במשך קרוב לשני עשורים, משלחת של האיחוד האירופי שנועדה להכשיר ולסייע לסוכני גבול פלסטינים במעבר רפיח שבין עזה למצרים הייתה לא הרבה יותר מאשר כסות ריקה מתוכן. המשלחת צומצמה לאחר שנתיים של פעילות לצוות מצומצם ביותר ("שלד"), וזאת בעקבות ההשתלטות האלימה של חמאס על רצועת עזה מידי הרשות הפלסטינית בשנת 2007.
כיום, משלחת הסיוע של האיחוד האירופי לניהול גבולות, או EUBAM, פעילה שוב במעבר, צינור היציאה היחיד של הרצועה אל העולם החיצון ואינדיקטור מרכזי לסוג שיתוף הפעולה השברירי בין גורמים שונים שיאפיין את תקופת ההתאוששות של עזה לאחר המלחמה.
המשלחת של האיחוד האירופי, המופקדת על פיקוח על סוכני הגבול והמכס של הרשות הפלסטינית כדי להבטיח ניהול תקין של המעבר, יכלה לצפות בנעשה אך לא לפעול, כאשר התקוות סביב פתיחתו מחדש של המעבר החודש דעכו בשל בעיות פרוצדורליות. אלו הגבילו את מספר הפלסטינים הנכנסים או היוצאים מעזה למספרים נמוכים אפילו מהמכסה המצומצמת שעליה הוסכם בין ישראל למצרים.
"הפרטים הטכניים, בסופו של דבר, יכולים לעכב את כל התהליך", אמרה לאחרונה ראש EUBAM רפיח, נטליה אפוסטולובה, לזמן ישראל ממשרדה ברמת גן.
ישראל רואה במעבר עניין אסטרטגי, שכן פיקוח רופף עלול לאפשר לחמאס להבריח נשק לעזה, כפי שעשה ארגון הטרור לפני המלחמה. עבור העזתים, המעבר הוא בבחינת חבל הצלה אל העולם החיצון
ישראל רואה במעבר עניין אסטרטגי, שכן פיקוח רופף עלול לאפשר לחמאס להבריח נשק לעזה, כפי שעשה ארגון הטרור לפני המלחמה שפרצה בעקבות פלישת חמאס לדרום ב-7 באוקטובר 2023. עבור העזתים, המעבר הוא בבחינת חבל הצלה אל העולם החיצון.
ב-2 בפברואר נפתח המעבר לתנועת הולכי רגל דו-כיוונית לראשונה מאז מתקפות חמאס, אך זו הייתה התחלה רצופת קשיים. לפי ההסכם בין מצרים לישראל על פתיחתו מחדש של המעבר, 50 עזתים רשאים להיכנס לעזה ולצאת ממנה מדי יום. ל-50 האזרחים היוצאים למצרים לקבלת טיפול רפואי מותר גם לצרף שני בני משפחה מלווים לכל אחד.
אולם בתשעת הימים שבהם המעבר היה פתוח, מ-2 בפברואר ועד יום שישי, יצאו 316 עזתים ונכנסו 312, מה שמהווה ממוצע של כ-35 בני אדם בכל כיוון מדי יום, כך לפי נתוני EUBAM וסטטיסטיקות של צה"ל. התנועה היוצאת הורכבה מ-125 חולים ו-191 בני משפחה, לפי EUBAM.
בתשעת הימים שבהם המעבר היה פתוח, מ-2 בפברואר ועד יום שישי, יצאו 316 עזתים ונכנסו 312, מה שמהווה ממוצע של כ-35 בני אדם בכל כיוון מדי יום. התנועה היוצאת הורכבה מ-125 חולים ו-191 בני משפחה
פלסטינים שעברו במסוף התלוננו על תחושת מאסר, זמני המתנה ארוכים ובדיקות פולשניות. לפחות במקרה אחד, נוסעים נאלצו ללון בשטח המעבר במשך הלילה, ללא מתקנים מתאימים, בשל עיכובים טכניים או מעשיים.
כמו כן, הועלו טענות על יחס קשה מצד כוחות ישראליים ומצד מיליציה חמושה המזוהה עם ישראל במהלך המעבר שבין המסוף לבין החלק של הרצועה שבשליטת חמאס.
לאחר 18 שנות היעדרות, מומחי הגבול של האיחוד האירופי החלו להגביר מחדש את פעילות המשלחת ברפיח במהלך הפסקת האש הזמנית של ינואר 2025. כיום, עם פתיחתו מחדש של המעבר, הצוות מונה 31 אנשי צוות, כולל צוות שאמון על אבטחת קבוצת המומחים.
"המשימה והחובה שלנו היא לעקוב אחר האופן שבו הפעילות הזו מיושמת על ידי הצוות הפלסטיני", אמרה אפוסטולובה.
לפי הכללים השולטים בפתיחתו מחדש של המעבר החודש, לישראל אין נוכחות פיזית במעבר, אך היא יכולה לפקח על העוברים בו ושולטת בשערים מרחוק.
הנכנסים לעזה מגיעים אל החלק של הרצועה שנמצא כעת בשליטת כוחות ישראליים, אף שהמגע עם אזרחים מתבצע בדרך כלל באמצעות מיליציות חמושות המזוהות עם ישראל, הפועלות גם הן בחלק זה של המובלעת. רוב האזרחים רק עוברים באזור שבשליטה ישראלית בדרכם אל 47 האחוזים של הרצועה שבהם מתגוררים רוב העזתים.
סחיבת מזוודות ושמירה על איזון
מסוף רפיח, השוכן במבוך של מכולות לאחר שישראל הרסה את המבנים המקוריים בשנת 2024, פתוח שש שעות ביום בלבד, מ-9:00 בבוקר ועד 15:00 אחר הצהריים. זאת כדי להבטיח שהצוות האירופי יוכל לצאת מעזה לפני רדת החשיכה, אם כי בפועל הם נשארו שעות נוספות בימים הראשונים כדי להקל על המעברים.
מסוף רפיח פתוח שש שעות ביום בלבד, מ-9:00 בבוקר ועד 15:00 אחר הצהריים. זאת כדי להבטיח שהצוות האירופי יוכל לצאת מעזה לפני רדת החשיכה, אם כי בפועל הם נשארו שעות נוספות כדי להקל על המעברים
גם עם שעות הפתיחה המורחבות, שורה של תקלות בלתי צפויות האטה את העבודה, כך שרק מעט עזתים מצליחים לעבור במעבר מדי יום. עזתים החוזרים ממצרים מורשים להביא פריט מטען ("מזוודה") אחד, אך אין מגבלת גודל על המזוודות. אחרי שנים של היעדרות, רבים מהחוזרים מגיעים עם מזוודות ענק שאינן נכנסות למכונות השיקוף.
"המזוודה לא נכנסת, אז מוציאים את הכול החוצה", הסבירה אפוסטולובה, דיפלומטית בולגרייה שבעבר עמדה בראש משלחת האיחוד האירופי להכשרת שוטרים פלסטינים. "זה מוכנס לתוך דליים, ועובר בשיקוף אחד-אחד".
חלק מהמזוודות גדולות מדי מכדי שניתן יהיה לשאתן ביד דרך הבדיקות השונות, ולכן סוכני הגבול הפלסטינים מוצאים עצמם מבצעים תפקיד כפול כסבלים. במקרים אחרים, הם משתמשים ברכבי גולף שנועדו להסעת אזרחים עם מוגבלויות כדי להעביר את המזוודות. כל זה מעכב את התהליך.
גורם נוסף המצמצם את המספרים הוא הסכם בין ישראל למצרים, שלפיו מספר הפלסטינים הנכנסים לעזה והיוצאים ממנה חייב להיות שווה מדי יום. הם עובדים בזהירות כדי לשמור על האיזון הזה, אף שבשבועיים הראשונים יצאו ארבעה עזתים יותר מאשר נכנסו.
אם 12 עזתים פצועים מיועדים לצאת למצרים, עליהם להמתין עד שמספר זהה יעבור את התהליך ויורשה להיכנס, הסבירה אפוסטולובה: "עליך לחכות עד ש-12 בני אדם ישלימו את הפרוצדורה בתנועה ההפוכה". בגלל שרק 12 עזתים הורשו להיכנס, היתר נאלצו להעביר את הלילה בצד המצרי של הגבול, לפי סוכנות הידיעות AP.
ההסכם מגביל את מה שעזתים יכולים להכניס לרצועה, כאשר סיגריות ונוזלים אסורים בכניסה. עזתים הנכנסים לרצועה יכולים להביא עד 2,000 שקל במזומן, והיוצאים מורשים לקחת איתם עד 1,000 שקל
ההסכם מגביל את מה שעזתים יכולים להכניס לרצועה, כאשר מוצרי אלקטרוניקה, סיגריות ונוזלים אסורים בכניסה, למעט טלפון סלולרי אחד. עזתים הנכנסים לרצועה יכולים להביא עד 2,000 שקל במזומן, והיוצאים מורשים לקחת איתם עד 1,000 שקל. הצורך לבדוק קיומם של פריטים מוגבלים ולהחרים אותם מאט את התהליך.
אפוסטולובה אמרה שהעיכובים הטכניים והחרמת פריטים אסורים היו המקור המרכזי לתלונות. הנוסעים "שהו שעות רבות לפני שחצו את הגבול, כן", הודתה, "מפני שכרגע אנחנו זקוקים לקצת יותר ארגון, אפילו סביב ההובלה של המזוודות הללו".
"זו הסיבה שיש לכם כתבות על אנשים שזכו ליחס לא ראוי, וששהו שעות לפני שחצו את הגבול", היא התעקשה. לדבריה, חלק מהתלונות מטופלות; היא ציינה שישראל בונה שירותים ניידים ופינות הצללה באזורי ההמתנה.
יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), המסייעת בתנועת אזרחים פלסטינים, מסרה לזמן ישראל כי המעברים מותנים בהגשת רשימות מאושרות ממצרים ומארגון הבריאות העולמי, וכן ב"קיבולת המעבר".
המעבר פתוח רק למעבר של הולכי רגל פלסטינים עזתים. זרים, כולל עובדי סיוע המבקשים להיכנס לעזה, יכולים לעשות זאת רק דרך המעברים הישראליים עם הרצועה. סחורות וסיוע ממשיכים לעבור דרך המעברים הישראליים. כמו כן, ישראל עדיין מסרבת לאפשר כניסה בלתי מפוקחת של עיתונאים זרים לעזה.
תיאום "מושלם לחלוטין"
EUBAM היא "צד שלישי, צד ניטרלי", הדגישה אפוסטולובה. "התפקיד שלנו כמפקחים ויועצים במבצע הגבול הזה הוא דרך המומחיות שלנו איך להפוך את התהליך הזה לחלק יותר, מכבד, שומר על כבוד האנשים, ומהיר. זה מה שאנחנו רוצים".
"התפקיד שלנו כמפקחים ויועצים במבצע הגבול הזה הוא דרך המומחיות שלנו איך להפוך את התהליך הזה לחלק יותר, מכבד, שומר על כבוד האנשים, ומהיר"
המנדט של המשלחת נשען על "הסכם התנועה והגישה" שנחתם בין ישראל לרשות הפלסטינית בשנת 2005, ובתחילה כלל 188 אנשי צוות. בהתאם למדיניות האיחוד האירופי המונעת מגע עם ארגוני טרור, משלחת מעבר רפיח עזבה את עזה ועברה לרמת גן כאשר חמאס תפס את השלטון ב-2007, וצומצמה לכמה אנשי צוות בלבד.
EUBAM שבה בינואר בשנה שעברה, כאשר המעבר נפתח לתנועת הולכי רגל יוצאת למצרים. רוב היוצאים היו מפונים לטיפול רפואי, עם מגבלה של 150 מעברים ביום החוצה מעזה. המשימה ההיא נמשכה 47 ימים, עם כ-4,000 מעברים, לפני שהפסקת האש קרסה, אמרה אפוסטולובה.
EUBAM חזרה באוקטובר, כחלק מהפסקת האש שתווכה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בכל בוקר, אנשי הצוות שלה נוסעים מאשקלון אל גבול ישראל-עזה סמוך לדרום הרצועה, שם הם נפגשים עם שיירה של צה"ל המלווה אותם לתוך עזה ועד למעבר.
התיאום עם צה"ל היה "מושלם לחלוטין" עד כה, אמרה אפוסטולובה. ארגון הבריאות העולמי של האו"ם (WHO) הוא שחקן מרכזי במאמץ המורכב הזה. רוב היוצאים מעזה עושים זאת מסיבות רפואיות, וארגון הבריאות העולמי קובע את הרשימות של מי שרשאי לצאת באמצעות תהליך בחירה משלו.
ארגון הבריאות העולמי הוא שחקן מרכזי במאמץ המורכב הזה. רוב היוצאים מעזה עושים זאת מסיבות רפואיות, וארגון הבריאות העולמי קובע את הרשימות של מי שרשאי לצאת באמצעות תהליך בחירה משלו
"ברגע שיש להם את השמות, הם מכניסים אותם להליך בדיקה, שזה ישראל ומצרים", הסבירה אפוסטולובה. "כשהרשימה מאושרת, היא מגיעה אלינו".
ה-WHO הוא גם הארגון היחיד המסיע עזתים פצועים באמבולנסים מהחלק שבשליטת חמאס אל מעבר רפיח, מה שדורש תיאום נרחב. שיירות ה-WHO אינן יכולות לחצות את "הקו הצהוב" אל השטח שבשליטה ישראלית בכוחות עצמן, ולכן הארגון חייב לתאם עם מנהלת התיאום והקישור (מת"ק) לעזה של המתפ"ש.
המת"ק מודיעה לאחר מכן ל-EUBAM ששיירה בתנועה ומתי היא תגיע לנקודת המעבר בכל בוקר. ל-EUBAM יש רשימות של מי שיעבור 24 שעות מראש, עם שמות ומספרי דרכון. ה-WHO מעביר את החולים מהאמבולנסים שלו אל "אמבולנסים סטריליים" שמעולם אינם עוזבים את מתחם מעבר רפיח.
מי שחוצים למצרים ללא דרכונים מקבלים מסמך עם שמם ותאריך החצייה, ולאחר מכן עליהם להגיע לשגרירות הפלסטינית בקהיר בתוך 48 שעות כדי להוציא דרכון. באופן המעורר מחלוקת מבחינת ישראל, סוכני הגבול מטביעים חותמות על המסמכים עם סמל הרשות הפלסטינית, וזאת אף שראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב כי לרשות לא יהיה חלק בניהול עזה.
עזתים המגיעים ממצרים מציגים את מסמכיהם לסוכני הגבול של הרשות הפלסטינית כשהם מגיעים למעבר, ואז מזוהים באמצעות מצלמת זיהוי פנים המופעלת על ידי המת"ק. ברגע שהם מזוהים באופן חיובי, דלת נפתחת והם נכנסים אל המעבר עצמו.
עזתים המגיעים ממצרים מציגים את מסמכיהם לסוכני הגבול של הרשות הפלסטינית כשהם מגיעים למעבר, ואז מזוהים באמצעות מצלמת זיהוי פנים המופעלת על ידי מנהלת התיאום והקישור
ברגע שעברו, הם נעים אל מכולת השינוע כדי לעבד את מסמכיהם, ואז ממשיכים לבדיקת מכס שבה מכונות סורקות את חפציהם. לאחר מכן הם עוברים לאזור המתנה, ומשם לחניון בתוך רצועת עזה שבו אמורים אוטובוסים להסיע אותם דרך שטח שבשליטת צה"ל אל חאן יונס, מהצד השני של הקו הצהוב.
האוטובוסים מופעלים על ידי מיליציית אבו שבאב, קבוצה חמושה אנטי-חמאסית שעבדה עם ישראל בתוך הרצועה, כך לפי עזתים ששוחחו עם כלי תקשורת ישראליים ובינלאומיים. לאחר מכן מובאים העזתים למחסום של צה"ל כחמישה קילומטרים (1.8 מייל) מרפיח, שם הם עוברים בדיקה ביטחונית נוספת. רק לאחר מכן מותר להם להמשיך לעבר האזורים שבשליטת חמאס בעזה.
בהסתמך על מקורות עלומים, רשת "אל-ערבי" הקטארית מסרה כי אלו שהצליחו לשוב לעזה נחקרו מספר פעמים במהלך מסעם, כולל על ידי חמושים רעולי פנים שעצרו אותם במחסום במרחק של כ-500 מטרים ממעבר רפיח. המקורות אמרו כי החמושים העבירו את השבים לידי חיילי צה"ל, וכי אלו נחקרו וחפציהם הוחרמו.
אפוסטולובה סירבה להגיב לדיווחים הללו. "אנחנו רוצים להיצמד לגבולות המנדט שלנו, ואיננו רוצים להיכנס למשהו שהוא כבר באחריות של מישהו אחר", היא התעקשה. "המנדט שלנו אינו מאפשר לנו לצאת מעבר להיקף המתחם", אמרה.
"כל הצדדים מנסים"
התהליך במעבר משתפר בהדרגה, אמרה אפוסטולובה, והיא וצוותה מקיימים "פגישות טכניות" קבועות עם מצרים וישראל. חלק מהפגישות נערכות במרכז לתיאום אזרחי-צבאי בקריית גת במעורבות אמריקאית, בעוד אחרות נערכות במשרדי EUBAM או המתפ"ש.
היא ציינה כי המשלחת לא עמדה בקשר עם "הוועדה הלאומית לניהול עזה" החדשה, הגוף שהוקם על ידי מועצת השלום של הנשיא דונלד טראמפ כדי לנהל את עזה
למצרים ולישראל "יש את השיקולים שלהן, ויש להן את האתגרים שלהן בתהליך הזה", אמרה, כשהיא רומזת לרגישות הפוליטית של המבצע. היא ציינה כי המשלחת לא עמדה בקשר עם "הוועדה הלאומית לניהול עזה" החדשה, הגוף שהוקם על ידי מועצת השלום של הנשיא דונלד טראמפ כדי לנהל את עזה שלאחר המלחמה, וגם לא הייתה בקשר עם הוועדה המבצעת של מועצת השלום שמובילה את המעבר.
עם זאת, ל-EUBAM יש נציג קבוע ב-CMCC (מרכז התיאום), המפקח על רבות משיירות הסיוע הנעות אל עזה וממנה. "ישראל תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם שותפיה כדי להקל על הכניסה והיציאה של עזתים דרך מעבר רפיח, בהתאם למסגרת המוסכמת", הבטיחו במתפ"ש.
"כל הצדדים מנסים, אני חייבת לומר", סיכמה אפוסטולובה. "יש לנו שיתוף פעולה טוב מאוד עם ישראל וגם עם הצד המצרי. אנחנו מנסים לפתור את זה, אבל זה לא קורה בתוך שבוע".
"כל הצדדים מנסים, אני חייבת לומר", סיכמה אפוסטולובה. "יש לנו שיתוף פעולה טוב מאוד עם ישראל וגם עם הצד המצרי. אנחנו מנסים לפתור את זה, אבל זה לא קורה בתוך שבוע"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו