תושבי חדרה לא מאמינים שזה קורה להם שוב. במשך שנים רבות הם נשמו אפר פחם, אבל היה נדמה שזה נחלת העבר. ב-2021 חברת החשמל אפילו שילמה 300 אלף שקל לתושבי שתי שכונות בעיר – חפציבה ונווה חיים – שהגישו תביעה ייצוגית אחרי שבתיהם ומכוניותיהם כוסו בחלקיקים השחורים המרחפים.

מאז, הטיפול באפר הפחם הוסדר ובתחנת "אורות רבין" מאחסנים אותו בחלל סגור. אבל אז באה המלחמה, והכל השתנה. או יותר נכון, חזר לאחור.

אפר פחם הוא תוצר לוואי של תהליך שרפת הפחם לצורך הפקת חשמל בתחנת הכוח. עד סוף שנות ה-90 חברת החשמל הייתה משליכה אותו לים, אבל מאז שישראל חתמה על אמנת ברצלונה (שמגינה על הים מפני זיהומים) הפרקטיקה הזו הופסקה ואפר הפחם מאוחסן בערמות במתחם תחנת הכוח.

"במשך שנים הוא היה מאוחסן באוויר הפתוח והחלקיקים היו מתעופפים במרחב וגורמים לזיהום ולתחלואה. אחרי הרבה מאבקים, נמצא סוף סוף פתרון וחברת החשמל הקימה סככה גדולה שבה מאחסנים את אפר הפחם"

"במשך שנים הוא היה מאוחסן באוויר הפתוח והחלקיקים היו מתעופפים במרחב וגורמים לזיהום ולתחלואה", אומר ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים לסביבה שרון-כרמל ותושב האזור. "אחרי הרבה מאבקים לפני מספר שנים נמצא סוף סוף פתרון וחברת החשמל הקימה סככה גדולה שבה מאחסנים את אפר הפחם".

בימי שיגרה, אפר הפחם מובל מהמתחם של "אורות רבין" למספר לקוחות, בראשם מפעל "נשר" שעושה בו שימוש בתהליך ייצור הבטון. רק שעכשיו הכול חוץ משיגרה, והתהליך השתבש בגלל שני שינויים שהתרחשו במקביל.

אבק פחם שחור שנאסף על הרצפה בבית סמוך לתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה, ינואר 2024

הראשון הוא ההשבתה של שתיים משלוש אסדות הגז של ישראל (כריש ולוויתן; תמר היחידה שממשיכה לפעול) מחשש לפגיעה, מה שגורם לצמצום כמות הגז שמוזרמת למשק ומחייב את חברת החשמל לשרוף יותר פחם.

אם עד פרוץ המערכה עם איראן נתח הפחם בתמהיל החשמל במשק הלך ודעך והגיע לאחוזים בודדים, בשבוע האחרון הוא עמד על כ-25%. זה אומר שבחדרה שורפים הרבה יותר פחם ונוצר הרבה יותר אפר פחם שצריך לאחסן.

אם עד פרוץ המערכה עם איראן נתח הפחם בתמהיל החשמל במשק הלך ודעך והגיע לאחוזים בודדים, בשבוע האחרון הוא עמד על כ-25%. זה אומר שבחדרה שורפים הרבה יותר פחם ונוצר הרבה יותר אפר פחם שצריך לאחסן

במאמר מוסגר, ייאמר שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע: בגלל מזג האוויר הנוח, הביקושים לחשמל במשק היו נמוכים למדי בשבועות האחרונים (כמעט אין הפעלה של מזגנים או תנורים), והפאנלים הסולאריים סיפקו נתח נאה מצריכת החשמל (כ-25%). "אם המלחמה הייתה פורצת בשיא החורף או הקיץ, היינו צריכים לשרוף הרבה יותר פחם", אומר גורם במשק האנרגיה.

השינוי השני שמשפיע על אפר הפחם הוא ההאטה הניכרת בענף הבנייה, שעוצרת את הביקושים לבטון. ואם ב"נשר" מייצרים פחות בטון, הם לא זקוקים לאפר פחם. בחברת החשמל נדהמו לגלות שהם נשארו עם ערמות הולכות ומתגבהות של אפר פחם – ובלי לקוחות שאליהם ניתן לפנות אותו.

לאור המצב, חברת החשמל פנתה למשרד להגנת הסביבה וביקשה היתר חריג לאחסון של אפר פחם באוויר הפתוח – שכן המתחם הסגור התמלא עד אפס מקום.

פחם בתחנת הכוח בחדרה, אילוסטרציה (צילום: יעקב נאומי/פלאש90)

מהבקשה של חברת החשמל עולה שבנוסף לכל הצרות, הפחם שבו נעשה כרגע שימוש הוא מאיכות ירודה עם תכולה גבוהה של אפר – 16%. בעבר ישראל רכשה פחם איכותי מקולומביה, אבל כיום קולומביה מסרבת למכור פחם לישראל והחלופות שמגיעות ממדינות אחרות נחותות משמעותית.

במשרד להגנת הסביבה דחו את הבקשה של חברת החשמל ושלחו את אנשיה לחפש פתרונות אחרים. חלף שבוע, וחברת החשמל פנתה שוב בדחיפות בטענה שבחינה מעמיקה העלתה שאין חלופות זמינות ולכן אחסון עודפי אפר הפחם בשטח פתוח בתחום "אורות רבין" הוא האופציה היחידה.

חברת החשמל הציעה להציב את ערמות האפר "בצמוד לערמות הפחם המהודקות שישמשו כחיץ בין ערמות האפר ובין שכונות המגורים". את הבקשה החוזרת חתמה חברת החשמל במה שאפשר לפרש כאיום על אספקת החשמל למשק: "נבקש להתריע כי ככל שהמצב הנוכחי יימשך, תיאלץ החברה להפסיק את הייצור בפחם, על כל המשתמע".

במשרד להגנת הסביבה הבינו שמרחב התמרון הולך ומצטמצם, ובלית ברירה התירו לחברת החשמל לאחסן את אפר הפחם באוויר הפתוח, חשוף לרוח שבימים האחרונים מנשבת בנדיבות. ההיתר תקף עד סוף מרץ, כאשר במהלך השבוע הקרוב חברת החשמל נדרשת להקים אוהל גדול שבו יאוחסן אפר הפחם העודף.

במשרד להגנת הסביבה הבינו שמרחב התמרון הולך ומצטמצם, ובלית ברירה התירו לחברת החשמל לאחסן את אפר הפחם באוויר הפתוח, חשוף לרוח שלאחרונה מנשבת בנדיבות

במקביל, סוכם שחברת החשמל תתחיל להעביר אפר פחם לאחסון זמני במתחם הטמנה בשפיה – בתקווה שבקרוב יפרוץ שלום עולמי, הלמות הפטישים תחזור לאתרי הבנייה וניתן יהיה לשנע את אפר הפחם למפעל "נשר".

אפר פחם בתחנת הכוח בחדרה, 2008 (צילום: אילן מלסטר/המשרד להגנת הסביבה)

כדי למזער את הנזק ניתנה הנחייה לחברת החשמל להרטיב את ערמות אפר הפחם על מנת לצמצם את הרחף. אם גם ירד גשם כפי שצופים החזאים, זה בוודאי לא יזיק.

בשורה התחתונה, חזרנו כמה שנים לאחור.

לפני עשור הזמין המשרד להגנת הסביבה עבודה מד"ר שלמה אלמוג מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שקבע כי "קיים קשר סיבתי מובהק בין חשיפה לחלקיקי אבק הפחם לתחלואה ותמותה".

"להגן על התושבים זה לא רק מטילים איראניים אלא גם מהחלקיקים שהם נושמים", אמר השבוע חבר מועצת עיריית חדרה רון שגן בריאיון לרדיו 90FM. "בסוף אנחנו חוזרים לקבל זיהום כמו בעבר שהולך להתעופף לכל הסביבה ולמערכת הנשימה שלנו", אומר ניר סהר, מנכ"ל איגוד הערים.

השאלה המתבקשת היא איך קרה שהמערכת נתפסה לא מוכנה. המלחמה מול איראן והשבתת אסדות הגז – שכבר בוצעה בסבבים הקודמים מול איראן ואחרי ה-7 באוקטובר – היו הדבר הכי צפוי בעולם. הגדלת השימוש בפחם תוכננה מראש – ולראייה, חברת החשמל קיבלה לפני המלחמה הנחייה לאגור כמויות גדולות של פחם.

השאלה המתבקשת היא איך קרה שהמערכת נתפסה לא מוכנה. המלחמה מול איראן והשבתת אסדות הגז – שכבר בוצעה בסבבים הקודמים מול איראן ואחרי ה-7 באוקטובר – היו הדבר הכי צפוי בעולם

מה ששום גורם במערכת לא לקח בחשבון, זו ההאטה הדרמטית בענף הבנייה ועצירת הביקושים לאפר פחם. איש לא חשב על זה – ועכשיו כולם מגלגלים את האחריות הרחק מהם.

אפר פחם שהצטבר בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה, אילוסטרציה (צילום: יעקב נאומי/פלאש90)

בחברת החשמל טוענים ש"אנחנו גורם מונחה, ומבצעים כל מה שמשרדי הממשלה מנחים אותנו לעשות". במשרד להגנת הסביבה, מנגד, רומזים שחברת החשמל הייתה צריכה לעשות אחד ועוד אחד ולהבין שהמחסן שבו היא מאחסנת כרגע את אפר הפחם לא מתאים לנפחי עבודה גבוהים יותר.

ייתכן, אבל גם את המשרד להגנת הסביבה אי אפשר לפתור מאחריות. לראייה: במסגרת ההיתר החריג שהמשרד נתן השבוע לחברת החשמל, הוא דורש ממנה להגיש תוכנית היערכות לאחסון אפר מרחף במצבי חירום כחלק מההיערכות למצבים דומים בעתיד. אם תוכנית כזו הייתה נדרשת מבעוד מועד, לא היה צריך לאלתר פתרונות תוך כדי מלחמה.

בחוף כרמל תולשים שערות. "הרי כל המהות של היחידות הפחמיות זו הפעלה לשעת חירום", אומר מנכ"ל איגוד הערים, "אז אם קניתם ערמות של פחם כדי להיערך לשעת חירום, מה עם התוצר הנלווה שאתם מכירים אותו היטב?

"כשנותנים תנאים למפעל המזהם היה צריך לוודא שיש לו את כל האמצעים הנדרשים לשעת חירום, לא רק לפחם עצמו אלא גם לתוצר הלוואי. במשרד להגנת הסביבה אומרים עכשיו שנתנו את ההיתר החריג כי אין אלטרנטיבה. עכשיו אתם חושבים על אלטרנטיבה?"

"כשנותנים תנאים למפעל המזהם היה צריך לוודא שיש לו את כל האמצעים הנדרשים לשעת חירום. במשרד להגנת הסביבה אומרים שנתנו את ההיתר החריג כי אין אלטרנטיבה. עכשיו אתם חושבים על אלטרנטיבה?"

רעות רבי, ראש אגף שינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, סבורה שבסיטואציה שנוצרה ההחלטה לאשר את הבקשה החריגה של חברת החשמל היא הרע במיעוטו.

תחנת הכוח בחדרה (צילום: משה שי/פלאש90)

"לפי הערכה שעשו בחברת החשמל, התוספת לפליטות שנוצרת מערמת הפחם הפתוחה היא פחות מאחוז אחד על הפליטות הלא מוקדיות שקיימות כבר כיום", היא אומרת. "ברור שאנחנו לא רוצים שום תוספת, אבל אפשרנו את זה עד תחילת אפריל.

"התוספת לפליטות שנוצרת מערמת הפחם הפתוחה היא פחות מאחוז אחד על הפליטות הלא מוקדיות שקיימות כבר כיום. ברור שאנחנו לא רוצים שום תוספת, אבל אפשרנו את זה עד תחילת אפריל"

"בינתיים הם בונים אוהל ייעודי שבו תתבצע הפריקה העודפת במקום בשטח הפתוח. זה אמנם לא החלל המיטבי של המחסן הבנוי, אבל זו עבודה בתוך מבנה ארעי וגם תהיה שם הרטבה. ואם נראה שצריך עוד אמצעים כמו יניקה ופילטור, נעשה גם את זה".