מה השתבש לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר? מדוע לאחר הנצחון המהיר על אל-קאעידה והרגע הנדיר של אחדות לאומית באמריקה ותמיכה עולמית במאמציה, המצב היום כל כך דפוק? תשובה אפשרית היא הפלישה לעיראק.

מלחמת עיראק יצאה לדרך ב-2003 מתוך הנחה כי לסדאם חוסיין יש נשק להשמדה המונית וכי פירוש הדבר שהוא קשור איכשהו לאל-קאעידה ולכן אחראי בעקיפין לפחות לפיגועים. ההנחה הייתה שגויה, הפירוש עקום והמודיעין לקוי, חלקי או מפוברק.

מה השתבש לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר? מדוע לאחר הנצחון המהיר על אל-קאעידה והרגע הנדיר של אחדות לאומית ותמיכה עולמית במאמצי ארה"ב, המצב היום דפוק?

קיבלתי הצצה נדירה לתוך תהליך המחשבה שהוביל לכל זה מטוני בלייר ביוני 2005, כאשר בתור העורך הראשי של סוכנות AP  באירופה ואפריקה ראיינתי את ראש הממשלה הבריטי יחד עם מנהלת הלשכה המקומית שלנו, פייזלי דודס, במרפסת אחורית הנעימה של מעונו בדאונינג 10.

בלייר כבד אז נאבק בביקורת קשה נגד הגיבוי שהעניק לג'ורג' בוש הבן בפלישתו לעיראק. אבל הוא גם זה עתה זכה בכל זאת בקדנציה שלישית, והמלחמה עדיין לא נתפסה כקטסטרופה טוטאלית, כפי שהבריטים ברובם רואים אותה היום.

ציינתי שהנימוקים בעד הפלישה התפוררו בדיעבד, אבל מצד שני רודן נורא סולק ולוב המבוהלת נפרדה מתוכנית השמדה שהייתה לה. האם מדובר במקרה של מטרות שמצדיקות את האמצעים?

בלייר, כפי שלמדתי מאז מפגישות אחרות, הוא בחור די חביב שיעצור וידבר איתך; הוא מסתכל לך בעיניים ונראה כמי שבאמת מקשיב; הוא לא בורח משאלה. ובהזדמנות זו הוא היה במצב רוח של כנות ופתיחות.

"מה שקרה לי אחרי 11 בספטמבר הוא שמאזן הסיכונים השתנה", אמר בלייר. הסכנות הגיעו לכזו רמה עד שישיבה בחיבוק ידיים לא הייתה אופציה.

הוא תיאר כך את מסקנות שיחותיו עם בוש:

"לאחר הפיגועים היה צורך למתוח קו בחול, והמדינה שאיתה אפשר היה לעשות זאת הייתה עיראק. זאת כיוון שהיא הרי הפרה את החלטות האו"ם לאורך שנים רבות".

ציינתי שהנימוקים בעד הפלישה התפוררו בדיעבד, אבל מצד שני רודן נורא סולק ולוב המבוהלת נפרדה מתוכנית השמדה שהייתה לה. האם מדובר במקרה של מטרות שמצדיקות את האמצעים?

בתרגום לשפת האדם: היה צריך לבעוט בתחת ערבי כדי להפחיד את כל הרעים, והתחת של סדאם היה הבעיט ביותר, כי היה כבר תירוץ מן המוכן.

במילים אחרות: היה צריך לעשות משהו. פלישה לעיראק הייתה משהו, אז היה צריך לעשות פלישה.

סדאם אכן הפר החלטות או"ם לאפשר בדיקות, אך בסופו של דבר התברר שזה לא בגלל שיש לו תוכנית נשק מתקדמת. בלייר לא נראה מוטרד במיוחד מהמבוכה:

"הנחתי כי אם אנשים אלה ישיגו אי פעם יכולת גרעינית, כימית או ביולוגית, סביר להניח שהם ישתמשו בה".

וכך צבא ארה"ב, בתמיכת  בריטניה וקואליציה של מדינות אחרות (אך לא על ידי האו"ם), פלש לעיראק ב-19 במרץ 2003. סדאם הופל במהירות, ולאחר תקופה הוא נמצא, נשפט והוצא להורג.

אך הלוחמה נגד מורדים ואסלאמיסטים נמשכת בצורה כזו או אחרת עד היום. המדינה נשלטה בצורה גרועה על ידי הרוב השיעי שהפלה, לא בחוכמה, את הסונים והכורדים.

צבא ארה"ב, בתמיכת בריטניה וקואליציית מדינות אחרות, פלש לעיראק ב-19 במרץ 2003. סדאם הופל במהירות, נשפט והוצא להורג. אך הלוחמה נגד מורדים ואסלאמיסטים נמשכת עד היום

בשנים 2014 עד 2017, אירגון אכזר (ותומך אל-קאעידה), המכנה עצמו המדינה האיסלאמית, שלט בשטחים עצומים בעיראק (וגם בסוריה), אימלל את  האוכלוסייה ונעקר משם רק על ידי מלחמה אווירית מסיבית בראשות ארה"ב, שהשאירה ערים שלמות בהריסות. עדיין יש בעיראק כוח אמריקאי קטן, אך ההשפעה של איראן שם נהיית דומיננטית.

כדי להשיג את המצב הלא-מזהיר הזה ארה"ב הוציאה הרבה יותר מטריליון דולר והקריבה כמעט 4500 חיילים, הרבה מעבר להרוגי 9/11. ההערכה היא כי מניין ההרוגים העיראקים (הישירים והעקיפים) שנגרמו כתוצאה מהפלישה נמצא באזור החצי מיליון לפחות.

בראיון התחייב בלייר לא להרפות:

"יש רק צד אחד להיות בו עכשיו, והגיע הזמן שנלך עליו ונצמד לזה ונעשה את העבודה, ולא נעזוב עד שנסיים את העבודה".

עם זאת בריטניה נסוגה מעיראק ב-22 במאי 2011, 4 שנים לאחר שבלייר התפטר מתפקידו.

מלחמת עיראק התגלתה כהסחת דעת מסיבית מאפגניסטן, שהפלישה אליה נומקה בכך שהנהגת הטליבאן אירחה את אל-קאעידה, אשר ביצעה את הפיגועים ב-11 בספטמבר.

כדי להשיג את המצב הלא-מזהיר הזה ארה"ב הוציאה הרבה מעל טריליון דולר והקריבה כמעט 4500 חיילים, הרבה מעבר להרוגי 9/11. ההערכה היא כי מניין ההרוגים העיראקים בעקבות הפלישה הוא כחצי מיליון לפחות

גם שם המטרה הראשונית הושגה במהירות בהפלת הטליבאן (ובהמשך בהרג מנהיג אל-קאעידה אוסאמה בן לאדן). אבל היא הפכה למלחמה ה"קטנה" יותר. וארה"ב מעולם לא ריסקה את הטליבאן כפי שהיא עשתה לאירגון המדינה האיסלאמית.

הקבוצה הורשתה להסתתר בפקיסטן, שבעצמה קיבלה היתר מוזר לאפשר את זה, והקואליציה נגררה למלחמת התשה. לא ננקטו צעדים מספיקים כדי להבטיח שממשלת קאבול הנתמכת על ידי המערב תהיה נקייה, כשירה ומסוגלת לשרוד פרישה אמריקאית מהאזור. כעת, החל מהחודש שעבר, הטליבאן חזרו לשלטון בקאבול, במחיר גבוה לתושבי אפגניסטן ולמוניטין של המערב.

מלחמת עיראק השפיעה לא רק על אפגניסטן. כל אירוע בסדר גודל שכזה משפיע על כל הבא לאחריו. בלי מלחמת בעיראק – אין ברק אובמה שיבלוט בין הבודדים שהצביעו נגדה, ואולי אין נשיאות אובמה. בלי נשיאות אובמה – אין את תגובת הנגד של הלבנים שהעלתה את דונלד טראמפ. בלי טראמפ – ובכן, יש עולם אחר לגמרי כיום. כל אלה חלקים מהפאזל הנורא של הקארמה הרעה האוחזת היום בגרונה של בארצות הברית.

בראיון שאלה פייזלי את בלייר אם הוא מרגיש שהוא הזדקן נורא בתפקיד, כפי שקבעו הקריקטוריסטים המלעיזים. יועץ התקשורת דיוויד היל קפץ: "אדוני ראש הממשלה, אסור לנו לאחר למלכה" (אכן תוכננה פגישה כזאת – בדקנו!). אבל בלייר אמר בשלווה: "אני רוצה לענות על השאלה".

החל מהחודש שעבר, הטליבאן חזרו לשלטון בקאבול, במחיר גבוה לתושבי אפגניסטן ולמוניטין של המערב. מלחמת עיראק השפיעה לא רק על אפגניסטן. כל אירוע בסדר גודל שכזה משפיע על כל הבא לאחריו

הוא הסתכל לעמיתתי בעיניים כאילו ששיכנועה זה הדבר החשוב ביותר בעולם (מלבד, אולי, ביסוס הדמוקרטיה בעיראק): “בכלל לא. נהפוך הוא: אני מרגיש … מלא רוח נעורים. ומלא מרץ!". הוא קם על רגליו ונראה שהוא רוצה לומר דבר מה נוסף, אך אז שינה את דעתו. בצעד של איילה הוא ניתר מהמרפסת לסלון האלגנטי, ונבלע אך תוך ווסטמינסטר כלא היה.

העפתי מבט עצוב לגן היפה, והבנתי שגם זמני יסתיים בקרוב במקום הזה. ארץ כל כך ירוקה ונעימה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

שב"ס הוא ארגון העולה לכותרות ולדיון הציבורי אך ורק לאחר ארוע חריג ומיוחד. במשך שנים נוכחותו נבלעת "מאחורי החומות". מעין ילד חורג או עזוב שלאיש במערכת הציבורית לא אכפת מגורלו ומהמתרחש בתחומיו.

שב"ס הוא ארגון העולה לכותרות ולדיון הציבורי רק לאחר ארוע חריג ומיוחד. במשך שנים נוכחותו נבלעת "מאחורי החומות". מעין ילד חורג או עזוב שלאיש במערכת הציבורית לא אכפת מגורלו ומהמתרחש בתחומיו

עתה, משהתרחשה בריחה של אסירים בטחוניים מבית הכלא ה"שמור", הארץ נרעשת. לפתע עיתונאים בכל כלי התקשורת הופכים לנחרצים בשיפוטם את הנעשה בארגון בתחומים שונים, מבלי שאי-פעם קודם לכן ניסו להתוודע לעניין או להציגו בציבור. המתרחש בשב"ס גם יידון במסגרת ועדה חקירה ממשלתית, שכתב האמנה שיינתן לה יקבע במידה רבה את מרחב החקירה וכיווניה האפשריים.

להלן הערות והצעות אחדות לגבי הדרכים האפשריות לגילוי שורשי הבעיות בשב"ס ולתיקון התרבות הארגונית בתוכו:

הכשלון אינו יתום – האם חיים בר-לב הוא "האב הקדמון"?

חיים בר-לב היה שר משטרה במשך חמש שנים וחצי, במסגרת ממשלת האחדות הלאומית, 1990-1984. לדעתי, לשגיאותיו כשר האחראי על שירות בתי-הסוהר היו הדים שלעוצמתם היה משקל גם בזעזוע הנוכחי בארגון זה.

כשלונו הגדול של שר המשטרה היה במינוי חוזר ונשנה של נציב שב"ס שאינו מתאים לתפקיד. לראשונה, ב-1985, בר-לב דירדר את הארגון לפוליטיזציה שלא היתה כמותה, כאשר מינה לנציב את ידידו, רפי סוויסה, שהיה חבר-כנסת וראש מועצת מזכרת בתיה מטעם מפלגתם.

כשלונו הגדול של שר המשטרה חיים בר-לב היה במינוי חוזר ונשנה של נציב שב"ס שאינו מתאים לתפקיד. לראשונה, ב-1985, דירדר את הארגון לפוליטיזציה שלא היתה כמותה, כשמינה לנציב את ידידו, רפי סוויסה

רפי סוויסה מיהר למנות אנשי שלומו לתפקידים שונים, בניגוד לכללי מינהל תקין, תוך סילוקם של קצינים בכירים ותיקים. יתרה מזאת, ובענייננו הנוכחי – הוא יצר העדפה ויחס מקל לאסיר על חשבון הסוהר ומעמדו.

הדברים הידרדרו לתלונות הדדיות בין שלושה מן הקצינים לנציב, לחקירות משטרה, למעורבות היועץ המשפטי לממשלה, לבג"ץ, ולדו"ח חריף של מבקר משרד המשטרה, אברהם אדן. השערורייה המתמשכת הביאה להתפטרות הנציב.

את מעלליו של סוויסה סיכם ח"כ רן כהן מעל דוכן המליאה (30 בדצמבר 1986), בכך שהנציב לא הפסיק:

"לדווח שקרים לממונים עליו, להפעיל פרוטקציוניזם, לתת הטבות למקורבים, ובהם גם לאסירים, לחרוג מכל נוהל ציבורי תקין ועוד מעשים מבישים אחרים, כפי שדווח עליהם בדוח אדן".

לאחר הכישלון המביש והאווירה העכורה שנוצרה בשב"ס, החליט בר-לב למנות את דוד מימון לנציב שב"ס, בדצמבר 1986. 11 החודשים שקדמו להתפטרותו הרועמת של נציב זה היו רצופי אי-שקט.

הדברים הידרדרו לתלונות הדדיות בין 3 מהקצינים לנציב, לחקירות משטרה, למעורבות היועמ"ש, לבג"ץ, ולדו"ח חריף של מבקר משרד המשטרה, אברהם אדן. השערורייה המתמשכת הביאה להתפטרות הנציב סוויסה

כבר בראשית דרכו, מימון התלונן על רמתם הנמוכה של הסוהרים ועל "נורמות התנהגות שלא מקובלות עלי", שמצא אצל הקצונה. אולם שעות קשות במיוחד נכונו לו אל מול האסירים הבטחוניים, לאחר שהחליט להסיט את מטוטלת ההתייחסות אליהם ב-180 מעלות לעומת דרך הפעולה של קודמו.

מימון, שהיה בעברו מפקדה הצבאי של חטיבת עזה ומושל הרצועה, ביקש להוציא כל ציוד חשמלי מתאי האסירים הבטחוניים ולשנות את שיטת חלוקת המזון, כדי למנוע גיבוש והתארגנות מצדם.

גישתו נתקלה בהתנגדות רבתי של האסירים, שנקטו צעדי התמרדות, נסיונות בריחה ושביתות רעב. הוא גם לא זכה בתמיכתם של מפקדי בתי-הסוהר, שגררו רגליים והשהו את מימושן של דרישות הנציב, מחשש להתפרצותו של מרי אסירים.

מימון התפטר בנובמבר 1987, האינתיפאדה (הראשונה) פרצה ימים ספורים לאחר מכן. מאז מספר האסירים הבטחוניים הלך ותפח, ונראה שבשלוש עשרות השנים הבאות המערכת כולה, מן הפוליטיקאים, עבור בשירותי הביטחון על כל זרועותיהם, כולל שב"ס – בחרו ביחס מתון עד מרצה כלפי אסירים בטחוניים, כדרך להבטחת "שקט תעשייתי" בגיזרה זאת.

גישתו של מימון נתקלה בהתנגדות רבתי של האסירים, שנקטו צעדי התמרדות, נסיונות בריחה ושביתות רעב. הוא גם לא זכה בתמיכתם של מפקדי בתי-הסוהר, שגררו רגלים מחשש למרי אסירים

נראה לי שיש מקום לבדוק האם יש רצף הסטורי בגישה שכזאת, ולבחון את מידת ההצדקה בנקיטתה. בוודאי שריבוי אסירים בטחוניים (וגם פליליים, כי בישראל אין מערכות משמעותיות לטיפול במורשעים במסגרת הקהילה במקום כליאתם בבית-סוהר), דרש תכנון ובנייה חפוזים של מתקנים חדשים, כפי שקרה בהקמת בית-הסוהר גלבוע ב-2004.

סביר שנושאי הבנייה ואישורה יידונו בוועדה, אך אני מציע להרחיב את הדיון לתרבות הארגונית ולכללי הטיפול באסירים בטחוניים במסגרתה, ולהסיג את מועד הפתיחה לבחינת מכלול הנושאים, אל ימי האינתיפאדה הראשונה.

 הרכב ועדת החקירה, ומרחב הזמן והנושאים לטיפולה

ככל שחולפות השנים ומתרבות ועדות החקירה, כן מתחזק הספק בקרבי לגבי התאמתם של שופטים לעמוד בראשן של ועדות שכאלה. לצערי, שופטים רבים נעדרי מעוף וראייה רחבה, ודבקים בקוצו של יוד. הם גם חסרי בקיאות וניסיון בתחומי ארגון ומינהל, באופן פעולתן ותפעולן של מערכות רחבות היקף ועתירות כוח-אדם, ובתולדות התפתחותן.

לפיכך, חשוב ביותר שבוועדת החקירה הנוכחית יהיו מומחי ארגון ומינהל, קרימינולוגים והסטוריונים, שיתרמו את היריעה הרחבה ואת שלל נקודות-המבט והזוויות ההכרחיות. אם צריך שופט, שיישב בראש, אך שלא ישליט את שפת המשפט וצרות אופקיה על הבחינה והדיון.

ככל שמתרבות ועדות החקירה, מתחזק הספק בקרבי לגבי התאמתם של שופטים לעמוד בראשן של ועדות שכאלה. חשוב שבוועדת החקירה הנוכחית יהיו גם מומחי ארגון ומינהל, קרימינולוגים והסטוריונים

לשם כך חשוב לא פחות, שכתב ההאמנה לוועדה יותיר לה שיקול-דעת לגבי מרחב הזמן ומגוון הנושאים שיש לבחון וללבן. כתב האמנה דקדקני ויו"ר ועדה קטנוני עלולים לחבל בהזדמנות החד-פעמית לבחינה כוללת ולהמלצות שיאפשרו יצירת תרבות ארגונית חדשה ופורייה בשב"ס.

יואב סגלוביץ – לקבלת סמכויות "שר הכליאה", מיידית

ליואב סגלוביץ עבר עשיר כחוקר במשטרת ישראל, כשבשיא הקריירה שלו במשטרה, היה מפקד אגף החקירות. מאז שנבחר לכנסת, הוכיח עצמו כפרלמנטר יעיל, הן בחקיקה הן (ובמיוחד) בפעילותו הערנית בוועדות הכנסת השונות. בממשלה הנוכחית הוא סגן השר לבטחון פנים.

בניגוד לשרים אחרים בעבר, רצוי שהשר עמר בר-לב לא יאציל על סגנו משימות שוליות במשרד או יסתפק בהעסקתו כשליח לענייני שאילתות במליאת הכנסת. עליו להכריז מיידית שסגלוביץ יהיה מעתה השר בפועל לענייני כליאה ובתי-סוהר.

לנוכח עינינו ניצבות בעיות וסוגיות רבות, שאין צורך להמתין חודשים רבים להחלטות ועדה והמלצותיה כדי להתחיל בטיפול בהן. נסיונו, יכולותיו וכוונותיו הטובות, יוליכו את סגלוביץ לביצוע מוצלח של המשימות שנכונו לתפקיד זה.

בהווה - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים