר, לאחר שסולברג פנה אליה כדי לדון בהגבלת כהונתה כך שתסתיים ב-2027, שנה לאחר הבחירות הקרובות.

לפי הדיווח, החלטתו של סולברג להאריך את כהונתה של עדס ומעורבותו של הנשיא יצחק הרצוג בהחלטה הזו עוררו תרעומת הן בליכוד והן בלשכת ראש הממשלה.

המתיחות בין הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית החריפה במרץ, כאשר הוועדה בחרה פה אחד בעורכת הדין יפעת סימינובסקי לשמש היועצת המשפטית החדשה שלה.

מינויה הותקף מיד על ידי לשכת ראש הממשלה, שניסתה לטעון כי הוא אינו תקף בשל פגם פרוצדורלי לכאורה. סולברג דחה את הטענות ואמר כי "אין בסיס לנטען ולמבוקש".

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס בכנסת, 26 באוקטובר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)