מפקד חטיבת עציון היוצא, אל"ם ג', הזהיר בטקס סיום כהונתו כי אירועי הפשיעה הלאומנית בגוש עציון עלולים להצית את הגדה.
לפי דיווח בגלי צה"ל, הקצין, שפיקד בשנתיים האחרונות על גזרת גוש עציון, אמר כי "התחושה היא שהכול על הקצה – מתיישבים, פלסטינים, מילואימניקים, חיילים בקבע ובסדיר". לדבריו, אירועי חיכוך על קרקעות ופשיעה לאומנית "ממלאים יותר ויותר את סדר יומה של החטיבה, וזה עתיד להצית את האזור כולו".
אל"ם ג' מתח ביקורת חריפה על אזרחים שלדבריו לקחו את החוק לידיים ופגעו "בשם הציונות" בביטחון ובערכים. "חשתי תחושת אכזבה ובושה בכל פעם שאזרחים לקחו את החוק לידיים", אמר.
בגלי צה"ל ציינו כי בגזרת גוש עציון, שבעבר כמעט לא ידעה אירועי טרור יהודי, נרשם בשנה וחצי האחרונות זינוק של 106% במספר האירועים.

מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק למתן הטבות מס לעשרות יישובים באזור קו העימות המזרחי בגדה המערבית. בהצעה תמכו 32 חברי כנסת, מול 23 שהתנגדו.
הצעת החוק, שהגישו חברי הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית, לימור סון הר־מלך וקבוצת חברי כנסת, קובעת הוראת שעה למתן זיכוי ממס לתושבי יישובים מסוימים באזור קו העימות המזרחי, הממוקמים ממזרח לגדר, ושחלק או כל בתי המגורים בהם נמצאים במרחק של יותר משני קילומטרים בקו אווירי ממנה.
לפי ההצעה, כדי שיישוב יוגדר "יישוב מוטב" ויהיה זכאי להטבה, נדרש כי הסעות תלמידים אליו וממנו יתבצעו ברכב ממוגן ירי בלבד, לפי פרסומי משרד הביטחון; כי היישוב ישויך לאשכול 6 או פחות במדד הפריפריאליות ובמדרג החברתי־כלכלי; וכי הקמתו אושרה כחוק.
תושב שגר ביישוב מוטב במשך כל שנת המס יהיה זכאי לזיכוי ממס, בהתאם לשיעור ולתקרה הקבועים בפקודת מס הכנסה. אם הוא זכאי ליותר מזיכוי אחד, יוכל לבחור ביניהם.
החוק יחול רטרואקטיבית מינואר 2026 ויעמוד בתוקפו עד 31 בדצמבר 2027. שר האוצר יהיה רשאי, באישור ועדת הכספים, להאריך את תוקפו בתקופות נוספות של עד שנתיים כל אחת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי במפת אזורי העדיפות הלאומית נכללים גם יישובים המאוימים ביטחונית בגדה המערבית, אך קריטריון זה אינו מובא כיום בחשבון לצורך הטבת מס.
בית הנבחרים של ארצות הברית, הנשלט בידי הרפובליקאים, אישר ביום רביעי החלטה שנועדה למנוע מהנשיא דונלד טראמפ להמשיך במלחמה נגד איראן, ביטוי לדאגה גוברת בקרב חברים במפלגתו מהעימות שנמשך זה שלושה חודשים.
בית הנבחרים הצביע ברוב של 215 תומכים מול 208 מתנגדים, לאחר שארבעה רפובליקאים הצטרפו לדמוקרטים ותמכו בהחלטה מכוח חוק סמכויות המלחמה, המורה לטראמפ להסיג את הכוחות האמריקאיים מאיראן אלא אם הקונגרס יכריז מלחמה או יאשר שימוש בכוח צבאי.
מדובר במכשול נוסף לטראמפ בקונגרס, חרף הרוב הדחוק של מפלגתו בבית הנבחרים ובסנאט.
לפי שעה, ההצבעה היא בעיקר סמלית, שכן כדי להיכנס לתוקף על החקיקה לעבור גם בסנאט וגם בבית הנבחרים. בנוסף, קיימת מחלוקת אם החלטות מכוח חוק סמכויות המלחמה יהיו חוקתיות גם אם יאושרו בקונגרס.
עם זאת, ההצבעה משקפת אי־נוחות בקרב כמה רפובליקאים מהתנהלותו של טראמפ בעימות, ומסמנת מאמץ דו־מפלגתי נדיר להגביל את סמכויות המלחמה של הנשיא, בשעה שהמלחמה נכנסת לחודש הרביעי שלה. שלוש החלטות קודמות מכוח חוק סמכויות המלחמה נכשלו בבית הנבחרים בפערים שהלכו והצטמצמו, ומנהיגי הרפובליקאים בבית דחו במפתיע את ההצבעה על ההחלטה הנוכחית בחודש שעבר, כשנראה היה שהיא עשויה לעבור.
הסנאט קידם בחודש שעבר החלטה נפרדת אך דומה בהצבעה פרוצדורלית, לאחר ששבעה ניסיונות קודמים נכשלו. טרם נקבעו הצבעות נוספות על ההחלטה בסנאט.
ארבעת הרפובליקאים בבית הנבחרים שהצביעו בעד ההחלטה הם טום בארט ממישיגן, וורן דייווידסון מאוהיו, בריאן פיצפטריק מפנסילבניה ותומאס מאסי מקנטקי.
אף דמוקרט לא הצביע נגדה. שבעה חברי בית הנבחרים לא הצביעו.
הבוקר נמסר מדובר צה"ל כי בהמשך להתרעות שהופעלו לפני זמן קצר על חדירת כלי טיס עוין במרחב כפר יובל, זוהתה מטרה אווירית חשודה. האירוע הסתיים, אין נפגעים.
ישראל ולבנון הסכימו אתמול לחדש את הפסקת האש השברירית ביניהן ולהקים כמה אזורי ביטחון ניסיוניים בתוך לבנון, שפעילי חזבאללה יורחקו מהם.
בהודעה משותפת שפורסמה לאחר סבב רביעי של שיחות בתיווך אמריקאי במשרד החוץ האמריקאי, אמרו שני הצדדים כי הפסקת האש "מותנית בהפסקה מוחלטת של ירי חזבאללה ובפינוי כל פעילי חזבאללה" מאזורים שמדרום לנהר הליטני. לא ברור בשלב זה כיצד יוקמו אזורי הביטחון, אך ההסכם קורא לצבא לבנון לקבל שליטה מלאה באזורים אלה.
"צעדים אלה יאפשרו התקדמות לקראת הסכם שלום וביטחון כולל", נאמר בהודעה. "כל המדינות שבו ואישרו כי עתיד היחסים בין ישראל ללבנון חייב להיקבע על ידי שתי הממשלות הריבוניות. הן דחו כל ניסיון, מצד כל מדינה או גורם שאינו מדינה, להחזיק את עתידה של לבנון כבן ערובה".
החלק האחרון הוא התייחסות לאיראן, התומכת בחזבאללה והתעקשה כי התקיפות הישראליות בלבנון ייפסקו כחלק מהסכם זמני עם ארצות הברית לסיום העימות עם איראן. חזבאללה אינו חלק מהשיחות בין ישראל ללבנון.
ההודעה החדשה מרמזת כי הצהרתו של טראמפ ביום שני, שלפיה וושינגטון תיווכה הפסקת אש חדשה בין ישראל לחזבאללה לאחר שההסכם שהושג באפריל התפרק, לא חרגה מעבר לעצירת תקיפות ישראליות מתוכננות בביירות.
ההודעה החדשה גם מנסה להפריד בין המאמצים להגיע להסכם לסיום העימות עם לבנון לבין המלחמה עם איראן. טראמפ נראה כמי שערער את המאמץ הזה בהודעתו לפני יומיים, שבאה לאחר שאיראן איימה ב"השלכות" בשל הסלמה בתקיפות הישראליות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהוועדה האזרחית (CCO7) לחקר פשעי חמאס נגד נשים וילדים פרסמה ב־12 במאי השנה את הדוח המקיף והמתועד היטב שלה, "לא עוד מושתקים: חשיפת הטרור המיני – הזוועות שלא סופרו של 7 באוקטובר והפגיעות בבני הערובה בשבי".
הדוח, המשתרע על פני כמעט 300 עמודים, כולל תיאורים מטרידים ביותר וקשים מאוד לקריאה של האלימות המינית והמגדרית השיטתית (SGBV) שבוצעה במהלך מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, וכן של הפשעים שבוצעו נגד בני הערובה בעזה.
ד"ר דוד לרר מחזיק בדוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני משותף במדעי הניהול מאוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר לרר שימש כמנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה משנת 2001 ועד אוגוסט 2021, וכעת מכהן כמנהל המרכז לדיפלומטיה סביבתית יישומית. ד"ר לרר הוא חבר קיבוץ קטורה מאז 1981.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
בתחילת החודש שעבר פרשה מדינת איחוד האמירויות מחברותה בקרטל יצרניות הנפט אופ"ק (OPEC). מדובר בהחלטה בעלת משמעויות כלכליות מרחיקות לכת עבור מדינת האמירויות עצמה, עבור שאר יצרניות הנפט במפרץ ובראשן סעודיה ועבור שוק האנרגיה העולמי כולו.
אולם יותר מההשלכות הכלכליות, המהלך הזה הוא בבחינת צעד נוסף בשינוי הגיאופוליטי-אסטרטגי ההיסטורי שהאזור כולו עובר ברקע ובצל של המלחמה באיראן.
אהרן פורת הוא עיתונאי וחוקר בתחומי כלכלה וטכנולוגיה, חבר בצוות המחקר של ארגון "בצלם" ומייעץ לפעילי זכויות אדם וארגונים בנושא מטבעות דיגיטליים. כותב בפורום לחשיבה אזורית מבית מכון ון ליר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם

































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו