שלושה גורמים המעורים בפרטים מסרו לזמן ישראל כי בכיר בקהילה היהודית בארה"ב, נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר, ניסה לקדם את שחרורו של האסיר הביטחוני הפלסטיני הבכיר מרואן ברגותי במסגרת העסקה לשחרור החטופים.
לפי הגורמים – בכיר ערבי, גורם ישראלי ומקור נוסף – לאודר הציע להגיע לשארם א־שייח' שבמצרים, שם הושלמו בשבוע שעבר המגעים הסופיים להסכם, כדי לטעון בעד הכללת ברגותי ברשימת 250 האסירים המרצים מאסרי עולם בישראל שעתידים להשתחרר בתמורה ל־48 החטופים שנותרו בידי חמאס בעזה.
רעיון זה נדחה על ידי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, נוכח התנגדות גורפת בממשלה לשחרור ברגותי, בן 66, כך מסרו שלושת המקורות.
הבחירה של לאודר לפעול למען אדם הנחשב בישראל ובקהילות היהודיות בעולם כ"מחבל על" עוררה תשומת לב מיוחדת, בהתחשב במעמדו של יורש אימפריית הקוסמטיקה אסתי לאודר כראש ארגון יהודי מרכזי וממסדי.
ברגותי, שכיהן כמזכ"ל תנועת הפת"ח בגדה המערבית וכיום נחשב לאחד הדמויות הבולטות בתנועה בראשות יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, נידון בשנת 2004 לחמישה מאסרי עולם בגין מעורבות בתכנון פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה, שבהם נהרגו חמישה ישראלים.
ברגותי טען לחפותו, טען כי הודה תחת לחץ וכי ראיות מרכזיות הוסתרו ממנו. הוא גם דחה את סמכות בית המשפט הישראלי לשפוט אותו בטענה שהוא חבר בפרלמנט הפלסטיני.
בחלק מהמדינות באזור משווים את ברגותי לנלסון מנדלה – לוחם אנטי־אפרטהייד לשעבר שנבחר לנשיא דרום אפריקה – ורואים בו יורש פוטנציאלי לעבאס בשל הפופולריות הרחבה שלו בקרב פלגים פלסטיניים שונים.
למרות שהביע בעבר תמיכה ב"מאבק מזוין נגד הכיבוש הישראלי" בגדה, במזרח ירושלים וברצועת עזה, הוא גם הביע תמיכה בפתרון שתי מדינות על בסיס גבולות 1967, והתנגד לפגיעה באזרחים בתוך שטח ישראל.
ראש השב"כ לשעבר עמי איילון אמר מוקדם יותר השנה ל"הארץ" כי ישראל צריכה לשחרר את ברגותי במסגרת עסקת החטופים כדי לסיים את המלחמה בעזה, משום ש"מרואן הוא המנהיג הפלסטיני היחיד שיכול להיבחר ולהוביל הנהגה מאוחדת ולגיטימית לעבר היפרדות מוסכמת מישראל".
במסגרת מאמציו, הציע לאודר כי ישראל תשחרר את ברגותי לגלות מחוץ לשטחי הרשות הפלסטינית. לדברי הגורם הישראלי, ברגותי – לשעבר מפקד ארגון התנזים – הסכים לרעיון מתוך תקווה להמשיך בפעילותו המדינית מחו"ל.
לאודר אף הציע להפריד את שחרורו של ברגותי מהעסקה לשחרור החטופים, ולהציג זאת כ"מחווה" כלפי ערב הסעודית או מדינות ערב נוספות שביקשו את שחרורו, כך לפי אותו גורם.
עם זאת, לדברי הגורם הערבי, הסיכוי למהלך היה נמוך מלכתחילה בשל התנגדות חריפה בישראל לשחרורו של ברגותי, שהפך לדמות מיתית אף שריצה את רוב תקופת מאסרו בבידוד.
ברגותי נראה בפומבי לראשונה מזה שנים באוגוסט, לאחר שמשרדו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הדליף סרטון שבו נראה השר כשהוא מתגרה בברגותי בתאו.
עורך דינו של ברגותי טען כי לקוחו הוכה קשות על ידי סוהרים, טענה ששירות בתי הסוהר, הכפוף לבן גביר, הכחיש.
על פי הגורם הישראלי, מצרים וקטאר, המתווכות בעסקת החטופים ובהסדר הפסקת האש, פנו גם לארה"ב וביקשו ממנה ללחוץ על ישראל לשחררו, אך ממשל טראמפ "העדיף שלא להתערב יתר על המידה".
גורם נוסף המעורה בנושא ציין כי הנהגת חמאס העבירה למתווכים מסר שלפיו "גורלו של ברגותי נותר נושא מרכזי לחלוטין בשיחות".
לפי הגורם הערבי, שמו של ברגותי נכלל ברשימת האסירים שחמאס דרש לשחרר, אך ישראל השתמשה באחד מחמשת הווטואים שברשותה כדי להשאירו מחוץ לרשימה.
"על אף שחמאס לחץ מאוד לשחרורו, הוא לא יכול היה להיתפס כמי שמעכב את הפסקת האש בשל אדם אחד", אמר הגורם.
לדבריו, סירובו של נתניהו לשחרר את ברגותי נבע משיקולים פוליטיים פנימיים ומהחשש מפני הפופולריות של האסיר כדמות פוליטית פלסטינית.
מלשכת ראש הממשלה ומטעמו של לאודר סירבו להגיב.
בעקבות הבחירות לפרלמנט בהונגריה, בהן פיטר מדיאר ומפלגת "טיסה" הדיחו את ויקטור אורבן לאחר שש עשרה שנות שלטון, התעורר פיתוי מוכר בשיח הפוליטי הישראלי.
פרשנים ודמויות מהאופוזיציה מצביעים על בודפשט כהוכחה לכך שקואליציה כריזמטית ואנטי-ממסדית יכולה להביס מנהיג פופוליסטי דומיננטי בישראל.
יהודה לוקץ׳ הוא פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם חמישה ספרים. הוא מחבר הספר שיצא לאור לאחרונה: "Op-Ed: Musings on War & Peace in the Middle East and Beyond"
הקירות בבתי הספר התיכוניים בישראל נראים היום כמעט בדיוק כפי שנראו לפני שלושה, ארבעה עשורים ואף יותר. שורות של שולחנות מול לוח, וקולו של מורה המנסה לדחוס חומר לבחינת הבגרות לתוך תודעה של דור שרואה את העולם דרך מסכים מהירים ודינמיים.
אך מחוץ לחצר בית הספר, המציאות הישראלית של השנים האחרונות, ובשיאה אירועי מלחמת אוקטובר 2023 ותקופות אי-הוודאות הממושכות שבאו בעקבותיה, טלטלה את כל מה שחשבנו שאנו יודעים על יציבות.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוזה קרה בחברה הישראלית בתחילת שנות ה-50 וזה עלול לקרות שוב.
משפחות נקרעו, התפרקו. קהילות שלמות נחלקו לשניים. היו מכות בין החברים. הורים הפסיקו לדבר עם בניהם. אוכלוסייה שלמה עזבה מסיבות אידאולוגיות. בתוך הקיבוצים המאבק היה כה חריף, עד שמשטרה נקראה להפריד בין הניצים בתל יוסף ועין חרוד.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו









































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו