ג'ו ביידן ייזכר כנשיא ארה"ב בולט באופן חיובי בנוגע ליחסי ארה"ב-ישראל.

תשכחו מהחנטריש המזוקק של ממשלת הימין הקיצוני בישראל. היו מחלוקות של מלחמת עזה ויש את האנטיפתיה האישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעולם הליברלי ולדמוקרטים בארה"ב. אבל ביידן, כבן לדור שהגיע לבגרות בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה והקמת ישראל, הוא חבר אמת.

היו מחלוקות של מלחמת עזה ויש את האנטיפתיה האישית של נתניהו לעולם הליברלי ולדמוקרטים בארה"ב. אבל ביידן, כבן לדור שהתבגר בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה והקמת ישראל, הוא חבר אמת

הוא מאמין בגרסה של ישראל מאותה תקופה: עם נחוש וחיובי,  בשורשה של המסורת היהודית-נוצרית, שקם כעוף החול מהשואה וחזר לארץ הקודש בדין וכביטוי לצדק היסטורי וגם כוח חלוץ של הציוויליזציה המערבית. ישראל מבחינתו היא לא, נאמר, איתמר בן גביר.

ביידן לא רק הפך לנשיא ארה"ב היחיד שביקר בישראל בזמן מלחמה – באוקטובר האחרון – אלא גם, קצת יותר משנה לפני כן, ביקר בישראל והכריז על עצמו כ"ציוני" בפני ראש הממשלה יאיר לפיד. זאת, בעידן שבו המילה, באמצעות הגזלייטינג של ה-BDS, הפכה לקללה במערב.

גם אם ביידן עיכב אמצעי לחימה מסוימים לישראל בחודשים האחרונים, על רקע חילוקי דעות על המלחמה בעזה, העובדה היא שהממשל איפשר את המלחמה הבעייתית בעזה.

יתרה מכך, ממשל ביידן עשה מאמצים אדירים מאז ה-7 באוקטובר לארגן עבור ישראל תכנית יציאה מהמלחמה. התכנית אמורה לכלול את הסכמת ישראל להחזיר גרסה כלשהי של הרשות הפלסטינית לעזה ולהיכנס לשיחות על הקמת מדינה פלסטינית, תמורת ברית נגד איראן לא רק עם ערב הסעודית ועם מדינות סוניות אחרות – אלא גם עם המערב ובעצם עם נאט"ו.

אם ממשלת ישראל הייתה רציונלית, היא הייתה מאמצת את התוכנית הזו בחדווה ולוקחת סיכונים ומקריבה קורבנות כדי להוציא אותה לפועל. הסיבה לכך היא שאיראן היא ראש הנחש שהקיף את ישראל מכל עבר במיליציות פרוקסי המוקדשות להשמדתה – מחזבאללה בלבנון לצפון, דרך החות'ים הקנאים של תימן מדרום ועד מיליציות נוכלים עיראקיות ממזרח.

ביידן לא רק הפך לנשיא ארה"ב היחיד שביקר בישראל בזמן מלחמה, אלא גם, קצת יותר משנה לפני כן, ביקר בישראל והכריז על עצמו כ"ציוני" בפני רה"מ לפיד. זאת, בעידן שבו המילה הפכה לקללה במערב

אי אפשר לסבול את כל זה, ואין להשאיר את ישראל להתמודד לבדה עם הטירוף של מדינות כושלות כמו לבנון, תימן ואפילו עיראק המאפשרות למיליציות האיראניות לתקוף אותה בחסינות.

התוכנית של ביידן היא תגובה סבירה מאוד לאתגר הזה. אדישות ממשלת נתניהו כלפיה היא תוצאה של כוח הסחטנות שיש למפלגות הימין הקיצוני, המעדיפות כיבוש וקולוניזציה של עזה, על ראש הממשלה – וזה מתקרב לפשע נגד המפעל הציוני.

אני לא חושב שזהו תרחיש בסבירות גבוהה, אבל זה לפחות אפשרי שביידן ישתחרר מכבלי הפוליטיקה וידחוף את זה כעת בכוח. זה יכול להיות מעניין.

אבל יש גם אפשרויות אחרות, בהתאם למה שקורה עם פרויקט החלפת ביידן. הדבר הקל ביותר עבור הדמוקרטים יהיה להתכנס מאחורי סגנית הנשיא קמלה האריס. זה ימנע תחרות רבת סיכונים –  וגם ימנע תחרות רבת תועלת.

כך או כך, ההערכה שלי היא שככה זה ילך. האריס כרגע נמצאת במצב לא טוב וגם לא רע בסקרים. היא קיבלה מייד את התמיכה של מושל של פנסילבניה ג'וש שפירו היהודי. הדמוקרטים רוצים הכתרה כדי שיוכלו להתמקד בדונלד טראמפ.

אם כך יהיה, התחרות בפועל תהיה על משבצת סגן הנשיא. שפירו יכול להיות מועמד; מדינתו, פנסילבניה, קריטית בבחירות.

הדבר הקל ביותר עבור הדמוקרטים יהיה להתכנס מאחורי סגנית הנשיא קמלה האריס. זה ימנע תחרות רבת סיכונים –  וגם ימנע תחרות רבת תועלת. כך או כך, ההערכה שלי היא שככה זה ילך

אפשרות נוספת היא מושלת מישיגן גרטשן ויטמר; גם מדינתה, מישיגן, מתנדנדת וחשובה ביותר. שתי נשים שרצות יחד יהיו דבר חסר תקדים ומחשמל שעשוי למקסם את השפעת הפגיעות של הרפובליקאים בגלל התנגדותם להפלות.

האפשרות השלישית, אני מעריך, היא מושל קליפורניה גווין ניוסם. הוא מביא הרבה שליליות: הוא כמו האריס מקליפורניה, והמדינה הזו היא כרגע סמך לטרלול פרוגרסיבי. אבל הוא גבוה ונראה נשיאותי, עם שערו האפור וסגנונו המתון, הוא רהוט והוא לא אישה.

הסוקרים יעבדו שעות נוספות כדי להבין מי ממקסם את הסיכוי לנצח את טראמפ.

סוגיה נוספת שאינה אלגנטית ביותר נוגעת לכשירותו של ביידן להשלים את הקדנציה. הרי אם הוא פסול מלרוץ, האם הוא כשיר לשרת? זה כנראה לא ימריא, אבל יש מי שיאמר שלהאריס יהיה קל יותר לנצח בתור נשיאה מכהנת.

איך שלא יהיה, יציאת ביידן מהתמונה היא החלפת משמרת. כל הפוליטיקאים הדמוקרטיים שהזכרתי לעיל הם פרו-ישראלים במידה סבירה – וכמובן כולם מתנגדים למדיניות של ישראל הימנית, אבל בנימוס ובמתינות. כמו ביידן.

האריס איננה פרוגרסיבית, כפי שיציעו ימנים מסוימים. היא מרכזית והיא תובעת לשעבר ובעלה יהודי. היא תתמוך בישראל כמו האחרים וכפי שדעת הקהל האמריקאית דורשת.

יציאת ביידן מהתמונה היא החלפת משמרת. כל הפוליטיקאים הדמוקרטיים שהזכרתי הם פרו-ישראלים במידה סבירה – וכמובן כולם מתנגדים למדיניות של ישראל הימנית, אבל בנימוס ובמתינות. כמו ביידן

אבל האם היא תאהב את ישראל? האם היא או האחרים יפגינו קשר רגשי כמו ביידן? אין שום סיכוי. הסיפור הזה נגמר.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com