קצינים ומפקדים זוטרים בבסיס האימונים של פיקוד העורף ליד קיבוץ זיקים בדרום ישראל הקריבו את חייהם כדי להציל יותר ממאה טירונים, כאשר מחבלי חמאס ניסו לתקוף את המתקן במהלך מתקפת השבעה באוקטובר 2023 — כך עולה מתחקיר שפרסם צה"ל היום.
שישה מהמפקדים נהרגו בקרב, וכלל הטירונים, פרט לאחד, שרדו. מחבלי חמאס נכשלו בניסיונם להשתלט על הבסיס.
המפקדים שנהרגו הם: רס"ן אדיר עבודי, בן 23, מפקד הפלוגה של הטירונים; סרן אור מוזס, בת 22, סגנית מפקד הפלוגה; סגן ינאי קמינקא, מפקד מחלקה; סגן אדר בן סימון, בת 20, מפקדת מחלקה נוספת; סמלת ראשונה עדן אלון לוי, בת 19, מפקדת כיתה; וסמל ראשון עומרי ניב פירשטיין, בן 20, נהגו של עבודי.
החייל רב"ט נריה אהרון נגרי, בן 18, שהתגייס רק באוגוסט — חודשיים לפני המתקפה — נהרג כאשר ניסה לסייע לפצועים.
בסיס זיקים היה אחד מכמה מתקנים צבאיים של צה"ל שהותקפו במסגרת מתקפת חמאס, שבה כ-5,600 מחבלים פרצו את הגבול, טבחו בכ-1,200 איש וחטפו 251 בני אדם לעזה.
התחקיר מדגיש את אומץ הלב ויכולת קבלת ההחלטות של המפקדים הזוטרים בזמן ההגנה על הבסיס. מרבית המפקדים, רבים מהם נשים, לא היו בעלי ניסיון קרבי משמעותי בהשוואה לחיילים אחרים שהוצבו בגבול עזה באותו בוקר.
עם זאת, התחקיר הצביע גם על כשלים, בהם העובדה שמפקד הבסיס נותר בביתו בשדרות, שהייתה גם היא תחת מתקפה, ולא ניסה להגיע לבסיס.
עוד צוין כי הבסיס, ששימש מתקן אימונים, לא היה מתואם עם הבסיסים המבצעיים של חטיבת הצפון באוגדת עזה. לאחר מתקפת השבעה באוקטובר הועבר הבסיס לאחריות אוגדת 162, ופיקוד העורף משתמש כיום במתקן אחר בגדה המערבית לאימונים.
את התחקיר ערך אל"ם שלומי בן יאיר, כיום מפקד יחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף ולשעבר ראש מחלקת המבצעים בפיקוד.
בן יאיר וצוותו חקרו במשך מאות שעות את הקרב בבסיס זיקים, תוך בחינת כל מקור מידע אפשרי: תדריכי קשר, מצלמות אבטחה, תכתובות ווטסאפ ועדויות החיילים ששרדו.
ביום הקרב היו בבסיס 141 חיילים, בהם למעלה מ-100 טירונים שהתגייסו באוגוסט, כ-70% מהם נשים צעירות. בבסיס שהו גם כ-20 מפקדים וחיילים נוספים תומכי לחימה.
שלוש זירות קרב עיקריות בבסיס:
מוצב ו"ו – מתחם מבוצר בדרום הבסיס מול עזה.
בשעה 6:00 התבצע חילוף משמרות.
ב-6:29 שיגר חמאס מטח של יותר מאלף רקטות לעבר ישראל, בכלל זאת לעבר בסיס זיקים, והחשמל בבסיס נותק.
מפקדים הגיעו למוצב, שלחו את הטירון לאחור, ופתחו באש לעבר שני מחבלים שנצפו בגדר.
שני מחבלים נוספים על גבעה סמוכה ירו ממרחק, כולל צלף.
במהלך הקרב נהרגו עבודי ומשה, וחמישה מפקדים נוספים נפצעו. שני מחבלים נהרגו.
שער הים:
בשעה 7:02 קבוצה של כ-20 אזרחים שנמלטו מחוף זיקים נכנסו לבסיס לתפוס מחסה.
לאחר מכן הגיעו שני מפקדים להחליף את הטירון בשער.
סביב 8:30 יצאו חלק מהאזרחים מהמקלט ונסו ברכביהם צפונה, כאשר לעבר חלקם נפתחה אש – אך הם לא נפגעו.
שני מחבלי חמאס ניסו לחדור לשער; המפקד יריב ביביאר ירה והרג אחד מהם ופצע את השני. ביביאר נפגע בקסדתו אך לא נפצע.
שער המטווח:
בשעה 6:00 אויש השער על ידי עדן אלון לוי וטירון נוסף.
לאחר ירי הרקטות הצטרפו אליהם אדר בן סימון, ינאי קמינקא ועומרי ניב פירשטיין.
מחבלים פתחו באש לעבר השער, פצעו קשה את סמ"ר נועה זאבי בעינה ופגעו בסמ"ר רון בן עזרא בקסדה.
הקרב נמשך כשעה עד ששוגר RPG לעבר העמדה, וכתוצאה ממנו נהרגו בן סימון, קמינקא, פירשטיין ואלון לוי.
לאחר מות המפקדים חדרו שני מחבלים לבסיס.
אחד הסתובב 40 דקות בחיפוש אחר תחמושת.
השני מצא את אזור המגורים של הטירונים והפצועים, ירה בטירון ופצע אותו ברגל. כאשר נריה נגרי פתח את דלת המקלט כדי להשיב אש, הוא נורה ונהרג.
המחבל ירה צרור למקלט, ופצע את האזרחית מיכל אלון.
אז, הטירון דניאל אבוחצירה, שאקדחו נתקע, הסתער על המחבל, הדף אותו החוצה והכה אותו בנשקו.
המחבל דקר את אבוחצירה בראש וביד.
טירון נוסף, איימן א-לאלא, ירה חמישה כדורים במחבל והרג אותו.
בשעה 9:15 הגיעו מפקדים בכירים לבסיס, ואיתרו את המחבל השני שניסה לברוח; הם ירו בו והרגו אותו.
בשעה 10:20 פונו הפצועים לבתי חולים, וב-11:30 פונו גופות ההרוגים.
עד 14:30 הבסיס נסרק והוכרז כנקי מאיומים.
"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".
פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.
הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.
עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.













































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו