אפשר לנצח במערכה הבאה, בכפוף לכמה תנאים

 (צילום: משה מילנר, לע"מ)
משה מילנר, לע"מ
כוח שריון של צה"ל בסמוך לרצועת עזה

לפני כשבועיים פרסם הפרשן הצבאי הוותיק רון בן ישי ב-ynet, מאמר שבו הוא מסביר מדוע לתפיסתו "ישראל לא תובס במלחמה הבאה, אבל גם לא תנצח". לשיטתו, לחברה הישראלית קיימת רגישות מוגזמת לנפגעים בדגש על חיילים בלחימה ולהשבת גופות חללים ושבויים שברשות האויב, שמעבירה אותה על דעתה. יתרה מכך, ציין, יש משפחות שכולות המנהלות מרדף נקמני אחר מי שפיקדו על בניהם בקרב (תא"ל גל הירש וטענות ההורים השכולים כנגדו כשמונה למפכ"ל היא דוגמה בולטת, אך לא יחידה).

המפקדים הללו, לטענתו, לא מקודמים בצבא, וחלק מפקודיהם שרואים את האווירה שנוצרת בוחרים לעזוב. זו, כתב, "עוד דוגמה לאופן שבו החברה האזרחית בישראל מסרסת, לאט אבל בטוח, את כושר הפעולה, היוזמה והיצירתיות של מפקדי השדה". מפקדים, למעשה, מפחדים לטעות, וכפי שאמר אמר לי המ"מ שלי בצנחנים ביום הראשון של הטירונות, "מי שלא טועה, לא עושה".

בעיה נוספת, שעליה הצביע, היא מעורבות הורים מוגברת בנעשה בצבא. "היום יכולים הורי חייל להתקשר ישירות לטלפון הנייד של המ"פ ולדרוש ממנו לבטל עונש משמעתי שהטיל על בנם או להקל עליו באימונים", כתב, כאילו היה הבייביסיטר שלו ולא מפקדו שמכשיר אותו ללחימה או מפקד עליו במהלכה.

אף שיש במשהו בדברים, הרי שכשקוראים על התרשלות המפקדים בתרגיל ניווט בנחל חילזון, שכתוצאה ממנה נהרג חייל, קשה לצפות מההורים להישאר בחזקת צופים שאינם מעורבים. מנגד, מעורבות מוגזמת של הורים בנעשה בצבא מתרחשת כמעט תמיד כשהמפקדים לא מסמנים גבול ברור..

ב-2009 סיפר מח"ט הצנחנים הרצי הלוי, כיום אלוף פיקוד הדרום, בראיון ל"מעריב" כי בשיחותיו עם הורים לחיילים בחטיבה הפונים אליו (והוא קיבל פניות רבות) נהג לשאול אותם אם לאחר הצבא, באוניברסיטה, גם יבואו לאסיפות הורים? "לא. אז בוא נשים את הקו לא בין הצבא לאוניברסיטה אלא בין התיכון לצבא".

גם בנוגע לרגישות לנפגעים הייתה לו תשובה ברורה – היא תלוית הקשר. "הקזת דם אינסופית של מטענים מעוררת מחאה, כמו שקרה עם 'ארבע אמהות'. אבל גם במלחמת לבנון השנייה וגם ב'עופרת יצוקה', אנשים קיבלו את העובדה שבלחימה יש נפגעים בהבנה", אמר.

יש בכך הגיון. כשצה"ל יצא ל"צוק איתן" והסביר שהמערכה חיונית בכדי להשמיד את תשתית המנהרות שמאיימת על כלל יישובי עוטף עזה, הציבור קיבל בהבנה יחסית את הלחימה ואת האבדות. אין סיבה להניח שזה ישתנה, ובתנאי שהממשלה והצבא יציבו יעדים ברורים וראויים שבגינם יש לשלם מחיר זה.

כאן מגיע בן ישי לסיבה העיקרית לקושי של צה"ל לנצח את המערכה הבאה, "הפוליטיזציה של הביטחון". הדלפות מידע קריטי מישיבות הקבינט הביטחוני-מדיני, משיקולים פוליטיים, חושפות בפני האויב את המודיעין, מתווה התכנית המבצעית של צה"ל (על יתרונותיה וחסרונותיה) ואת עצם הנכונות של הממשלה לאשרה. דוגמה בוטה היא פרשת המצגת שדלפה מהקבינט ב"צוק איתן", אך היו גם דוגמאות נוספות.

קל לפטור את בן ישי בטענה שהוא מתרפק על העבר, כשצה"ל וישראל היו צודקים, חזקים ונכונים, ובמאמר תגובה בבלוג שלו, "עמר אסטרטגיה", סא"ל (מיל') עמר דנק אף עשה כן. אבל מוטב להקשיב לו, שכן גם אם אף אחת מהטענות אינה מדויקת כשלעצמה, הרי שצירופן הכללי מדאיג ואמור להדיר שינה מעיני הציבור.

את הכוח יש להפעיל בשכל, ובנחישות

בשבוע שעבר פרסם מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) את מסמך "עוצמה בשעת מבחן", מתווה מדיניות לממשלת ישראל שכתבו עמיתי המכון ובהם פרופסור אפרים ענבר, מיקי אהרונסון והאלופים (מיל') יעקב עמידרור ויאיר גולן. הפרק השני של המסמך "השימוש המושכל בכוח", גורס כי לא ניתן להכריע את החמאס באופן מלא, לשיטתם, ללא כיבוש מחדש של הרצועה, ומאחר וזוהי חלופה לא רצויה, הרי שהיכולת הישראלית לבחור לנהל מלחמת התשה בעזה ולשמור על אפשרויות פעולה רבות, מלמדת דווקא על עוצמתה.

"ישראל פועלת בכוח להשמדת יכולותיהם של אויבים מסוג זה רק אחרי שהיא סופגת סדרת מתקפות ומפגינה מידה רבה של איפוק בפעולותיה ההתקפיות כדי לאגור לגיטימציה. זאת בתקווה שמבצעים גדולים ספורים, שיתקיימו מדי זמן, יחוללו הרתעה זמנית שתאפשר תקופת הפוגה ארוכה".

יש בכך הגיון, ובתנאי שממשלת ישראל תדע להחליט גם "לשבור את הכלים" כאשר החמאס מגדיש את הסאה ולצאת למבצע גדול, ובנוסף, שתסביר (כפי שציינו המחברים) לציבור את אופי העימות עם החמאס, ואת שיקוליה.

השיח עם הציבור בנושאים הללו, ממש כפי שטען בשעתו ח"כ עפר שלח בספרו "האומץ לנצח", חיוני בכדי להבטיח את תמיכתו במהלכים ואת נכונותו לגלות הבנה לעלות הגבוהה, שכן כמאמר גולן, "לשימוש בכוח יש מחירים, והמחירים האלה, אחרי זה, מתבטאים בבתי הקברות".

מנגד, המסמך (שדברים שגולן אמר בעבר מהדהדים בו) קובע שאף שהתמרון הקרקעי אינו תמיד הפתרון המתאים וניתן לעתים לבחור בתגובה מבוססת אש ומודיעין, הרי שב"התרגש תרחיש צפוני הכולל איום חסר תקדים על העורף, על ישראל לגייס את כל צבאה, ולהכריע את חיזבאללה בלבנון על ידי שילוב של מתקפת מחץ יבשתית ואווירית".

במאמרו, אמר בן ישי דברים דומים. בפרק מתחו חוקרי המכון ביקורת על כך שבשלושים השנים האחרונות זנח הצבא את התמרון היבשתי. במקום זאת צה"ל הצטיין במבצעים מיוחדים ותקיפות אוויריות והסתמך על "השגת מודיעין מדויק, הפעלת אש מדויקת ומסיבית (ברובה מהאוויר), וציפייה כי השילוב המוצלח של השניים יביא להשמדת האויב ולהכנעתו".

השיטה, קבעו, לא עובדת. ההישגים אינם חד-משמעיים, המערכה ממושכת והאויב מסיים אותה בתחושת הישג ברורה.

מאמץ ה"מודיעין-אש" חשוב, אך הוא יכול רק לתמוך במאמץ העיקרי, הקרקעי, ולא להחליפו. "רק מאמץ קרקעי נחוש יכול לשבור את רוח האויב. יש חששות שווא כי גישה צבאית זו היא עתירת נפגעים.

אומנם לחיכוך הגבוה יש מחירים, אך משך הלחימה הקצר יחסית, תוך הכרעת כוחו הצבאי של האויב, עשוי להביא דווקא למספר נפגעים נמוך יותר בחזית, ובוודאי בעורף. לא בכל מצב יהיה צורך או רצון להפעיל את יכולת התמרון, אבל על הצבא להיות מוכן לבצע תמרון רחב ומהיר".

התמרון חיוני, כתבו, משום שהשטח מהווה את בסיס הפעולה של האויב וה"שליטה בו שוללת את חופש הפעולה שלהם"; צמצום ירי הרקטות על העורף ניתן להשגה רק באמצעות כוחות קרקעיים; "האויב עשוי לספוג נזק כבד מהאוויר, אולם עצם קיומו כישות שלטונית או שליטתו בשטח אינם נתונים בסכנה. לעומת זאת, כיבוש שטח נרחב ושליטה בו מהווים לרוב איום גדול יותר על שליטים וארגונים".

היעדר נכונות לתמרן אכן מביאה את אויביה של ישראל להעריך כי יכולתה לפגוע בהם מוגבלת וכי החברה הישראלית חלשה ואינה מוכנה להסתכן ולספוג מחירים. בשל כך, כתבו, יש להדגים "יכולת התמרון וההכרעה היבשתית בצורה משכנעת, בעת הצורך, כדי לבסס את אמינות ההרתעה".

הפעלת כוח שכזו, אינה מבטיחה כמובן ניצחון, אבל היא עשויה לתת בידי ישראל הישגים מוחשיים יותר בתום העימות הבא. השבוע פורסם שגם הרמטכ"ל אביב כוכבי משוכנע שניתן להכריע צבאית ארגונים כמו חמאס וחזבאללה ובתכנית הרב-שנתית שהוא מגבש לבניין הכוח מושם דגש על תמרון קטלני בחזית.

מנגד, תפיסת הביטחון לעשור הקרוב שגיבש ראש הממשלה נתניהו ממשיכה לדבוק בקו המסורתי של הפעלת אש ועוד אש, שעליו מתחו חוקרי המכון ביקורת. סביר שצה"ל יבחר, כדרכו, בפתרון של "גם וגם" לפיו יוקצו משאבים חלקיים לתמרון הקרקעי ואת העיקר ישקיעו במרכיבי המודיעין והאש. "עוד מאותו דבר" זה פתרון רע, אבל לך תלמד כלב זקן תרגילים שכבר שכח.

רהב מיותר

השבוע נאם אלוף פיקוד הצפון, אמיר ברעם, בטקס זיכרון לחללי מלחמת לבנון השנייה. משום מה בחר ברעם, קצין חריף מחשבה שעשה את עיקר שירותו בצנחנים ובלחימה בלבנון וביהודה ושומרון, לשגר מסר כמעט זחוח לחזבאללה שמעבר לגבול. "אל מול האיומים המונחים לפתחנו מצפון, חזינו בהתלהמות ובצווחות של נסראללה בנאומו לפני שבועיים. הכל, אני אומר לכם, כתוצאה מלחץ רב".

ברעם אינו יוצא דופן, וקדמו לו בשנה האחרונה האלוף יואל סטריק (אותו החליף ברעם בתפקיד) וכן ראש אמ"ן, אלוף תמיר היימן, בנאום שנשא לפני כשבוע בכנס."אנחנו לא צריכים את נסראללה כדי שיגיד לנו מה מצב פרויקט דיוק הטילים. אנחנו יודעים יותר טוב ממנו", אמר היימן. רק היה חסר שיגידו ש"נשבור להם את העצמות", כמאמר הרמטכ"ל דוד אלעזר בראשית מלחמת יום הכיפורים, ודי.

מבצע "מגן צפוני" פגע בהיערכות חזבאללה למערכה הבאה, הסנקציות על איראן והאבדות שספג הארגון בסוריה, גובים גם הם מחיר כבד מן הארגון, שבא לידי ביטוי גם במצוקה תקציבית. סביר גם שהמודיעין שבידי ישראל אודות פרויקט דיוק הטילים, מדויק ועדכני מאוד.

השאלה הנשאלת היא מדוע לזלזל באופן כה בוטה באויב. מה גם שמדובר באויב, שלמרות היותו חלש, קטן בהיקפו ופחות מקצועי מצה"ל בכשירותו, הצליח להפתיע את ישראל לא פעם ולנצל את נקודות התורפה שלה בכדי לייצר הצלחה.

מול האיומים, אמר ברעם בטקס, "יכול צה"ל להתגאות ביתרונו המשמעותי ביותר – איכות אנשיו, המפקדים, הלוחמים". אם אכן תיפתח מערכה בצפון, ביתרון זה טמונה יכולתה של ישראל להשיג הישגים של ממש ואף להכריע את אויביה, ובמקרה של מערכה בלבנון יידרש ברעם לפקד על תמרון קרקעי רחב היקף ולהכריע.

אבל המשאב הזה, היתרון הזה, ממש כפי שכתבו בן ישי ועמיתי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מחייב החלטה נחושה. בלעדיה, נחזור שוב על אותה הצגה, על אותה במה, במועד חדש.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ממש לא מסכים, טוב מאוד. אני רוצה שמפקדי צה"ל יהיו בטוחים בכוחם, נחושים, מלאי אנרגיה - סוסים דוהרים ולא סוסים עצלים כפי שהתרגלנו. צה"ל כדי לנצח צריך לרצות לנצח ולא להגיע "ליעדים". מספיק... המשך קריאה

ממש לא מסכים, טוב מאוד. אני רוצה שמפקדי צה"ל יהיו בטוחים בכוחם, נחושים, מלאי אנרגיה – סוסים דוהרים ולא סוסים עצלים כפי שהתרגלנו.
צה"ל כדי לנצח צריך לרצות לנצח ולא להגיע "ליעדים". מספיק לראות את רוח הפיקוד בערב מלחמת ששת הימים ואת הביטחון שלהם בכוחם וצריך עוד מפקדים כאלו, שרוצים להוכיח כי לא אלמן ישראל ולא צריך לתלות הכל בכח האווירי ובאש מנגד.

עוד 1,268 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 30 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־237 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

הג'יהאד האסלאמי פרסם תיעוד נוסף של החטוף סשה טרופנוב

יושבת ראש סיעת המחנה הממלכתי, פנינה תמנו שטה, הגישה הצעה לפיזור הכנסת; הליכוד: "פירוק ממשלת האחדות הוא פרס לסנוואר" ● בצה"ל מאשרים: טיל שיוט הופל בגולן; יורט כטב"ם במרגליות ● תחקיר ראשוני: הכוח לא הספיק לירות לעבר הנהג שדרס למוות שני חיילים ● מאות ישראלים נכנסו הלילה להתפלל בקבר יוסף ● גנץ נגד יאיר גולן: להשאיר את צה״ל מחוץ למחלוקת; גולן: מי שבחר להעניק חגורת מגן לנתניהו שישב בשקט

עוד 28 עדכונים

את התקדמות העולם אי אפשר לעצור

שאלה למביני דבר: לשם מה מתכנסת מועצת הרבנות הראשית, וכמה פעמים היא התכנסה בשמונת החודשים כמעט מאז השבעה באוקטובר? התשובה, קשה להאמין, היא פעמיים בלבד. הפעם השנייה הייתה ממש בימים האחרונים.

מכיוון שכך, קשה שלא לתהות, מה גרם לאותם רבנים מכובדים להתכנס דווקא עכשיו? מה החריד אותם עד כדי כך שהיו חייבים לעזוב את כל עיסוקיהם ולהיפגש זה עם זה?

יוכי רפפורט-זירלר היא מנכ"לית נשות הכותל. היא נולדה והתחנכה בצפת, בעולם אורתודוקסי. שירתה כמפקדת בקורס נתיב, בחיל החינוך והנוער, ולאחר מכן למדה מדעי המדינה ומזרח תיכון באוניברסיטת בר-אילן. לאחר שנה בה עבדה בסוכנות ידיעות, היא הבינה שהלב שלה שייך לעולם היהדות הפלורליסטית והצטרפה לנשות הכותל ב2016. יוכי מתגוררת בירושלים עם בן זוגה ובתם הקטנה, שם היא מנהלת אורח חיים אורתודוקסי פתוח (צילום: הילה שילוני)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 633 מילים
אמיר בן-דוד

תוך כדי לחימה, ישראל פעלה בחשאי עם גורמים בעזה לחידוש אספקת המים

חשיפה על אף ההצהרות המתלהמות של השרים שהבטיחו לייבש את עזה, כבר בתחילת המלחמה הבינו בישראל שחייבים לחדש את אספקת המים לרצועה ● בעקבות מגעים שהתקיימו תחת אש בין גורמי מקצוע בישראל וברצועה, עובדים פלסטינים תיקנו את הצנרת בחסות אבטחה כבדה של צה"ל ● "היו המון נסיונות לתקן. אחרי שפתחו וסגרו מאתיים פעם את הקו, קרה הנס ובסוף הריתוכים בצד השני החזיקו מעמד"

עוד 1,190 מילים

השחתה רב-מערכתית עמוקה

אין לדעת איך תתפתח פרשת מירי רגב, והאם היא באמת תיחקר או אפילו מה הן העובדות. התחקיר של רביב דרוקר היה מחריד אבל ממש לא מפתיע, שכן ברור מזמן שאלו הנורמות שהתקבעו כאן בשנותיו הארוכות של בנימין נתניהו ושל הקואליציה הדתית-ימנית שלו. מדובר במעין מאפיה, ולרוב תומכיה לא אכפת מסיבות שונות ומשונות.

הפוליטיקאים האלה לא המציאו את השחיתות, וישראל לא המציאה את השחיתות. הייתה כאן שחיתות מקום המדינה, והשחיתות מילאה תפקיד גדול בנפילת המערך ב-1977.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 379 מילים

למקרה שפיספסת

"ההכרה בפלסטין היא צעד נגד חמאס"

אספן בארת איידה מבהיר בריאיון לזמן ישראל שהוא מבין כי ההכרה במדינה הפלסטינית לא תביא להקמתה, אך לשיטתו ישראל זקוקה לדחיפה כדי לפעול לסיום הסכסוך, שיביא לטענתו גם לפירוק חמאס ● "אנחנו לא מאמינים בפתרון המדינה האחת – לא זו שמציע הימין הקיצוני בישראל ולא זו שמציע חמאס"

עוד 1,872 מילים

כחודש לפני הפתעת ה-7.10, ראשי המודיעין לא ידעו ש"חזו" את בואה

המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) העלה לאחרונה לאתרו הרשמי, את הסרט שליווה את הכנס שאירגן ב-6 בספטמבר 2023, לציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים.

הסרט, העשוי מצוין – כמו האירוע כולו – ונמשך כ-47 דקות, מביא את סיפור המלחמה ההיא מנקודות הראות של אנשי מודיעין שחוו אותה אז.

ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
המדהים בהשוואה בין אוק' 1973 לאוק' 2023, שבעוד באוק' 1973 היו כאלה שחלקו על הערכת אמ"ן והשמיעו זאת בקול רם, למרות שדעתם נדחתה, כמו סימן טוב, כמו לונץ ר' מספ"ן ים כמו שלמה ענבר ואפילו יו... המשך קריאה

המדהים בהשוואה בין אוק' 1973 לאוק' 2023, שבעוד באוק' 1973 היו כאלה שחלקו על הערכת אמ"ן והשמיעו זאת בקול רם, למרות שדעתם נדחתה, כמו סימן טוב, כמו לונץ ר' מספ"ן ים כמו שלמה ענבר ואפילו יואל בן פורת ועוד כמה (לא הרבה), הרי שבאוק' 2023 לא נמצא "צדיק אחד" שיערער על הקונספציה שהוכרתבה מלמעלה ושכולם, נענעו ראשם בהסכמה… למעט נגדת ו' ומפקדה, אבל הם לא העלו את צעקתם השמימה וחבל!!!

עוד 1,182 מילים ו-3 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

אחרי המבצע ברפיח נחליט על היום שאחרי חמאס

המטה לביטחון לאומי יקיים היום דיון תחת הכותרת "חלופות למשילות חמאס" – ולדברי הנגבי על השולחן מונחות חלופות רבות, כולל שילוב של כוח ערבי בינלאומי ● ראש המל"ל אמר בכנס של INSS כי ישראל הייתה קרובה לנורמליזציה עם הסעודים, אך מנכ"ל משרד החוץ לשעבר הבהיר כי הכישלון הצבאי ב־7 באוקטובר פגע בתהליכים עם מדינות נוספת, בהן ערב הסעודית

עוד 1,263 מילים ו-1 תגובות

שתי תקריות השבוע מעידות עד כמה פעולות צה"ל בעזה מסכנות את ישראל מדינית ● הדחיפות שבה בוצע תחקיר מעמיק עם כל האמצעים האפשריים - כולל חשיפת יכולות מודיעיניות - סביב אסון השרפה ברפיח, ושיתוף הפעולה עם מצרים לחקר האירוע שבו נהרג חייל צבא מצרים, מעידים על הרגישות הגבוהה בצה"ל למצב המדיני, ועל הצורך לסיים את המשימה ולצאת משם כמה שיותר מהר ● פרשנות

עוד 880 מילים ו-3 תגובות

נתניהו לא רוצה עסקה שבה ישוחררו חטופים רק מקטגוריה אחת ודורש מו"מ על שחרור כולם - ובלוח זמנים קצר ● אולם במקביל, ראש הממשלה לא מוכן להפסיק את המלחמה כדי להחזיר אותם ● ובינתיים, בעקבות פרסומים על הביקורת הקשה שהשמיע האלוף במיל' ניצן אלון על הממשלה, סביבת נתניהו כבר מחממת את מכונת הרעל ● פרשנות

עוד 562 מילים ו-1 תגובות

טנטרום פיטורי המפכ"ל הוא המשך ההפיכה המשטרית

השר בן גביר החליט להתחפש לאביר שלטון החוק ולקדם בממשלה הצעה להדחת שבתאי על בסיס מסקנות ועדת מירון אחרי ניסיון השימוע הלא חוקי של המפכ"ל, שנבלם על ידי היועמ"שית בשל חשד לשיקולים זרים ● ההשתוללות ההולכת וגוברת של בן גביר אל מול נורמות פעולה בסיסיות של מינהל תקין מקרבות אותנו לנקודת הכרעה בשאלה האם הממשלה מחויבת כלל לשלטון החוק ● פרשנות

עוד 1,053 מילים ו-2 תגובות

שיא במספר הסרבנים בזמן המלחמה בעזה

פרסום ראשון פעילי שמאל המסייעים לסרבנים מדווחים על גידול מתמיד במספרם מאז פרוץ המלחמה ● לטענת הפעילים, איש מהסרבנים לא נכנס לכלא ● בניגוד לעבר, החיילים מסרבים להתגייס למילואים גם בתוך הקו הירוק – ולא רק בשטחים

עוד 1,153 מילים

"כולי מלאה אהבה. אני יוצאת מהעולם בלי שיהיה בן אדם אחד שאני כועסת עליו, נקייה כמו שנכנסתי"

הסרטן בגופה של העיתונאית והסופרת נעמי לויצקי התפשט במהירות, והיא החליטה לא להילחם בו ● בשבועיים האחרונים ליווה אמיר בן-דוד את לויצקי במהלך פרידתה מהחיים הסוערים שידעה, ילדותה הקשה והמפוארת, ההישגים והשערוריות שרשמה בדברי ימי התקשורת, החרטות וההשלמה ● היא בחרה לחיות בעוצמה ובאהבה ● וזו הדרך שבחרה למות: בכבוד

עוד 5,300 מילים
היום ה־236 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

שני פצועים אנוש בפיגוע דריסה סמוך לשכם, הדורס נמלט

המוזיקאי דן תורן נפטר בגיל 63 ● ארה"ב אישרה כי קיימת הצעה חדשה לעסקת חטופים ● צה"ל השיג שליטה מבצעית מלאה בציר פילדלפי; דובר צה"ל: לא ידוע לנו על חטופים שהועברו למצרים ● בלינקן: התקרית ברפיח "מחרידה", ישראל זקוקה לתוכנית ליום שאחרי המלחמה "במהירות האפשרית" ● סקר חדשות 12: איחוד העבודה-מרצ בראשות יאיר גולן על 10 מנדטים

עוד 55 עדכונים

בין תחקיר "המקור" לדוח מבקר המדינה, משרד התחבורה עובר את אחד השבועות הקשים בתולדותיו ● לפי דוח המבקר בנושא הקטל בכבישים, ב־27 מדינות באירופה מספר ההרוגים בתאונות דרכים קטן בעשור האחרון ב־22%, בעוד שבישראל הוא עלה ב־16% ● אם ראש הרלב"ד לשעבר היה מביא לרגב קולות, אולי זה היה נראה אחרת

עוד 1,163 מילים

פרופ' משיקגו החליטה לפרוש בגלל אנטישמיות

ריאיון ברברה ג'יי ריסמן הרגישה שכיהודייה היא לא יכולה לשאת יותר את האווירה הרווחת בקרב חברי הסגל של אוניברסיטת אילינוי אחרי 7 באוקטובר ● עמיתיה אומרים לה בסתר שהיא צודקת ● בריאיון לזמן ישראל היא מציירת תמונה קשה של האקדמיה האמריקאית: "אנטישמיות לא נחשבת לאחד מאותם 'איזמים' שהאוניברסיטה צריכה לדאוג לגביהם"

עוד 870 מילים

פעילות "נמל עזה" רצופה בתקלות – וארה"ב מתקשה לעמוד במשימה

שורה של תקלות ואתגרים ימיים כמו היסחפות ספינות מקשים על ארה"ב לעמוד ביעד היומי של העברת 150 משאיות סיוע לפחות לרצועת עזה ● האמריקאים טוענים כי העברת הסחורות לא נפגעה אבל האירועים ממחישים עד כמה התוכנית מסובכת וקשה לביצוע ● לדברי הפנטגון, המבצע אמור להימשך עד ספטמבר ● פרשנות

עוד 573 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה