שבעה באוקטובר מעלה שאלה לגבי החינוך הליברלי שלנו ההורים. מה הקשר? ובכן, קיים פער בין מאפייני החינוך הליברלי שלנו, לבין המציאות של מצב הליברליות עצמה, המאוימת מבחוץ ומבפנים.

חלק מתהליך התיקון מזמין אותנו לבחון מחדש את עצמנו. החינוך הליברלי הישראלי מאופיין בעיסוק עיקרי בפיתוח האישי של הילדים, הצבתם במרכז ובהגנה עליהם מפני סביבה מאתגרת.

לילך דורה היא יועצת ארגונית ומנחת קבוצות בכירה. בעלת ניסיון של מעל 20 שנה בתחום. תואר ראשון במדעי ההתנהגות, תואר שני בהתנהגות ארגונית, תעודה בהנחיית קבוצות , תעודה קורס דירקטורים ותעודה ב- System Thinking מטעם Cornell University . מרצה באוניברסיטה העברית. מובילה תפיסה של מנהיגות וניהול אחראיים וממלכתיים, נשואה ואמא לארבעה ילדים, חברת קיבוץ אייל.

למלחמה מול אויב משותף – המונח "ביחד ננצח" מיטיב. עם זאת, כרגע יומרני לומר זאת, בהיותנו חלשים מבפנים. סרטון תדמית, מרגש ככל שיהיה, אינו משנה זאת. כדי להתחזק מבפנים עלינו לעשות בדק בית ולתקן.

אנשים לעיתים אינם מביטים בחולשות מהחשש להיפגע. ואולם, אין דבר חזק יותר מהמוכנות להכיר בחולשותינו ולקחת אחריות. ללמוד איפה טעינו ובהתאם לתקן. אחת הטעויות קיבלה ביטוי פיזי בתמונה של דחפור (המצאה מ-1923) הפורץ באין מפריע את הגדר הטכנולוגית המתוחכמת (2023) בגבול עזה ב-7 באוקטובר.

לילך דורה היא יועצת ארגונית ומנחת קבוצות בכירה. בעלת ניסיון של מעל 20 שנה בתחום. תואר ראשון במדעי ההתנהגות, תואר שני בהתנהגות ארגונית, תעודה בהנחיית קבוצות , תעודה קורס דירקטורים ותעודה ב- System Thinking מטעם Cornell University . מרצה באוניברסיטה העברית. מובילה תפיסה של מנהיגות וניהול אחראיים וממלכתיים, נשואה ואמא לארבעה ילדים, חברת קיבוץ אייל.

הוראה ולמידה במצבי חירום מציבות אתגרים משמעותיים בפני תלמידים, מורים ומערכת החינוך כולה. אירועים כמו מגפות, סכסוכים ואסונות טבע משבשים את שגרת החינוך ודורשים פתרונות חדשניים.

במסגרת פעילות הפורום לרציפות חינוכית במצבי משבר, הפועל במוסד שמואל נאמן, נבחנות דרכים מגוונות להבטחת רציפות חינוכית. תפיסתנו מבוססת על ההנחה שהבטחת רציפות חינוכית בשגרה תסייע לשמרה גם במצבי חירום. ברשומה זו נציע מספר היבטים בהם תורמת הבינה המלאכותית בכלל, והבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) בפרט, להבטחת רציפות והתאמת החינוך למצבי חירום.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

למונח "תרבות" יש משמעויות רבות ומגוונות. ניתן להגדירו כמכלול תפיסות, אמונות וערכים המייחדים קבוצה מסוימת. אך מעבר לכך, התרבות כוללת גם את הידע, הסמלים והמשמעויות המגולמות באמצעי המדיה השונים, כגון ספרים, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה ואפילו המדיה הדיגיטלית המתפתחת.

התרבות אינה רק דרך ביטוי אומנותית או אינטלקטואלית – היא השפה שבאמצעותה בני האדם מבינים את עולמם, יוצרים זהות אישית וקולקטיבית, ומנהלים דיאלוג עם חוויות חייהם.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא ראש החוג בפועל לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

המהפכה המשפטית היא הכרח. היא נובעת מהצורך החיוני להתאים את סוג המשטר להשגת היעד – סיפוח שטחים. אי אפשר להשיג את המטרה הזאת בלי לנטרל את בג"ץ ו"בצלם", לעקר את מוסדות אכיפת החוק והמנגנונים הדמוקרטים ולהטיל פיקוח על החשיבה.

השלב לריבונות בשטחים חייב לעבור כשהדמוקרטיה אינה מהווה עוד עצם בגרון. ראוי לבלום את האנרכיה שהדמוקרטיה מייצרת כחטוטרת טורדנית המכשילה את גאולת הארץ. בנימין נתניהו השרדן הבלתי נלאה הפנים שהדבר עולה בקנה אחד עם שמירת שלטונו.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.