JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שלומית טנא: רגע נשגב שהפך טרגי - 30 שנה לרצח רבין | זמן ישראל

רגע נשגב שהפך טרגי - 30 שנה לרצח רבין

משמאל לימין: שמעון פרס, הזמרת מירי אלוני ויצחק רבין שרים את "שיר לשלום" בכיכר מלכי ישראל דקות ספורות לפני הירצחו של רבין, 4 בנובמבר 1995 (צילום: חברת החדשות, ויקיפדיה)
חברת החדשות, ויקיפדיה
משמאל לימין: שמעון פרס, הזמרת מירי אלוני ויצחק רבין שרים את "שיר לשלום" בכיכר מלכי ישראל דקות ספורות לפני הירצחו של רבין, 4 בנובמבר 1995

השבוע, ב-4 לנובמבר, יצוין כאן יום השנה ה-30 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. מראות וקולות השזורים בזיכרון הקולקטיבי ודאי יורצו שוב ושוב על המסך. ואני זוכרת במיוחד איך הזמרת מירי אלוני שרה על הבמה בכיכר העיר את "שיר לשלום", שחיבר יענקלה רוטבליט, הפזמונאי הנהדר אשר איבד רגל במלחמת ששת הימים. יאיר רוזנבלום הלחין. העצרת נשאה את הסיסמה "כן לשלום, לא לאלימות".

זה היה רגע השיא של עצרת השלום הסוחפת. רגע נשגב ומפעים שהפך בדיעבד לטרגי ושובר לב. אותו שיר מיתולוגי חתם את העצרת. מירי אלוני השמיעה פסוקי שיר אחדים סמוך לאוזנו של רבין הביישן שהצטרף אף הוא לשרים.

זה היה רגע השיא של עצרת השלום הסוחפת. רגע נשגב ומפעים שהפך בדיעבד לטרגי ושובר לב. אותו שיר מיתולוגי חתם את העצרת. מירי אלוני השמיעה פסוקי שיר אחדים סמוך לאוזנו של רבין הביישן שהצטרף אף הוא לשרים

כעבור דקות אחדות פילחו כדורי המרצח את גופו של ראש הממשלה שוחר השלום. אחר כך נמצא בכיס חולצתו הנייר עם נוסח השיר שהוכתם בדמו והפך לאחד מסמלי האירוע הטראומתי.

דמותה של מירי אלוני, בת 75, מסקרנת אותי מאז. אני עוקבת אחר סיפור חייה, שיאיה ונפילותיה, תלאותיה. היא הייתה בת 45 כאשר שרה בגאון בכיכר. באותה עת כבר חלה נסיגה ממעמדה כזמרת על. ב-4 בנובמבר 1995 היא זכתה לחזור לרגע אל מרכז הבמה, לחוות שוב את טעם התהילה, כמו בימיה הטובים כסולנית בלהקת הנח"ל. גם אני קיוויתי, כמו רבים אחרים, שהופעתה בכיכר תפתח בפניה דלתות להמראה מחודשת. אבל לא כך היה.

יש לי אמפתיה לכוכבי עבר שנדחקו לשוליים. לא תמיד זה נובע מירידה באיכותם. לא מעטים כבים או מודרים מהמרכז עקב סיבות לא ענייניות. פגיעה במעמדם של זמרים, אמנים, גם אנשי תקשורת נגרמת לעתים בגלל חילופי אופנות, או היעדר כישרון ליחצנות עצמית למרפקנות ולהתמודדות עם נפתולי הפוליטיקה המאפיינת את "התעשייה" – תעשיית הבידור והתקשורת. לעתים גם משברים בחיים פוגעים בהצלחה. ויש גם גילנות: גישה סטריאוטיפית למבוגרים ותיוגם הסטריאוטיפי כארכאיים שפג תוקפם.

זמרים וזמרות שימי תהילתם מאחוריהם מנסים לעתים נואשות במשך עשרות שנים לעשות "קאמבק". מבליחים מדי פעם על מסך הטלוויזיה, בעיקר בתכניות רטרו או בערבי זיכרון לחברים מתים. התופעה הגיעה לשיאה הטרגי בהתאבדותו בגיל 66 של כוכב העבר הזמר גבי שושן.

דמותה של מירי אלוני, בת 75, מסקרנת אותי מאז. אני עוקבת אחר סיפור חייה ותלאותיה. היא הייתה בת 45 כששרה בגאון בכיכר. אז כבר חלה נסיגה ממעמדה כזמרת על. באותו ערב חזרה לרגע אל מרכז הבמה

אחדים מכוכבי העבר נדחקו לשוליים בעודם במיטבם. מירי אלוני זכורה במיוחד ככוכבת להקת הנח"ל. היא הצטרפה ללהקה כחיילת ב-1968. הייתה במהירות לסולנית. בין כוכבי הלהקה היו אז דני סנדרסון, אופירה גלוסקא, מאיר פניגשטיין, אלי מגן, ובהמשך ירדנה ארזי, אלון אולארצ'יק, גידי גוב. בין ביצועיה הבלתי נשכחים של אלוני בלהקת הנח"ל: "בהיאחזות הנחל בסיני" ו"להיות לבד" מאת נעמי שמר וכמובן – "שיר לשלום".

בשנים הראשונות שלאחר שחרורה מצה"ל אלוני חברה בין השאר ל"חבורת בימות" שהשמיעה את שירי נעמי שמר. היא ביצעה כסולנית שירים מופלאים כמו "ארץ להד"ם" ו"לשיר זה כמו להיות ירדן". "זהו שיר פסגה של אימא" אמרה לימים ללי שמר, בתה של מחברת השיר, שקראה לעצמה "פזמוראית" בשל הצירוף הייחודי של מילים ומנגינה.

אני מתקשה לשכוח את הופעתה של מירי אלוני בערב "שירי ברטולד ברכט". היא כיכבה שם כשחקנית וזמרת לצד יוסי פולק ובני אמדורסקי. קולה היה עוצמתי וחודר ללב. היא שידרה רגשות עזים ובורכה בצעירותה בחזות מרהיבה. מבקרת תאטרון שהערכתי כתבה שמירי אלוני היא לוטה לניה שלנו. לוטה לניה נודעה במיוחד כשחקנית וזמרת במחזותיו של ברכט. מירי אלוני זכתה אצלנו בתואר "זמרת ברכטיאנית".

אותה עצרת שלום בכיכר הייתה מרוממת נפשות. דימיתי שכמעט אפשר למשש את התקווה שפיעמה שם בהמוני אנשים. פגשתי בעצרת בין השאר ידידה קיבוצניקית אשר סיפרה שבנה הבכור עומד להתגייס לצבא ולהתנדב כחייל קרבי, כמו רוב צעירי הקיבוצים. עכשיו, אמרה, יש סיכוי שאוכל להירגע קצת ואזכה ללילות שינה שקטים.

פגשתי בעצרת בין השאר ידידה קיבוצניקית אשר סיפרה שבנה הבכור עומד להתגייס לצבא ולהתנדב לקרבי, כמו רוב צעירי הקיבוצים. עכשיו, אמרה, יש סיכוי שאוכל להירגע קצת ואזכה ללילות שינה שקטים

עם תום העצרת פנינו ללכת הביתה, מרחק כרבע שעה הליכה מביתי דאז. צעדים אחדים צפונה, ברחוב אבן גבירול, נשמעו שתי יריות. התחילו לרוץ שמועות. בהמשך הדרך, כבר סמוך מאוד לביתי, התגודדו סביב לטלוויזיה בחנות "תולעת ספרים" אנשים מבוהלים. זה היה שנים לפני שחנות הספרים העתיקה את משכנה למבנה יותר רחב ברחוב מלכי ישראל, המשיק ל"כיכר רבין" – השם שניתן לכיכר בעקבות רצח ראש הממשלה.

אחר כך התעכבתי לרגע בפיצוחיה הצמודה לחנות הספרים. חיפשתי ממתק כלשהו שירגיע קצת את תחושת הבהלה. "טוב שמישהו ירה בו", אמר בעל הפיצוחייה הצעיר. "זה מגיע לרבין. הלוואי שהוא ימות".

"הבשורה" על מותו אכן נחתה על כולנו כעבור דקות אחדות. היא תפסה אותי כבר בבית, תקועה מול המסך. כארבעים דקות הפרידו בין הירי הקטלני לבין מותו של יצחק רבין. כירורגים מבית החולים איכילוב הסמוך לכיכר נאבקו נואשות על חייו. העיתונאי איתן הבר ז"ל, שכיהן אז כמנהל לשכת ראש הממשלה, יצא אל האלפים שהתגודדו מחוץ לשער בית החולים והשמיע את ההודעה הבאה. משפט הפתיחה שבפיו ייזכר ודאי עוד דורות:

"ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה".

בהמשך ההודעה המצמררת נאמר שהממשלה מודיעה:

"בצער רב וביגון עמוק על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, אשר נרצח על ידי מתנקש הערב בתל אביב".

הקהל שהתגודד בפתח איכילוב הגיב בזעקה מרה. אחר כך נפרץ סכר הדמעות.

אחר כך התעכבתי לרגע בפיצוחיה הצמודה לחנות הספרים. חיפשתי ממתק כלשהו שירגיע קצת את תחושת הבהלה. "טוב שמישהו ירה בו", אמר בעל הפיצוחייה הצעיר. "זה מגיע לרבין. הלוואי שהוא ימות"

סביב שעה 04:00 לפנות בוקר התקשרה אלי חברה ירושלמית. עדיין הייתי צמודה אל מסך הטלוויזיה. "את בכלל תופסת מה זה?" אמרה, "נרצח פה ראש ממשלה". בקושי זיהיתי את קולה שרעד. לא הכרתי אותה כמי שנוטה לרגשנות או לפניקה, גם לא כלוחמת שלום. היא הייתה דווקא פעילה בסניף הליכוד הירושלמי.

למחרת בצהריים שוב חזרתי לכיכר באופן כמעט אובססיבי. אפשר לומר על דרך המליצה ש"רגלי נשאו אותי לשם". בפינה הצפונית של הכיכר נצפתה אז חבורת בני נוער יושבים במעגל ומדליקים נרות זיכרון. אלו היו כנראה רגעי הולדתה של התופעה שפשטה במהירות בארץ וכונתה "נוער הנרות". נערים ונערות הדליקו נרות והתאבלו בפומבי על ראש הממשלה שנרצח.

*  *  *

ועוד על מירי אלוני. היא חוותה לא מעט תלאות שנודעו בציבור, חייה היו מסובכים. היא נישאה פעמיים. בעלה הראשון היה השחקן נחום שליט. בשנת 1984 נישאה למפיק-שחקן שמואל אומני. נשואיהם נמשכו עד למותו בשנת 2022.

היחסים עם שני בניהם היו בעיתיים. שני הבנים נמסרו לפנימייה. לאחר שמירי אלוני ובעלה אומני ניסו להחזירם הביתה, הם נקלעו לסכסוך עם מוסדות הרווחה. שמואל אומני הורשע באיומים, בהעלבת עובדת ציבור ובזילות בית המשפט.

בספטמבר 2021 נכרתה רגלה הימנית של מירי אלוני מהברך ומטה בעקבות זיהום חמור. עם שחרורה מבית החולים היא עברה להתגורר בדיור מוגן ברמת אפעל, בדירה שהוצעה לה על ידי חברת משען. בשנים האחרונות היא מבליחה מדי פעם בהצלחה על המסך כשחקנית בסדרות טלוויזיה.

סביב 04:00 לפנות בוקר התקשרה חברה ירושלמית. "את תופסת מה זה? נרצח פה ראש ממשלה". בקושי זיהיתי את קולה שרעד. לא הכרתי אותה כמי שנוטה לרגשנות או לפניקה או כלוחמת שלום. דווקא פעילה בסניף הליכוד

בחורף שנת 2013 מירי אלוני התחילה לקיים מופע רחוב בצומת הרחובות התל אביביים אלנבי ונחלת בנימין. בתחילה היה זה צעד של מחאה עקב קיצוץ תקציבי התרבות. אחר כך, כדברי אלוני, היא התאהבה בסוג זה של מופע שאיפשר לה קשר ישיר עם הקהל האוהד אשר התקבץ סביבה. היא הייתה שרה בישיבה ורוב שומעיה שלשלו סכום כסף כלשהו לתיבה שהונחה לצידה.

נהגתי לפקוד מדי פעם את מופע הרחוב של מירי ולהוסיף תרומה צנועה עבורה. באחד מביקוריי שם שוחחנו בקיצור. ניסיתי לומר משהו מעודד. כאמור יש לי אמפתיה לכוכבי עבר שהועם זוהרם.

אמרתי לה שאולי יש טעם מיוחד בירידה של זמר מהבמה הנישאה ובמפגש ישיר עם אנשים. מירי אלוני אישרה שכך באמת היא מרגישה ושהירידה אל העם נראית לה כשליחות חשובה. איני יודעת האם היא האמינה בכך באמת, או שניסתה לשכנע את עצמה שאכן כך היא מרגישה.

מאזין נלהב של מירי אלוני, יוצא ברית המועצות וכנראה חדש יחסית בישראל שאל אותי פעם בפליאה, במהלך מופע הרחוב: "איך זה לא יודעים על זמרת כזאת? איך זה לא שומעים אותה יותר". העמדתי אותו על טעותו. אמרתי שהיא הייתה ידועה מאוד בצעירותה, ולדעת רבים – זמרת אגדית. הוספתי ואמרתי שכוכבי עבר נשכחים כאן במהירות אכזרית.

*  *  *

ואז נזכרתי בסיפור ישן ששמעתי מאחי. מירי אלוני הופיעה בחגיגת סיום שנה בתיכון עירוני א', שם למד אחד מבניה (וגם בן של אחי למד אז באותו תיכון תל אביבי). בשירתה ניכרה, לדברי אחי, התפרצות של אנרגיה אדירה. הייתה תחושה שאין במה הולמת לביטוי האנרגיה הנאגרת-מצטברת בתוכה.

הופעתה בכיכר העיר אחרי שנה או שנתיים הייתה אנרגטית מאוד. הנה שוב נמצאה לה במה ראויה. והנה הניסוח של "שיר לשלום" שחתם את העצרת בכיכר דקות אחדות לפני הרצח. המחבר – יענקלה רוטבליט. יאיר רוזנבלום הלחין:

"תנו לשמש לעלות
לבוקר להאיר,
הזכה שבתפילות
אותנו לא תחזיר.

מי אשר כבה נרו
ובעפר נטמן
בכי מר לא יעירו
לא יחזירו לכאן.

איש אותנו לא ישיב
מבור תחתית אפל,
כאן לא יועילו
לא שמחת הניצחון
ולא שירי הלל.

לכן רק שירו שיר לשלום
אל תלחשו תפילה
מוטב תשירו שיר לשלום
בצעקה גדולה

תנו לשמש לחדור
מבעד לפרחים.
אל תביטו לאחור
הניחו להולכים.

שאו עיניכם בתקווה,
לא דרך כוונות
שירו שיר לאהבה
ולא למלחמות

אל תגידו יום יבוא –
הביאו את היום!
כי לא חלום הוא
ובכל הכיכרות
הריעו רק שלום!

לכן רק שירו שיר לשלום…"

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
תחושת האבל של מחנה אחד הייתה תחושת שחרור של האחר . יגאל עמיר שינה את ההיסטוריה בכך שאפשר לאדריכל ההזיה פרס חופש פעולה של חצי שנה ללא הפגנות להסגיר את כל הערים המרכזיות ביו"ש ולהקים בפוע... המשך קריאה

תחושת האבל של מחנה אחד הייתה תחושת שחרור של האחר . יגאל עמיר שינה את ההיסטוריה בכך שאפשר לאדריכל ההזיה פרס חופש פעולה של חצי שנה ללא הפגנות להסגיר את כל הערים המרכזיות ביו"ש ולהקים בפועל את הרש"פ . אם אחרי הרצח ואחרי חצי שנה!!! של פרופוגנדה ארסית והאשמת כל הימין ברצח . דיכוי כל דיעה מתנגדת . אם אחרי זה ביבי ניצח בבחירות! . סימן הוא ששלא הרצח הסמול היה מובס ומסולק מהציבוריות הישראלית . העם סלד והקיא את האפשרות שרוצח כמו ערפאת וחבר מחבליו הוכנסו לארץ כמנצחים . הגבירו פיגועים קבלו נשק ואיימו על עצם קיום המדינה . התחושה במדינת תל אביב ובתקשורת המגוייסת לא תאמה את התחושה בעם וגורלה של מפלגת האבודה לאורך השנים יוכיח

לפוסט המלא עוד 1,426 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 16 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הזיהום שהתגלה בשדה דב עלול להפוך לצונאמי

איך הפך שדה דב מרובע העתיד של ישראל לתיבת פנדורה ● הממשלה הודיעה שתפצה את העסקים הקטנים שייפגעו מעבודות המטרו. עכשיו באים? ● הספריות השיתופיות הן רעיון מקסים ומתברר שגם פופולרי ● וגם: בחולות קיסריה מסתתרת קתדרלה שעשויה מאצות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,771 מילים

לא מחסור ברופאים - מחסור בשוויון

בשנים האחרונות מערכת הבריאות בישראל מזהירה שוב ושוב מפני מחסור חמור ברופאים. דוחות ממשלתיים, כתבות ודיונים ציבוריים מציגים תמונה של מערכת קורסת, מחלקות עמוסות והמתנה ממושכת לטיפול.

ובכל זאת, בתוך המשבר הזה עצמו, אלפי רופאים ורופאות ערבים – אזרחי המדינה – מוצאים את עצמם ללא תקנים וללא עבודה במקצוע, ממתינים שנים להתמחות ונפלטים מהמערכת הציבורית.

לוריא דלה הצטרפה לסיכוי-אופוק ב-2020, ומכהנת בעמותה כרכזת קידום חברה משותפת במערכת הבריאות ומוסדות התרבות. בעבר עבדה בין היתר כיועצת פרלמנטרית (ח"כ עאידה תומא סלימאן) ובפורום דו קיום לשוויון אזרחי בנגב. בעלת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במשפטים במסלול ללא משפטנים (צדק מעברי וזכויות אדם) מאוניברסיטה העברית. ילידת כפר יאסיף, מתגוררת עם בן זוגה בשפרעם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
1. אינני יודע מדוע נמנעת מלציין שהכנס בפריז היה לטובת עידוד עליה. עידוד עליה של רופאים יהודים (ולא רק רופאים) למדינה היהודית - היא מעשה מבורך. מדינת ישראל מחוייבת לקרוא לעם ישראל החי בנ... המשך קריאה

1. אינני יודע מדוע נמנעת מלציין שהכנס בפריז היה לטובת עידוד עליה.
עידוד עליה של רופאים יהודים (ולא רק רופאים) למדינה היהודית – היא מעשה מבורך. מדינת ישראל מחוייבת לקרוא לעם ישראל החי בנכר לעלות ארצה.

2. השתלבותם של ערבים אזרחי ישראל בכל המקצועות המובילים במשק (ולא רק ברפואה), גם היא מבורכת. חבל שיש כאלו שהחליטו לעשות על גבם הון פוליטי מכוער וזול.

3. שיעור הרופאים הערבים במערכות השונות מראה כי הסגנון הפוליטי עדיין לא חדר לפרקטיקה. אך אין זה אומר שאין פה סיכון עתידי.

4. אינני מכיר את הנתונים ביחס לתקני המתמחים ברפואה, אבל אני בספק גדול (מאוד גדול), אם יש קשר לזהות או לדת של המועמדים.
אם קיימת בעיה בתקנים, סבירות גבוהה שהיא פועל יוצא של אילוצי תקציב.

לפוסט המלא עוד 785 מילים ו-1 תגובות

הייתי המפקד הרוסי במשחק מלחמה. כך הבסתי את נאט"ו

חולשתה הצבאית של אירופה, היעדר כוחות זמינים בשטח והססנות פוליטית אפשרו לי לנצל את נקודות התורפה של הברית כדי לנתק את המדינות הבלטיות בתוך ימים ספורים ● בעקבות התרגיל, התברר עד כמה אירופה תהיה חשופה ופגיעה ביום שאחרי המלחמה באוקראינה

לכתבה המלאה עוד 1,935 מילים
אמיר בן-דוד

סיפור לשבת האדם מחפש משמעות

משחר קיומו של האדם על פני כדור הארץ הוא תהה – בכל העמים ובכל השפות – על ייעודו בעולם הזה ועל ייעודם של החיים שאותם הוא חי, כמו גם על משמעות קיומו בתוך היקום האינסופי שבו הוא מצוי.

על פי פרשני תורת הקבלה, כל אדם שואל את עצמו: "מה אני עושה כאן?" כשהקבלה נותנת לכך תשובה על פי תפיסתה, וזו היא: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר אצל האדם מה חובתו בעולמו… והנה, מה שהורנו חכמינו זכרם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו".

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,062 מילים

פרסום ביקור נתניהו באמירויות מעיד על בעיה חמורה בשליטה בסוגרים

נתניהו לא הצליח להתאפק ופרסם את הביקור הסודי, בלי להתחשב בהשלכות על יחסי החוץ ● לא מחכות לטראמפ: פקיסטן ועיראק חתמו על עסקאות אנרגיה עם איראן ● הקשרים בין איחוד האמירויות לסוריה מתחממים, אך הכלכלה הסורית עדיין נאבקת ● והשבוע ב-1971: סאדאת בולם את ניסיון ההפיכה נגדו ומטהר את מפלגתו מתומכי נאצר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,251 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים

תגובות אחרונות

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.