בוועדת החוץ והביטחון התקיים אתמול (שני) דיון מיוחד בנושא פוסט־טראומה של לוחמות. אף שזו איננה הפעם הראשונה שהנושא עולה, העדויות שנשמעו היו מטלטלות.

יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד, ניהל את הדיון בעדינות ובהקשבה מרבית. הדיון התקיים בעקבות פנייתה של ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד, ששמעה לפני מספר שבועות את סיפוריהן של לוחמות בוועדה לקידום מעמד האישה וביקשה לכנס דיון מיוחד.

אחת אחרי השנייה חשפו לוחמות שלקו בפוסט־טראומה את הקשיים היום־יומיים שבפניהם הן ניצבות. לוחמת העבר לידיה מילמן, שנפגעה לפני 25 שנים, סיפרה כי בשנותיה הראשונות עם הפוסט־טראומה מצאה עצמה לעיתים ברחוב, וכאשר אדם הציג את עצמו כמי שיעזור לה – הוא ניסה לאנוס אותה.

"‏כשגבר עם פוסט־טראומה מסתובב ברחובות, הוא איכשהו יכול לשמור (על עצמו). כשבחורה פוסט־טראומטית מסתובבת ברחובות, היא טרף קל"

לדבריה: "‏כשגבר עם פוסט־טראומה מסתובב ברחובות, הוא איכשהו יכול לשמור (על עצמו). כשבחורה פוסט־טראומטית מסתובבת ברחובות, היא טרף קל. אני ישנתי על ספסלים אחרי שהשתחררתי.

"אני עברתי ניסיון אונס כי הייתי תחת השפעת כדורים, לא היה לי למי להתקשר, לא היה לי למי להגיד שאני במצוקה. אז מישהו מצא אותי ברחוב ושאל אותי מה יש לי […] הוא אמר לי, 'טוב, בואי אני אקח אותך לבית חולים'. אני סיימתי את הלילה הזה ביער עוברת ניסיון אונס".

עדותה של לידיה מילמן בוועדת חוץ וביטחון, 10 בנובמבר 2025 (צילום: דוברות הכנסת)

לדבריה, משפחתה והסביבה הקרובה תייגו אותה כבעייתית, והדחיפה לאשפוזים לא הועילה – שכן טיפול תרופתי או אשפוז פסיכיאטרי אינם מסייעים ללוחמות הלוקות בפוסט־טראומה.

חיה ארבייטמן פרץ, גם היא הלומת קרב, סיפרה כי אינה בטוחה שתרצה להביא ילדים לעולם. לדבריה: "אני באמת לא יודעת אם אני ארצה להביא ילדים, כי יש לי הלם קרב. ואני לא יודעת אם אני אגיע למצב של דיכאון אחרי לידה, ושזה יכול להגיע למצב יותר גרוע ממצב רגיל של דיכאון אחרי לידה.

"גם בן הזוג שלי ספג ממני המון. הוא מצא אותי מדממת בבית. אם לא הוא, לא הייתי פה היום. צריך שיפתחו באגף השיקום איזשהו חלק שבאמת מטפל במשפחות של הלומי הקרב".

הדרך לשיקום עבורה הייתה באמצעות מפגשים בבית הלוחם, אך היא ציינה שלקח לה זמן לגלות על האפשרות לקבל טיפול שם, משום שבאגף השיקום לא הפנו אותה לכך

שירן, לוחמת לשעבר ב"אריות הירדן", בת 25, שנפצעה פיזית וגם נפשית, סיפרה בדמעות כי גילתה שהיא בפוסט־טראומה רק זמן רב אחרי שהשלימה את השיקום הפיזי, וכי לקח לה זמן להבין מה הבעיה שהיא מתמודדת איתה.

הדרך לשיקום עבורה הייתה באמצעות מפגשים בבית הלוחם, אך היא ציינה שלקח לה זמן לגלות על האפשרות לקבל טיפול שם, משום שבאגף השיקום לא הפנו אותה לכך. "במשך חצי שנה לא הבנתי מה לא בסדר איתי. היחס בוועדות הרפואיות היה לא טוב.

דיון בוועדת חוץ וביטחון בנושא פוסט־טראומה של לוחמות, 10 בנובמבר 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

"חטפתי התקף חרדה מול הרופאים ואימא שלי חיבקה אותי. כאשר הגעתי לבית הלוחם, הכניסו אותי לתכנית שנקראת 'עכשיו אני', ודרכם התקדמתי ללימודים. אבל כאשר הייתה המלחמה עם איראן, כל טיל שהגיע דמיינתי שהוא פוגע בי והורג אותי".

כמעט כל המשתתפות בדיון אתמול תיארו קשיים עצומים מול הבירוקרטיה, תסכול רב מההתמודדות עם הוועדות הרפואיות וסחבת ממושכת בטיפול במקריהן. במובן הזה, הלוחמות סבלו מאותן בעיות שמהן סובלים גם גברים עם פוסט־טראומה.

עדות מעניינת בדיון הייתה זו של אם ללוחמת הלוקה בפוסט־טראומה, שזיהתה את הוואקום הטיפולי בישראל. האם, אביטל שפירא, הקימה עמותה טיפולית בשם "ארים ראשי", שייעודה לספק מענה ייחודי לנשים עם פוסט־טראומה בעקבות שירותן הצבאי.

כמעט כל המשתתפות בדיון אתמול תיארו קשיים עצומים מול הבירוקרטיה, תסכול רב מההתמודדות עם הוועדות הרפואיות וסחבת ממושכת בטיפול במקריהן

העמותה מכינה נשים פוסט־טראומטיות ללידה, מלווה אותן בהורות, מקיימת מפגשי קבוצות ובוחנת את המחקרים החברתיים־רפואיים הקיימים בתחום.

הבדלים בפוסט־טראומה בין נשים לגברים

לכולם ברור שמספר הגברים הסובלים מפוסט־טראומה גבוה משמעותית ממספר הנשים, אך ח"כ שרון ניר מישראל ביתנו חזרה על נתון שכבר הפך למוכר: "20.9% מן הלוחמים בצה"ל הן נשים. צה"ל יודע לגייס אותן וצריך לדעת לטפל בהן.

"מפוסט טראומה עשויות לסבול גם נשים שאינן לוחמות כגון פרמדיקיות או נשים שנחשפות לדברים קשים בחמ"לים מבצעיים. פוסט־טראומה לא מטופלת היא פצצה מתקתקת. אסור שהדברים שקרו לחברה הישראלית אחרי מלחמת יום הכיפורים יחזרו על עצמם כיום".

אילוסטרציה: לוחמת בצה"ל (צילום: דובר צה"ל)

בדיון אתמול העלו הלוחמות שורה של הבדלים ייחודיים להתמודדותן. למשל, הצורך בקבלת תמיכה וטיפול בבתים מאזנים ברחבי הארץ, באופן שיאפשר הפרדה בין לוחמות ללוחמים; והחשש של חלק מהלוחמות המתמודדות עם פוסט־טראומה מלהיכנס להריון ולהפוך לאימהות.

חלקן מציינות כי מעמד הלידה עלול להציף טריגרים בשל החשיפה לדם. אחרות סיפרו על קשיים בתפקוד כאימהות – עד כדי כך שילד שהתחפש לחייל גרם לאחת האימהות טריגר שהוביל להתפרצות זעם.

בדיון השתתפה גם מילי שוורצמן, שנכנסה לאחרונה לתפקיד ראש היחידה לשירותים סוציאליים באגף השיקום. שוורצמן ציינה כי האגף בוחן את התאמת השירותים לנשים המתמודדות עם פוסט־טראומה, אך המשתתפים בדיון הביעו תרעומת וטענו כי כיום אין מענים מהירים ואין הקלה בירוקרטית עבור המתמודדים.

ח"כ בן ארי אמרה לשוורצמן כי לנוכח מספרן הגבוה של נשים לוחמות בצה"ל, על אגף השיקום להתקדם בגיבוש תוכניות ייעודיות עבורן, ואף לשקול הקמת מחלקה נפרדת

ח"כ בן ארי אמרה לשוורצמן כי לנוכח מספרן הגבוה של נשים לוחמות בצה"ל, על אגף השיקום להתקדם בגיבוש תוכניות ייעודיות עבורן, ואף לשקול הקמת מחלקה נפרדת ללוחמות.

"אני מגיעה עם ניסיון של טיפול בדרי רחוב. להבדיל אלפי הבדלות בין הנושאים, למדנו שם שצריך אשפוזיות לנשים בלבד. משרד הרווחה עשה תהליך של הפרדת חלק מן השירותים. ישנם פתרונות שצריכים להיות ייעודיים לנשים בלבד".

ח"כ מירב בן ארי מנהלת דיון בוועדה למעמד האישה של הכנסת, 27 באוקטובר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בן ארי הזכירה כי לפני כמה חודשים קיימה ועדת חוץ וביטחון דיון בנושא ביגוד וציוד מגן ללוחמות: "אפוד מגן של אישה לוחמת אינו האפוד המגן של הגבר. כמו במקרה של הציוד הנפרד לנשים, גם כאן צריך לדעת להפריד".

אחד הנושאים ששבו ועלו בדיון, כמו גם בדיונים אחרים, הוא בקשתם של נפגעי פוסט־טראומה להותיר את בתי הלוחם ברחבי הארץ פתוחים גם בלילות. לוחמים ולוחמות טענו כי לעיתים הם סובלים דווקא בשעות הלילה ומבקשים מענה מיידי – שאינו אשפוז, אינו תרופות ואינו היפלטות לרחוב.

למרות הבטחות תקציביות ושורה של דיונים בנושא, חברי הכנסת בן ארי וביסמוט הביעו תרעומת על כך שהנושא טרם טופל.