בדרך לכלכלה עולמית ירוקה?

Switzerland Davos Forum (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
AP Photo/Markus Schreiber
Swedish climate activist Greta Thunberg, centre with blue gray striped hat, attends a Friday for Future protest in Davos, Switzerland, Friday, Jan. 24, 2020. The 50th annual meeting of the forum is taking place in Davos from Jan. 21 until Jan. 24, 2020 (AP Photo/Markus Schreiber)

לפני כשבועיים התקיימה פסגת דאבוס בהשתתפות בכירי הפוליטיקאים, הכלכלנים ואנשי העסקים, כאשר במרכז הדיון עמד נושא משבר האקלים. לקראת הכנס הוציא הפורום הכלכלי העולמי דוח הקובע כי חמשת הסיכונים המרכזיים בעשור הקרוב קשורים כולם בסוגיות אקלימיות וסביבתיות.

בהודעה שהוציא הפורום הוא הזהיר מפני אירועי מזג אוויר קיצוניים, כישלון הניסיונות הפוליטיים והעסקיים לפתור את המשבר, אובדן המגוון הביולוגי והתמוטטות המערכות האקולוגיות, אסונות טבע ואסונות מעשה ידי אדם. דוח נוסף שפרסם הפורום מצא כי 44 טריליון דולר מהערך הכלכלי העולמי, יותר ממחצית התמ"ג הכולל – תלויים בטבע, והתריע כי נדרש שינוי יסודי ביחסו של המגזר העסקי לערכו של הטבע.

דוח נוסף שפרסם הפורום הכלכלי העולמי מצא כי 44 טריליון דולר מהערך הכלכלי העולמי, יותר ממחצית התמ"ג הכולל – תלויים בטבע, והתריע כי נדרש שינוי יסודי ביחסו של המגזר העסקי לערכו של הטבע

שני הדוחות, אשר מדברים במונחים של "גבולות פלנטריים", "מערכות אקולוגיות", "מגוון ביולוגי" ו"הכחדת מינים", מאמצים את השיח של אנשי מדע וסביבה ומהווים בשורה חדשה. זו מעידה על שינוי עמוק ומהותי באופן שבו העולם העסקי והפיננסי תופס את הכלכלה – לא עוד מערכת הפועלת בחלל ריק בשאיפה לצמיחה אינסופית בייצור ובצריכה, כי אם מערכת המושתתת על משאבי טבע ומערכות אקולוגיות, כפופה למגבלותיהם ונושאת באחריות כלפיהם. 

דברים אלו מסמנים תפנית חשובה ביותר, שכן משמעותם היא זניחת משנתו הכלכלית של מילטון פרידמן, הגורסת כי אחריותם היחידה של עסקים היא הגדלת רווחים וכי כוחות השוק הם שיפתרו הכל. למעשה, הכלכלה העולמית התבשרה על תחילתו של שינוי כיוון כבר באוגוסט האחרון, כאשר "השולחן העגול של העסקים" הוציא הצהרה חריגה והיסטורית שהודיעה על מטרה חדשה לעסקים. הצהרת הפורום, המאגד כ-200 מנכ"לים של החברות המשפיעות בארצות הברית, התייחסה לבעלי עניין (Stakeholders) לפני בעלי מניות (Stockholders), והודיעה על מחויבות למטרות כגון השקעה בעובדים, קידום רב-גוניות והכללה, תמיכה בקהילות והגנה על הסביבה. 

דברים אלו מסמנים תפנית חשובה ביותר, שכן משמעותם היא זניחת משנתו הכלכלית של מילטון פרידמן, הגורסת כי אחריותם היחידה של עסקים היא הגדלת רווחים וכי כוחות השוק הם שיפתרו הכל

ואולם, על אף חשיבותם של מסמכים אלו, חשוב לזכור שעדיין קיים פער בלתי נתפס בין המילים היפות לבין המציאות בפועל.

לפי דוח שהוציא ארגון גרינפיס לקראת הפסגה הכלכלית בדאבוס, 24 בנקים המשתתפים בוועידה העניקו מימון בהיקף של 1.4 טריליון דולר לדלקים מאובנים מאז הסכם פריז ב-2015 ועד 2018. אותם דלקים מאובנים – גז, פחם, נפט – ששריפתם אחראית לפליטת גזי חממה ובכך גורמת לשינוי האקלים.

"הבנקים, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הם האשמים במצב החירום האקלימי. למרות האזהרות הסביבתיות והכלכליות, הם מקדמים עוד משבר פיננסי עולמי באמצעות תמיכה בתעשיית הדלקים המאובנים. אנשי העסקים בדאבוס הם צבועים שאומרים שהם רוצים להציל את כדור הארץ, אך למעשה הם הורגים אותו עבור רווח קצר טווח", אמרה ג'ניפר מורגן, מנכ"לית גרינפיס העולמית, בהתייחסה לדוח.

לפי דוח גרינפיס לקראת הפסגה בדאבוס, 24 בנקים המשתתפים בפסגה מימנו דלקים מאובנים ב-1.4 טריליון דולר מאז הסכם פריז ב-2015 ועד 2018. מדובר בגז, פחם ונפט, ששריפתם אחראית לפליטת גזי חממה ולשינוי האקלים

כסף יכול להרוס, אבל גם יכול לתקן

כפי שעולה מהדוח של גרינפיס, סכומי עתק מתוך כספי הציבור בעולם מושקעים כיום באותן תעשיות מזהמות שגורמות להרס מערכות הטבע ולהכחדת החיים על כדור הארץ. אולם, לצד זאת, לא ניתן להתעלם מכך שכסף מהווה באותה עת מנוע חזק לשינוי וכלי עוצמתי להתמודדות עם המשבר האקלימי והאקולוגי.

יש לכך שני גורמים. ראשית, הסיכונים הכלכליים העצומים הכרוכים בשינוי האקלים ובקריסת המערכות האקולוגיות מניעים שינוי והתאקלמות של גופים עסקיים ופיננסיים. שנית, הצורך בבלימת משבר האקלים ובשיקום מערכות הטבע מגלם בתוכו הזדמנויות עסקיות בתחומים שונים, ובאותה עת מתמרץ תאגידים לצמוח באופן בר קיימא נוכח הלגיטימציה הציבורית שהדבר מקנה להם. 

ואכן, נראה שעוד ועוד גופים עסקיים ופיננסיים מתחילים להבין שהספינה חייבת לשנות כיוון. לפני מספר שבועות חברת מיקרוסופט הודיעה על יעדים שאפתניים ביותר שהציבה כדי להתמודד עם משבר האקלים: קרוב לאפס פליטות גזי חממה עד 2025, והסרת כל גזי החממה שפלטה מאז נוסדה לפני 45 שנים – עד 2050.

סכומי עתק מכספי הציבור בעולם מושקעים כיום בתעשיות מזהמות שגורמות להכחדת החיים על כדור הארץ. אולם כסף מהווה באותה עת מנוע חזק לשינוי וכלי עוצמתי להתמודדות עם המשבר האקלימי והאקולוגי

יומיים קודם לכן פורסם כי לארי פינק, מנכ"ל קבוצת ההשקעות והקרנות הענקית בלאקרוק, שלח מכתבים למנכ"לים וללקוחות החברה, בהם הוא מסביר כי "שינוי האקלים הפכו לגורם המגדיר את תכניותיהן ארוכות הטווח של חברות". אפילו חברת הנפט והגז הטבעי "רויאל דאטש של" הודיעה כי היא משקיעה בפיתוח טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת וכי תפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלה ב-20% עד 2035, וב-50% עד 2050.

ניסיון זה של חברת הנפט השנייה בגודלה בעולם לסגל לעצמה תדמית "ידידותית לסביבה" עשוי בצדק להתקבל בציניות ובחשדנות, אולם הוא מעיד על ההבנה המתעצמת בעולם העסקי כי השוק משתנה, וכי שינוי הוא הכרחי.  

כל אלה הן דוגמאות המהוות חלק ממגמה רחבה יותר. בפסגת האקלים של האו"ם שנערכה בניו יורק בספטמבר 2019, 130 בנקים התחייבו לנהוג ע"פ הסכם פריז וקבוצת אנשי עסקים שחולשים על יותר משני טריליון דולר התחייבו לעבור להשקעות לא מזהמות.

בפסגת האקלים של האו"ם שנערכה בניו יורק בספטמבר 2019, 130 בנקים התחייבו לנהוג ע"פ הסכם פריז וקבוצת אנשי עסקים שחולשים על יותר משני טריליון דולר התחייבו לעבור להשקעות לא מזהמות

בנובמבר 2019 בנק ההשקעות האירופי הודיע כי החל מינואר 2022 הוא לא יממן את תעשיות הדלקים המאובנים, וכי הוא ישנה את מדיניות ההלוואות שלו באופן שיתמוך בהשגת יעדי הסכם פריז, ויפנה מימון לקידום התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות וחדשנות טכנולוגית בתחום.

בדוח הדו-שנתי של ה-"Global Sustainable Investment Alliance" (הברית העולמית להשקעות סביבתיות) מ-2018, נמצא כי כמעט בכל השווקים שנבדקו נרשמה עלייה בשיעורן של השקעות בנות קיימא ביחס לדוח הקודם שיצא ב-2016. לפי הדוח, השקעות בנות קיימא מהוות 49% מהכסף המנוהל באירופה, למעלה מ-50% מהכסף המנוהל בקנדה, אוסטרליה וניו זילנד, 26% בארה"ב ו-18% ביפן.

לחץ ציבורי עובד

המהלכים שתוארו מתרחשים על רקע לחץ ציבורי גובר והולך לפעול בקשר למשבר האקלים. במסגרת שבוע שביתת האקלים העולמית בספטמבר האחרון, מיליוני בני אדם יצאו לרחובות, בלמעלה מ-150 מדינות, ודרשו מההנהגה המדינית והכלכלית לפעול באופן מיידי לבלימת המשבר ומזעור השפעותיו. המגזר העסקי לקח חלק חשוב במחאה, כשמאות חברות ועסקים, וביניהן חברת סודה-סטרים הישראלית, הצטרפו לשביתה ועודדו את עובדיהן לשבות ולהצטרף להפגנות ברחבי העולם. 

המהלכים שתוארו מתרחשים על רקע לחץ ציבורי גובר והולך לפעול בקשר למשבר האקלים. במסגרת שבוע שביתת האקלים העולמית בספטמבר האחרון, מיליוני בני אדם יצאו לרחובות, בלמעלה מ-150 מדינות

תנועות גלובליות שקמו בשנים האחרונות, כמו התנועה העולמית של בני הנוער השובתים למען האקלים Fridays for Future, ותנועת 'המרד בהכחדה' (Extinction Rebellion) שנוסדה באנגליה והפכה תוך מספר חודשים לתנועה חוצת יבשות הפועלת בעשרות מדינות, נאבקות למען שינוי מדיניות באמצעות הפעלת לחץ על פוליטיקאים ותאגידים.

פעילי האקלים מכוונים רבות מהפעולות שלהם כלפי אותן חברות מזהמות שאחראיות לחלק משמעותי מפליטות גזי החממה ולסיכול ניסיונות לקדם פתרונות למשבר.

כך למשל, במקרה של "רויאל דאטש של", מטה החברה היה יעד לפעולות מחאה של פעילי אקלים, עורכי דין הגישו תביעה משפטית כנגד החברה בשם 17,000 אזרחים הולנדים, ומשקיעים הפעילו לחץ על מנהליה על מנת להביא להפחתת פליטות גזי החממה שלה.    

תנועות גלובליות שקמו בשנים האחרונות נאבקות למען שינוי מדיניות באמצעות הפעלת לחץ על פוליטיקאים ותאגידים. פעילי האקלים מכוונים רבות מהפעולות שלהם כלפי החברות המזהמות

ההבנה כי המלחמה למען כדור הארץ עוברת דרך הכיס אינה חדשה. כבר מאז 2010 מתנהל קמפיין עולמי הקורא להסטת השקעות מדלקי מאובנים (divestment), במסגרתו מופעל לחץ כלפי גופים מוסדיים להסיט את כספם מהשקעות בחברות העוסקות בכרייה, זיקוק או שיווק של פחם, גז ונפט.

בעקבות קמפיינים כאלו, הוסט עד היום סכום כולל של 12 טריליון דולר, על ידי כמעט 1,200 מוסדות ולמעלה מ-58,000 אנשים פרטיים. רבים מהקמפיינים המוצלחים נוהלו בקמפוסים על ידי התארגנויות של סטודנטים. באנגליה, למשל, מחצית מהאוניברסיטאות כבר התחייבו להסיט השקעות.

ובינתיים בישראל

בפתחו של עשור חדש, מעצמת הסטארט אפ המזרח תיכונית עדיין משתרכת מאחור. בישראל 2020, סביבה וכלכלה עדיין נתפסים כשני נושאים נפרדים. מעטים הם הכלכלנים, ארגוני החברה האזרחית ומכוני המחקר בישראל שמבינים בצורה מעמיקה את המונחים "שינוי אקלים", "פליטות גזי חממה", "מדבור", "מגוון ביולוגי" ו"הכחדת מינים", ואת השלכותיהם של אלו על הכלכלה ועל שוק ההון. החיבור בין השיח בנושאים של מדיניות כלכלית וחברתית לבין הסוגיה של תנאי הסביבה והאקלים המשתנים, השפעתם עלינו והשפעתנו עליהם – עדיין בחיתוליו.

מעטים הכלכלנים, ארגוני החברה האזרחית ומכוני המחקר בישראל שמבינים בצורה מעמיקה את המונחים "שינוי אקלים", "פליטות גזי חממה", "מדבור", "מגוון ביולוגי" ו"הכחדת מינים", ואת השלכותיהם על הכלכלה ושוק ההון

מתווה הגז הוא דוגמה מצוינת לכך. מאות דוחות, מאמרים ופרשנויות שעסקו בנושא בעשור האחרון לא הזכירו ולו במילה את השפעתו של הגז על שינוי האקלים, ולא התייחסו לכדאיות הכלכלית של השקעת סכומי עתק בתשתיות גז נוכח המגמה העולמית של משיכת השקעות מדלקי מאובנים לטובת השקעה באנרגיה מתחדשת ובמיזמים סביבתיים.

עד כה, ההיבט הסביבתי של הדיון הציבורי, המשפטי והתקשורתי סביב הגז התרכז בעיקר במאבקו של ארגון 'שומרי הבית' להרחקת אסדת לוויתן מהחוף, ואילו סוגית האקלים נדחקה למקום שולי. 

בחודש נובמבר האחרון, מעל 100 מדענים ישראלים, ביניהם זוכי פרס נובל, שלחו מכתב לשר האנרגיה יובל שטייניץ בו הם קוראים להפסיק לבסס את משק האנרגיה על הגז הטבעי.

המדענים הזהירו כי החלטת הממשלה להקים רשת תחנות כוח פרטיות המבוססות על גז טבעי אינה עולה בקנה אחד עם המגמות הכלכליות בשוק האנרגיה ועם ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל בתחום שינוי אקלים

המדענים הזהירו כי החלטת הממשלה להקים רשת תחנות כוח פרטיות המבוססות על גז טבעי אינה עולה בקנה אחד עם המגמות הכלכליות בשוק האנרגיה ועם ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל בתחום שינוי אקלים, וכי היא מקבעת לעשרות שנים נוספות את השימוש בגז טבעי, על חשבון משק אנרגיה נקי יותר, זול יותר ומבוזר יותר בעתיד.

ואולם, השיקולים החשובים שהעלו המדענים במכתבם זכו להתייחסות מועטה בדיון הציבורי סביב הגז, ונעדרו ממאמרים שנכתבו בנושא על ידי כלכלנים ופרשנים בכירים.

בשבוע שעבר פורסם כי מניות הגז הטבעי ממשיכות לרדת, וכי בבית ההשקעות פסגות מייחסים זאת לשתי סיבות, שאחת מהן היא "התרחבות השיח בישראל ובעולם בנוגע להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות". לא משבר האקלים ולא אזהרות המדענים – הסיבה שהכלכלנים של בית ההשקעות בחרו לציין היא השיח הציבורי סביב אנרגיות מתחדשות. 

המדענים הזהירו כי החלטת הממשלה להקים רשת תחנות כוח פרטיות המבוססות על גז טבעי אינה עולה בקנה אחד עם המגמות הכלכליות בשוק האנרגיה ועם ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל בתחום שינוי אקלים

נראה כי הדרך עוד ארוכה עד שבכירי הכלכלה והפוליטיקה בישראל יתחילו להפנים את קשרי הגומלין בין הכלכלה שלנו לבין המערכות האקולוגיות, ואף יותר מכך רחוקה היא הדרך להבין את מלוא הפוטנציאל של המערכת הכלכלית כאמצעי לתיקון ושיקום מערכות הטבע ושלל ההזדמנויות הגלומות בכך.

על מנת לממש את אלו, עלינו להסיט את המשאבים הציבוריים מתעשיות מזהמות ולהפנותם למקומות הנכונים: השקעה באנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית, בחקלאות אקולוגית ומעבר לתזונה שרובה צמחית, בתחבורה ציבורית, במיזמים סביבתיים, וכן בייעור ובשמירה ושיקום של השטחים הפתוחים שעוד נותרו.

לשם כך, נדרשים הן הירתמות של חברות להתאמת פעילותן למודלים עסקיים ברי קיימא, והן שינוי מהותי במדיניות ההשקעה של מוסדות פיננסיים ואחרים. לנו האזרחים – בתור צרכנים, משקיעים ובעלי זכות הצבעה ומחאה – יש תפקיד מכריע בכך. 

נטלי גורל היא פעילה סביבתית וחברתית ועוסקת בניהול והובלה של קמפיינים ציבוריים. חברה בצוות תקשורת של תנועת 'המרד בהכחדה'. בוגרת תואר ראשון במשפטים ומזרח תיכון

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,694 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 16 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המדינה ממשיכה להזניח חיזוק מבנים מסוכנים

הכתובת על הקיר מעל 610 אלף יחידות דיור בנות לפחות 40 שנה עלולות לסכן חיי אדם ● עשרות אלפי מבנים צריכים חיזוק, אך מחוץ לאזורי הביקוש הסיכוי שזה יקרה נמוך - כי אין קרן סיוע למימון וברשויות המקומיות לא ערכו סקרים למיפוי הסיכון ● במשרד הפנים טוענים שמשרד השיכון אחראי, אך משרד השיכון לא מגיב ● יו"ר אגוד המהנדסים: "כולם מודעים לבעיה אבל מטאטאים אותה ומקווים לטוב"

עוד 1,418 מילים

מה הערוצים לא מספרים לנו על הסקרים שהם מפרסמים?

אז מה לא מספרים לנו בערוצי ה"חדשות" על ה"סקרים" שהם מפרסמים? בזכות הצייצן ניר קלקשטיין נברתי באתר של ועדת הבחירות המרכזית, שהערוצים מחויבים על פי חוק לדווח לה על הסקרים שלהם. הנה כמה ממצאים מעניינים שמשום מה לא תראו על המסכים שלכם:

אז מה לא מספרים לנו בערוצי ה"חדשות" על ה"סקרים" שהם מפרסמים? נברתי באתר ועדת הבחירות המרכזית, שהערוצים מחויבים עפ"י חוק לדווח לה על סקריהם. הנה כמה ממצאים מעניינים שמשום מה לא יראו לכם

אחוז המשיבים בפועל, מתוך הנשאלים: מתוך 2,823 איש, רק 501 הסכימו להשיב, כלומר כ-17% בלבד. רוב מוחץ של ישראלים טורקים לסוקרים את הטלפון או מסרבים לענות לשאלה באמצעות סמס/מייל/אינטרנט. אילו מין אנשים כן מוכנים לענות? מה מאפיין אותם? האם הם יכולים להיחשב "מדגם מייצג"? תחשבו לבד.
סקר חדשות 12 בנושא מנדטים ואקטואליה
סקר חדשות 12 בנושא מנדטים ואקטואליה

מה לגבי מתלבטים? ומה לגבי מידת הביטחון בהצבעה שהנשאל/ת מוסר לסוקר, אולי אפילו תחת לחץ מסוים לתת תשובה? ובכן, כל אלה "לא נלקחים בחשבון". הבנתם? האם סקר כזה יכול להיחשב מהימן? תענו לעצמכם.

סקר: לאיזו מפלגה היית מצביע
סקר: לאיזו מפלגה היית מצביע

ומה לגבי מי שכאשר מציבים אותם בפני שאלה בינארית – נגיד נתניהו או לפיד – אומרים "נייט" לשניהם? יש הרבה כאלה. אבל גם את זה לא יספרו לנו.

סקר: מי מבין האישים הבאים הכי מתאים לראשות הממשלה
סקר: מי מבין האישים הבאים הכי מתאים לראשות הממשלה

רוב מוחץ של ישראלים טורקים לסוקרים את הטלפון או מסרבים לענות לשאלה באמצעות סמס/מייל/אינטרנט. אילו מין אנשים כן מוכנים לענות? מה מאפיין אותם? האם הם יכולים להיחשב "מדגם מייצג"? תחשבו לבד

לכל השקשוקה הזו יש להוסיף את גודל המדגם. 500 איש זה מדגם קטן. סקרים רציניים דוגמים 1500 איש ומעלה. ואת הישענות מכוני הסקרים על "פאנלים" אינטרנטיים, כלומר אנשים שנרשמים לפאנלים במטרה לענות על סקרים מכל סוג *תמורת תשלום*. ולפי השמועות מפלגות "דואגות" לשלב אנשים שלהם בפאנלים כאלה.

אז עד כמה הסקרים הללו משקפים מציאות, או יוצרים מציאות? כדי לקבל בוחן-מציאות שווה לחזור לסקרים של הסבב הקודם, באותה נקודת זמן.
המספרים והפערים מדברים בעד עצמם.

ברור שככל שהדברים תלויים בכלי התקשורת או בסוקרים – ה"חגיגה" על חשבון הציבור תימשך.

בכנסת הבאה ראוי שהמחוקקים/ות יידרשו לנושא, ויצרו סטנדרט מקצועי ומחייב לסקרים פוליטיים, בפרט בתקופת בחירות.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 306 מילים

הסוף המשפיל של ימינה

המפגש האחרון של ימינה אתמול בוועדת הכנסת היה מגוחך, ובסופו הסיעה התפרקה לרסיסים - כשמי שהקים אותה ובחר את חבריה, נפתלי בנט, מסיים לבדו בסיעת יחיד עם השם האירוני "ביחד" ● עידית סילמן קיבלה מנת נקמה קרה מחברי הקואליציה - ואף אחד מחבריה החדשים בליכוד לא היה שם כדי לעזור לה ● ועכשיו הם גם רוצים להעביר אותה בכלל לציונות הדתית ● פרשנות

עוד 744 מילים

סמ"ר נתן פיטוסי מכפיר הוא החייל שנהרג הלילה מאש חברו

דיווח: "תחקיר צה"ל מצא כי 5 ילדים בעזה נהרגו מאש צה"ל" - ולא משיגור כושל של הג'יהאד כמו באירוע אחר ● אחמד טיבי, שמחק ציוץ שהאשים בטעות את צה"ל במקרה השיגור הכושל, צייץ הבוקר תגובה חריפה למקרה בו נמצא ירי צה"לי ● מייסד טלגראס, עמוס סילבר, העצום ומואשם בסחר בסמים, ביקש שוב להתמודד בבחירות, לאחר ששינה את שם מפלגתו מ"טלגראס" ל"שינוי כיוון"

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

בלעדי הזמן עובר, הזמן עבר, הזמן נגמר כמעט

לפני עשרה ימים התיישב בועז כהן, שדרן רדיו ועורך מוזיקה, עם צביקה פיק במטבח ביתו של המאסטרו, לשיחה על שיריו ("לי לא אכפת מה אומרים, אני יודע אם שיר הוא טוב או לא"), תהליך ההלחנה ("אני לא מסוגל לכתוב מוזיקה בלי מילים"), שירי משוררים ("מבחינתי אין הבדל בין יונתן רטוש לטקסט אחר") והחיים כאמן פורץ דרך ("אני די מרוצה ממה שקרה איתי") ● אתמול ליבו נדם

עוד 3,170 מילים ו-5 תגובות

מי אתה באמת, איזנקוט?

הפוליטיקה הישראלית רוויה דמויות שטניות ודמויות סתמיות. יש סיכוי לא רע שגדי איזנקוט אינו כזה. טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה.

האם טוב שהצטרף לבני גנץ ולא ליאיר לפיד? זה כבר יותר מסובך.

טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה. האם טוב שהצטרף לגנץ ולא ללפיד? זה כבר יותר מסובך

לגנץ שאיפות להיות ראש ממשלה, ואלה מפריעות מאוד ליצירת מומנטום מאחורי ראש הממשלה לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד של הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית ביום הבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים ליצחק רבין, גנץ מלהק עצמו כאן כחתרן סטייל שמעון פרס דווקא. זה לא עושה חסד עם הזיכרון של אף אחד מהם.

מצד שני, יש לגנץ (ושותפו גדעון סער) כרגע יותר סיכויים למשוך קולות מהימין השפוי. רק אלוהים יודע מדוע שפויים אלה רואים עצמם כימין (לא רוצים מדינה דו-לאומית; לא רוצים תאוקרטיה; לא רוצים אוטוקרטיה; אבל ימין, רק ימין – כוחו של מיתוג, אולי). אופטימלית שלישיית ה"מחנה הממלכתי" תוכל להביא מספר משמעותי של קולות ימין מבלי לגרוע מלפיד, ובזאת להגדיל את הגוש.

ההתפתחות גם עשוייה להזיק לאיילת שקד – סליחה, ל"רוח הציונית" – ולהורידה שאולה אל מתחת לאחוז החסימה. זה כמעט חשוב כמו שמרצ כן תעבור, כי הרי ברור שאם שקד בפנים היא חוברת לבנימין נתניהו ולפי הסקרים דהיום מביאה אותו לרוב. הכחשותיה זוכות בצדק לאפס התייחסות.

לקינוח – וזה ממש סופלה שוקולד – אם שקד תיעלם היא תיקח אתה גם את כייס הבחירות המיוסר, שותפה יועז הנדל, האיש שמנע מגנץ להקים ממשלה ב-2020. יהיה בזה צדק פואטי.

לגנץ שאיפות להיות רה"מ, שמפריעות ליצירת מומנטום מאחורי רה"מ לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית בבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים לרבין, גנץ מלהק עצמו כחתרן סטייל פרס

עם זאת, יש כאן עניין גדול אפילו יותר מחסימת נתניהו והחזרת הפוליטיקה למידת זוהמה נסבלת.

בראיון ל"מעריב" מינואר הבהיר איזנקוט כי הוא מבין את ההתאבדות הדמוגרפית הגלומה בהמשך התמזגות ישראל עם הפלסטינים בגדה המערבית. הוא חזר על זה השבוע כאשר הודיע על הצטרפותו לגנץ. עוד כרמטכ"ל בזמן אינתיפאדת הסכינים הוא התריע נגד אצבע קלה על ההדק והפגין את הגועל הראוי מפסטיבל אלאור אזריה (החייל שהוציא להורג תוקף פלסטיני פצוע, והוריו זכו לטלפונים פופוליסטיים מנתניהו).

נראה ש"שמאלנות" זו היא המניע העיקרי של איזנקוט לכניסה לפוליטיקה.

חשוב שזה מגיע מגנרל, ועוד אחד שנראה יותר מיושב מיאיר גולן. תמיד הרגשתי שהציבור לא מבין באמת את המידה המדהימה שבה האנשים המופקדים על ביטחונו אינם אוהבים את הכיבוש. עמדתם זו נובעת בעיקר מהנימוקים האסטרטגיים-דמוגרפיים לעיל – וגם, לפעמים, כסוגיה משנית, במודל של אהוד ברק, גם על רקע מוסרי.

הייתם חושבים שהנקודה הזו הובהרה היטב כבר ב-2012 על ידי הסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל. ריבונו של עולם – ראשי השב"כ, הממונה על שמירת אותו כיבוש!

הדבר חל במידה רבה, כמובן, על רוב ה"ביטחוניסטים" הבכירים, גם כמוסד ואפילו במשטרה.

הייתם חושבים שהנקודה הובהרה כבר ב-2012 בסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל

זה שהמרכז-שמאל לא עשה מזה שימוש יעיל, מול ציבור די מיליטריסטי, זה פשוט מטורף. מדובר במקרה קלאסי של בזבוז משאב יקר. זה צריך להופיע בכל ספר לימוד על פוליטיקה שלומיאלית.

זה נבע מפחד לומר דברים ברורים, מחלה של המרכז-שמאל ברוב העולם. כיוון שעמדותיו לרוב דורשות תחכום והעמקה, הבנת היסטוריה, וראיה קדימה, הוא מפחד מהציבור (ודי לקורא ברמיזא). גם ה"בטחוניסטים" עצמם כאלה (מלבד אולי אהוד ברק ואותו יאיר גולן). גם גיבורים גדולים בורחים מהמונח "שמאלני".

זה מביא אותנו לניסוי 2019 עם מפלגת "כחול לבן", ששיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות. גנץ ניסה אף להדוף את הסכנה באמצאות תשדירים המתהדרים בכלל בהרג מחבלים, משל היה רפול איתן או אפי איתם. כך כחול לבן גם לא הציגה חזון, וגם ספגה בוז על היותה "מפלגת גנרלים" מהגוורדיה של המופת האזרחי בימין.

זה עבד בערך כמו שהקמפיין של בוז'י הרצוג הלא-גנרל עבד ב-2015. רק באמצאות עריקת אביגדור ליברמן לשמאל (כי נזכר שאינו רוצה תאוקרטיה) השיג גנץ תיקו, וההמשך ידוע. איכשהו החבורה הזאת חושבת שהגיעה להישגים אדירים בכך שירשה את האלקטורט השבוי של מפלגת העבודה, ולא הרבה יותר. אנשים הרי אוהבים להתהדר.

בניסוי 2019 מפלגת "כחול לבן" שיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות

אפשר לקוות שאיזנקוט רציני מעט יותר. אם כך, אולי סוף סוף היתרון הבטחוניסטי – שפשוט חייב להיות קיים פוטנציאלית – יתממש.

אני מבין שכרגע הוא מרוכז כמו קרן לייזר בסילוק נתניהו, ולכן גם הוא יהסס להתבטא בכל נושא אחר. זה לא חכם לדעתי, אבל גם לא מופרך לחלוטין.

השאלה היא מה יהיה אחר כך. נאמר שביבי נכשל בפעם החמישית ברציפות, אולי עושה עסקת טיעון, אולי זוכה בחבילת חינון, ואז נחזה בליכוד נטול נתניהו, מראה אחרית הימים. האם הליכוד הזה יהיה פרטנר לממשלה הרחבה שאיזנקוט מנסה לקדם, אולי כדי לעשות שלום?

פעם הייתה תקווה שליכוד שפוי יותר יכול להיות חלק ממהלך להציל את ישראל – בגדה המערבית, ביחס לחרדים, כל הסיפור. התקווה הזו תמיד הייתה קלושה – אבל היא הייתה קיימת. הרי היו שם פעם דן תיכון ומשה ניסים ודומיהם – אלה לא משוגעים. היו לליכוד כמה בעיות (הקבעון בלבנון, אינפלציה של 400 אחוזים, מניעת הסכם לונדון שהיה מעביר את הבעיה הפלסטינית לירדן, ועוד) – אבל זו לא היתה מפלגה אוטוריטרית לפחות. היא ידעה שיש שופטים בירושלים.

רשימת הכנסת שנבחרה לאחרונה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של דונלד טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני הזה, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא היה מטורף.

הכנופיה החדשה – אפשר לקרוא לה אולי "הליכודניקים החדשים" – תלך עם הראש בקיר ותשמח לשרוף את המועדון. היא גם לא תנטוש את נתניהו כל כך מהר. היא אינה שותפה סבירה לקואליציה "ממלכתית" עתידית. היא גם לא שותפה לגדי איזנקוט כפי שהוא מציג את עצמו.

היא לא ממלכתית.

רשימת הכנסת שנבחרה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא מטורף

האם איזנקוט מתעתע, כמו חלק מקודמיו? העת עת צרה. אין זמן לבזבז. איזנקוט יצטרך להחליט בהקדם מי הוא באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,014 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מאבקי ההישרדות של הקהילה הקונסרבטיבית בניו יורק

קהילת בית הכנסת יריחו שבניו יורק קיוותה להתאחד עם הקהילה השכנה ולהציל את חבריה, אך מאבקים בנושא תפילות משותפות הסתיימו בהצבעה של הוועד המנהל נגד התוכנית ובעד מכירת בית הכנסת ● ראש הקהילה לשעבר הרב מאט אבלסון: "אני מדוכדך ועצוב בשבילי ובשביל הקהילה שלי"

עוד 1,326 מילים

מני מזוז הוא האיש הנכון - ובזמן הנכון

אין שום היגיון בניסיונות לפסול את מני מזוז מלכהן כיו"ר ועדת המינויים ● למעשה, קשה לחשוב על אדם המתאים יותר לתפקיד ● גם הביקורת על העיתוי, כאילו מינוי שכזה במהלך ממשלת מעבר הוא פסול, נטולת היגיון: לא בכדי הוחלט כי יו"ר הוועדה ימונה לשמונה שנים - כדי שלא יהיה כל קשר בין תפקודו בוועדה לבין זהותן של הממשלות שיכהנו במהלך הכהונה הארוכה ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

לא רק הסתדרות המורים: ארגון המורים ידון באפשרות שלא לפתוח את שנת הלימודים

צה"ל הודיע שאטם מנהרה שחמאס חפר מרצועה לכיוון ישראל ● בן גביר הודיע שעוצמה יהודית תתמודד בבחירות ברשימה עצמאית, אך הוסיף שהוא "לא טורק את הדלת" בפני אפשרויות אחרות; סמוטריץ' קרא לו לשוב למשא ומתן ● נדחתה בקשת סילמן להתפצל מימינה; תידרש להתפטר מהכנסת כדי להתמודד בבחירות ברשימת הליכוד ● איזנקוט הציע לרויטל סויד מקום ברשימת המחנה הממלכתי

עוד 49 עדכונים

איזנקוט, אחד הרמטכ"לים הטובים שכיהנו כאן, הוא תוספת חשובה לפוליטיקה ● אבל כניסתו לא תשנה את תמונת המצב - ולא תהפוך את המחנה הממלכתי, המפלגה החדשה של גנץ וסער, לזו שתשנה את סדר הגושים ● דווקא לפיד עשה טעות שלא לקח את איזנקוט עם כל התנאים שזה הציב לו ● ואילו מתן כהנא פוגע בעיקר באיילת שקד - ובסיכוי שהחרדים יתמכו בגנץ ● פרשנות

עוד 596 מילים

תיעוד מהשטח חציית הדונץ

צבא אוקראינה נאלץ להרוס את הגשרים המובילים לכפר זדונצקה לאורך נהר הדונץ כדי להאט את הכוחות הרוסיים, מה שיצר בעיית אספקה חריפה ● סטארט־אפ של יזם ישראלי מצא דרך נוספת לחציית הנהר ● לייזר ברמן הצטרף למתנדבים מחארקיב כל הדרך עד לגדה השנייה ושמע על המצב במדינה: "האנשים האלה באמת צריכים עזרה"

עוד 1,213 מילים

כספים קואליציוניים חריגים הוקצו לחרדים שתומכים בקליש-רותם

תחקיר זמן ישראל חברי הקואליציה המצומקת של קליש-רותם מקבלים כספי תרבות תורנית עבור ציבור תומכיהם במקביל לנאמנותם הפוליטית – ללא קריטריונים ובגובה מיליוני שקלים ● ההקצבות כוללות ימי כיף מחוץ לעיר, הסעות והטבות ● אפילו נציגי המגזר הדתי־לאומי לא מודעים לאירועים המסובסדים ולא מוזמנים אליהם ● נציג דגל התורה במועצה: "העיסוק בכספים מהווה ניסיון לגזילת כבשת הרש"

עוד 1,546 מילים

איזנקוט: "איש ציבור לא יכול להתמודד לתפקיד ציבורי עם כתבי אישום"

מוקדם יותר היום הודיע הרמטכ"ל לשעבר על הצטרפותו לרשימתם של גנץ וסער, שתיקרא המחנה הממלכתי ● גם מתן כהנא הצטרף לרשימה המתגבשת ● סקרים חוזים למחנה הממלכתי 14-12 מנדטים ● הממשלה מינתה את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ● לפיד ספד לצביקה פיק: "אמן מהפכני בדורו, מעמודי התווך של הפופ הישראלי"

עוד 45 עדכונים

מדובאי לירושלים: איש העסקים שחצה את המזה"ת ברכב

38 שעות נהיגה, על פני 3,580 ק"מ: זה המרחק שגמע איש העסקים האמריקאי ברוס גורפיין מביתו בדובאי ועד שהגיע בסוף השבוע לירושלים ● המסע של גורפיין משיק את החממה האזורית שהקים, המיועדת לחבר בין עסקים בתחומי הפודטק, חקלאות ומידבור - ובפרט להביא חברות ישראליות לפעילות עסקית בערב הסעודית ● ובריאיון לזמן ישראל הוא מגלה: כבר יש חברות ישראליות שפועלות שם

עוד 1,026 מילים

לפיד: "תקיפת רושדי היא מתקפה על הערכים שלנו, וזו תוצאה של הסתה איראנית"

איימן עודה נבחר למקום הראשון בחד"ש, עאידה תומא-סלימאן - לשני ועופר כסיף - לשלישי ● הממשלה צפויה למנות מחר את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה; שקד והנדל יתנגדו, לא ברור האם בנט יתמוך במינוי ● איזנקוט צפוי להודיע בתחילת השבוע האם יתמודד בבחירות לכנסת; ייתכן שמתן כהנא יצטרף יחד עימו אל המפלגה שאליה יחבור

עוד 16 עדכונים

"פורד, מה יש לך נגד יהודים?"

מאה שנים אחרי שתעשיין הרכב הנרי פורד פרסם את סדרת הספרים האנטישמית שלו "היהודי הבינלאומי", הקולנוען אנדי קירשנר החליט להעלות אותו באוב כדי לשאול אותו 10 שאלות קשות על קשריו עם הנאצים ● בריאיון לזמן ישראל מספר הבמאי: "לא הייתי מודע להשפעה שהייתה לו על הנאצים המוקדמים"

עוד 1,274 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה