"מגילת ישעיהו הגדולה", הספר הכמעט-שלם העתיק ביותר מן התנ"ך, המתוארך למאה השנייה לפני הספירה, נוצרה במקור כשתי מגילות נפרדות. כך עולה ממחקר חדש, שבחן את ההבדלים בין שמונה יריעות הקלף הראשונות לבין תשע היריעות הבאות.
במשך עשורים ניסו חוקרי מגילות ים המלח לחשוף את סודותיו של הממצא, שאורכו 7.34 מטרים – אחת משבע המגילות המקוריות שהתגלו בקומראן בשנת 1947.
בעבר הציעו חוקרים כי הפערים בין שני החלקים, הניכרים לעין בלתי מזוינת, עשויים לנבוע מכך שהסופר העתיק את המגילה תוך שימוש בכתבי יד שונים. מחקר פורץ דרך מ-2021, שהסתייע בבינה מלאכותית כדי לבחון הבדלים זעירים באופן כתיבת האותיות, הציע שהמגילה נכתבה בידי שני סופרים שניסו להתאים את סגנונם זה לזה.
מחקר פורץ דרך מ-2021, שהסתייע בבינה מלאכותית כדי לבחון הבדלים זעירים באופן כתיבת האותיות, הציע שהמגילה נכתבה בידי שני סופרים שניסו להתאים את סגנונם זה לזה
כעת, כשהוא מקדם את המחקר צעד נוסף קדימה, אומר מומחה מגילות ים המלח פרופ' מרצ'לו פידנזיו מאוניברסיטת שווייץ האיטלקית (USI), כי מחקרו מראה שאי-ההתאמות בין שני החלקים נובעות מכך שהם נוצרו כשתי מגילות נפרדות, ואוחדו למגילה אחת בשלב מאוחר יותר.
"אני יכול כעת להראות ששני חלקי המגילה יוצרו באופן שונה", אמר פידנזיו לזמן ישראל בריאיון טלפוני לקראת פרסום הספר "מגילת ישעיהו הגדולה: קול מן המדבר", בעריכתו.
הספר, הכולל מאמרים של חוקרי מגילות ים המלח מובילים מרחבי העולם, מלווה תערוכה חדשה במוזאון ישראל. התערוכה תציג את המגילה בשלמותה לראשונה מאז 1968, והיא צפויה להיפתח בתחילת 2026 (המועד המדויק טרם פורסם).
כבר מראשית המחקר על המגילה זיהו חוקרים אי-התאמות בין החלק הראשון – הכולל את פרקים א'-ל"ג בישעיהו – לבין החלק השני, הכולל את פרקים ל"ד-ס"ו (לפי חלוקת הפרקים של ימי הביניים בתנ"ך). בין ההבדלים נכללו המורפולוגיה והכתיב (אורתוגרפיה) של הטקסט, וכן מספר גדול בהרבה של תיקוני קלף בחלק הראשון לעומת השני. בנוסף, בסוף החלק הראשון הושארו שלוש שורות ריקות.
במחקרו הקדיש פידנזיו תשומת לב רבה למאפיינים החומריים של הממצא. המחקר אינו עוסק בשאלה כמה סופרים נטלו חלק בתהליך הכתיבה.
"המגילה עצמה מספרת לנו על הפיצול המוקדם שלה ועל תהליך האיחוד שבא אחריו. יש תרחישים אפשריים רבים, ואיננו יודעים אם שני החלקים נוצרו בנפרד באותו זמן, או שהחלק השני הופק בשלב מאוחר יותר"
"המגילה עצמה מספרת לנו על הפיצול המוקדם שלה ועל תהליך האיחוד שבא אחריו", אמר פידנזיו. "יש תרחישים אפשריים רבים, ואיננו יודעים אם שני החלקים נוצרו בנפרד באותו זמן, או שהחלק השני הופק בשלב מאוחר יותר כדי להשלים את הראשון".
כראיה לכך הצביע החוקר על ההבדלים בין היריעות עצמן. בשמונה היריעות הראשונות יש קיפולים אנכיים ואופקיים גם יחד, בעוד שבאחרונות יש רק קיפולים אנכיים.
יריעה מספר 8 כוללת רק שתי עמודות טקסט, משום שהיא נחתכה לאחר העמודה השנייה, לעומת שלוש או ארבע עמודות בכל שאר היריעות (למעט יריעה 17, האחרונה במגילה). גם אופן העתקת הטקסט מרמז ששני החלקים עברו תהליכים שונים.
מעבר להבדל הדק בכתב היד שאותר באמצעות הבינה המלאכותית, בחלק השני יש כמה מקרים שבהם הסופר השאיר חלל ריק, שמולא מאוחר יותר בידי אותו סופר או סופר אחר (ייתכן משום שהסופר המקורי העתיק ממגילה פגומה). כמו כן, כמה סימנים סופריים שמופיעים בחלק השני אינם מופיעים בחלק הראשון.
מצב השימור של שני החלקים גם הוא שונה מאוד. "העור של החלק הראשון הוא עור שחי ועבר תלאות", אמר פידנזיו. "זה מזכיר לי את העור של אמי בת ה-80. בחלק השני, העור חלק וללא קמטים, כמו העור של אחייניתי בת ה-14".
"העור של החלק הראשון הוא עור שחי ועבר תלאות. זה מזכיר לי את העור של אמי בת ה-80. בחלק השני, העור חלק וללא קמטים, כמו העור של אחייניתי בת ה-14"
"הניגוד הזה נעשה בולט עוד יותר כשבוחנים את האזורים שבהם הקלף שוקם: בחלק הראשון יש תפרים לאיחוי קרעים או יריעות שהתנתקו – שבחלק מהמקרים לא נראה שנעשו בידי מומחה – ואף טלאי עור לחיזוק המגילה. בחלק השני, ההתערבויות הללו כמעט אינן קיימות", אמר.
באופן מסורתי תוארכה מגילת ישעיהו באמצעות פלאוגרפיה (ניתוח צורות האותיות) לרבע האחרון של המאה השנייה לפני הספירה. מחקר עדכני יותר, ששילב פלאוגרפיה דיגיטלית ובדיקות פחמן-14, הציע שהיא עשויה להיות קדומה יותר בכמה עשורים, ומיקם את יצירתה בין השנים 180 ל-100 לפני הספירה.
בוצעה בדיקת תיארוך בפחמן-14 לשני חלקי המגילה כדי להשוות ביניהם, אך התוצאות לא הראו פער משמעותי. עם זאת, כפי שציין פידנזיו, בדיקת פחמן-14 אינה מספקת תאריך מדויק אלא טווח זמן, שבדרך כלל משתרע על פני כמה עשורים לפחות. לכן, גם אם התוצאות דומות, ייתכן ששני החלקים נוצרו בכל זאת בהפרש של כמה שנים זה מזה.
לדברי פידנזיו, חשוב לציין ששני החלקים אינם סימטריים מבחינת מספר התווים ואורך היריעות, כאשר החלק הראשון קצר משמעותית מהחלק השני.
בעוד שחוקרים בני זמננו נוטים לראות בספר ישעיהו שני חלקים מובחנים – פרקים א'-ל"ט ופרקים מ'-ס"ו – החלוקה המשתקפת ביריעות הקלף אינה תואמת לפיצול הזה.
בעוד שחוקרים בני זמננו נוטים לראות בספר ישעיהו שני חלקים מובחנים – פרקים א'-ל"ט ופרקים מ'-ס"ו – החלוקה המשתקפת ביריעות הקלף אינה תואמת לפיצול הזה
פידנזיו הדגיש שגם שברים אחרים של ספר ישעיהו שנמצאו בין מגילות ים המלח מרמזים שכתבי היד כללו או את החלק הראשון או את החלק השני.
"אנחנו שואלים את עצמנו אם במקרה החלק הראשון מסתיים דווקא בנקודה הזאת בטקסט, או שהיה לכך טעם, ואם אולי הדבר מציע לנו דרך אחרת לקרוא את הטקסט", אמר.
טקסט חי
לדברי פידנזיו, מאות התיקונים, השחזורים והתוספות שבמגילה פותחים חלון למה שהתנ"ך ייצג עבור מי שחיו באותה תקופה.
"המגילה הזאת חושפת הרבה על האופן שבו בני התקופה התנהלו מול הטקסט", אמר פידנזיו. "כתב היד לא היה סטטי, אלא מלא חיים, כשהוא השתנה יחד עם מי שקראו בו".
"אנחנו יודעים שיש כמה ידיים, לפחות שבע, שהוסיפו, השלימו ובאופן כללי כתבו על המגילה הזאת, לאורך לפחות מאה שנה", הוסיף. "יש לנו תובנות לא רק לגבי הפקת המגילה, אלא גם לגבי האופן שבו השתמשו בה – וזה בעיניי מרתק באופן בלתי רגיל, כי לפי הדרך שבה אדם מתייחס לחפץ, אפשר להבין מה חשוב לו".
המגילה הועתקה בשנים האחרונות לפני חתימת הקאנון המקראי היהודי. לפי פידנזיו, המגילה מרמזת שכאשר הועתקה, הנוסח המקראי היה עדיין נזיל.
נראה שהסופרים היו מודעים לקוראים ולקחו אותם בחשבון. "כאן אנחנו עדים לחוויה ייחודית של האופן שבו הטקסט הועבר, משום שהמילים בכתב היד נכתבו באופן שמבטיח שהקורא בן התקופה, ששפת האם שלו הייתה ארמית, יוכל לקרוא את העברית נכון", אמר פידנזיו.
"זה יוצא דופן, כי בתקופות מאוחרות יותר הפעולה הזו תכלול הוספת הערות ותרגומים בשוליים, אבל כאן זה חלק מן הטקסט עצמו".
"כאן אנחנו עדים לחוויה ייחודית של האופן שבו הטקסט הועבר, משום שהמילים בכתב היד נכתבו באופן שמבטיח שהקורא בן התקופה, ששפת האם שלו הייתה ארמית, יוכל לקרוא את העברית נכון"
נראה שהאיות והכתיב של המילים נבחרו בידי הסופרים כך שבני התקופה יוכלו לקרוא אותן נכון. "יש מילים מסוימות שעבור מי שמכיר עברית ולא ארמית עלולות להפוך את הטקסט לדו-משמעי", אמר. "הן מובנות רק לדוברי ארמית".
"צריך לזכור שבעת העתיקה אופן הקריאה הרגיל היה בקול, ולכתב היד הזה יש כמה מאפיינים ייחודיים שנועדו לקריאה בקול רם", הוסיף. "הקורא הוזמן פנימה; הוא היה חלק מתהליך התגבשות הטקסט".
"צריך לזכור שבעת העתיקה אופן הקריאה הרגיל היה בקול, ולכתב היד הזה יש כמה מאפיינים ייחודיים שנועדו לקריאה בקול רם. הקורא הוזמן פנימה; הוא היה חלק מתהליך התגבשות הטקסט"
כשנשאל האם אפשר להשוות את התהליך לאופן שבו התנ"ך – ובהמשך גם טקסטים עבריים מרכזיים אחרים – נקראו ונלמדו בידי חכמים בבתי מדרש במאות הבאות (כפי שמתואר במשנה ובתלמוד), אמר פידנזיו שאמנם אי אפשר להיות בטוחים בכך, אך הוא חש שהתהליך אכן היה דומה.
"במגילת ישעיהו אנחנו רואים גם את יצירת הטקסט וגם את קריאתו; אנחנו רואים את החיוניות של הטקסט בפעולה", אמר.
פידנזיו הדגיש שהמחקר על המגילה נמשך כל העת. כעת הוא מתמקד בהעמקת ההבנה של עורות בעלי החיים ששימשו לייצור המגילות, כולל סוגי בעלי החיים, ובשאלה האם עיבוד העורות תואם את התהליך המקובל ליצירת קלף.
"אני מקווה שנוכל לענות על השאלות האלה בקרוב", אמר.








































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו