שר החוץ אבא אבן אמר פעם שהערבים מעולם לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות. למרבה הצער דבריו מתארים עוד גורם במזרח התיכון – ישראל. הנה המחשה עדכנית – אונר"א.

יצור מכוכב אחר שינחת בכדור הארץ יסיק, שבעיית הפליטים המרכזית בעולם היא הפלסטינית. איש הרי אינו מזכיר מיליוני פליטים "ותיקים", למשל עד מיליון וחצי פליטים מווייטנאם בעקבות ניצחון הקומוניסטים ב-1975 – אשר מי מהם ששרד את הטלטלות נקלט במקומות אחרים. במקרה "שלנו" מושקע מאמץ בשימור הפליטות, ואונר"א הוא מכשיר בשירות השימור.

איש אינו מזכיר, למשל, כמיליון וחצי פליטים מווייטנאם ששרדו את הניצחון הקומוניסטי ונקלטו במקומות אחרים. במקרה "שלנו" מושקע מאמץ בשימור הפליטות, ואונר"א הוא מכשיר בשירות השימור

יוזכר שיש באו"ם שתי סוכנויות לפליטים:

1. נציבות האו"ם לפליטים UNHCR – UNITED NATIONS HIGH COMMISSION FOR REFUGEES מעסיקה כ-20,000 עובדים ומטפלת בכולם, למעט קבוצה אחת.
2. השנייה היא אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה UNRWA – UNITED NATIONS RELIEF AND WORKS AGENCY –  שאחראית לפליטים ממלחמת השחרור ב-1948 וממלחמת ששת הימים ב-1967. עובדים בה כ- 30,000 איש, מרביתם פלסטינים מקומיים.

ב-1949, כשישראל תמכה בהקמת אונר"א, הארגון היה אמור לבצע מטלה ולהתפרק, אך הפך לכלי קבוע בשירות מטרה אחרת. מדינות ערב פעלו לשימור בעיית הפליטים, בכוונה ללחוץ על ישראל לאפשר להם לשוב, וכך לגרום לחיסול המדינה היהודית באמצעות דמוגרפיה. מדינות ידידות במערב תרמו כספים מטעמים הומניטריים, ומבלי משים סייעו לארגון להתבסס.

די לבחון הגדרת "פליט" כדי להבין כיצד הבעיה משומרת. לפי נציבות האו"ם לפליטים, מי שיש לו אזרחות (כלומר מדינה) לא נחשב פליט. עבור אונר"א, אין סתירה בין אזרחות ופליטות. בנציבות העברת המעמד חריגה, אך באונר"א הפליטות ממשיכה עד דור רביעי (בינתיים).

לפי ההגדרה הזו, רוב הישראלים היו נחשבים פליטים. מאות אלפי יהודים ממדינות ערב שעזבו אותן סביב מלחמת השחרור נקלטו בישראל ובעוד מקומות. צאצאי מספר דומה של פלסטינים משמשים כתם על מצפון העולם, והוא בתורו מאשים את ישראל.

מדינות ערב פעלו לשימור בעיית הפליטים, כדי ללחוץ על ישראל לאפשר להם לשוב, וכך לגרום לחיסול דמוגרפי של המדינה היהודית. מדינות ידידות במערב תרמו כספים הומניטריים, ומבלי משים סייעו לארגון להתבסס

אונר"א גדל והסתאב. רבים מעובדיו היו מעורבים בפעילות שמטרתה לפגוע בישראל, כולל באמצעות טרור. במשך השנים, תופעות כמו הסתה ושחיתות עלו בדיונים כאלו ואחרים, אך לא חל שיפור מהותי.

הכול התפוצץ, תרתי משמע, בשבעה באוקטובר. לאונר"א פעילות אזרחית חיונית, אך לראשונה הארגון נתפס בהרחבה לא רק כחלק מהפתרון אלא גם כחלק מהבעיה. לאור זאת, רבות מהמדינות התורמות השעו את תרומותיהן.

בינתיים, לצד הבנה ניכרת בעולם לתגובת ישראל למתקפה, החלו לשאול מה תוכניותיה ליום שאחרי המלחמה. מה המטרות, מעבר לסיסמאות? מי יעניק הלוואות לעסקים קטנים? מי יתחזק מרפאות? השירותים הללו לא נוחתים משמים, כאילו היו מן שבני ישראל ליקטו במדבר.

האיום בפירוק הקואליציה מנע וממשיך למנוע דיון ביום שאחרי. המשבר ההומניטרי, התמשכות המלחמה והיעדר חזון, לרבות תוכנית מעשית לגבי עתיד אונר"א ושירותיו (האם לתקן את הארגון? כיצד? שמא להחליף אותו? מי ירצה לעשות זאת? מי יוכל? אלו ערבויות יבטיחו שמחדלים לא יישנו?) גרמה לרוב התורמות להפשיר את הכספים המוקפאים. נכון לכתיבת הדברים, רק כספי ארה"ב (שתרומתה היא הגבוהה ביותר) וניו זילנד עדיין מושעים.

כאמור, הבעיה איננה חדשה. עוד לפני המלחמה הוגשו בכנסת הצעות חוק שנועדו להגביל את פעילות הסוכנות. מהתבטאויות שונות של פוליטיקאים עולה, שכוונותיהם מגיעות עד לסגירתה. אך בניגוד אליהם, דומה שגורמי המקצוע מבינים שאין כעת תחליף לאונר"א ולשירותיו בשטח.

הכול התפוצץ, תרתי משמע, ב-7 באוק'. לאונר"א פעילות אזרחית חיונית, אך לראשונה הארגון נתפס בהרחבה לא רק כחלק מהפתרון אלא גם מהבעיה. לאור זאת, רבות מהמדינות התורמות השעו את תרומותיהן

אין עוררין – אונר"א בעייתי מאוד. הנסיבות ייצרו כעת הזדמנות ייחודית לשינוי המצב, באופן שיתחשב בצרכי ישראל ובדרישותיה. אלא שבמקום הצעות ענייניות, ישראל מסתפקת בגינויים. גם אם הם צודקים, הם אינם מתקנים דבר. בהיעדר יוזמה מצדנו, ניאלץ להתיישר עם החלטות חיצוניות.

ובינתיים אונר"א שורד. וגם הקואליציה.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.