JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פנחס ענברי: הקשר בין שיחות נתניהו בוושינגטון לבין הסכם חמאס ואש"ף בבייג'ינג | זמן ישראל

הקשר בין שיחות נתניהו בוושינגטון לבין הסכם חמאס ואש"ף בבייג'ינג

חתימה על הסכם בין הפלגים הפלסטינים של אש"ף וחמאס בבייג'ינג, סין, 23 ליולי 2024 (צילום: Pedro Pardo/Pool Photo via AP)
Pedro Pardo/Pool Photo via AP
חתימה על הסכם בין הפלגים הפלסטינים של אש"ף וחמאס בבייג'ינג, סין, 23 ליולי 2024

איתות ראשון על הצפוי בשיחות ראש הממשלה בנימין נתניהו בארצות הברית הגיע דווקא מבייג'ינג, כאשר כל אירגוני אש"ף חתמו על הסכם פיוס חדש עם חמאס על הקמת ממשלה משותפת, שתנהל את עזה אחרי המלחמה.

איך זה קשור לשיחות נתניהו? אש"ף וחמאס חוששים שבוושינגטון יתקבלו החלטות מנוגדות לאינטרסים שלהם, אז שני הארגונים היריבים מתאחדים נגד אויב שלישי – במקרה זה סעודיה והאמירויות.

איך הסכם בייג'ינג קשור לשיחות נתניהו? אש"ף וחמאס חוששים שבוושינגטון יתקבלו החלטות מנוגדות לאינטרסים שלהם, אז שני הארגונים היריבים מתאחדים נגד אויב שלישי – במקרה זה סעודיה והאמירויות

במקביל לשיחותיו של נתניהו בוושינגטון נודע, כי יד ימינו רון דרמר נמצא כעת באבו דאבי, כדי לגבש את המתווה של היום שאחרי.

למה דווקא אש"ף וחמאס חתמו על הסכם בייג'ינג? כי אש"ף הוא מקור הסמכות של הרשות הפלסטינית (הרש"פ) והוא מעל פת"ח והרש"פ, וככזה, החליט לשתף את חמאס בהקמת הממשלה.

אף אחד לא עוצר את נשימתו לראות את ההסכם בין הפלגים הפלסטיניים קורם עור וגידים. בכיר חמאס מחותמי ההסכם, מוסא אבו מרזוק, הביע תקווה, שגורל ההסכם הזה לא יהיה כגורל קודמיו שלא מומשו.

זה לא הסכם ראשון ומן הסתם לא אחרון, אשר אינו עולה בקנה אחד עם המצב האמיתי בשטח. במציאות בשטח כל הגורמים הפעילים מאחורי הקלעים בעזה מתעלמים מן הרשות הפלסטינית ברמאללה ופועלים מאחורי גבה. שלא לדבר על חמאס, שעמו מדברים רק על עסקת חטופים.

וזה שורש העניין. החיבור בין אירגוני אש"ף לחמאס נועד לסכל את הסכנה לשניהם שמתגבשת ליום שאחרי – הסכם בין ישראל לסעודיה, אשר בו טמון הפוטנציאל לכניסת מעצמות מוסלמיות נעדרות האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית של חמאס. מדינות אלה, כמו האמירויות ואינדונזיה, הן בעלות יכולות כלכליות מרשימות, אשר יכולות להחליף את חמאס – וגם את אש"ף.

אף אחד לא עוצר את נשימתו לראות את ההסכם בין הפלגים הפלסטיניים קורם עור וגידים. מוסא אבו מרזוק, בכיר חמאס ומחותמי ההסכם, הביע תקווה שגורל ההסכם הזה לא יהיה כגורל קודמיו שלא מומשו

הסכנה לאש"ף היא שיחד עם המחנה הסעודי יגיעו לעזה מוחמד דחלאן וסלאם פיאד, אשר אש"ף ברמאללה רואה בשניהם סמרטוט אדום.

ההסכם בסין מאותת, שהסמכות החוקית של הפלסטינים היא לא דחלאן ואנשיו באמירויות ובקהיר, אלא ברמאללה, וראמללה מעדיפה את הנהגת חמאס בקטאר כשותף ליום שאחרי.

הבחירה הזאת של חמאס ואש"ף דוחה את התפקיד של סעודיה וקהיר בעזה, ומעדיפה את התפקיד הקטארי. למרבה האירוניה – גם ישראל של בנימין נתניהו מעדיפה את קטאר על פני קהיר וריאד.

כאשר אנו שומעים על תיווך קטארי מצרי, זה לא תיווך של הרמוניה, אלא של תחרות. בזמנו שמעתי מאישים מצרים בכירים תדהמה על כך שישראל מעדיפה את קטאר על פני מצרים. הם האשימו את קטאר – ואת אל-ג'זירה – באסון שנפל מצרים בסער הערבי. אין להוציא מכלל אפשרות שמצרים העלימה עין מן ההברחות בציר פילדלפי כאות של כעס ואכזבה מן הקשר הישראלי קטארי. וכמובן, שחיתות שלטונית לא פוסחת גם על מצרים.

הפיוס בבייג'ין כעת בא אחרי כמה ניסיונות של סין שכשלו. הסיבה — שר החוץ של ארצות הברית, אנטוני בלינקן, בפגישותיו עם אבו מאזן, הזהיר אותו מן הצעד הזה, ודרש ממנו להישאר במחנה האמריקאי ולא לגלוש לציר סין, רוסיה, איראן.

אבל, תסכולו של אבו מאזן מן הדרך שבה התקבל בריאד בכנס דאבוס האחרון הוביל אותו לסין. ראשית, הוא התקבל בצורה מעליבה בנמל התעופה, ובכנס עצמו איש לא דיבר אתו, כולל בלינקן. הסיבה – ערב הכנס הייתה שיחה קשה בין בלינקן לאבו מאזן שכללה הרמת קול, אחרי שאבו מאזן סירב להכניס רפורמות ברשות.

החיבור בין אירגוני אש"ף לחמאס נועד לסכל את הסכנה לשניהם שמתגבשת ליום שאחרי – הסכם בין ישראל לסעודיה, אשר בו טמון הפוטנציאל לכניסת מעצמות מוסלמיות נעדרות האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית

לא צריך למהר להסיק מסקנות לפיהן רמאללה החליטה לעבור לציר איראן, רוסיה סין – אלא שזה תמרון נגד הממשל של ג'ו ביידן.

במקביל אבו מאזן שלח איגרת ברכה לדונלד טראמפ על היחלצותו מניסיון ההתנקשות, וטראמפ פרסם את האיגרת הזאת לקראת המפגש עם בנימין נתניהו, ועל פי מקורות פלסטיניים, טראמפ ציין את הצורך בשלום אזורי.

מה פירוש הדבר? מדוע טראמפ מצא לנכון לפרסם את הברכה של אבו מאזן דווקא לקראת פגישתו עם ביבי? נמתין ונראה. כך או כך – שלום אזורי זה סעודיה. לא קטאר.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 630 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.