ג'ארד קושנר, יועצו הבכיר של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מביע אופטימיות באשר להרחבת הסכמי אברהם לאחר הבחירות בישראל באוקטובר – אמירה המשתמעת כביקורת על ממשלת נתניהו, שמדיניותה הניצית כלפי הפלסטינים מרתיעה מדינות נוספות מנורמליזציה עם ישראל.
בריאיון לפוקס ניוז אמר קושנר כי ארצות הברית מנהלת "הרבה שיחות טובות ופעילות" עם מדינות – "חלקן מובנות מאליהן וחלקן לא" – על הצטרפות להסכמי אברהם. לדבריו, קידום התוכנית לעזה עשוי להפחית את המתיחות באזור.
"ישראל היא מורכבת, ופוליטיקה ישראלית בזמן בחירות מורכבת אפילו יותר", אמר קושנר. "אני מקווה שלאחר הבחירות בישראל יהיו הזדמנויות להרחבה".
קושנר לא הזכיר במפורש את ממשלת נתניהו, אך דיפלומטים ערבים טוענים זה זמן רב כי הקואליציה הניצית בירושלים היא מכשול מרכזי להרחבת הסכמי אברהם. הוא אמר שטראמפ מחויב להמשיך את היוזמה שקידם בכהונתו הראשונה, שבמסגרתה נחתמו הסכמי נורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו.
"כולם תמיד אמרו שלא יכולה להיות נורמליזציה עד שהסוגיה הפלסטינית תיפתר", אמר קושנר. "אבל מה שהראינו בגל הראשון של הסכמי אברהם הוא שהאמירויות היא למעשה התורמת הגדולה ביותר לעזה, ועשו רבות כדי לסייע לעם הפלסטיני".
לדבריו, רק באמצעות יחסים עם ישראל יכולות מדינות ערב לסייע לפלסטינים להשיג תוצאה טובה יותר עבור עצמם. קושנר התייחס לכך שאבו דאבי מימנה יותר מ־40% מהסיוע ההומניטרי לרצועה במלחמה האחרונה בין ישראל לחמאס.
בכיר ברשות הפלסטינית מביע חשש שארצות הברית "משכפלת" את מדיניותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלדבריו חיזקה את חמאס על חשבון הרשות הפלסטינית.
הבכיר אמר לזמן ישראל את הדברים יומיים לאחר שג'ארד קושנר נפגש בקהיר עם מנהיג חמאס חליל אל־חיה, ולאחר מכן המשיך לפגישה בירושלים עם נתניהו – מבלי לבקר ברמאללה או להיפגש עם נציגי הרשות הפלסטינית.
"הרשות יכולה למלא תפקיד קריטי בייצוב המצב בעזה ובגדה, ואין להתעלם ממנה", אמר הבכיר בעילום שם. הוא הזכיר כי ממשלות נתניהו אישרו לאורך השנים העברות כספים מקטאר לעזה, שלדבריו חיזקו את חמאס, במקביל להתרחקות הדרגתית מהרשות הפלסטינית, הנתפסת מתונה יותר ותומכת בפתרון שתי המדינות.
הבכיר נמנע מלמתוח ביקורת מפורשת על ממשל טראמפ, ככל הנראה בשל ההכרה במנוף הלחץ המוגבל שבידי רמאללה.
בראיון לפוקס ניוז ששודר ביום שלישי, קושנר דחה לעת עתה אפשרות להכרה אמריקאית במדינה פלסטינית ומתח ביקורת על הרשות.
"לפני שנוכל בכלל לדבר על ההיבט הפוליטי של מדינה, אנחנו רוצים לראות שהפלסטינים יכולים למשול בעצמם", אמר.
"הרשות רחוקה מאוד מהסטנדרט שנדרש כדי שמישהו יהיה כשיר למדינה".
הוא הוסיף כי הרשות נדרשת לרפורמות, שלדבריו גם ערב הסעודית, צרפת ומדינות נוספות מסכימות עליהן, אך תהה אם אכן תבצע אותן לאחר ש"איימה לבצע רפורמות במשך עשור".
קושנר הזכיר את הקמתה של ועדת טכנוקרטים לניהול עזה לאחר המלחמה במקום חמאס, ואמר כי "אולי נוכל לדבר על אופק מדיני בהמשך", אם הוועדה תצליח לנהל את הרצועה כראוי. התוכנית האמריקאית קובעת כי הוועדה הלאומית לניהול עזה תעביר בהמשך את השליטה ברצועה לרשות הפלסטינית, לאחר שתשלים שורת רפורמות.
הבכיר הפלסטיני טען כי רמאללה כבר מקדמת רפורמות, אך מתקשה לעשות זאת בשל צעדי ענישה של ממשלת נתניהו, שלדבריו דחקו את כלכלת הגדה אל סף קריסה.
כדוגמה הוא ציין עדכון של תוכניות הלימודים, לאחר טענות ישראליות כי הן כללו הסתה נגד יהודים. לדבריו, התוכניות המעודכנות הועלו לאינטרנט, אך למשרד החינוך הפלסטיני אין תקציב להדפיסן בהיקף נרחב בשל עיכוב מיליארדי שקלים מכספי הרשות בידי ישראל.
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני תוקף את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בעקבות קריאת לשכתה להגביר את האכיפה והסנקציות נגד משתמטי גיוס חרדים.
"ליועצת המשפטית לממשלה אין סמכות להטיל מגבלות על תלמידי ישיבות", אמר גפני. "תלמידי הישיבות ימשיכו לשקוד על תלמודם, ודבר לא יעצור אותם – גם לא יועצת משפטית שהממשלה החליטה להדיח מתפקידה וממשיכה לעסוק בנושאים שאין לה סמכות לעסוק בהם". הוא כינה את בהרב־מיארה "חצופה, מושחתת ופועלת בניגוד לחוק".
מוקדם יותר מסרה לשכת היועמ"שית כי יש להרחיב בהקדם את סל אמצעי האכיפה הכלכליים האישיים נגד משתמטי גיוס, וכי על הצבא והמשטרה לחדש פעולות יזומות ומעצרים נגד משתמטים מכלל חלקי האוכלוסייה.
באפריל הורה בג"ץ לממשלה לנמק מדוע לא הוציאה די צווי גיוס לתלמידי ישיבות חרדים ומדוע לא אכפה את הצווים שהוצאו. במאי הודיעה המשטרה כי הונחתה לעכב משתמטים עד לאיסופם בידי המשטרה הצבאית. בג"ץ הקפיא לאחרונה את יישום החוק שקידמה הקואליציה להקפאת מעצרי המשתמטים.
שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי מגן על כינוי המתנחלים שהטילו מצור על בתים פלסטיניים בקוסרה "טרוריסטים ישראלים", ואומר כי האלימות שלהם פוגעת בישראל ובעם היהודי.
בריאיון לחדשות 12 אמר האקבי כי ספג ביקורת על השימוש במונח, אך הסביר כי לפי ההגדרה האמריקאית לטרור, מעשים שנועדו לגרום לאנשים לשנות את התנהגותם מתוך פחד לחייהם הם טרור – בין אם הם מופנים נגד מדינה, אדם או משפחה.
האקבי הדגיש כי מדובר ב"מיעוט קטן מאוד" בישראל, ואמר שלדעתו רבים מהמעורבים כלל אינם מתגוררים בגדה. "הם לא מתנחלים, הם באו לעורר בעיות", אמר. "הנזק שהם גורמים לישראל והנזק שהם גורמים לעם היהודי – אין לי מושג מדוע הם חושבים שהם משיגים משהו, מלבד פגיעה באנשים שלטענתם הם נלחמים למענם".
הוא לא השיב ישירות לשאלה אם התאכזב מכך שראש הממשלה בנימין נתניהו טרם גינה את האירוע, אך אמר כי הוא מאמין שהרשויות בישראל פועלות בנידון.
צה"ל אומר כי התקיפה מוקדם יותר היום סמוך לנמל העיר עזה כוונה נגד מפקדים ופעילים בכוח הנוחבה של חמאס, שהתכנסו במקום.
לפי הצבא, בין המטרות היו מפקד פלוגה בכוח הנוחבה, שלושה מפקדי מחלקות ופעילים נוספים שתכננו פיגועים נגד כוחות צה"ל הפועלים ברצועה. אחד מהם, לפי צה"ל, השתתף במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023.
בצבא אומרים כי תוצאות התקיפה יפורסמו לאחר שיאומתו, וכי ננקטו צעדים לצמצום הפגיעה באזרחים. כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי התקיפה פגעה בבית קפה, והרגה שישה בני אדם ופצעה עשרה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו