משרד התקשורת ומשרד המשפטים מפרסמים היום את תזכיר חוק הבוטים במסגרתו מפיצי מסרים ברשתות חברתיות גדולות יחויבו לסמן מסרים המופצים באופן אוטומטי באמצעות יישומים טכנולוגיים ובכללם בוטים. מטרת תזכיר החוק היא להגביר את השקיפות במרחב האינטרנטי בנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים אלו המאפשרים הפצת מסרים באופן אוטומטי ולצמצם את התופעה הרחבה של הטיית דעת הקהל באמצעותם.
תיקון החוק לא יאסור הפצת מסרים באמצעים אוטומטיים, אך יאפשר למשתמשי רשתות חברתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם, לדעת האם הפרסומים להם הם נחשפו הם אותנטיים או נעשו באמצעות בוטים שמומנו או הוזמנו על ידי גורם בעל אינטרס. אם מפרסם לא יסמן את הבוט, משתמשי הפלטפורמה יוכלו לקבל בעקבות פרסום המסר ללא סימונו, פיצוי, אף ללא הוכחת נזק.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער –
הרשתות החברתיות הביאו עימם יתרונות רבים, אך במקביל הפכו לכר פורה להפצת פייק ניוז, רעל והסתה לאלימות בעילום שם. קצב התפתחות הטכנולוגיה מקדים את הרגולציה.
היום אנחנו מקדמים שיח הגון ובריא – גם ברשתות החברתיות.
שר התקשורת, יועז הנדל –
הגיע זמן לשים סוף לפייק ניוז שמופץ על ידי בוטים ברשתות החברתיות. הבוטים הם פיתוח טכנולוגי בעל יתרונות רבים, אך הם טומנים בחובם סכנה לזיהום השיח ברשתות ע"י גורמים כאלה ואחרים ששואפים להשפיע על דעת קהל, על מסחר ועוד. זכותו של כל אדם לדעת אם הוא מנהל שיח ברשת עם אדם אמיתי, או עם בוט שמופעל על ידי גורם מסוים. תזכיר החוק שנפרסם פורץ דרך ברמה העולמית, ייצר שקיפות – כל אחד יוכל לפרסם באמצעות בוטים, אך נדרוש ממפיצי המסרים באמצעות טכנולוגיית הבוטים לסמן את המסר שהופץ על ידם, באופן ברור לקהל הרחב ונחייב את הרשתות החברתיות לאכוף כללים אלו. במידה מהמפרסמים לא יעשו זאת, תחויב הרשת החברתית להסיר את המסר שהופץ באמצעות שימוש בבוט. אדם שיעשה שימוש בבוטים להפצת מסר ולא יסמן זאת, יהיה חשוף להליך משפטי.
בהודעה שפרסם הנדל נכתב שתזכיר החוק המפורסם היום בא לייצר שקיפות באשר למסרים ברשת כדי שהציבור יוכל לקבל תמונת מצב אמיתית לגבי המסרים אליהם הוא נחשף.
עוד הוסבר בהודעה שבשנים האחרונות התעצם השימוש ברשת האינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. לצד אלה, גבר גם השימוש באמצעים ויישומים טכנולוגיים, בין היתר, לצורך מתן שירות והפצת מידע באופן אוטומטי. לשימוש באמצעים אוטומטיים יתרונות רבים ובין היתר, מתן שירות מהיר ויעיל, הפצת תוכן או מסר במהירות באופן המשרת ומחזק את חופש הביטוי וכן עידוד השיח הציבורי בסוגיות השונות.
לצד זאת, אחת הבעיות העיקריות שהתעוררו בשל השימוש הנרחב באמצעים אוטומטיים ברשת היא האפשרות לייצר הדהוד והעצמה של מסרים בדרך הגורמת להטיית דעת הקהל, לעיתים שלא בהתאם למציאות. ישנם מקרים בהם הדהוד המסר או הפצתו ממומן או מוזמן על ידי בעלי אינטרסים, המבקשים להשפיע על הציבור ולהטות את דעתו באופן המשרת אותם. בפועל, הפצת מסר באמצעים אוטומטיים יכולה לכלול הפצת טקסט, תגובה ואפילו סימון לייק, באופן נרחב מאוד, היוצר אצל משתמשים אחרים רושם מוטעה אודות חשיבות המסר, היקף התומכים בו ואף אמינותו.
"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".
פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.
הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.
עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.














































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו