איתות ראשון על הצפוי בשיחות ראש הממשלה בנימין נתניהו בארצות הברית הגיע דווקא מבייג'ינג, כאשר כל אירגוני אש"ף חתמו על הסכם פיוס חדש עם חמאס על הקמת ממשלה משותפת, שתנהל את עזה אחרי המלחמה.
איך זה קשור לשיחות נתניהו? אש"ף וחמאס חוששים שבוושינגטון יתקבלו החלטות מנוגדות לאינטרסים שלהם, אז שני הארגונים היריבים מתאחדים נגד אויב שלישי – במקרה זה סעודיה והאמירויות.
איך הסכם בייג'ינג קשור לשיחות נתניהו? אש"ף וחמאס חוששים שבוושינגטון יתקבלו החלטות מנוגדות לאינטרסים שלהם, אז שני הארגונים היריבים מתאחדים נגד אויב שלישי – במקרה זה סעודיה והאמירויות
במקביל לשיחותיו של נתניהו בוושינגטון נודע, כי יד ימינו רון דרמר נמצא כעת באבו דאבי, כדי לגבש את המתווה של היום שאחרי.
למה דווקא אש"ף וחמאס חתמו על הסכם בייג'ינג? כי אש"ף הוא מקור הסמכות של הרשות הפלסטינית (הרש"פ) והוא מעל פת"ח והרש"פ, וככזה, החליט לשתף את חמאס בהקמת הממשלה.
אף אחד לא עוצר את נשימתו לראות את ההסכם בין הפלגים הפלסטיניים קורם עור וגידים. בכיר חמאס מחותמי ההסכם, מוסא אבו מרזוק, הביע תקווה, שגורל ההסכם הזה לא יהיה כגורל קודמיו שלא מומשו.
זה לא הסכם ראשון ומן הסתם לא אחרון, אשר אינו עולה בקנה אחד עם המצב האמיתי בשטח. במציאות בשטח כל הגורמים הפעילים מאחורי הקלעים בעזה מתעלמים מן הרשות הפלסטינית ברמאללה ופועלים מאחורי גבה. שלא לדבר על חמאס, שעמו מדברים רק על עסקת חטופים.
וזה שורש העניין. החיבור בין אירגוני אש"ף לחמאס נועד לסכל את הסכנה לשניהם שמתגבשת ליום שאחרי – הסכם בין ישראל לסעודיה, אשר בו טמון הפוטנציאל לכניסת מעצמות מוסלמיות נעדרות האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית של חמאס. מדינות אלה, כמו האמירויות ואינדונזיה, הן בעלות יכולות כלכליות מרשימות, אשר יכולות להחליף את חמאס – וגם את אש"ף.
אף אחד לא עוצר את נשימתו לראות את ההסכם בין הפלגים הפלסטיניים קורם עור וגידים. מוסא אבו מרזוק, בכיר חמאס ומחותמי ההסכם, הביע תקווה שגורל ההסכם הזה לא יהיה כגורל קודמיו שלא מומשו
הסכנה לאש"ף היא שיחד עם המחנה הסעודי יגיעו לעזה מוחמד דחלאן וסלאם פיאד, אשר אש"ף ברמאללה רואה בשניהם סמרטוט אדום.
ההסכם בסין מאותת, שהסמכות החוקית של הפלסטינים היא לא דחלאן ואנשיו באמירויות ובקהיר, אלא ברמאללה, וראמללה מעדיפה את הנהגת חמאס בקטאר כשותף ליום שאחרי.
הבחירה הזאת של חמאס ואש"ף דוחה את התפקיד של סעודיה וקהיר בעזה, ומעדיפה את התפקיד הקטארי. למרבה האירוניה – גם ישראל של בנימין נתניהו מעדיפה את קטאר על פני קהיר וריאד.
כאשר אנו שומעים על תיווך קטארי מצרי, זה לא תיווך של הרמוניה, אלא של תחרות. בזמנו שמעתי מאישים מצרים בכירים תדהמה על כך שישראל מעדיפה את קטאר על פני מצרים. הם האשימו את קטאר – ואת אל-ג'זירה – באסון שנפל מצרים בסער הערבי. אין להוציא מכלל אפשרות שמצרים העלימה עין מן ההברחות בציר פילדלפי כאות של כעס ואכזבה מן הקשר הישראלי קטארי. וכמובן, שחיתות שלטונית לא פוסחת גם על מצרים.
הפיוס בבייג'ין כעת בא אחרי כמה ניסיונות של סין שכשלו. הסיבה — שר החוץ של ארצות הברית, אנטוני בלינקן, בפגישותיו עם אבו מאזן, הזהיר אותו מן הצעד הזה, ודרש ממנו להישאר במחנה האמריקאי ולא לגלוש לציר סין, רוסיה, איראן.
אבל, תסכולו של אבו מאזן מן הדרך שבה התקבל בריאד בכנס דאבוס האחרון הוביל אותו לסין. ראשית, הוא התקבל בצורה מעליבה בנמל התעופה, ובכנס עצמו איש לא דיבר אתו, כולל בלינקן. הסיבה – ערב הכנס הייתה שיחה קשה בין בלינקן לאבו מאזן שכללה הרמת קול, אחרי שאבו מאזן סירב להכניס רפורמות ברשות.
החיבור בין אירגוני אש"ף לחמאס נועד לסכל את הסכנה לשניהם שמתגבשת ליום שאחרי – הסכם בין ישראל לסעודיה, אשר בו טמון הפוטנציאל לכניסת מעצמות מוסלמיות נעדרות האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית
לא צריך למהר להסיק מסקנות לפיהן רמאללה החליטה לעבור לציר איראן, רוסיה סין – אלא שזה תמרון נגד הממשל של ג'ו ביידן.
במקביל אבו מאזן שלח איגרת ברכה לדונלד טראמפ על היחלצותו מניסיון ההתנקשות, וטראמפ פרסם את האיגרת הזאת לקראת המפגש עם בנימין נתניהו, ועל פי מקורות פלסטיניים, טראמפ ציין את הצורך בשלום אזורי.
מה פירוש הדבר? מדוע טראמפ מצא לנכון לפרסם את הברכה של אבו מאזן דווקא לקראת פגישתו עם ביבי? נמתין ונראה. כך או כך – שלום אזורי זה סעודיה. לא קטאר.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
החזרה לבתי הספר לאחר 40 ימי מלחמה (וביישובי הצפון – 50) אינה חזרה רגילה. זה הרגיש קצת כמו האחד בספטמבר בהתרגשות לקראת המפגש המחודש עם הילדות והילדים ועם הצוותים, אבל היה שונה בתכלית, וגם לא דמה לחזרה משגרת חגים.
זו הייתה חזרה אל תוך שבר – אישי, קהילתי ולאומי, שטרם התאחה. ודווקא בתוך המציאות הזו, מערכת החינוך נדרשת כמעט מייד להתמודד עם הרצף הכי טעון בלוח השנה הישראלי – יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.
ורד גורפינקל היא אשת חינוך. גרה ברמת הגולן, מנהלת "בית חינוך מעלות הגולן" ברמות, בוגרת תכנית מנדל ופעילה בתנועת "הרבעון הרביעי". נשואה לעומר, שמשרת במילואים ברצף מאז 7.10, ואמא לארבעה בנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהבעיה עם הפסקות אש במזרח התיכון היא שהשם שלהן מטעה. הן נשמעות כמו סוף, אבל בדרך כלל הן רק שם מכובס להפסקה טכנית בין סבב אחד לסבב הבא. גם עכשיו, כל הסימנים מצביעים לא על הסדרה יציבה, אלא על רגיעה שברירית, עמוסת סתירות, פרצות ואינטרסים מנוגדים.
השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיימו בלי הסכם, המחלוקות המהותיות נותרו פתוחות, והפסקת האש עצמה מוגבלת בזמן. במקביל, האמריקאים כבר לא מדברים בשפה של שלום אלא בשפה של "יצירת תנאים" לחידוש מעבר ימי בטוח, כלומר בשפה צבאית, הנדסית ומבצעית. כשצריך לפנות מוקשים כדי להציל את הפסקת האש, כנראה שאין באמת הפסקת אש.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויש רגעים שבהם נדמה שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשתוק. מלחמה או מצב חירום מתמשך הוא אחד מהם. אבל במציאות של היום, שתיקה היא לא בהכרח הבחירה הבטוחה ביותר, ולעיתים היא דווקא מרחיקה ארגונים מהקהל שלהם.
בתקופות כאלה עולה לעיתים הנטייה להוריד הילוך תקשורתי, לבחון כל מסר בזהירות יתרה, ולנסות לא להפריע לרגע. זה מגיע ממקום מובן, אבל פחות מתאים למציאות שבה אנחנו פועלים. כי בישראל של 2026, מצב חירום הוא כבר לא אירוע נקודתי. זו שגרה.
אביגיל רובינגר היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה שמאמינה שכוחם של מילים וערכים אמיתיים יכול לבנות אמון – גם בין אנשים, גם בין מותגים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
סילמן מבשר רעות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם






















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו