כל החישובים מיותרים . נתניהו יוצר כאוס במערכת על מנת לשלוט בה . אין לו צורך בבחירות , הקריסה תייצר הסכמה כללית להמליכו למלך הקיסרי הראשון בעת החדשה. הבלתי נודע היחסי שאין לו שליטה, זהו הציבור. יקום נחיה ישאר אדיש נקים ארמון עם ברזי זהב ושיש קאררה.
צה"ל עדכן כי כוחות הנדסה קרבית אטמו לאחרונה שתי מנהרות של חמאס ברצועת עזה, שאורכן הכולל מגיע לכשני קילומטרים מתחת לפני הקרקע.
המנהרות אותרו במרכז ובדרום רצועת עזה, כחלק מהמאמצים לטהר מתשתיות חמאס את השטחים שבהם שולטת ישראל ברצועה.
בצבא מבהירים כי המנהרות נאטמו בבטון. איטום מנהרות באופן זה משמש חלופה זולה ופחות מסוכנת מהריסתן בפיצוץ, אף שהתהליך אורך זמן רב יותר.
בצל המתיחות האחרונה מול טורקיה, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר נפגש עם מקבילו היווני, שערך ביקור רשמי בישראל.
בצה"ל אומרים כי ביקורו של ראש המטה הכללי של צבא יוון, גנרל דימיטריוס חופיס, "מדגיש את החשיבות האסטרטגית והרלוונטיות של הקשר הצבאי הקיים בין ישראל ליוון".
"הקשר הזה מעודד בעקביות שותפות ארוכת שנים בין שתי המדינות", הוסיפו בצבא.
ישראל אישרה אמש כי היא עומדת מאחורי תקיפות אוויריות שבוצעו במהלך הלילה נגד שדה תעופה צבאי בסוריה, שבו לטענתה תכננה טורקיה לפרוס כוחות.
ישראל פועלת למנוע התבססות והשפעה טורקית בסוריה, ובעבר ביצעה תקיפות שנועדו לכאורה למנוע מטורקיה לסייע בבניית חיל האוויר של הממשלה הסורית החדשה.
לפי הדיווחים, היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לבג"ץ כי היא מציעה לדחות את ההכרעה בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבעה באוקטובר עד לאחר הקמת הממשלה הבאה.
לפי העמדה שהוגשה, ההצעה לדחיית ההכרעה מבוססת על כך שישראל נמצאת כעת בתקופת בחירות.
בנוסף, הובהר בפנייה כי הממשלה הנוכחית ממילא לא פעלה עד היום להקמת ועדת חקירה, ולכן נכון יותר להמתין עד לכינון הממשלה החדשה בטרם תתקבל החלטה בנושא.
מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו נותרת מאחורי מפלגת "ישר" של גדי איזנקוט. כך עולה מסקר דעת קהל ראשון שפרסם תאגיד השידור "כאן" לאחר הפריימריז בליכוד.
"ישר" מובילה עם 24 מנדטים, ואחריה הליכוד עם 23 מנדטים. מפלגת "ביחד" של נפתלי בנט ויאיר לפיד זוכה ל-14 מנדטים, ו"הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן עם 10 מנדטים.
אחריהן ניצבות מפלגות ישראל ביתנו ועוצמה יהודית עם תשעה מנדטים כל אחת, יהדות התורה (8), ש"ס (7), חד"ש-תע"ל (6) ורע"ם (5).
מפלגת הציונות הדתית עוברת את אחוז החסימה בסקר ומקבלת ארבעה מנדטים. עם זאת, אף לא אחת מהמפלגות המשתייכות למה שמכונה "הגוש השלישי" – בהן כחול לבן, הבית הציוני-המילואימניקים ואחדות – אינה עוברת את אחוז החסימה. מפלגת בל"ד אף היא אינה נכנסת לכנסת.
המשמעות היא שגם הגוש התומך בנתניהו (52 מנדטים) וגם גוש השינוי שבאופוזיציה (57 מנדטים) אינם גדולים מספיק כדי להגיע ל-61 המנדטים הדרושים להרכבת קואליציה, ללא תמיכת המפלגות הערביות (11 מנדטים).
המשיבים נשאלו גם על עמדתם בנוגע לרשימה החדשה שבחרו מתפקדי הליכוד השבוע. 18% סבורים כי היא טובה יותר מהרשימה הקודמת מ-2022, בעוד 14% מתארים אותה כגרועה יותר, ו-44% אינם רואים כל הבדל. מקרב מצביעי הליכוד שהשתתפו בסקר, 41% רואים ברשימה החדשה שיפור.
כמו כן, 62% מכלל הנשאלים אמרו כי נתניהו אינו צריך לשריין מקום ברשימת הליכוד ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'.
בעיתון ה"פייננשל טיימס" הבריטי דווח כי איראן שוקלת לתקוף יעדים צבאיים של ארצות הברית באירופה במקרה שדונלד טראמפ יביא להסלמה במלחמה, כך לדברי גורמים המקורבים למשטר, בעוד שטהרן בוחנת אפשרויות להעלות את ההימור בעימות.
שני מקורות המעורים בפרטים מסרו ל"פייננשל טיימס" כי הכוחות האיראניים בחנו פגיעה בנכסים אמריקאיים במדינות דרום-מזרח אירופה, דוגמת בולגריה, שאישרה בחודש שעבר את השימוש בבסיס חיל האוויר בזמר עבור מתדלקים אמריקאיים.
אחד המקורות הוסיף כי קפריסין, שבה נפגע בסיס חיל אוויר בריטי מתקיפת כטב"ם בחודש מרץ, נמצאת גם היא ברשימת יעדי התגובה האפשריים במקרה של מתקפה אמריקאית מחודשת.
לדברי המקורות, הכוחות האיראניים בחנו בנפרד פגיעה בכבלי תקשורת אופטיים תת-ימיים במצר הורמוז במקרה של הסלמה.
האיומים משקפים את הלך הרוח המתריס בטהרן, שם גורמים רבים במשטר רואים בחידוש המלחמה שאלה של זמן בלבד.
המשא ומתן לפתיחת המצר נקלע למבוי סתום, והמנהיג העליון של איראן, האייתוללה מוג'תבא חמינאי, קידם בשבוע שעבר גורמים ניציים לתפקידי ביטחון וצבא בכירים. טראמפ אמר אמש כי לא מתנהלים או מתוכננים "שיחות או מגעים" מול טהרן.
משמרות המהפכה ומפקדים צבאיים נוספים הזהירו כי בכל עימות כולל חדש, איראן תחרוג מהאסטרטגיה הקודמת שלה, שהתמקדה בפגיעה בנכסים צבאיים, מתקני אנרגיה ותשתיות אחרות של ארצות הברית במזרח התיכון, ותכוון ליעדים מרוחקים יותר.
בחודש שעבר איימו משמרות המהפכה על בריטניה בעקבות השימוש האמריקאי בבסיסים צבאיים בריטיים, והצהירו כי "כל בסיס שישמש לשיגור מתקפה על שטח איראן ייחשב ליעד לגיטימי".
סידהארת קאושל, עמית מחקר במכון RUSI בלונדון, תיאר את האיום שמציבים הטילים האיראניים בפני יעדים באירופה ובמקומות נוספים כ"אמיתי, אך מוגבל".
איראן עשויה לפרוס טילים בליסטיים לטווח בינוני, דוגמת טילי השיהאב, נגד נכסים אמריקאיים בדרום אירופה ובדרום-מזרחה, אך לדברי קאושל הם יתקשו לגרום לנזק בטווחים ארוכים יותר.
לדברי המקורות, אופי התגובה האיראנית יהיה תלוי בפעולותיה של וושינגטון. אחד מהם ציין כי המשטר מכין תוכנית להרחבת העימות אם טראמפ יממש את איומיו הקודמים לתקוף תשתיות איראניות. נשיא ארצות הברית אמר בחודש שעבר כי וושינגטון תשמיד גשר או תחנת כוח באיראן בכל פעם שהרפובליקה האסלאמית תפגע בספינה במצר.
המקור השני מסר כי איראן לא תציב "שום גבולות" לתגובתה במקרה של תוקפנות אמריקאית. "אם ארצות הברית תרחיק לכת, איראן תגן על עצמה בכל מחיר, תצא מגבולות האזור ותפגע גם באירופה", אמר המקור.
איראן כבר הפגינה את נכונותה לתקוף יעדים מרוחקים. בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה בחודש פברואר, האשימה וושינגטון את טהרן בשיגור מספר טילים – שאף אחד מהם לא הגיע ליעדו – לעבר דייגו גרסיה, בסיס צבאי משותף לארצות הברית ולבריטניה באוקיינוס ההודי, הממוקם במרחק של כ-4,000 קילומטרים.
טורקיה מסרה בחודש מרץ כי מערכות ההגנה האווירית של ברית נאט"ו יירטו כמה טילים בליסטיים ששוגרו מאיראן, בשעה שבסיס חיל האוויר הבריטי באקרוטירי שבקפריסין נפגע מכטב"ם באותו החודש. גורמים מערביים אמרו אז כי להערכתם מדובר בכטב"ם איראני ששוגר על ידי שלוחיה באזור, ולא על ידי טהרן עצמה.
לדברי המקורות, התקיפה האיראנית בחודש שעבר על הבסיס האמריקאי בירדן, שבה נהרגו שלושה חיילים אמריקאים, הייתה המתקפה המדויקת ביותר לטווח ארוך שביצעה הרפובליקה האסלאמית, והיא המחישה את יכולתה לפגוע ביעדים מרוחקים.
"זה היה גם מסר לאירופה – היא עשויה לספוג טילים, ולכן עליה לדעת באיזה צד לעמוד במלחמה הזו", אמר המקור הראשון. "טעות גדולה מאוד, כמו פגיעה בתשתיות שלנו, עלולה להוביל את המלחמה אל מעבר לאזור ולהגיע עד אירופה".
מזכר ההבנות שנחתם בחודש יוני בין ארצות הברית לאיראן קרס בחודש שעבר, לאחר שטהרן תקפה כלי שיט במצר ושני הצדדים האשימו זה את זה בהפרת הסכם הביניים. הדבר הוביל לסבבי תקיפות הדדיים ולחידוש המצור האמריקאי על נמלי איראן.
שבועות של מאמצים דיפלומטיים לא הניבו פריצת דרך לפתיחה מחדש של נתיב המים ולחידוש המשא ומתן על הסכם רחב יותר לסיום המלחמה, וטראמפ נעשה מתוסכל יותר ויותר מהקיפאון.
קאושל ממכון RUSI ציין כי ניתן לפרוס גם טילים כבדים יותר, אך הם ייאלצו לשאת מטען קל יותר כדי לעבור את המרחק הדרוש – מה שאומר שהנזק יהיה מזערי. הוא העריך כי "יהיה יעיל יותר עבורם לפעול באמצעות שלוחים", הכוללים קבוצות חמושות דוגמת המיליציות השיעיות בעיראק, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן.
דאגלס בארי מהמכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים אמר כי "התקיפות שניסו לבצע השנה בדייגו גרסיה מעידות במידת מה על כך שיש ברשותם נשק לטווחים של יותר מ-2,000 קילומטרים". לדבריו, "השאלה כמה טילים כאלה יש ברשותם בפועל היא שאלה נפרדת, וכך גם השאלה אם יהיו מוכנים להשתמש אפילו בקומץ מהם כדי להעביר מסר ראוותני כלשהו".
"הסיכון הוא שהטילים ייכשלו או ייורטו, אז מה יצא להם מזה? ככל שהטווח ארוך יותר, כך קשה יותר לפגוע במדויק", הוסיף בארי.
חלק מהגורמים במשטר האיראני חוששים שטהרן מותחת את החבל יותר מדי. גורמים ניציים רבים במערכת מאמינים שלא ניתן לסמוך על ארצות הברית שתיישם הסכם כלשהו, וכי איראן חייבת לגבות מחיר כבד יותר מוושינגטון כדי להבטיח שהיא תעמוד בהתחייבויותיה בכל הסדר סופי.
על אלה נמנה מוחסן רזאי, מפקד משמרות המהפכה לשעבר, שחמינאי מינה בשבוע שעבר לתפקיד הביטחוני הבכיר במדינה.
פרשנים איראניים פירשו את המהלך כסימן לכך שדמויות דוגמת מוחמד באקר קאליבף, נציג המשא ומתן הבכיר של המדינה, נדחקו לעת עתה הצידה, בשעה שהסיכויים להסכם קבע נראים קודרים מתמיד.
איראן "מעבירה מסר ברור שאם לא תגיעו להסכם עם קאליבף, תצטרכו להתמודד עם רזאי", אמר המקור השני. "המסר הוא – 'אל תהיו משוגעים, כי אני משוגע יותר מכם'".
העולם המערבי, וישראל בתוכו, ניצב בפני צונאמי שקט שמאיים להטביע את המערכות החברתיות והכלכליות שלנו. תוחלת החיים העולה מביאה עימה אתגר חסר תקדים: הצורך הגובר והולך בטיפול סיעודי איכותי לאוכלוסייה מתבגרת.
בעוד המחסור בידיים עובדות בענף הופך למצוקה לאומית הפוגעת באוכלוסיות החלשות ביותר, הטיפול במשבר מתנהל עדיין בדרכים מיושנות, תוך הימנעות מאימוץ פתרון שנמצא על השולחן כבר שנים וביכולתו להזרים דם חדש לתוך ענף הסיעוד המשווע להתרעננות והתחדשות – הסדר "העבודה המועדפת".
קרן אושר היא מנכ"לית חברת הסיעוד Manpower Care. היא מתמחה בניהול תקציבים רחבי היקף, הובלת שינויים ארגוניים, פיתוח ההון האנושי והנעת צוותים גדולים, ומשלבת בין גישה עסקית תכליתית לבין ראייה חברתית ערכית. אושר הינה בעלת תואר ראשון במדעי הרוח והחברה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני ביזמות וחדשנות ממכללת ספיר.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אני רופא כבר יותר מ-40 שנה. טיפלתי באלפי אנשים, יהודים וערבים, ללא שום הבדל. דווקא עכשיו, אל מול גל עכור של גזענות כלפי הצוותים הערביים במערכת הבריאות, עלינו לזכור: בתי החולים הם המעוז האחרון של שותפות גורל אמיתית. אסור לנו להפקיר אותם.
בשעות הקשות ביותר של מדינת ישראל, שבהן גבולות הארץ רוטטים, החדשות מציפות אותנו בחרדה, והחברה כולה שרויה בכאב ובמתח עצום, אזרחי המדינה נושאים את עיניהם אל בתי החולים.
ד״ר ריאד סולימאן מג'אדלה, מנהל לשעבר של מחלקת רפואה דחופה במרכז הרפואי השרון, ומרצה בדימוס בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו